אגודת ישיבת בית אברהם (על שם החזון איש)

הינו כולל וישיבה להחזקת תורה הקיים בבני ברק לזכרו של החזון אי"ש.

ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)

בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן.

כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים.

מייסד המקום היה הגה"צ ר' אברהם פינחס גרודזינסקי זצ"ל, בן אחיו ותלמידו המובהק של הגה"ק ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה דליטא, מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.

ובין מתפלליו במשך השנים נמנו. הגאון ר' יצחק קוליץ זצ"ל, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים, הגאון ר' ישעיה גולדשמיט זצ"ל, אב"ד ת"א, הגאון ר' אריה פריז זצ"ל, אב"ד ת"א, הגה"צ ר' מנדל שיינין זצ"ל, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת, הגה"צ ר' יצחק מאיר שפירא זצ"ל, מגדולי בעלי המוסר שכיהן ג"כ אחריו בנחלת דוד, (אביו של הג"ר משה שליט"א), הגה"צ ר' יחזקאל טויב זצ"ל, הגאון ר' יעקב אריאלי זצ"ל, בעל באר יעקב, הגאון ר' משה פינס זצ"ל.

ישיבת בית אברהם (סלונים)

מן הויקיפדיה העברית; ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב משה ברזובסקי, בנו של האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי.

ישיבת כנסת בית אברהם (קלמנוביץ)

כמו כן קיימת ישיבה בשם כנסת בית אברהם שבראשה עומד ר' ישראל יצחק קלמנוביץ מבני ברק הישיבה נמצאת ברחוב שלמה המלך 3.

בית הכנסת בית אברהם (פתח תקוה)

בפתח תקוה קיים בית הכנסת בית אברהם ברחוב נחלת צבי 20.

בית כנסת בית אברהם (נחלאות)

בירושלים נמצא בשכונת משכנות ישראל בצומת הרחובות בירב ומשכנות כאשר הכניסה אליו מרחוב בירב. שכונת משכנות ישראל הוקמה בשנת 1875 ואז גם התחילו לבנות את בית הכנסת ששמו היה אמור להיות "משכני עליון" בשנת 1877 פסקה הבניה בגלל בעיות כלכליות אבל תורם בשם אברהם זוסמן מלונדון הציל את המצב בתרומתו, ושם בית הכנסת הוחלף ל"בית אברהם". על שם הנדיב. קומה שניה ובית כנסת נוסף במקום נבנו בשנת 1895 בעקבות סכסוך בין אנשי המניין הראשון (ותיקין) ובין אנשי המניין השני שכן אנשי המניין הראשון גלשו בתפילתם אל מעבר לזמן תחילתו של המניין השני. הפתרון של הרב הירש סופר היה לבנות בית כנסת נוסף בקומה שניה ששם יתפללו ותיקין. בבית הכנסת התפללו בנוסח אשכנז. מתחת לבית הכנסת היה בור מים ומקוה. כיום משך השבוע פועלת במקום ישיבה שאנשיה מתפללים שם בהתאם לסדר היום