עמשא בן יתר

עמשא בן יתר היה שר הצבא של אבשלום במרד אבשלום ולאחר מכן מונה גם כשר צבאו של דוד.

במרד אבשלום[עריכה]

במרד שבע בן בכרי[עריכה]

ערך מורחב - שבע בן בכרי

לאחר שדוד מדכא את מרד אבשלום הוא פונה בבקשה לבני שבטו, שבט יהודה, ללוות אותו ראשונים חזרה אל ביתו "אַחַי אַתֶּם עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתֶּם וְלָמָּה תִהְיוּ אַחֲרֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ". ייתכן כי דוד ניסה להחזיר את האמון בבני שבטו לאחר שבמרד אבשלום רבים מהם נטו אחרי אבשלום. בנוסף, דוד גם ממנה את עמשא בן יתר, מי שהיה שר צבאו של אבשלום במרד, כשר הצבא במקום יואב, וייתכן שגם זה נכלל כרצון לקרב את אנשי שבט יהודה אליו. באופן אחר, הרד"ק מסביר כי דוד רוצה להעניש את יואב על שהימרה את פיו והרג את אבשלום למרות שציווה על כך במפורש.

בני ישראל שחשים במחווה הקירבה שיוצר דוד לבני שבטו מתרעמים על כך שהמלך שייך לכלל העם, וממילא הוא שייך לכלל השבטים "עשרה ידות" יותר ממה שהוא שייך רק לשבט יהודה. המריבה בין שבט יהודה לשאר השבטים הובילה את שבע בן בכרי מבני בנימין לתקוע בשופר ולהכריז על מרד בדוד.

דוד מצווה על עמשא, שר צבאו החדש, להזעיק אליו אנשי צבי מיהודה לדכא את המרד, אך למרות שדוד מקציב לו שלושה ימים- הוא מאחר ולא אוסף את הצבא בזמן. דוד פונה לאבישי לאסוף את הצבא לאחר שרואה שמעשא מתקשה בכך. אבישי עולה יחד עם הצבא ועם יואב לגבעון‏^[1], ושם הם פוגשים בעמשא.

מותו[עריכה]

יואב פונה אל עבר עמשא ובכוונה מפיל את חרבו מנדנה לארץ. כאשר יואב קורא לשלום לעמשא הוא מתכופף להרים את חרבו וכאשר הוא נושק לעמשא הוא תוקע בו את חרבו והורגו "וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי וַתֹּחֶז יַד יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק לוֹ. י וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל הַחֹמֶש".

ייתכן והימצאותו של עמשא בגבעון בנחלת שבט בנימין, בעוד היה עליו לאסוף צבא מאנשי שבט יהודה וכן להתייצב לפני דוד בירושלים גרמה לכך שיואב הרגיש כי הוא בגד בדוד ועל כן הרגו כדין בוגד במלכות. אמנם, דבר זה לא היה על דעתו של דוד, ולפני מותו דוד אף מצווה משלמה בנו להיפרע מיואב ולהורגו על כך שהרג את עמשא ואת אבנר.

לאחר מותו של עמשא, הכריז נער מאנשי יואב כי יואב חזר להיות שר הצבא "ומִי אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיוֹאָב ּמִי אֲשֶׁר לְדָוִד אַחֲרֵי יוֹאָב". הנער רצה שהעם ימשיך בדרכו, אך כל מי שעבר ליד עמשא עצר והסתכל עליו, לכן הוא השליך עליו בגד להסתירו, והעם יצאו לקרב כנגד שבע בן בכרי.

הערות שוליים