פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה רא ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־23:33, 19 בדצמבר 2019 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה רא ה סעיף ה - דין ים וגל שנתלש נחלקו התנאים במשנה (פרה ח, ח) מה דין טבילה בים. רבי מאיר אומר שכל הימים נחשבים כמעיין, רבי יהודה סובר שהים הגדול הוא כמקווה, ורבי יוסי אומר שכל הימים כשרים בזוחלים אך אינם נחשבים מים חיים . הרמב"ם והרא"ש פסקו כרבי יוסי ולכן לכל טומאה ניתן לטבול בים, חוץ מזב.

טור ושו"ע: לכל הימים יש דין מעין ומטהרים בזחילה.


⦿ גל שנתלש המשנה בפרק ה (משנה ו) אומרת שגל שנתלש ונפל על אדם או כלים, אם יש בו ארבעים סאה טהורים.

טור ושו"ע: גל שנתלש ונפל על אדם או כלים, אם יש בו ארבעים סאה טהורים.

⤶ למה צריך ארבעים סאה, הרי מעיין מטהר בכלשהו?

ט"ז ודרישה: אין הכוונה לארבעים סאה בדווקא, אלא זהו שיעור שמכסה את כל גופו של האדם.

ש"ך: גל לא מטהר בפחות מארבעים סאה, כי כל שאינו מעיין ממש לא מטהר בכל שהוא.

ב"ח: ים אינו נחשב כמעיין לעניין טהרה בכל שהוא.


֎ טבילה באוויר

הגמרא בחולין (לא, ב) מביאה תוספתא שמטבילין בראשין ולא בכיפין, כי לא מטבילים באוויר. רש"י מבאר שמטבילין בקצה הגל, במקום שכבר נוגע באדמה, אך לא בכיפי הגל (באמצעיתו), כי לא מטבילים באוויר.

רש"י ותוס': טבילה באוויר פסולה מדאורייתא והדבר נלמד מדרשה. "אך מעין ובור מקוה מים", ואין דרכם להיות באוויר (ב"י בשיטתם).

רמב"ם להבנת הב"י: אם יתירו להטביל באוויר יאמרו שמקווה מטהר בזוחלים, כי מקווה גרוע רק רמה אחת ממעין. זוהי גזרת חכמים.

רמב"ם להבנת הב"ח: גל שיש בו ארבעים סאה נחשב כמעיין רק כשהוא מחובר לקרקע, ולכן באוויר אינו מטהר שהרי הוא זוחל. הפסול הוא מהתורה.