רבי עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי היה מקובל חשוב באיטליה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בפירארה בט"ו בתמוז תמ"ח לרבי אברהם ומרים ריקי. גדל בריוויגו. בהיותו כבן 6 התייתם מאביו וגדל אצל דודו רבי ידידיה ריוויגו. בהיותו כבן 20 החל ללמוד בגוריציה. לאחר כשנתיים נסע לריג'יו על מנת ללמוד מפי הרב"ך ששמעו התפרסם באיטליה, אולם משהגיע לעיר התברר לו כי הרב"ך כבר עזב את העיר, ור' עמנואל חזר לגוריציה. לאחר תקופה קצרה ניסה שוב להגיע לרב"ך בריג'יו, אולם משהגיע לעיר היה מוכרח לעזוב מסיבות כלכליות. הוא החל ללמד תינוקות בפיורינצולה, שם נשא לאשה את מרים. לאחר נישואיו לא רצה להמשיך להתגורר בפיורינמולה מפני ש"המקום ההוא עיר קטנה ואנשים בה מעט". הוא עבר לנוציה וגם שם החל ללמד, אולם לאחר תקופה קצרה תלמידיו התפזרו והוא עבר ללמד בטיראסי, ולאחר ארבע שנים בגוריציה.

לאחר שנתיים בגוריציה עלה רבי עמנואל לצפת, שם העמיק בקהלת האר"י, וזכה להשגות בזכות תפילה על קברו^[1]. לאחר כמה שנים נמלט מצפת עם משפחתו מפני מגפה שפרצה בעיר. בדרכו, נשבה על ידי שודדי ים מטריפולי, ונפדה על ידי הקהילה היהודית במקום. הוא עבר לליוורנו והתפרנס ממסחר, תוך כדי שלמד ולימד בישיבת "בית הנערים" בעיר, ובהמשך שימש כראש ישיבת "אורח חיים" בעיר. הוא נדד ברחבי אירופה במשך כ-20 חודשים, ועבר בין השאר באיזמיר, סלוניקי, איסטנבול, אמסטרדם, ספרד וג'יברלטר. במהלך נדודיו סבל מיסורים רבים. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל שנית דרך דמשק (שם השתטח על קברו של רבי חיים ויטאל) וערים נוספות. הוא עבר בשכם והתיישב בירושלים קצת לפני ראש השנה תצ"ח. הוא מעיד על עצמו: "זכיתי תודה לאל לבנות חורבה אחת מחורבות ירושלים גדולה אשר בניתיה לי ולבני יצ"ו... וגם זה עלה בידי דרך נס כידוע לכל בני ירושלים". יצא מירושלים לצורך גיוס כספים להקמת ישיבהה בירושלים, ולאחר שנתיים החל לחזור לא"י. בדרכו, פגעו בו שודדים ורצחוהו, בא' באדר תק"ג, ווא נקבר בבולוניה שבאיטליה.

מפורסם במחלוקתו עם רבי יוסף אירגאס, בעל "שומר אמונים" - האם צמצום כפשוטו או לא כפשוטו.

ספריו[עריכה]

• מעשה חושב - על מלאכת המשכן
• חושב מחשבות - חידושים על תנ"ך וש"ס בדרך אגדה
• הון עשיר - על המשנה
• משנת חסידים - סידור וביאור כל ענייני הקבלה שבכתבי האר"י. על חיבור זה התחברו כמה פירושים:
  • "טעם עצו" לרבי פנחס אליהו מוילנא (בעל ספר הברית)
  • "מגיד משנה" לרבי משה מזאלישיץ (ח"א; ח"ב)
  • "מגיד שני"
• מקוה טהרה - דיני מקווה
• חזה ציון - פירוש על תהלים
• אדרת אליהו - על הש"ס, וכמה עניינים.
• אלקים מושיב יחידים ביתה - כתב חידה.
• הן היא כמת דולק בתוך המים - כתב חידה.
• דרך המלך
• יושר לבב - קבלה.
• מפתח העולמות - קבלה.
• קרית ארבע
• תפילין בדמארי עלמא- על איסור הנחת תפילין בחול המועד.
• עולם קטן- על חיבור זה נכתבו שני פירושים:
  • "פרישת יצחק אהרן"
  • "מגיד שני"

שיטתו[עריכה]

רבי עמנואל חי ריקי היה מראשוני השיטה הסוברת כי הצמצום המופיע בכתבי האר"י הינו כפשוטו, ואף כתב: "החס על כבוד קונו צריך להעלות יעל לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו"^[2]. בן דודו רבי יוסף אירגאס חולק עליו ומתווכח עמו בספרו "שומר אמונים".

רבי עמנואל היה מהסוברים כי אין להניח תפילין בחול המועד, ואף כתב על כך ספר "תפילין דמארי עלמא".

תקופת חייו של רבי עמנואל חי ריקי על ציר הזמן

הערות שוליים