הלנת שכר

איסור הלנת שכר עבודתו של פועל. מצות עשה לשלם את שכר השכיר בזמנו, שנאמר (דברים כד, טו): "ביומו תתן שכרו". ואם אחרו לאחר זמנו, ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה, שנאמר (שם): "ולא תבוא עליו השמש", וכן נאמר (ויקרא יט, יג): "לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר".

חובה לשלם לפועל את שכרו בזמנו. אם הוא שכיר יום, העובד ביום וגומר מלאכתו בערב, יש לשלם לו במשך כל הלילה שלאחר עבודתו עד הבוקר. אם הוא שכיר לילה, העובד בלילה וגומר מלאכתו בבוקר, יש לשלם לו במשך כל היום שלאחר עבודתו עד שקיעת החמה.

שכיר שעות, כלומר ששכרו בעל הבית לעבוד אצלו כמה שעות. אם הוא שכיר שעות ביום, יש לשלם לו עד שקיעת החמה. אם הוא שכיר שעות בלילה, יש לשלם לו במשך הלילה. והוא הדין לשכיר שבוע. אם הוא מסיים את שבוע עבודתו ביום, יש לשלם לו את שכרו באותו יום, ואם הוא מסיים את שבוע עבודתו בלילה, יש לשלם לו עד סיום הלילה. והוא הדין לשכיר חודש, שכיר שנה וכדומה.

אם הותנה עם הפועלים שזמן התשלום יהיה שונה או שדרכו של אותו מעביד לשלם בזמן ידוע, לא חל איסור זה, כי הפועלים נשכרו לעבודה לפי התנאים הידועים.