פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:03, 20 בינואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ כז

סעיף כז – קריעה לקטן[עריכה]

מועד קטן כו ע"ב[עריכה]

תנו רבנן: ... ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש {"שיבכו הרואין, וירבו בכבוד המת, ולא מפני שהוא אבל" (רש"י מו"ק יד: ד"ה מפני עגמת נפש) / "לרבות את ההספד" (רמב"ן בתורת האדם שער הסוף עניין הקריעה אות יג)}.


  • וכ"פ השו"ע: "קטן שמת לו מת - מקרעין לו".

קריעה לקטן כשלא שייך שם עגמת נפש[עריכה]

  • האם קורעים לקטן כשלא שייך שם עגמת נפש: (ב"י, ט"ז ס"ק טו, ש"ך ס"ק מא)
  • רי"ץ גיאת (הל' אבל עמ' רג), רא"ש, נימוק"י וטור – אם הקטן מעל גיל חינוך קורעים לו, כדין חינוך במצוות.

  • רמב"ן (תורת האדם עניין הקריעה שער הסוף אות יג) – לא קורעים, שאין אבלות נוהגת בקטן.

    • הכרעה: מדברי הט"ז משמע מדבריו שקורעים לקטן מדין חינוך גם אם אין עגמת נפש, וגם בשמועה קרובה קורעים לו. וכן משמע מדברי הש"ך. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א "דיני קריעה" סוף הע' יט, עמ' רנח).


קטן בחול המועד[עריכה]

  • כתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני קריעה" סוף הע' יט עמ' רנח) ע"פ ספר זכרון בצלאל[1] שבחול המועד - אין מקרעין לקטן אפילו על אביו ואמו שאין לעשות כלל דבר שמרבה הבכיה והצער במועד.


קטן שלא הגיע לחינוך שמת לו אחיו שהוא קטן[עריכה]

  • כתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני קריעה" סוף הע' יט, עמ' רנח) ע"פ החזו"א: "קטן שלא הגיע לחינוך אין מקרעין לו כשמת לו אח קטן שהוא פחות מי"ב חדש".

אבלות לקטן – עיין סימן שצו סע' ג[עריכה]

  • קטן שהגיע לגיל חינוך, האם צריך לנהוג שאר מנהגי אבילות: (ט"ז ס"ק טו, נקה"כ על הט"ז, ילקו"י עמ' סז-סח)
  • דרישה וט"ז – צריך לנהוג כל דיני אבילות, כמו שקורע מדין חינוך.

  • שו"ע (סי' שצו סע' ג), נקה"כ ודגול מרבבה (הגהה על הט"ז) – אינו צריך לנהוג דיני אבלות, אך קורעים לו את בגדו.[2]

    • הכרעה: הילקו"י (הלכות אבלות סי' ט סע' כא) פסק כשו"ע וסיעתו שלא נוהג בקטן דיני אבילות, אך כן קורעים לו.
    • ומנהג תימן (הובא בשולחן ערוך המקוצר לרב רצאבי סי' קפו סע' יג, עמ' תל) הוא כדעת הדרישה וסיעתו, שקטן נוהג כל דיני אבלות.


  • לדעת נקה"כ וסיעתו, מדוע קטן (שהגיע לגיל חינוך) לא צריך לנהוג דיני אבלות: (ילקו"י הלכות אבלות סי' ט הערה טו)
  • מהר"ץ חיות ודגול מרבבה (הגהה על הט"ז) – משום שמתבטל מתלמוד תורה.
  • שו"ת חקרי לב – שאם מחנכים את הקטן לאבלות, זה "אתחלתא דפורענותא", וסימן רע שמביא לקטן.
  • מנחת חינוך – מצוות חינוך זה רק במצוות שיצטרך כשיגדל, ואבילות אולי לא יצטרך כשיגדל.

קריעה[עריכה]

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. לרב שְׂרָיָה דבליצקי שליט"א. נולד בשנת ה'תרפ"ו (1926). ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

  2. נקה"כ הוכיח מתוך דברי המהר"ם, שסתם קטן אינו צריך להתאבל, שהרי הוא דן לגבי קטן שהגדיל בימי אבלותו, משמע שסתם קטן אינו צריך להתאבל.