פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכא א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
צריך שיהיה בדעתו בשעה שמצוה לכתבו. לפיכך אם אחזו רוח רעה בשעה שמצוה לכתבו, אין כותבין אותוא אפילו לכשיבריא (משנה גיטין סז,ב). וכן השיכור, שהגיע לשכרותו של לוט, ואמר: כתבו, אין כותבין (רמב"ם מעירובין סה,א). ואם לא הגיע, הרי זה ספקב (רמב"ם).
א. רוח רעה: ר"ן,ב"ש – הוא מוחזק כשוטה ואפילו בדיקה לא תועיל.
ב. שיכור: גי' ב"י ברמב"ם,שו"ע: אם לא הגיע לשכרותו של לוט, הרי זה ספק.
גי' טור ברמב"ם,ח"מ,ב"ש: היה הדבר ספק אם הגיע, הרי זה ספק. מסייעים לכך דברי הרמב"ם לגבי קידושין: "קידושיו קידושין ואע"פ שנשתכר הרבה, ואם הגיע לשכרותו של לוט אין קידושיו קידושין. ומתיישבין בדבר זה". הב"י תירץ שאולי דברי הרמב"ם בסוף שמתיישבים בדבר מוסבים גם על הרישא שנשתכר הרבה וכוונתו שצריך להתיישב אם אפשר לסמוך על קידושיו.
כתיבה בעת שכרות: ב"ש – לא מעכב, אם בעת הציווי היה פיקח. ר' יוחנן בגיטין ע,ב סובר לגבי קורדייקוס שמעכב ודמי לשוטה ולא לישן משום שמחוסר מעשה, וא"כ כתיבה ונתינה בעת שכרות כשרה שהרי אינו מחוסר מעשה ודומה לישן.
שתיה ביום הגירושין: ב"ש: מכאן יש סמך למנוע מהם לשתות משקים משכרים ביום הגירושין.
תומת ישרים,באר היטב: יש חכמים הנוהגים להתענות ביום הגירושין.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.