אנציקלופדיה תלמודית:שיירי הדם

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:55, 3 באוגוסט 2020 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך -''' מקצת דם* הקדשים שנותר אחר שהזו או נתנו מקצת הדם על המזבח. הערך שלפנינו עוס...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - מקצת דם* הקדשים שנותר אחר שהזו או נתנו מקצת הדם על המזבח.

הערך שלפנינו עוסק במצוה לשפוך את שיירי הדם ליסוד המזבח*, ובדינם של שיירי הדם בתורת דם-קדשים*.

דינם

מקצת דם הקדשים שהתקבל בכלי-שרת* והוכשר לנתינה על גבי המזבח, שנותר אחר שהזו או נתנו מקצת דמו על המזבח, בקרבנות שונים ובתנאים שונים מצוה לשופכו על יסוד המזבח החיצון. באופנים ששיירי הדם אינם טעונים שפיכה ליסוד, שופכים אותם לאמה.

הקרבנות ששיירי דמם טעונים שפיכה ליסוד

החטאת*, שיירי דמה טעונים שפיכה ליסוד[1], שנאמר בפר-כהן-משיח*: ואת כל דם הפר ישפֹך אל יסוד מזבח העֹלה[2], ובפר-העלם-דבר-של-ציבור* נאמר: ואת כל הדם ישפֹך אל יסוד מזבח העֹלה[3]. בפר-יום-הכיפורים*, שלא מפורש בכתוב ששיירי דמו טעונים שפיכה ליסוד, נחלקו תנאים במקור הדין, ר' שמעון סובר שלמדים מהכתוב: ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת[4], לפר, לרבות פר יום הכיפורים שיעשה בדמו כפי שנעשה בפר כהן משיח, וללמד ששיירי הדם טעונים שפיכה ליסוד[5], ור' יהודה סובר שאין די בדרשת 'לפר', שיש לומר שלא דימו את עבודות הדם של פר יום הכיפורים לעבודות הדם של פר כהן משיח אלא באותם שמעכבות את הכפרה, ולא בשיירי הדם ששפיכתם ליסוד אינה מעכבת את הכפרה - לסוברים כן[6] - אלא למדים מהכתוב שם: כן יעשה לו[7], לרבות פר יום הכיפורים ששיירי דמו טעונים שפיכה ליסוד[8], ורבי - ויש גורסים ר' עקיבא[9] - סובר שלמדים מהכתוב: ואת כל דם הפר ישפך[10], הפר לרבות פר יום הכיפורים[11], ואמר ר' ישמעאל שאין צורך בדרשות הכתובים אלא ניתן לדרוש קל-וחומר*, ומה קרבנות שאינם חובה קבועה כגון פר כהן משיח ופר העלם דבר, שיירי דמם טעונים שפיכה ליסוד, פר יום הכיפורים שהוא חובה קבועה כל שכן ששיירי דמו טעונים שפיכה ליסוד, ור' עקיבא דורש קל וחומר, ומה פר כהן משיח ופר העלם דבר שאין נותנים מדמם אלא בהיכל ולא בקדש-הקדשים*[12] שיירי דמם טעונים שפיכה ליסוד, פר יום הכיפורים שנותנים מדמו בקדש הקדשים[13] כל שכן ששיירי דמו טעונים שפיכה ליסוד[14], ומכל מקום נאמרו המקראות, שדבר הנלמד מקל וחומר טרח וכתבו הכתוב ("מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא")[15]. שעיר יום הכיפורים ששיירי דמו טעונים שפיכה ליסוד למדים מהכתוב: ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר[16], כשם ששיירי דם פר יום הכיפורים טעונים שפיכה ליסוד כך שיירי דם השעיר[17]. שעיר-נשיא* ששיירי דמו טעונים שפיכה ליסוד, מפורש בכתוב: ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה[18]. חטאת* יחיד ששיירי דמה טעונים שפיכה ליסוד, מפורש בכתוב לגבי שעירה: ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח[19], ולגבי כשבה: ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח[20].


בעולה, אשם ושלמים

עולה*, אשם* ושלמים* נחלקו ראשונים אם שיירי דמם טעונים שפיכה ליסוד: א) יש סוברים שטעונים שפיכה ליסוד[21], ויש מהם שכתבו ששלש דעות תנאים חולקות במקור הדבר, יש דורשים מהכתוב: ודם זבחיך ישפך[22], לרבות שיירי דם קרבנות אלו, שנשפכים ליסוד[23], ואף על פי שלא מוזכר שם יסוד, מכל מקום מצינו בחטאת ששפיכת שיירי דמה היא ליסוד[24], והוא הדין לשפיכה זו[25], ויש דורשים מהכתוב: והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח[26], בדם, לרבות שיירי דם קרבנות אלו שנשפכים ליסוד[27], ויש דורשים מהכתוב: ואת דמו ישפֹך אל יסוד מזבח העֹלה[28], תן תורת שפיכת שירים ליסוד לעולה ויתר הקרבים על מזבח העולה שהוא המזבח-החיצון*[29], ויש מהם שכתבו שבעולה לא נחלקו תנאים ששפיכת שיירי דמה ליסוד למדים מהכתוב ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה, ושפיכת שיירי דם אשם ושלמים ליסוד לא ניתן ללמוד מכתוב זה, שהדרשה היא לגבי עולה הקריבה על מזבחה בלבד, ובאשם ושלמים נחלקו תנאים אם שפיכת שיירי דמם ליסוד למדים מודם זבחיך ישפך או מוהנשאר בדם[30]. ב) ויש מן הראשונים שסובר שאינם טעונים שפיכה ליסוד - על שיירי הדם שאינם טעונים שפיכה ליסוד מה עושים עמם, עי' להלן[31] - שהרי לא נאמרה בהם שפיכת שירים[32], והדרשות שיתר הקרבנות טעונים יסוד לא באו אלא ללמד על מקום מתנות דמיהם שהוא כנגד היסוד[33], ומצדדים ראשונים שאף לדעתם שיירי דם עולת תמיד* טעונים שפיכה ליסוד, שהוקשה לחטאת בכתוב: ושעיר עזים אחד לחטאת לה' על עולת התמיד[34], כשם ששיירי דם חטאת נשפכים ליסוד, כך שיירי דם עולת התמיד[35].

בפסח, בכור ומעשר

בקרבן-פסח*, ובבכור-בהמה-טהורה* ומעשר-בהמה* הקרבים למזבח, נחלקו ראשונים ואחרונים בדעתם - לדעת הסוברים שאף על פי ששפיכת שיריים לא נאמרה אלא בחטאת, מכל מקום היא נוהגת אף בקרבנות נוספים[36] - אם שיירי דמם טעונים שפיכה ליסוד: יש סוברים שטעונים שפיכה ליסוד[37], שאף הם בכלל הדרשות ששפיכת שירים ליסוד בנוסף לחטאת נוהגת אף בשאר הקרבנות[38], ויש סוברים שאינם טעונים שפיכה ליסוד[39], שהריבוי לשפיכת שירים ליסוד אינו אלא לקרבנות שנותנים מדמם על גבי המזבח מספר מתנות, ולא לפסח בכור ומעשר שנותנים מדמם על גבי המזבח מתנה אחת בלבד[40].

בעולת העוף

בעולת-העוף*, נחלקו ראשונים - לדעת הסוברים שאף על פי ששפיכת שיריים לא נאמרה אלא בחטאת, מכל מקום היא נוהגת אף בקרבנות נוספים[41] - אם שיירי דמה טעונים שפיכה ליסוד: יש סוברים שטעונים שפיכה ליסוד, שאף הם בכלל הדרשות ששפיכת שירים ליסוד בנוסף לחטאת נוהגת אף בשאר הקרבנות[42], ויש סוברים שאינם טעונים שפיכה ליסוד[43], שהריבוי לשפיכת שירים ליסוד אינו אלא בקרבן בהמה* שבו עוסק הכתוב, ולא בקרבן עוף[44].

על שיירי דם חטאת-העוף*, שהם מתמצים על היסוד, ע"ע חטאת העוף[45] וע' מצוי.

החלק ביסוד המזבח שעליו שופכים

החלק ביסוד המזבח שאליו שופכים את שיירי דם חטאות-הפנימיות*, נאמר בפר כהן משיח ובפר העלם דבר - שמהם למדים שפיכת שירים ליסוד אף בשאר חטאות הפנימיות[46] - אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד[47], והיינו היסוד שכנגד פתח ההיכל[48], והדבר תלוי במחלוקת תנאים במקום המזבח לרוחב העזרה מצפון לדרום - בבית שני - שלסוברים שכנגד הפתח - שהוא באמצע רוחב העזרה[49] - נמצא צדו המערבי של המזבח בלבד[50], שופכים שיירי דם חטאות הפנימיות לחלק היסוד שבמערב המזבח[51], ולסוברים שאף קצה המזבח הדרומי נמצא כנגד הפתח[52], שופכים לחלק היסוד הראוי לשפיכה בדרום המזבח[53], ואף על פי שאף לדעתם נמצא כנגד הפתח חלק מצדו המערבי של המזבח - לסוברים כן[54] - מכל מקום הצד הדרומי עדיף לפי שהוא נמצא כנגד אמצע הפתח, ורגילות לצאת באמצע הפתח[55], ועוד, לפי שמצדו המערבי של המזבח אין כנגד הפתח אלא מקצת, אבל צדו הדרומי כולו כנגד הפתח[56], ועוד, שכיון שהן יסוד מערבי והן יסוד דרומי הם כנגד הפתח, למדים מחטאות החיצונות שנותנים שייריהם ליסוד דרומי[57]. המקום בחלק היסוד המערבי אליו שופכים - לסוברים כן - כתבו אחרונים בדעת אמוראים שהוא החלק שמול הפתח בלבד, שהוא בלבד חשוב 'פתח אהל מועד'[58], ובדעת ראשונים כתבו שיש אמוראים שסוברים ששופכים לכל חלק היסוד המערבי[59].

החלק ביסוד המזבח שאליו שופכים דמי חטאות-החיצונות*, נחלקו בו תנאים: חכמים במשנה - וכן דעת ר' שמעון בן יוחי[60] - סוברים, חלק היסוד שבדרום המזבח[61], שלמדים מחטאות הפנימיות, כשם ששפיכת שיירי דם חטאות הפנימיות היא לחלק היסוד הסמוך ליציאתו מן ההיכל[62], כך חטאות החיצונות - שלאחר הנתינה מדמן על גבי קרנות המזבח החיצון יורד מהמזבח על גבי הכבש*, לסוברים כן[63] - שפיכת שיירי דמן היא לחלק היסוד הדרומי, שהוא הסמוך לירידתו מן הכבש, שהכבש בדרום המזבח[64], ור' ישמעאל סובר, שלסוברים ששיירי דם חטאות הפנימיות נשפכות לחלק היסוד שבמערב המזבח[65], אף שיירי דם חטאות החיצונות נשפכות לחלק היסוד שבמערב המזבח, שלמדים סתום מן המפורש, שיירי דם חטאות החיצונות שלא פירשה תורה לאיזה חלק ביסוד נשפכות משיירי דם חטאות הפנימיות שפירשה תורה שנשפכות לחלק היסוד הסמוך לפתח ההיכל[66].

החלק ביסוד המזבח אליו שופכים את שיירי דם עולה, אשם ושלמים, לסוברים שהם נשפכים ליסוד[67], הוא חלק היסוד שבדרום המזבח[68], ובטעם הדבר, יש מן הראשונים שמשמע מדבריהם, שבכך שאמרה תורה ששפיכת שיירי דם חטאות החיצונות היא לחלק היסוד הדרומי - לסוברים כן[69] - נקבע חלק זה ביסוד לשפיכת שיירי דם כל הקרבנות שמתנותיהם על המזבח החיצון[70], ויש ראשונים שמשמע מדבריהם, שבכלל מה שלמדים מחטאות הפנימיות לחטאות החיצונות ששפיכת השירים היא על חלק היסוד הסמוך לכהן בעת שמסיים את מתנות הדם - לסוברים כן[71] - למדים אף לכל הקרבנות ששפיכת שיירי דמם היא בחלק היסוד הסמוך לכהן בעת שמסיים את מתנות הדם, וסיום מתן דמי עולה, אשם ושלמים, הוא בקרן דרומית מערבית של המזבח[72].

שפך בחלק אחר ביסוד מהחלק בו יש לשפוך את שיירי דם אותו קרבן, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שלא קיים מצות שפיכת שירים[73], ויש סוברים שאף על פי שלא קיים את המצוה לשפוך שירים במקומם, מכל מקום קיים את עיקר מצות שפיכת שירים, שהנתינה במקומם ביסוד אינה מעכבת[74], ובחטאת, לסוברים ששפיכת שיירי דמה מעכבת[75], כתבו אחרונים בדעת הירושלמי שספק אם לסוברים שלא קיים מצות שפיכת שירים, פסולה, הואיל ולא קיים מצות שפיכת שירים, או שהבשר פסול אבל הבעלים נתכפרו, כדין קרבן שנזרק דמו שלא במקומו[76], שגדר שפיכת שירים כזריקה, לסוברים כן[77].

מקום שפיכת שיירי עולת העוף

החלק ביסוד המזבח אליו שופכים שיירי דם עולת העוף - לסוברים כן[78] - הוא בקרן דרומית מזרחית של המזבח, שבה מקום מליקתו[79], ואף על פי שבקרן זו לא היה יסוד בנוי, לסוברים כן[80], מכל מקום לא היה הדם נופל על הארץ לאיבוד, שבליטה יוצאת מהמזבח בקרן דרומית מזרחית - לדעה זו[81] - ועליה שופך את שיירי דמו[82].

אופן השפיכה ליסוד

שפיכת השיריים ליסוד, בכל הקרבנות שנוהגת בהם שפיכת שירים ליסוד מלבד חטאות הפנימיות, שופך ליסוד עצמו[83], ויש מן הראשונים שכתבו שנחלקו אמוראים אם אף שפיכה על קיר המזבח שמעל היסוד - מחצי המזבח ולמטה[84] - כשרה לקיום שפיכת שירים, לאביי ולריש לקיש כשרה, לפי שהדם שותת ומגיע ליסוד, ולרב יוסף בשם רב יהודה - ויש סוברים כן אף בדעת ר' יוחנן[85] - פסולה[86]. בחטאות הפנימיות, מסתימת דברי ראשונים משמע שאין חילוק בין שפיכת שיירי דמם לשפיכת שיירי דם שאר קרבנות[87], ויש מן הראשונים שכתב שנחלקו אמוראים בדבר, שלאביי ולריש לקיש יש לשפוך את שיירי דמן על קיר המזבח שמעל היסוד, שנאמר בפר כהן משיח: אל יסוד מזבח העלה[88], ונאמר בשעיר נשיא: אל יסוד מזבח העלה[89], כשם שמקור הדין שמתן דם העולה הוא על קיר המזבח שמעל היסוד ולא ליסוד עצמו[90], הוא מהכתוב בשעיר נשיא - לסוברים כן[91] - כך הכתוב בפר כהן משיח שהוא המקור לשפיכת שיירי חטאות הפנימיות ליסוד, היינו על קיר המזבח שמעל היסוד, ולרב יוסף בשם ר' יהודה יש לשפוך שיירי דמן ליסוד עצמו, שנאמר אל יסוד, ומשמע ליסוד עצמו ולא על הקיר שמעליו[92]. להלכה יש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים ששפיכה על קיר המזבח שמעל היסוד פסולה[93], ויש מצדדים בדעתם שכשרה[94].

מקום עמידת השופך בעת השפיכה

מקום עמידת השופך בעת השפיכה, בחטאות הפנימיות שמן ההיכל הוא מגיע למזבח החיצון לשפיכת השיריים והרי הוא עומד על רצפת העזרה, וכן בקרבנות הניתנים על מזבח החיצון מלבד חטאת, שאף בעת מתן דמיהם הוא עומד על רצפת העזרה, שופך את שיירי דמם בעודו עומד על רצפת העזרה הסמוכה ליסוד[95]. בחטאות החיצונות, שבעת מתן דמם על המזבח עומד על הסובב, נחלקו תנאים בתוספתא: לתנא קמא יורד מן המזבח ושופך[96] כשהוא עומד על רצפת העזרה[97], ויש מי שכתב בדעתו ששופך מעל גבי כבש קטן שלאותה דעה היה שם מרצפת העזרה ועד לגובה היסוד[98], ואינו שופך מעל גבי הסובב, שנאמר: ישפך[99], ולא יזה או יזרוק מרחוק[100], ולר' יוסי ב"ר יהודה ור' אלעזר ב"ר שמעון עומד על גבי הסובב ושופך[101], שלדעתם שפיכה כשרה אף מרחוק, והואיל וכן שופך מעל גבי הסובב כדי לא להשהות את שפיכת השיריים[102], ויש מן האחרונים שכתבו בטעמם, ש"ישפך" משמע מלמעלה למטה[103].

גדרה

בגדר מצות שפיכת שיריים ליסוד נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש מן הראשונים ואחרונים בדעת ראשונים שסוברים שאינה מצוה שיש לקיימה, ואם רצה נותן את כל הדם במתנות הדם ואינו משייר שירים, ולא אמרה תורה אלא שאם נשתייר מדם הקרבן לאחר גמר מתנותיו יש לשופכו ליסוד[104]. ב) ויש מן הראשונים שסוברים שהיא מצוה שיש לקיימה[105], ולפיכך יש לשייר מדם חטאת פנימית וחיצונה שמתנותיה במקומות שאינם מקום שפיכת שירים, כדי לשפוך את השיריים ליסוד[106], ובדם שאר קרבנות - לסוברים ששייריהם נשפכים ליסוד[107] - לסוברים שמקום שפיכת השיריים הוא ליסוד עצמו[108] - ואין זה אותו המקום במזבח בו ניתנות מתנות הדם, שהן ניתנות על קיר המזבח שמעל היסוד[109] - יש לשייר מדם הקרבן ולא לתת את כולו במתנות הדם, כדי לשופכו ליסוד[110], ולסוברים שניתן לשפוך את השיריים על קיר המזבח שמעל היסוד[111], נחלקו ראשונים: יש סוברים שניתן לתת את כולו במתנות הדם, שכיון שמקום נתינתן כשר לשפיכת שיריים, מתקיימת בנתינת הדם אף מצות שפיכת שיריים ליסוד[112], ויש סוברים שאין לתת את כולו במתנות הדם, שבכך לא מתקיימת מצות שפיכת שיריים ליסוד, אלא יש לשייר מהדם ולחזור ולשופכו[113]. ג) ויש מן האחרונים שמחלקים בין שפיכת שיירי דם חטאת לשאר קרבנות, ששפיכת שיירי דם חטאת - שמפורשת בתורה בפרשת חטאת[114] - היא מצוה שיש לקיימה, אבל שפיכת שיירי דם שאר קרבנות אינה מצוה שיש לקיימה[115].

לעכב

שיירי דם יתר הקרבנות מלבד חטאת שנותרו ולא שפכם ליסוד, אף לסוברים ששייריהם נשפכים ליסוד אין השפיכה ליסוד מעכבת את הכפרה אלא הקרבן כשר[116]. בחטאות הפנימיות נחלקו אמוראים בדעת תנאים: יש סוברים שמעכבת והקרבן פסול[117], שנאמר בפר ושעיר של יום-הכפורים*: וכלה מכפר[118], אם כלה כל מתנות הדם כיפר, ואם לא נתן אחת מהם, ואפילו לא שפך שירים ליסוד, לא כיפר[119], ויש סוברים שאינה מעכבת והקרבן כשר[120], שדורשים את הכתוב וכלה מכפר, אם כילה את כל המתנות האמורות בפרשה - ושפיכת שיריים אינה בכלל, שאינה אמורה באותה פרשה אלא נלמדת ממקום אחר[121] - כיפר, ואף על פי שלא שפך שיריים, ובפר-כהן-משיח* נאמר: ואת כל דם הפר ישפך, לא נאמר "ושפך" כפי שנאמר ביתר העבודות: ולקח, והזה, ונתן[122], ללמד שהשפיכה אינה מעכבת אלא היא כשיירי מצוה שאינם מעכבים[123]. בחטאות החיצונות - לסוברים ששפיכת שיירי חטאות הפנימיות מעכבת - נחלקו אמוראים בדעת תנאים וראשונים בדעתם: יש סוברים שלדברי הכל שפיכת שיירי דמן ליסוד אינה מעכבת[124], שאין דורשים עיכוב אלא בחטאות הפנימיות שכל מתנות דמן מעכבות[125], ולא בחטאות החיצונות שאף מתנות דמן אין כולן מעכבות[126], ויש סוברים בדעת תנאים שאף שפיכת שיירי דם חטאות החיצונות מעכבת[127].

שיירי הדם שחסרו, אף לסוברים ששפיכתם <בחטאת> ליסוד מעכבת[128], שופך את הדם הנותר ליסוד והזבח כשר בשפיכת הדם הנותר[129].

מכפרת

שפיכת שיריים, אף לסוברים שמעכבת בקרבנות שונים, אין היא מכפרת, שהכפרה אינה תלויה אלא במתנות הדם בלבד[130], וכתבו אחרונים שמטעם זה חטאת שמתו בעליה לאחר מתנות הדם - שאם מתו קודם מתנות הדם המעכבות הרי היא פסולה[131] - אף לסוברים ששפיכת שיריים מעכבת בקרבנות שונים[132], שיירי דמה נשפכים ליסוד וכשרה[133], שטעם הפסול בחטאת שמתו בעליה הואיל ואין כפרה למתים[134], ושפיכת שיריים אינה באה לכפר[135].

דין בשר הזבח קודם השפיכה

שפיכת שירים ליסוד, כתבו אחרונים שאף על פי שאינה מעכבת - בשאר קרבנות[136], ואף בחטאת, לסוברים כן[137] - מכל מקום כל עוד הדם קיים ולא נשפך ליסוד, בשר הזבח אסור באכילה[138], שכשם שדורשים מהכתוב: ודם זבחיך ישפך וכו' והבשר תאכל[139], שכל עוד לא נזרק דם הזבח בשרו אסור באכילה[140], הוא הדין לשפיכת שירים ליסוד, שאף שפיכת שירים ליסוד למדים מכתוב זה, לסוברים כן[141].

בלילה

שפיכת שיריים ליסוד, נחלקו אחרונים אם כשרה בלילה: א) יש סוברים שאינה כשרה בלילה[142], ככל עבודות הקרבנות שאינן כשרות אלא ביום[143], ועוד, שדם נפסל בשקיעת-החמה[144]. ב) ויש סוברים שכשרה בלילה[145], שאינה חשובה כעבודת הקרבן[146], ואין הדם נפסל בשקיעת החמה אלא לגבי דברים החשובים הקרבה, שכן למדו את פסול דם בלילה מהכתוב "ביום הקריבו"[147], אבל לשפיכת שיריים שאינה חשובה הקרבה אין הדם נפסל[148], ולדעתם השיריים נפסלים בעלות השחר, כאימורים[149]. ובירושלמי נסתפקו בדבר לסוברים ששפיכת שירים מעכבת בקרבנות שונים[150], אם הקרבן כשר כששפך בלילה[151].

כהונה

שפיכת שירים היא מכלל עבודות המקדש הטעונות כהונה ופסולות בזר*[152], ויש מן האחרונים שכתבו שאף על פי שפסולה בזר, אינו חייב עליה מיתה[153], ואף לסוברים שמעכבת בקרבנות שונים[154], ואף על פי ששפיכת שיריים היא העבודה האחרונה מעבודות הדם, וזר שעבד עבודה תמה - עבודה שאין אחריה עבודה נוספת[155] - חייב מיתה[156], מכל מקום פטור ממיתה, הואיל ושפיכת שיריים אינה מכפרת[157], ויש מן האחרונים שמצדדים שזר ששפך שיריים חייב מיתה[158].

כלי שרת

שפיכת שירים, יש מן האחרונים שכתבו שיש לעשותה מכלי-שרת*, ככל עבודות הדם[159], ויש מהם שכתבו שכשרה אף מכלי חול[160]. על כך שאף לסוברים שכשרה מכלי חול, לכתחילה נעשית מכלי שרת, לפי שגנאי הוא להוציא את הדם מכלי שרת בו נתקבל לכלי חול, ע"ע כלי שרת[161].

בפסולי מחשבה

שפיכת שירים, בקרבנות בהן אינה מעכבת, וכן לסוברים שבכל הקרבנות אינה מעכבת[162], אינה כשאר עבודות הדם לענין מחשבת פסול, ואם חשב מחשבת פסול בעת שפיכת שיריים הקרבן כשר, שנאמר בפיגול: ואם האכל יאכל וכו' המקריב אֹתו לא יחשב[163], זריקה - שהיא הנחשבת הקרבה[164] - היתה בכלל כל עבודות הדם שהחושב בהן מחשבת חוץ לזמנו הקרבן מתפגל[165] - שמחשבת פיגול בכל עבודות הדם למדים מהכתוב ואם האכל יאכל, בעבודות הדם המתירות את בשרו לאכילה משמע - ויצאה ללמד שאין מחשבת פיגול אלא בעבודה המעכבת כפרה כגון זריקה ולא בעבודה שאינה מעכבת כפרה כגון שפיכת שיריים[166], ובקרבנות בהן היא מעכבת, לסוברים כן[167], הרי היא חשובה כשאר עבודות הדם לענין מחשבת פסול בקדשים, ואם חשב בעת שפיכת שיריים ששופכם על מנת להקטיר את אימורי הזבח חוץ לזמנם, או לאכול את בשר הזבח חוץ לזמנו, הזבח פגול*, או אם חשב ששופכם על מנת להקטיר את האימורים חוץ למקומם, הזבח פסול, וכן אם חשב בעת שפיכת שיירי חטאת ששופך שלא לשם חטאת אלא לשם קרבן אחר, הקרבן פסול[168].

על החושב בעת אחת מעבודות הדם לשפוך את שייריו חוץ לזמנם או חוץ למקומם, ע"ע מחשבה בקדשים.

הערות שוליים

  1. ↑ משנה זבחים מז א וע"ב ושם נג א; רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"י-י"א.
  2. ↑ ויקרא ד ז. עי' ברייתא בגמ' זבחים נא א.
  3. ↑ שם שם יח. עי' ברייתא שם.
  4. ↑ שם שם כ.
  5. ↑ עי' ברייתא שם לט א וגמ' שם מ א בדעתה, ועי' גמ' שם שהיינו לד' ר' שמעון.
  6. ↑ עי' להלן.
  7. ↑ ויקרא שם.
  8. ↑ עי' ברייתא בגמ' שם, ועי' גמ' שם שהיינו לד' ר' יהודה.
  9. ↑ ילקו"ש שם שם ז ד"ה ואת.
  10. ↑ ויקרא שם.
  11. ↑ ברייתא בגמ' שם נב א; ילקו"ש שם לד' ר' עקיבא.
  12. ↑ ע"ע פר כהן משיח וע' פר העלם דבר.
  13. ↑ ע"ע פר יום הכיפורים.
  14. ↑ ברייתא בגמ' שם: ילקו"ש שם.
  15. ↑ תוס' שם ד"ה יכול.
  16. ↑ שם טז טו.
  17. ↑ רש"י שם נא א ד"ה מאי. ועי' חזו"א זבחים סי' טז ס"ק א.
  18. ↑ שם ד כה.
  19. ↑ שם שם ל.
  20. ↑ שם שם לה. ועי' רש"י שם נא א ד"ה אל יסוד, ועי' גמ' שם נג א.
  21. ↑ רש"י זבחים לז א ד"ה מנין, ושם ד"ה לימד, ושם נא א ד"ה אל יסוד (השלישי); עי' תוס' שם לז א ד"ה מתן, ושם נא ב ד"ה תן, וכ"מ בתוס' שם נד א ד"ה ואי, ועי' ציון 42; רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ו.
  22. ↑ דברים יב כז.
  23. ↑ עי' רש"י שם לז א ד"ה מנין, ותוס' שם, בד' ברייתא שם.
  24. ↑ עי' ציון 1.
  25. ↑ תוס' שם.
  26. ↑ ויקרא ה ט.
  27. ↑ עי' רש"י שם ד"ה לימד, בד' ברייתא שם (ונ' שכ"ה לד' התוס' שם).
  28. ↑ שם ד כה.
  29. ↑ עי' רש"י שם נא א, בד' ברייתא שם.
  30. ↑ תוס' שם ע"ב.
  31. ↑ עי' להלן.
  32. ↑ פי' הראב"ד לתמיד ל ב ד"ה שירי הדם (באמצעו) בשם ה"ר אפרים.
  33. ↑ ע"ע זריקה ציון 152. עי' ראב"ד שם בשם ה"ר אפרים, וראב"ד שם בדעתו.
  34. ↑ במדבר כח טו.
  35. ↑ ראב"ד שם, (ע"פ גמ' יומא טו א שר' שמעון איש המצפה דורש היקש עולת תמיד לחטאת לענין שינוי מתנות דם עולת תמיד משאר עולות, וע"ע עולה, ועי' ראב"ד שם שאף חכמים בגמ' שם שחולקים על ר' שמעון איש המצפה מודים לענין שפיכת שירים, עי"ש הטעם).
  36. ↑ עי' ציון 21.
  37. ↑ תוס' זבחים נא ב ד"ה תן (לגבי בכור ומעשר), ושם פ ב ד"ה בל (לגבי בכור, ונ' שה"ה למעשר ופסח); ערוה"ש קדשים סי' עב אות כד, בד' הרמב"ם מעה"ק פ"ה הי"ז. וכ"מ ברש"י זבחים נא א ד"ה אל יסוד (השלישי), ועי' רש"י שם לז א ד"ה מנין, ואג"מ חו"מ ח"א סי' קח ד"ה ופלא, ועי' רש"י פסחים קכא א ד"ה שירי.
  38. ↑ עי' שפ"א שם לז א ד"ה מנין.
  39. ↑ פי' הראב"ד לתמיד ל ב ד"ה שירי הדם; עי' שפ"א שם ואג"מ שם בד' רמב"ם שם.
  40. ↑ ע"ע בכור בהמה טהורה ציון 151 וע' מעשר בהמה וע' קרבן פסח. עי' ראב"ד שם, ועי' חי' רי"מ פיינשטיין זבחים לז א ד"ה בדין שפיכת שירים.
  41. ↑ עי' ציון 21.
  42. ↑ תוס' זבחים נד א ד"ה ואי, בשם ה"ר חיים. על כך שלדעה זו שופך את שירי דם עולת העוף על בליטה שיוצאת מהמזבח בקרן דרומית מזרחית, לסוברים כן, ע"ע מזבח החיצון ציון 420 ואילך, עי' להלן, וע"ע הנ"ל ציון 428.
  43. ↑ תוס' שם בשם ר"ת; עי' ח"נ שם ד"ה בעולת, בד' הרמב"ם מעה"ק פ"ו ה"כ ואילך שלא הזכיר שפיכת שירים ליסוד בעולת העוף.
  44. ↑ שטמ"ק שם אות לב.
  45. ↑ ציון 141.
  46. ↑ עי' ציון 5 ואילך.
  47. ↑ ויקרא ד ז ושם יח.
  48. ↑ זבחים נא א ושם נג א. ועי' גמ' שם נא א שהטעם שהשפיכה לחלק היסוד הסמוך לפתח היא משום שבו פוגע תחילה, ועי' לח"מ מעה"ק פ"ה הי"א שכן גי' הרמב"ם שם בגמ', (ועי' תוס' שם ד"ה אשר, שאין גורסים כן), ועי' חי' הגרי"ז מנחות סד ב ד"ה בתוס' ד"ה אבע"א, שהיינו טעם לכך שקבעה תורה את היסוד שכנגד הפתח, ועי' כעי"ז בלח"מ שם, אבל עי' תוס' שם שלגי' זו הטעם משום שאין מעבירין על המצוות, וע"ע אין מעבירין על המצוות ציונים 53 - 57.
  49. ↑ עי' רמב"ם ביה"ב פ"ד ה"ו, אבל זה לא מקור ברור, עכ"פ כך מוכח מהסוגיות של מקום המזבח בזבחים נח ב, ומכך שהפרה נעשית כנגד בית קה"ק.
  50. ↑ ע"ע מזבח החיצון ציונים 1180, 1182, 1188.
  51. ↑ עי' משנה שם מז ב וברייתא בגמ' שם נג א לד' ר' ישמעאל, וגמ' שם נא א ושם נג א, בד'; רמב"ם שם.
  52. ↑ ע"ע הנ"ל ציונים 1178, 1179.
  53. ↑ עי' ברייתא בגמ' שם לד' רשב"י וגמ' שם בד'.
  54. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 1178, ועי"ש ציון 1179 שי"ס מחמת קושיא זו שקצה המזבח הדרומי בלבד נמצא כגד הפתח.
  55. ↑ שטמ"ק שם אות יג בפי' ראשון, ועי"ש שדוחק הוא.
  56. ↑ שטמ"ק שם בפי' שני.
  57. ↑ עי' לעיל. קר"א שם ד"ה קסבר.
  58. ↑ עי' ליקוטי הלכות שם מז ב זבח תודה ד"ה שירי, בד' גמ' שם נח ב.
  59. ↑ עי' ליקוטי הלכות שם בד' רמב"ם שם, ע"פ הגמ' יומא מה ב ושם מו א שלדעתו חולקת על הגמ' בזבחים שם, ועי' תוס' יומא שם ד"ה אבל, ותוס' זבחים שם ד"ה משוך, שהגמ' ביומא אינה חולקת על הגמ' בזבחים.
  60. ↑ ברייתא זבחים נג א.
  61. ↑ משנה שם; רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"י.
  62. ↑ עי' ציון 48.
  63. ↑ עי' ציון 96.
  64. ↑ ע"ע כבש ציון 23. גמ' שם. ועי' ציון 101 שי"ס שבחטאות החיצונות עומד ע"ג הסובב ושופך, ואפשר שאף לדעתם למדים מחטאות הפנימיות ששופך שירים במקום הסמוך לו, והמקום הסמוך לו בעת סיום המתנות הוא בקרן מערבית דרומית, ע"ע מתן דמים, כעין הלימוד שבציון 72. ועי' קר"א שם ד"ה קסבר, שלדבריו בציון 57 שמקור הסוברים ששופכים את שיירי דם חטאות הפנימיות ליסוד דרומי, עי' ציון 53, הוא מחטאות החיצונות, לדעתם א"א ללמוד ששפיכת שיירי חטאות החיצונות בדרום מחטאות הפנימיות, אלא סברא היא ששופך ביסוד הסמוך אליו.
  65. ↑ עי' ציון 51.
  66. ↑ עי' ציונים 47 - 53. עי' ברייתא שם וגמ' שם בד'.
  67. ↑ עי' ציון 21.
  68. ↑ עי' משנה תמיד ל ב (לגבי עולה); עי' תוס' זבחים נג ב ד"ה העולה; עי' רמב"ם מעה"ק פ"ז ה"י. ועי' רש"י שם סג א ד"ה ושירי.
  69. ↑ עי' ציון 61.
  70. ↑ עי' פי' הרא"ש תמיד שם ד"ה מזרחית. ולד' זו לכא' לסוברים ששפיכת שיירי דם חטאות החיצונות ליסוד המערבי, עי' ציון 66, אף שיירי דם עולה, אשם ושלמים, נשפכים ליסוד המערבי, שלדעתם היסוד המערבי הוא שנקבע לשפיכת שיירי דם כל הקרבנות שמתנותיהם על המזבח החיצון.
  71. ↑ עי' ציון 64.
  72. ↑ ע"ע זריקה ציון 145, (ועי"ש שהיינו מטעם בפנ"ע שיש בסדר המתנות, אבל עי' רא"ש שם שהטעם שמסיים בקרן מערבית דרומית הוא כדי שישפוך את השירים ביסוד בו מסיים את המתנות, ולד' א"א לומר ששופך ליסוד דרומי הואיל ובו מסיים). עי' המפרש לתמיד שם ד"ה שירי; ליקוטי הלכות זבחים שם זבח תודה ד"ה מלמטה. ולכא' אף לדעתם צ"ל, שאע"פ שמסיים בקרן מערבית דרומית, מ"מ השפיכה ליסוד דרומי ולא למערבי, לפי שהיסוד הדרומי עדיף שאליו שופכים את דמי חטאות החיצונות, לסוברים כן.
  73. ↑ עי' תוס' מגילה ו ב ד"ה מסתבר בשם רבינו יהודה, וטו"א שם ד"ה טעמא, בד'; עי' עולת שלמה מנחות סד ב ד"ה תוס' ד"ה איבעית, בד' תוס' שם. וכ"ה לד' האחרונים שבציון 77 בד' הירושלמי שבציון הנ"ל.
  74. ↑ חזו"א זבחים סי' טו ס"ק א, ועי"ש ס"ק ב שכ"כ אף בד' הראשונים דלעיל.
  75. ↑ עי' להלן.
  76. ↑ ע"ע זריקה ציון 191.
  77. ↑ עי' להלן. עי' מקור ברוך ח"א סי' יב ד"ה והנראה לי בזה, ושיעורי רמ"ד סולובייציק זבחים לח ב אות ג, בד' הירושלמי יומא פ"ה ה"ו.
  78. ↑ עי' ציון 42.
  79. ↑ ע"ע עולת העוף. תוס' זבחים נד א ד"ה ואי.
  80. ↑ ע"ע מזבח החיצון ציון 391.
  81. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 420.
  82. ↑ תוס' שם.
  83. ↑ עי' גמ' וראשונים דלהלן.
  84. ↑ עי' שטמ"ק זבחים פא ב אות ו.
  85. ↑ עי' רש"י שם ע"א ד"ה עדיין, בד' ר' יוחנן בגמ' שם, ועי' ליקוטי הלכות דלהלן שמצדד בדעת ראשונים בע"א.
  86. ↑ עי' רש"י שם ד"ה אבל וד"ה צריכין, וראב"ד תמיד ל ב סוד"ה שירי, בד' האמוראים בגמ' שם. ועי' ראב"ד שבציון 92 שמפרש ד' האמוראים שם בע"א.
  87. ↑ עי' רש"י שם ורמב"ם מעה"ק פ"ה שאינם מחלקים.
  88. ↑ ויקרא ד ז.
  89. ↑ שם שם כה.
  90. ↑ ע"ע זריקה ציונים 159 - 160.
  91. ↑ עי' ראב"ד דלהלן בד' גמ' שם נב א, ועי' רש"י שם ד"ה בזקיפה שמפרש הגמ' שם בע"א.
  92. ↑ ראב"ד תו"כ פ' ויקרא פ' ג אות יג, בד' גמ' שם פא א. וצ"ע, שבגמ' שם נ' שמחלוקתם אף בעולה.
  93. ↑ עי' ר"י קורקוס פסוה"מ פ"ב הי"א ד"ה נתערבו.
  94. ↑ עי' ליקוטי הלכות שם זבח תודה ד"ה עדיין, בד' רמב"ם שם.
  95. ↑ עי' שאילת יעבץ ח"א סי' קיב.
  96. ↑ עי' תוספתא זבחים פ"ו לד' ת"ק שם.
  97. ↑ עי' רש"י שם סב ב ד"ה שני, וכ"ה בפשטות לסוברים שכבש קטן היה יוצא מחלקו התחתון של הכבש הגדול ויורד ליסוד, ע"ע מזבח החיצון ציון 924.
  98. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 927. עי' צורת בית המקדש אות מד.
  99. ↑ ויקרא ד ז.
  100. ↑ תו"כ פ' ויקרא חובה פר' ג וראב"ד שם אות יב בד', ועי' חזו"י שם ה"ד ד"ה שירי.
  101. ↑ תוספתא שם.
  102. ↑ עי' חזו"י שם. (ואפשר שהטעם שאין משהים את שפיכת השיריים, שחוששים שיקרוש הדם, ועי' שטמ"ק זבחים סב ב אות יב).
  103. ↑ חס"ד שם ה"ד ד"ה ומ"ש סיפא. וצ"ע לפ"ז למה בחטאות הפנימיות, שהכתוב 'ישפך' נאמר בהם, אי"צ לעלות ע"ג הסובב ולשפוך משם.
  104. ↑ עי' תוס' זבחים נג ב ד"ה העולה בשם ה"ר משה מפונטיז"א; עי' שפ"א שם לז א ד"ה מנין, וליקוטי הלכות שם נג ב זבח תודה ד"ה ודמה, בד' רש"י שם לז א ד"ה מנין (הראשון) וד"ה לימד ושם נא א ד"ה אל יסוד (השלישי), ועי' רש"י שם ושם ושם שאיירי ביתר הקרבנות מלבד חטאת, ולא מבואר בדבריו אם כד' ה"ר משה מפונטיז"א דלעיל או כד' שבציון 115, אבל באחרונים הנ"ל משמע שאין חילוק, (ולדעתם אפשר שרש"י לא כ' כן אלא ביתר הקרבנות מלבד חטאת, משום שבחטאת לעולם נותרים שירים לפי שמתנותיה באצבע ולא בכלי, ע"ע חטאת ציון 427, ועי' כעי"ז בתוס' שם). ועי' חי' הגרי"מ (פיינשטיין) שם לז א ד"ה והנה לקמן דנ"ג.
  105. ↑ תוס' שם לחולקים על ר"מ מפונטיז"א; עי' ראב"ד תמיד ל ב סוד"ה שירי.
  106. ↑ עי' תוס' שם.
  107. ↑ עי' ציונים 21, 35, 37, 42.
  108. ↑ עי' ציונים 83, 86.
  109. ↑ ע"ע זריקה ציון 146, ועי' בערכי הקרבנות.
  110. ↑ עי' תוס' שם; עי' ראב"ד שם.
  111. ↑ עי' ציון 86.
  112. ↑ ראב"ד שם בתי' ראשון.
  113. ↑ ראב"ד שם בתי' שני.
  114. ↑ עי' ציונים 2 - 20.
  115. ↑ עי' בהגר"א למשנה זבחים פ"ה מ"ד, ועי"ש שמוכיח כן מתו"כ פ' צו ח כא; עי' אהל משה (הורביץ) זבחים שם ד"ה בתוד"ה העולה (והטעם שנותן שם צ"ב), ועי' ציון 104 שאפשר שכ"ד רש"י שבציון הנ"ל.
  116. ↑ עי' רש"י זבחים קיא א ד"ה תנא (ועי"ש קי ב ד"ה שירי).
  117. ↑ גמ' שם נב א לד' רב אדא בר אהבה בד' ר' ישמעאל בברייתא שם; שם ע"ב לד' ר' יוחנן או ר' יהושע בן לוי בד' ר' יהודה בברייתא שם; שם קי א לד' ריו"ח בד' ר' נחמיה במשנה שם קי ב.
  118. ↑ ויקרא טז כ.
  119. ↑ שם נב ב לד' ר' יוחנן או ר' יהושע בן לוי בד' ר' יהודה בברייתא שם.
  120. ↑ ברייתא שם ע"א ושם ע"ב לד' ר' עקיבא; ברייתא שם ע"א לד' ר' ישמעאל, וכ"ד רב פפא בגמ' שם בדעתו בברייתא נוספת שם; גמ' שם ע"ב לד' ר' יוחנן או ר' יהושע בן לוי בד' ר' יהודה בברייתא שם.
  121. ↑ עי' ציונים 4 - 17.
  122. ↑ שם שם ו - ז.
  123. ↑ ברייתא שם ע"א.
  124. ↑ גמ' שם לח ב, ושם קיא א לד' רב אדא בר אהבה.
  125. ↑ ע"ע הזאה א (לכפרה) ציון 88 ואילך.
  126. ↑ ע"ע זריקה ציון 166. עי' תוס' שם לט א ד"ה הא, וכ"מ ברש"י שם קיא א ד"ה בחטאות הפנימיות.
  127. ↑ עי' תוס' שם בשם ר"ת, בד' ר' יוחנן בגמ' שם קיא א.
  128. ↑ עי' ציונים 117, 127.
  129. ↑ זבחים פא ב. <וצ"ע בשלא חסרו אלא הותיר מקצת הדם ולא שפכו אם שפיכתו מעכבת, שהרי הוא לפנינו וטעון שפיכה ליסוד, ואפשר שאפי' נחסר אח"כ הדם הנותר הזבח פסול הואיל וחלה עליו חובת שפיכה ולא נותר כאן דם אחר שיצא בו ידי חובתו, וצל"ע, ועי' רש"י שם ד"ה דלמא>
  130. ↑ עי' גמ' זבחים נב א.
  131. ↑ ע"ע חטאות המתות ציון 97 ואילך.
  132. ↑ עי' ציונים 117, 127.
  133. ↑ חזו"א זבחים סי' טז ס"ק א ד"ה נ"ב א. ועי' גמ' שם לח ב וע' הנ"ל ציון 107, שחטאת שמתו בעליה אחר נתינת מתנות הדם המעכבות, נותן את המתנות שאינן מעכבות לאחר מיתה, ופשוט שכ"ש שלסוברים ששפיכת שיריים אינה מעכבת ששופך שיירי חטאת שמתו בעליה אחר מתנות הדם המעכבות, וכ"מ בגמ' שם.
  134. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 101.
  135. ↑ חזו"א שם.
  136. ↑ עי' ציון 116.
  137. ↑ עי' ציונים 120, 124.
  138. ↑ שפ"א זבחים יג א ד"ה יכול; משך חכמה דברים יב כז.
  139. ↑ דברים שם.
  140. ↑ ע"ע זריקה ציון 75.
  141. ↑ עי' ציון 23. משך חכמה שם.
  142. ↑ קר"א זבחים לח ב ד"ה ג' מתנות; מנ"ח מ' קמד אות א; חזו"א זבחים ליקוטים סי' א ס"ק יג ד"ה זבחים.
  143. ↑ ע"ע יום ציון 136. חזו"א שם ד"ה נראה.
  144. ↑ ע"ע לינה ציון 142 ואילך. קר"א שם; חזו"א שם ד"ה זבחים.
  145. ↑ עולת שלמה שם ד"ה ולילה; ליקוטי הלכות שם זבח תודה ד"ה שלש; מקור ברוך ח"א סי' יב ד"ה ונראה לי דהא; מקד"ד קדשים סי' כה אות ו ד"ה והנה זה; אהא"ז מעה"ק פ"ד ה"א ד"ה ובעיקר; חי' הגרי"ז שם ד"ה אמר ר"י, ואילך. ועי' אחרונים הנ"ל שהוכיחו כן מהגמ' שם, ועי' קר"א שם וחזו"א שם שכ' בד' הגמ' שם בע"א.
  146. ↑ ליקוטי הלכות שם; אהא"ז שם;
  147. ↑ ויקרא ז טז. ע"ע הנ"ל שם.
  148. ↑ אהא"ז שם; חי' הגרי"ז שם ד"ה והנה בעיקר.
  149. ↑ ע"ע הקטרה ציון 330 ואילך. מקור ברוך שם, וכ"מ בגמ' שם יג ב: הא דאמר וכו', שאחר עה"ש הדם פסול.
  150. ↑ עי' ציונים 117, 127.
  151. ↑ עי' ירושלמי יומא פ"ה ה"ו, וקה"ע שם ד"ה נותנן. וצ"ע אם יש להוכיח מכך שנסתפק רק לסוברים שהשפיכה מעכבת, שלסוברים שאינה מעכבת, עי' ציונים 116, 120, 124, השפיכה כשרה בלילה, או שהספק אף לסוברים שאינה מעכבת, ומ"מ נסתפק לסוברים שמעכבת לפי שלדעתם בלבד יש נפק"מ בספק זה לגבי הכשר הקרבן.
  152. ↑ עי' אחרונים דלהלן <שלא דנו אלא לגבי חיוב מיתה, ומשמע שפשוט להם שעבודתו פסולה>.
  153. ↑ קר"א זבחים לח ב ד"ה ג' מתנות; עולת שלמה שם ד"ה רש"י ד"ה חוץ; מקור ברוך ח"א סי' יב ד"ה והנראה דהא דשירים.
  154. ↑ עי' קר"א שם.
  155. ↑ ע"ע זר ציון 30.
  156. ↑ ע"ע הנ"ל ציונים 8, 31.
  157. ↑ קר"א שם, ועי' עולת שלמה שם שכ' טעם נוסף.
  158. ↑ תפא"י חומר בקודש (הקדמה לסדר קדשים) אות עג בהערה.
  159. ↑ ע"ע כלי שרת: המעשים הטעונים כלי שרת. חזו"א זבחים ליקוטים סי' א ס"ק יג ד"ה זבחים.
  160. ↑ עולת שלמה שם ד"ה וכלי שרת. ועי' קר"א זבחים לח ב ד"ה ג' מתנות, וצ"ע אם כוונתו כד' זו.
  161. ↑ ציון 797.
  162. ↑ עי' ציונים 116, 120, 124.
  163. ↑ ויקרא ז יח.
  164. ↑ רש"י זבחים יג א ד"ה אלא בזריקה.
  165. ↑ ע"ע פגול.
  166. ↑ עי' ברייתא בגמ' שם יג א וגמ' שם ע"ב בד', לגבי פיגול, ומשמע שה"ה למחשבת המקום ומחשבת שלא לשמה, וקצת משמע כן בתו"כ פ' צו פר' ח אות ד. ולכא' לסוברים שאחר שהקרבן הוכשר אינו חוזר ונפסל שוב, עי' גמ' שם כט א, אין הקרבן נפסל במחשבת פסול בשפיכת שיריים אף מטעם זה, ועי' שיעורי רמ"ד סולובייצ'יק שם יג א ד"ה ולענין שפיכת, ושיעורי רב"ד פוברסקי שם אות קלז.
  167. ↑ עי' ציונים 117, 127.
  168. ↑ עי' גמ' שם ורש"י שם ד"ה שאין מעכבין, וכ"ה ברש"י שם לט א ד"ה אלא כי תניא, וכ"מ בגמ' שם מב ב, לגבי פיגול, ונ' שה"ה לשאר מחשבות פסול.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:שיירי_הדם&oldid=139926"