פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ה ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:00, 5 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ה ב

סעיף ב[עריכה]

איזהו פצוע דכא, כל שנפצעו הביצים שלו. וכרות שפכה, כל שנכרת הגיד שלו. ובשלשה אברים אפשר שיפסל הזכר, בגיד ובביצים ובשבילים שבהם מתבשל שכבת זרע, והם הנקראים חוטי ביציםא. וכיון שנפצע אחד משלשה איברים אלו או נכרת או נידך (פי' נתמעך מענין פצוע דכא) הרי זה פסול. כיצד, נפצע הגיד או נידך, או שנכרתה העטרה או למעלה מהעטרה, פסול. ואם נכרת מראש העטרה ונשתייר ממנה אפי' כחוט השערה מוקף לכל הגיד, כשרב (יבמות עה,ב).

א. חוטי הביצים: חזו"א[1] - אינו נפסל אלא אם נפצע ונדך בגיד וביצים וחוטין שבהם, אבל לא החוטין הפנימים שבתוך הגוף, ואף אם נסתרס על ידי כריתת השבילין בתוך הגוף מ"מ אינו נאסר בקהל... ע"ד הנתוח בחולי עצירת השתן ע"י סתימת שביל השתן הבא מנפיחת הבשר ידוע ולוחץ על צנור וסותמו, ובשעת נתוח מוכרחים להפסיק גם שביל הש"ז המובלע בגוף, למש"כ אין בזה איסור סירוס דאורייתא רק דרבנן כמו שתיית כוס עיקרין, ובכל אופן הנתוח מותר משום ספק סכנה ואינו נאסר לבוא בקהל.

ב. נכרת מראש העטרה: רמב"ם,שו"ע: אם מקיף כל הגיד, בין אם נשאר בצד הקרוב לגוף בין אם בצד הרחוק כשר.

רש"י,טור: מספיק רוב היקף אך צריך דוקא בצד הקרוב לגוף.

רי"ו: צריך להקיף הכל וכן דוקא בצד הקרוב לגוף.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. נשים יב,ז