פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כא – מת לו מת נוסף[עריכה]
קריעה נוספת[עריכה]
מועד קטן כו ע"ב[עריכה]
{מת לו עוד קרוב אחר:} פליגו בה רב מתנה ומר עוקבא, ותרוייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי. חד אמר: כל ז' – קורע {קרע חדש, שמראה שאבל על שני מתים}, לאחר ז' – מוסיף {על הקרע הישן}. וחד אמר: כל שלשים - קורע, לאחר שלשים - מוסיף.
- מת לו קרוב נוסף בתוך שבעת ימי אבלו, כיצד יקרע: (ב"י, ש"ך ס"ק לא)
רי"ף, רמב"ם ורא"ש – בתוך שבעה: קורע קרע נוסף. לאחר שבעה: מוסיף כל שהוא.
מרדכי וסמ"ג (ע"פ הירושלמי) – בתוך שבעה: לא קורע כלל. לאחר שבעה: מוסיף על הקרע הראשון כל שהוא.
- הכרעה: השו"ע פסק כ-ג' עמודי הוראה: "קרע על המת, ומת לו מת אחר:
תוך ז' - קורע קרע אחר {שמרחיק ג' אצבעות וקורע טפח או שמוסיף על הקרע טפח (ש"ך ס"ק לא)};[עריכה]
לאחר ז' - מוסיף על קרע הראשון כל שהוא".[עריכה]
קריעה על מת שלישי אחר שקרע על מת השני[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם: "מת לו מת שלישי אחר שבעה של שני - מוסיף עליו כל שהוא".
- קרע על מת שני קרע חדש, וכעת מת לו מת שלישי בתוך שבעה למת השני, האם רשאי להוסיף על קרע הראשון שקרע: (דר"מ ס"ק יא, ש"ך ס"ק לב)
הבנה אחת בדעת הרמב"ם (ע"פ הדר"מ) – אינו רשאי להוסיף כל שהוא על קרע ראשון, וצריך לקרוע קרע חדש, משום שהוא בתוך ז' למת השני, וצריך שיהיה ניכר שקורע לכבוד המת השלישי.[1]
הבנה שנייה בדעת הרמב"ם (ע"פ הדר"מ) – רשאי להוסיף כל שהוא על קרע ראשון.
- הכרעה: הש"ך כתב שצריך לקרוע קרע חדש, וניסה לדחוק כן גם בדברי הדר"מ[2].
החלפת בגד לפני קריעתו לבגד קרוע[עריכה]
כתב הזיכרון בצלאל שבמקרה כזה יכול ללבוש לכתחילה בגד קרוע כדי לקרוע בו טפח נוסף.
אופן הקריעה הנוספת[עריכה]
מועד קטן כו ע"ב[עריכה]
תניא נמי הכי: רבי יוסי אומר: תחילת קריעה טפח, ותוספת כל שהוא...
עד היכן קורע? עד טיבורו, ויש אומרים עד לבו... הגיע לטיבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע, נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו, נתמלא מלמעלה הופכו מלמטה.
ירושלמי מועד קטן פרק ג ה"ז[עריכה]
מת לו מת: קורע. מת לו מת אחר {"ואינו יכול להוסיף באותו קרע שכבר הוא למטה מטיבורו" (פני משה)}: מרחיק שלש אצבעות וקורע. שלמו מלפניו: מתחיל מאחריו. שלמו מלמעלן: מתחיל מלמטן. שלמו אילו ואילו: ר' חייה בריה דר' אדא דיפו אמר: נעשה כפוחח {כמי שאין לו חלוק ואינו צריך לקרוע}.
וכ"פ השו"ע: "וכן מוסיף והולך עד טבורו. הגיע לטבור, מרחיק ג' אצבעות, וקורע. נתמלא לפניו, מחזירו לאחוריו. נתמלא מלמעלה, הופכו למטה. נתמלא מכאן ומכאן, נעשה כמי שאין לו חלוק, שאינו קורע".
סעיפים כב-כג – מתו לו כמה קרובים[עריכה]
מועד קטן כו ע"ב[עריכה]
ת"ר: אאמרו לו מת אביו וקרע, {ואחר ז'} מת בנו והוסיף: תחתון {שקרע על בנו} מתאחה, עליון {שקרע על אביו} אינו מתאחה.
במת בנו וקרע, מת אביו והוסיף: עליון מתאחה, תחתון אינו מתאחה.
גמת אביו, מתה אמו, מת אחיו, מתה אחותו {יחד}- קורע קרע אחד לכולן. רבי יהודה בן בתירה אומר: על כולן קרע אחד. על אביו ואמו קרע אחד. לפי שאין מוסיפין על קרע אביו ואמו. מאי טעמא? אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת. {והגמרא פוסקת כריב"ב, ונחלקו הראשונים בדעתו, כדלקמן}.
- מהי דעת ר' יהודה בן בתירא: (ב"י, ט"ז ס"ק לה)
רש"י – קרע שקורע על הוריו, תמיד צריך להיות בפני עצמו, ולא עם קרעים אחרים. (ריב"ב חולק על א-ג).
ראב"ד ורא"ש – מתו אביו ובנו יחד: קורע בנפרד. אך אם מתו בנפרד: יכול להוסיף. (ריב"ב חולק רק על ג).
רמב"ם, רמב"ן ורי"ו – מת בנו: מוסיף על קרע אביו. מת אביו: אינו מוסיף על קרע בנו. (ריב"ב חולק על ב-ג).
ר"י מיגאש – מת בנו: אינו מוסיף על קרע אביו. מת אביו: יכול להוסיף על קרע בנו. (ריב"ב חולק על א ו-ג).
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "אאמרו לו: מת אביו, וקרע, ואחר ז' מת בנו, והוסיף: מתאחה התחתון {שקרע על בנו} ולא העליון. באמרו לו: מת בנו, וקרע, ואחר ז' מת אביו: אינו מוסיף, אלא קורע קריעה אחרת, שאין אביו ואמו בתוספת".[3]
סיכום הדעות בהבנת ריב"ב בטבלה[עריכה]
| א. מת אביו, ואחר ז' מת בנו | ב. מת בנו, ואחר ז' מת אביו | ג. מתו אביו ובנו יחד | |
|---|---|---|---|
| רש"י | קורע קרע נוסף | קורע קרע נוסף | קורע קרע נפרד |
| ראב"ד ורא"ש | יכול להוסיף על הקרע | יכול להוסיף על הקרע | |
| רמב"ם, רמב"ן, רי"ו (ושו"ע) | יכול להוסיף על הקרע | קורע קרע נוסף | |
| ר"י מיגאש | קורע קרע נוסף | יכול להוסיף על הקרע |
מתו שנים משאר קרוביו[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ הראשונים: "מי שמתו לו שני מתים כאחד, או שבאה לו שמועה משנים כאחד – קורע קריעה אחת על שניהם. קרע ואח"כ מת לו מת אחר (תוך שבעה) – קורע קרע בפני עצמו, בין באותו קרע עצמו שמוסיף בו וקורע עוד טפח, או מרחיק ג' אצבעות וקורע טפח. לאחר ז' – מוסיף על קרע ראשון כל שהוא".
מת אביו או אמו וקרוב נוסף[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם:
- "מת אביו או אמו ואחד משאר קרוביו - קורע תחלה על אביו או על אמו עד לבו, ומרחיק שלש אצבעות, וקורע טפח על המת האחר.
- מת אביו וקרע, ואחר ז' מת אחד מהקרובים - מוסיף על קרע הראשון, ותחתון מתאחה ועליון אינו מתאחה.
- מת אחד מהקרובים, וקרע, ואח"כ מת אביו או אמו, בין בתוך ז' בין לאחר ז' - מרחיק ג' אצבעות וקורע מן הצד בשפת הבגד, שהרי צריך להבדיל קמי שפה[4], וקורע עד שמגיע ללבו.
- מתו אביו ואמו כאחד - קורע קרע אחד על שניהם".
ברכה על שני מתים[עריכה]
כתב הפני ברוך (סי' א סע' כא) על פי המשנ"ב (סי' רכב ס"ק ב) שמברך ברכת "דיין האמת" פעם אחת על שתי השמועות.
וביאר בשעה"צ (סי' רכב ס"ק ג): "נראה דבבת אחת לאו דוקא, אלא כל שלא בירך על שמועה ראשונה כבת אחת דמי".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
נראה מדברי הש"ך שהבין בהתחלה שהאפשרות הראשונה של הדר"מ בהבנת הרמב"ם היא שאינו צריך לקרוע כלל. אך בסוף דבריו נראה שהבין כפי שכתבנו למעלה. ע"ש.
- ↑
אף שיש גרסאות שכתוב בהם שהש"ך כתב כן בדעת הב"ח, מבדיקה במהדורות מדויקות נראה שזו טעות סופר.
- ↑
כתב הב"ח, שאם מת קודם הבן, והבדיל קמי שפה בקריעה עליו, ואח"כ מת אביו, רשאי להוסיף על קריעתו. ודחאו הש"ך (ס"ק לה), וע"ש.
- ↑ כתב הש"ך (ס"ק לו) שאף אם הבדיל קמי שפה בקריעה ראשונה, צריך לקרוע שוב על אביו או אמו, מפני שצריך להבדיל קמי שפה על הוריו, ואם רק מוסיף - הוא לא מבדיל.