פרשני:בבלי:פסחים קח ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

פסחים קח ב

חברותא[עריכה]

ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בארבעה כוסות הללו של ליל הסדר, משום  שאף הן היו באותו הנס. שהרי בזכות נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו ממצרים.
אמר רב יהודה אמר שמואל: ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן יין כדי מזיגת כוס יפה. דהיינו, כוס של ברכת המזון (שנקרא כוס יפה לפי שהצריכו חכמים ליפותו שטעון עיטור ועיטוף הדחה וכדומה, כדאיתא במסכת ברכות נא א).
ושיעור כוס של ברכה הוא רביעית הלוג. ומתוך שהיין שלהם היה חריף היו נוהגין למזוג אותו. דהיינו, להוסיף עליו מים ביחס של שלשה חלקים מים לחלק אחד יין.
ונמצא שכמות היין בכוס של רביעית הוא רבע מרביעית.
וקא סלקא דעתין דשמואל קאמר שכל ארבעה כוסות יחד יכילו שיעור זה של רבע רביעית יין (וביחד עם המים, רביעית שלם).
שתאן חי שלא מזגן במים, אלא היין לבד היה שיעור רביעית, יצא.
שתאן בבת אחת שמזג בכוס אחד שיעור ארבעה כוסות ושתה בבת אחת יצא.
השקה מהן לבניו ולבני ביתו מכל כוס, שלא שתה את כולו אלא נתן ממנו גם לבני ביתו י צא. ומבארינן את כל ההלכות הללו -
שתאן חי יצא -
אמר רבא: ידי יין יצא.
שיצא מצות ארבעה כוסות.
אבל ידי חירות לא יצא. אין זו מצוה שלימה לפי שאין חשיבות אלא ביין מזוג.
שתאן בבת אחת -
רב אמר: ידי מצות שמחת יום טוב בשתיית יין יצא.  1 

 1.  שתאן בבת אחת ידי יין יצא. ומבארים הרשב"ם והתוס' שיצא ידי חובת שמחה. והקשו האחרונים מהמבואר בגמרא לעיל עא א שליל יום טוב הראשון התמעט משמחה. ותירץ החזון איש שבליל יום טוב ראשון של פסח יש שמחה לפי יש בו אכילת בשר קרבן הפסח שאפשר לקיים בו מצות שמחה. (או"ח קכט י).
אבל ידי מצות שתיית ארבעה כוסות לא יצא. שכולן נחשבים לכוס אחד בלבד, וצריך לשתות עוד שלש כוסות.
השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא -
אמר רב נחמן: והוא דאשתי הוא בעצמו רובא דכסא.  2 

 2.  מזה שמבואר בגמרא שיכול להשקות את הכוס לבני ביתו ואינו צריך לשתות בעצמו הוכיחו כמה ראשונים שאין צורך שכל המסובים ישתו את ארבעת הכוסות אלא די בשתיית אחד מהם. (תוס' לעיל צט ב ד"ה לא יפחתו, והרא"ש כאן). ודחו שאר הראשונים את ראייתם, והעמידו את סוגייתנו ביחס לשתיית כוס גדולה, שיש בה הרבה יותר מרביעית, שיכול בעל הבית לחלקה לבני ביתו כדי שישתו ממנה ביחד רוב כוס, לאחר ששתה ממנה רביעית, ולאחר שהם יצאו כבר בשתיית הכוס שלהם.
מיתיבי לשמואל דאמר שצריך שיהיה בכל ארבעת הכוסות יחד רק רובע רביעית יין מהא דתניא: ארבעה כוסות הללו - צריך שיהא בהן כדי רביעית יין חי לכל ארבעת הכוסות.
והיינו, שמוסיף על היין שלש רביעיות מים, וביחד הוא ארבע רביעיות. דהיינו, רביעית יין מזוג לכל כוס מארבעת הכוסות.
ויכול לשתותן, אחד חי (ויהיה ביין לבד ארבע רביעיות), ואחד מזוג במים (ויחד עם המים יהיו ארבע רביעיות).
אחד יין חדש שאין בו עדיין טעם יין, ואחד יין ישן שכבר נחלש טעם היין.
רבי יהודה אומר: צריך שיהא בו טעם יין, ולא חדש ולא ישן שאין בהם טעם יין, וגם צריך שיהיה בו מראה יין, שיהא אדום.
וקשיא לרב יהודה אמר שמואל. שהרי קתני מיהת בברייתא שצריך שיהא בארבעה הכוסות יחד כדי רביעית יין חי. ואילו את אמרת דסגי לכולן בכדי מזיגת כוס יפה. דהיינו רבע רביעית יין חי?
ומתרצינן: אמרי: אידי ואידי חד שיעורא הוא.
כי מאי "כדי מזיגת כוס יפה" דקאמר רב יהודה אמר שמואל - לכל חד וחד מהכוסות ! דהוי להו כולהו ביחד רביעית שלם של יין חי, וכדקתני בברייתא.
שנינו בברייתא: רבי יהודה אומר: צריך שיהא בו טעם ומראה יין.
אמר רבא: מאי טעמא דרבי יהודה?
דכתיב "אל תרא יין (אל תחמוד להיות רגיל בו) כי יתאדם". הרי שיין צריך שיהא בו מראה. ומזה שהכתוב מזהיר שלא להשתכר בו, משמע שאין נקרא יין אלא כשיש בו טעם יין.
תנו רבנן: הכל חייבין בארבעה כוסות הללו. אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות, שגם הם נגאלו.
אמר רבי יהודה: וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין? הלא פטורין הן מהמצוות.  3 

 3.  הרשב"ם ביאר שאין התינוקות חייבים במצוות, אבל רבינו דוד ביאר שאין טעם לחנכם במצוה זו שכל תכליתה היא לנהוג בדרך חירות, דבר שאינו יתכן בקטנים.

דרשני המקוצר[עריכה]