רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב
|
|
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (מהרצ"א) היה אדמו"ר בדור החמישי לחסידות, אשר ספריו מהווים ספרי בסיס בחסידות וקבלה. נודע בעיקר בזכות ספרו בני יששכר העוסק בחודשי השנה ומועדיה.
תולדותיו[עריכה]
נולד בשנת תקמ"ג בעיירה יאוורניק שבגליציה (כיום בפולין) לאביו רבי פסח לנגזם, מלמד תינוקות, ולאמו איטה, אחייניתם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי משולם זושא מאניפולי. מסופר כי כל אחיו הגדולים של ר' צבי אלימלך נפטרו בגיל צעיר, וכדי למנוע את פטירתו של ר' צבי אלימלך, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק, לגבי מתן שם לרך הנולד. ר' אלימלך הבטיח לה שיוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו, והורה לה לקרוא לילד בשמו שלו, אלימלך. מאחר שבארצות אירופה לא מקובל לתת לילד שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי . רבי אלימלך אמר שבגלל זה הפסידו חצי ממעלתו של התינוק, משום ש"צבי" אינו מלך, ולכן יהיה חצי מלך.
את תורתו למד ר' צבי אלימלך אצל החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, וכן אצל המגיד מקוז'ניץ ורבי אברהם יהושע העשל מאפטא. כמו כן היה בקשר עם תלמידי החוזה מלובלין ובעיקר רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב.
שימש ברבנות ברוביטש, בסטריז'וב, בהאליטש, בדינוב ובמונקאטש, ובהן פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים. בזמן כהונתו במונקאטש אסר על פיטום אווזים משום צער בעלי חיים, ולכן עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר ונאלץ לעזוב את מונקאץ ולחזור לדינוב, ונקרא על שמה. נהג לחתום על מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו". בדינוב חסידים החלו להתקבץ סביבו.
נפטר בדינוב בי"ח בטבת תר"א, בגיל 58. בנו רבי דוד מילא את מקומו כאדמו"ר בדינוב.
| תקופת חייו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב על ציר הזמן |
|---|
 |
כתיבתו[עריכה]
ר' צבי אלימלך היה מחבר פורה במיוחד. חיבוריו עוסקים בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה. בכתיבתו הוא משלב ידע גאוני, עם דרשנות מבריקה העושה שימוש מורכב במיוחד בגימטריות ורמזים. כתביו משמשים גם כמרבץ עשיר של אמרות מגדולי החסידות, שהוא מצטט ודורש ומוצא להם סימוכים במקראות ובדברי חז"ל.
חלק מחיבוריו לא נתחברו על ידו אלא לוקטו על ידי תלמידיו או בודורת המאוחרים:
- בני יששכר- ספרו העיקרי והמפורסם על חודשי השנה, החגים והמועדים. שם הספר נבחר לאחר שרבו החוזה מלובלין אמר לו שייחוסו משבט יששכר, שהיו "יודעי בינה לעתים". הספר נחשב לספר יסוד בכל חוגי החסידות והקבלה.
- דרך פקודיך - על מצוות התורה.
- דרך עדותיך - על ספר יהושע.
- כלי הורעים- על ספר עובדיה.
- אגרא דכלה - על התורה.
- אגרא דפרקא - סגולות ואמרי צדיקים בשלל נושאים.
- דברים נחמדים - על מסכת אבות.
- חידושי מהרצ"א- על הלכות חנוכה
- לקוטי מהרצ"א- על התורה ומגילת אסתר.
- הגהות מהרצ"א- על ספר הזוהר
- רגל ישרה- מפתח עניינים לספרות הקבלה והחסידות.
- מעין גנים- פירוש על ספר "אור החיים" לרבי יוסף יעב"ץ, המכוון כנגד המשכילים.
- מגיד תעלומה- על ברכות
- חידושי בני יששכר- על הש"ס.
- ריח דודאים- על מסכת מגילה
- והיה ברכה- על השמנה- סדר זרעים ומסכת שבת.
- ברכה משולשת- על המשנה.
- אזהרות מהרצ"א- ענייני מוסר.
- מעשה השם השלם
- תקנות תמכין דאורייתא
- פסח בחבורה
- אגרות שפירין- אגרותיו ואגרות צאצאיו.
- הגהות והוספות על ספר "סור מרע ועשה טוב" של רבי צבי הירש מזידיטשוב.
- טעמי המצוות
- נחל אמונים- הגהות לספר "חכמת הנפש".
- סדר הקרבנות- לי"ג מידות.