פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יב ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:07, 5 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יב ד

סעיף ד[עריכה]

וכלם שהיו להם נשים באותה שעה, ואחר כך מתו (משנה יבמות כו,א) או שנתגרשו, והיו הנשים הן שהרגילו את בעליהן לגרשן, הרי אלו מותרות לינשא להם לכתחלה (גמ'). (היו נשותיהם חוליםא, ומתו, לא יכנסוב). (נ"י פ"ב דיבמות). וכל אחת מהם מותרת לינשא לבן העד שהעיד לה או לבן החכם שאסרה על בעלה או לשאר קרובים, דליכא למיחש שיוציאום מבעליהם בשביל קרוביהם (משנה).

א. חולים: בית הלל,באר היטב – דוקא חולי מוות.

ב. התקוטטו קודם לעדות: ח"מ,ב"ש – יש לומר שאסורה. הגמ' בתירוצה הראשון חילקה בין קטטה שקדמה לעדות לקטטה שלאחריה, ורש"י פירש שדוקא בלאחריה יש לחשוש לעדות שקר שמא גרם לכך כדי לגרשה ולישא את זו שהעיד לאוסרה לבעלה. הח"מ כתב שלפי סברת הנ"י שבחולנית יש לחשוש, אפשר להסביר הגמ' להפך, שבקטטה שקדמה לעדות יש לחשוש שכבר ידע שעומד לגרש אשתו ולכן נשא עיניו לשנייה ואסרה לבעלה. הב"ש דחה שהנ"י עצמו הביא את פירוש רש"י, וכן הקשה על פירוש זה, ומ"מ כתב שלהלכה שלא קי"ל כתירוץ זה, יש לומר שאכן בקטטה שקדמה יש לחשוש לעדות שקר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.