פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר טו כד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:05, 5 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר טו כד

סעיף כד[עריכה]

מותר אדם באשת חמיו, וחמיו מותר באשתו (רי"ף ורמב"ם מיבמות כא,א). ויש מי שאוסר (ירושלמי,רא"ש).

אשת חמיו: רי"ף,רמב"ם: מותר.

ירושלמי,רא"ש: אסור.

שו"ע: סתם כרמב"ם ויש מי שאומר כרא"ש.

מהרי"ל,ב"ח,ב"ש: כרא"ש. צ"צ,ב"ש – ואם נשא ע"פ בעלי הוראה מפורסמים אל יוציא, לפי שלא גרע ממים שאין להם סוף. וכתב הב"ש שדוקא במים שאל"ס שע"פ רוב הוא מת וכן באשת חמיו שיש כמה פוסקים שמתירים אולם אם טעו והורו להתיר שניה אף אם נישאת תצא, שהרי זה כטועה בדבר משנה.

פיקוח נפש בשניה: ב"ש – משמע בשו"ע יו"ד קנז שיעבור ואל יהרג, וכן פסק שם הש"ך.

עבר האונס: ב"ש – צריך לגרשה. לפי הבנת התוס' ברש"י שכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה לאחר נישואים ואסור בביאה שניה יש להביא ראיה לדין שלנו, אולם באמת נראה ברש"י שכוונתו לביאה ראשונה אחר שמביאה לביתו אך קודם נישואין.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.