פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמג א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמג א

סעיף א – עשיית מלאכה כשיש מת בעיר[עריכה]

איסור עשיית מלאכה כשיש מת בעיר[עריכה]

מועד קטן כז ע"ב[עריכה]

ואמר רב יהודה אמר רב: מת בעיר - כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה. רב המנונא איקלע לדרומתא, שמע קול שיפורא {שופר} דשכבא {שמת שם מישהו}. חזא הנך אינשי דקא עבדי עבידתא, אמר להו: ליהוו הנך אנשי בשמתא! לא שכבא איכא במתא? אמרו ליה: חבורתא איכא במתא {ישנה חבורה שמטפלת במת}. - אמר להו: אי הכי - שריא לכו.

• באיזה מקרה בני העיר בטלים ממלאכתן, כשיש מת בעיר: (ב"י)

• בה"ג ונימוק"י – דווקא כשיש מת מצווה, אך בסתם מת אינם בטלים.

• רי"ץ גיאת^[1] ורמב"ן – בכל מת שיש בעיר צריך להיבטל ממלאכה.

  • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "מת בעיר, כל בני העיר אסורין במלאכה, שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו, בר נידוי הוא. ואם יש חבורות בעיר, שכל אחת מתעסקת במתים ביומה, מותר ביום שאינה יומה. בד"א, שלא בשעת הוצאתו, אבל בשעת הוצאתו הכל בטלים".

  
  

• וכ"פ הפני ברוך (סי' ה סע' ד עמ' נד): "עיר שאין בה חברה קדישא המתעסקת במתיה, אם יש שם מת - אסורים כל בני העיר במלאכה, אפילו שלא בשעת הוצאת המת, אבל אם יש שם חברה קדישא - מותרים במלאכה שלא בשעת הוצאת המת, ובשעת הוצאת המת אפילו במת שלא קרא ושנה - מבטלים ממלאכה ובאים ללותו".
• וכתב החזו"ע (ח"א "דיני לוית המת" הערה א עמ' רצז) ע"פ הספר נהר מצרים (הלכות אבלות אות לה): "שהמנהג פשוט בירושלים שאם יש מת בעיר והוא סתם אדם, שאין בני העיר מתבטלים ממלאכתם כלל, מפני שיש בעיר חברה מיוחדת שעוסקת בצרכי המתים". והוסיף ע"פ הרב פלאג'י (רוח חיים יו"ד שמג): "אם ח"ו המת היה רבה דעמיה, שאז מכריזים על ביטול מלאכה עד שנגמר הדרוש של ההספד".

בעניין מצוות ליווי המת – עיין לקמן סי' שסא[עריכה]

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]