אנציקלופדיה תלמודית:עושק

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:09, 17 בינואר 2021 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - האיסור להימנע מלשלם לאחר מה ששייך לו.

האיסור ומהותו

נצטוינו בתורה שלא נחזיק במה שיהיה בידינו מזולתנו[1], שנאמר: לא תעשֹׁק את רעֲךָ[2], והוא מן המצוות שהשכל מחייב אותן[3], שאם הלוה לו חבירו ממון או הפקיד אצלו[4], או שיש לו ביד חבירו שכירות[5] קרקע[6], ובא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים[7] ובהיתר[8], וכיון שתבעוהו[9] כבש הממון אצלו[10] בחזקה[11], הוא אומר: הן, אבל איני רוצה לשלם לך[12], וגוזל את שלו[13] דרך אונס[14], או שכובש ממון חבירו אצלו וגוזל דרך דחייה ורמאות[15], וכל שמעכב ממון חבירו אצלו נקרא עושק[16]. וכן אם לא נתן מאצלו ממון, אלא שיש לו חוב, כגון הכובש-שכר-שכיר*, עובר על איסור זה[17], שאין צורך שיבוא ממש ממון מיד העשוק ליד העושק[18], שבכלל עושק כל שחייב לחבירו ממון ועושק אותו[19], וכל שיש לו אצלו תביעת ממון והוא דוחה אותו מחמת אלמות שיש בו או כל צד רמאות, נקרא עושק[20]. ונכפלה אזהרה זו, שנאמר: לא תעשֹׁק שכיר עני ואביון[21], ירצה בו לא תעשוק השכיר כי הוא עני ואביון, כמו שאמר בו: ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא[22].

לא תעשֹׁק את רעֲךָ[23], יכול אפילו אמר איש פלוני גיבור הוא והוא אינו גיבור, איש פלוני חכם והוא אינו חכם, איש פלוני עשיר והוא אינו עשיר - שהייתי אומר "לא תעשֹׁק" כמו: לא תחשוק[24], מלשון חשק, כלומר לא תקנא לחשוק רעך אם הוא חכם גיבור ועשיר ואתה אינך כמותו[25], ואם חמד עליו יהא עובר בלאו[26]. ויש מפרשים: יכול אפילו אמר איש פלוני גיבור ועושקו שמתבייש בדבר שאומרים עליו ואין בו[27]. ויש מפרשים, שאומר שאינו רוצה ללמד מחכמתו לחבירו כי אומר: איש פלוני חכם הוא ואינו צריך אלי[28], וזה כדי שלא ללמדו מחכמתו והוא אינו חכם, אלא שאומר זה לכבוש מה שבידו ומה שחייב ללמדו, וכן כולם[29]. ויש מפרשים עושק לשון יוקר[30], שאומר לגיבור אחד, איש פלוני גיבור ואתה אינך גיבור, ומעשקו ומצערו בזה[31]. ויש גורסים להיפך: יכול אפילו אמר איש פלוני אינו גיבור והוא גיבור[32], איש פלוני אינו חכם והוא חכם[33], איש פלוני אינו עשיר והוא עשיר[34], שזה נראה כמו עושק[35] - תלמוד לומר: לא תגזֹל[36], שלכן כתוב: לא תעשֹׁק את רעֲךָ ולא תגזֹל[37], ללמדנו[38], מה הגזל מיוחד שהוא של ממון[39], ככתוב: ויגזֹל את החנית מיד המצרי[40], אף עושק דבר של ממון, ואיזה, זה הכובש-שכר-שכיר*[41]. וביארו ראשונים דהיינו הכובש שכר שכיר וכל מה שדומה לו, ואמנם המשיל בשכר שכיר בעבור היותו חוב גמור עליך ואף על פי שהוא לא נתן לך מאצלו ממון ולא הגיע לידך מצידו ממון, עם כל זה אחר שבא לו אצלך חוב ידוע הוזהרת מהחזיק בו[42].

על עושק שכר שכיר הנזכר במקרא[43], הנקרא בלשון חכמים: כובש-שכר-שכיר*[44], ע"ע. ושם[45], שהכובש שכר שכיר* הוא בכלל האיסור של עושק, ככובש שאר ממון של חבירו תחת ידו, אלא שהחמירה עליו תורה יותר. על הסוברים שהלאו של לא תעשֹׁק שכיר[46] אינו אמור אלא בכובש שכר שכיר, ע"ע הנ"ל[47]. ושם[48], על הסוברים שאף הלאו של לא תעשֹׁק את רעֲךָ[49], אינו אמור אלא בשכר שכיר.

שמו

בפירוש לשון "עושק" כתבו ראשונים שכל לשון עשק הוא מגזרת חשק, ככתוב: ה' עשקה לי ערבני[50], כאילו אמר: חשקה לי[51], ונאמר: ויסתבל החגב[52], כאילו אמר: העגב[53], ובלשון רבותינו: ויסתבל החגב, אלו עגבות[54], דהיינו המבושים[55], מן וַתַּעְגְּבָה עליהם[56], שתהיינה עגבותיו דומות עליו כסבל משא כבד[57], והרבה דוגמתו שמתחלף חי"ת בעי"ן[58].

המקום, הזמן והשיעור

איסור עושק נוהג בכל מקום ובכל זמן[59], ושיעורו בכל שהוא, כמו בגזל*[60], ועובר עליו ועשק את חבירו עבר על לאו זה[61], והוא לאו-הניתק-לעשה*[62] של והשיב את הגזלה אשר גזל או את העֹשק אשר עשק[63], שנצוינו בהשבת העושק[64], שישיב החמס אשר בכפיו וירצה את חבירו על שהקניטו והכעיסו[65].

היחס לגזל

לגבי הכובש-שכר-שכיר*[66], נחלקו אמוראים מהו החילוק בין עושק לגזל*:

א) לדעת רב חסדא הדוחה חבירו דרך רמייה, ואומר: לך ושוב לך ושוב, זהו עושק, אבל האומר: יש לך בידי ואיני נותן לך זהו גזל[67], שגזל משמע שאנסו בידו מידו ממש, יותר מעושק, שכתוב: ויגזֹל את החנית מיד המצרי[68], וכן בבעלי שכם: ויגזלו את כל אשר יעבֹר עליהם בַּדָּרך[69]. ואפילו אם אינו כופר בממון עובר על איסור עושק[70].

ב) ולדעת רב ששת האומר: נתתיו לך, זהו עושק[71], שכתוב באשם-גזלות*: או עשק את עמיתו[72], שמשמע שתחילת טענתו בכפירה, שלא הודה מתחילה[73], והאומר: יש לך בידי ואינו נותן לך, זהו גזל[74], שמודה ואחר כופר, שנאמר שם: או בגָזל[75], והוא מוסב על תחילת הכתוב: וכחש בעמיתו[76], שמשמע שהודה לו מתחילה[77].

ג) ולדעת אביי, האומר: לא שכרתיך מעולם, זהו עושק, והאומר: נתתיו לך, זהו גזל[78]. יש מהראשונים מפרשים בטעמו, שכך מדוייק לשון הכתוב: או עשק[79], שמשמע שעשוק כבר, ואף כשאמר לא שכרתיך מעולם נראה בכפירתו כאילו עשקו כבר, שאומר שלא נתחייב לו מעולם[80], והאומר: נתתיו לך, זהו גזל, שכתוב: וכחש[81], שמשמע שמודה שמתחילה נתחייב, ועכשיו הוא שגוזל לו[82], ואין חילוק בכל זה בין שאמר תחילה לך ושוב או יש לך בידי ואיני נותן לך ובין שלא אמר כלום, הכל הולך אחר לשון הכפירה[83]. ויש מהראשונים מפרשים בטעמו של אביי, שכל לשון עשק הוא מגזרת חשק[84], והחשק אינו אלא לשעה, אבל לשון גזל משמע לעולם[85], לפיכך לא שכרתיך מעולם סופו להיודע ואינו אלא השמטה לשעה, אבל נתתיו לך אין סופו להיודע והוא לעולם[86].

ד) ולדעת רבא זהו עושק זהו גזל, ולמה חילקן הכתוב, לעבור עליו בשני לאוין[87]. יש מהראשונים מפרשים שרבא חלוק על אביי, ולדעתו בין אם אמר לא שכרתיך מעולם ובין אם אמר נתתיו לך, גבי שכירות נקרא עושק, ועובר על הלאו של לא תעשֹׁק את רעֲךָ[88], וייתור הכתוב של ולא תגזֹל[89] מלמדנו שעובר עליו בשני לאוין[90], שהעושק עובר על שני לאוין[91], אף על פי שהכתוב לגבי אשם גזילות: או בגָזל[92] אינו מדבר על גזל של שכירות אלא שגוזל מידו ממש[93]. ויש מהראשונים מפרשים שרבא סובר כאביי, שהאומר לא שכרתיך מעולם זהו עושק והאומר נתתיו לך זהו גזל[94], אלא שרבא מוסיף שהאומר לא שכרתיך מעולם עובר אף על הלאו של ולא תגזֹל[95], והאומר נתתיו לך עובר אף על הלאו של עושק, ולכן חילקם הכתוב לגבי אשם גזילות: או בגָזל או עשק את עמיתו[96], כלומר בין שטען נתתיו לך בין שטען לו לא שכרתיך מעולם עובר עליהם בשני לאוין[97].

להלכה פסקו ראשונים שבין אם אמר לא שכרתיך, בין אם אמר נתתיו לך, עבור משום לא תגזול ומשום לא תעשוק, שההלכה כרבא[98]. וביארו אחרונים שהדברים אמורים דוקא לגבי הכובש שכר שכיר, אבל העושק אינו עובר אלא על לאו אחד בלבד[99], שדוקא בכובש שכר שכיר החמירה עליו תורה מאוד: ביומו תתן שכרו ואליו הוא נושא את נפשו[100], בא הכתוב להזהיר עליו גם בלא תגזֹל[101], משום דבר-הלמד-מענינו*, ובענין של שכיר כתוב, שכתוב בסוף הכתוב של לא תעשֹׁק את רעֲךָ ולא תגזֹל[102]: לא תלין פעֻלת שכיר[103], אבל בעושק של הכובש פקדון או מלוה אינו עובר בלא תגזֹל, אלא בלא תעשֹׁק את רעֲךָ דוקא[104], ולכן לא אמר הכתוב לא תעשוק ולא תגזול את רעך[105].

יש מהגאונים וראשונים סוברים שמחלוקת האמוראים אינה בשכיר, אלא במהות החילוק בין עושק לגזל[106], ולדעת רבא אין חילוק ביניהם[107], והוציאה התורה אותו בשתי לשונות לעבור עליו בשני לאוין[108], והלכה כמותו[109], והעושק עובר אף על לא תגזֹל[110]. ויש מהם שכתבו שסוגיא אחרת בתלמוד חלוקה על סוגיא זו, ולדעתה גזל הוא רק כשלוקח ממון האדם בחזקה, והלכה כמותה[111]. ויש מהם שכתבו שלמרות שלדעת רבא אין חילוק ביניהם, מכל מקום אין-מקרא-יוצא-מידי-פשוטו*[112]. ויש מהאחרונים שכתבו בדעת ראשונים שההלכה כרב ששת[113].

אשם גזלות

למרות שהדוחה את חבירו דרך רמייה עובר על איסור עושק[114], מכל מקום אינו מתחייב באשם-גזלות* אלא אם כפר בממון[115], ונשבע לשקר[116].

על הגוזל את חבירו וכפר ונשבע לו לשקר והודה, שחייב אשם-גזלות*, ע"ע. על כך שחייב לתת לחבירו קרן וחומש*, ע"ע חומש: בגוזל את חברו. על עושק שעשק האב, שחובה על הבן היורשו להשיבו, אך אם כפר האב בגזילו ונשבע לשקר, שאינו מוסיף הבן חומש, ע"ע יורש (א)[117]. על פרטי התביעות והכפירות והשבועה המחייבות אותו בקרן וחומש ואשם ע"ע שבועת הפקדון.

הנעשק

לא תעשֹׁק שכיר עני ואביון[118], אין לי אלא עני ואביון, מנין לרבות כל אדם - שעובר אם עשקו[119] - תלמוד לומר: לא תעשֹׁק[120], מכל מקום[121], אם כן - שעל כל אדם עובר בלאו[122] - למה נאמר עני ואביון, ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון יותר מכל אדם[123].

לסוברים שעושק הגוי מותר[124], באו לימודים מיוחדים לכלול גר* וגר-תושב* בכלל איסור עושק:

איסור עושק הגר, יש הגורסים שנלמד מהכתוב: או מגרך[125], זה גר צדק[126].

איסור עושק גר תושב, יש הגורסים שנלמד מהכתוב: או מגרך[127], זה גר אוכל נבלות[128], שנאמר: לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה[129]. ויש הגורסים שנלמד מהכתוב: בשעריך[130], זה גר תושב[131].

על עושק הגוי, שיש הסוברים שהוא מותר, ע"ע גזל הגוי[132].

בן נח

גוי* מצווה על העושק, ונהרג על זה, כמו בגזל*[133], ולא ניתן להישבון, כמו גזילה - שעל בן-נח* אין מצות השבה, לסוברים כן[134] - ותיכף כשאמר שאינו רוצה לשלם לו חייב מיתה ונפטר מהתשלומים[135].

במנין המצוות

אם הלאו של עושק נמנה במנין-המצות*, נחלקו מוני המצוות:

א) יש ממוני המצוות המונים במנין המצוות את איסור העושק כלאו[136], שמכיון שעניינו חלוק מגזל* - לסוברים כן[137] - נמנה אותם לשנים[138], כמו הגזילה - שנמנה במנין המצוות, לסוברים כן[139] - והגנבה*[140], שאף על פי שענין שניהם הוא שלא נקח ממון מזולתנו, לשני לאוין הם נחשבים בתרי"ג מצוות[141], כן העושק, אף על פי שעניינו שלא ניקח ממון מזולתנו, נמנה כלאו בפני עצמו[142], שהיות שהמעשה חלוק זה מזה ובשלושה דרכים אלו יחמסו בני אדם זה את זה, פרטם הכתוב כולם והזהיר בכל אחד בפני עצמו[143], ואף על פי שיכל לכללם באזהרה אחת[144], אם כדי להרחיק ממנו לטובתנו ריחוק גדול, או כדי שנקבל שכר הרבה על הפרישה מן העבירה[145]. ואף לסוברים שהעושק עובר אף על לא תגזֹל[146], מכל מקום אינו נלמד אלא מדרשה, ועיקר הלאו של לא תגזֹל אינו אלא בחוטף מיד הנגזל או מרשותו, וכל מקום שנלמד מדרשה שאיסורו של הלאו הכללי נוהג גם כן באיסור של לאו פרטי, יש למנות שניהם במנין המצות[147]. וכל שכן לסוברים שהעושק אינו עובר על לא תגזֹל אלא כשהוא כובש-שכר-שכיר*, שצריך למנות הלאו של עושק בפני עצמו משום שאר מיני עושק שאינם בכלל הלאו של גזל[148].

ב) ויש ממוני המצוות שלא מנו העושק במנין המצוות[149], שלדעתם רבא סובר שגזל ועשק ענין אחד הם[150] - והלכה כמותו[151] - ויש למנותם כלאו אחד[152].

השבת העושק, אינה נמנית במנין המצוות[153], לפי שהיא נכללת במצות השבת הגזילה[154], ואף על פי שהגזל והעושק נמנים כשני לאוין - לסוברים כן[155] - השבתם אינה נמנית אלא למצוה אחת[156], שהוציאם הכתוב בדיבור אחד: והשיב את הגזלה אשר גזל או את העֹשק אשר עשק[157].

למונים עושק במנין המצוות, שנחלקו אם מונים כובש-שכר-שכיר* כלאו נפרד, או שהוא נכלל בלאו של עושק, ע"ע כובש שכר שכיר[158].

מלקות

אם העושק את חבירו חייב מלקות*, נחלקו הדעות:

א) יש מהגאונים וראשונים הסוברים שהעושק חייב מלקות[159], אף על פי שהוא לאו-הניתק-לעשה*[160] של והשיב את הגזלה אשר גזל או את העֹשק אשר עשק[161]. אם משום שלדעתם שני לאוים הסמוכים זה לזה לוקים עליהם אפילו שהם ניתקים לעשה[162], וכאן לא תעשֹׁק את רעֲךָ ולא תגזֹל[163] סמוכים זה זה לזה[164]. או משום שהעשה בלשון עושק והלאו בלשון אחר של לא תגזֹל, אינו נקרא לאו הניתק לעשה[165]. או משום שאין הכתוב של השבת העושק אלא כגון שייחד לו כלי לעושקו - כפי שבשבועת-הפקדון* אינו חייב אלא אם כן ייחד לו כלי לעושקו, לסוברים כן[166] - אבל גוף העושק לא ניתק לעשה כלל[167]. או משום שעושק וגזל דבר אחד הם - לסוברים כן[168] - והכתוב של והשיב את העֹשק[169] מדבר על גזל, ואגב שחילקם בלאוין חילקם לענין השבה[170]. וכן חייב מלקות אף על פי שהוא לאו-הניתן-לתשלומים* - שחייב להשיב העושק[171] - שלדעתם חייבים מלקות אף על לאו הניתן לתשלומים[172].

ב) ורוב הראשונים סוברים שאינו חייב מלקות[173], אם משום שהוא לאו הניתן לתשלומים[174], או משום שהוא לאו הניתק לעשה[175].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' ספה"מ לרמב"ם ל"ת רמז; עי' חינוך מ' רכח.
  2. ↑ ויקרא יט יג. רמב"ם בספה"מ שם וגזו"א פ"א ה"ד; חינוך שם.
  3. ↑ חינוך שם.
  4. ↑ עי' רמב"ם שם ושם; עי' ס' השרשים לרד"ק שורש עשׁק; עי' קרבן אהרן לתו"כ קדושים פרשה ב, בשמו; ר"י בכור שור שם: שלוה לו; עי' רלב"ג שם.
  5. ↑ עי' רמב"ם גזו"א שם.
  6. ↑ מגילת ספר לאוין קנו, בד' רמב"ם שבציון הקודם.
  7. ↑ רמב"ם שם.
  8. ↑ פנ"י ב"מ סא א.
  9. ↑ רמב"ם שם; עי' ר"י בכור שור שם.
  10. ↑ רמב"ם שם; עי' ס' השרשים לרד"ק שם; עי' קרבן אהרן שם, בשמו; עי' רלב"ג שם.
  11. ↑ רמב"ם שם; ר"י בכור שור שם: באלמות; רלב"ג שם.
  12. ↑ ר"י בכור שור שם.
  13. ↑ עי' ספה"מ שם; ר"י בכור שור שם.
  14. ↑ עי' ספה"מ שם; חינוך שם.
  15. ↑ עי' ספה"מ שם; חינוך שם. ועי' ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שורש עשק.
  16. ↑ עי' מיוחס לריטב"א ב"מ קיא א.
  17. ↑ עי' ספה"מ שם; עי' ס' השרשים לרד"ק שם; עי' חינוך מ' רכח.
  18. ↑ חינוך שם.
  19. ↑ עי' חינוך שם.
  20. ↑ חינוך שם.
  21. ↑ דברים כד יד. ספה"מ שם.
  22. ↑ דברים שם טו. ספה"מ שם.
  23. ↑ ויקרא יט יג.
  24. ↑ עי' ראב"ד לתו"כ קדושים פרשה ב; עי' ר"ש משאנץ שם, בשם י"מ. ועי' ציון 50 ואילך.
  25. ↑ ראב"ד שם; עי' ר"ש משאנץ שם, בשם י"מ.
  26. ↑ ראב"ד שם.
  27. ↑ כ"מ מרבינו הלל שם; ר"ש משאנץ שם, בפי' הא'. ועי' קרבן אהרן שם, בד' רבינו הלל שם.
  28. ↑ עי' קרבן אהרן שם.
  29. ↑ קרבן אהרן שם, ע"פ רד"ק שבציון 10.
  30. ↑ עי' חי' הרש"ש לויק"ר פל"ב סי' ח, ע"פ רש"י ב"מ נב א ד"ה עשיק לגביך.
  31. ↑ חי' הנצי"ב לתו"כ שם, ע"פ חי' הרש"ש שבציון הקודם.
  32. ↑ תו"כ שם, לגי' דרך הקדש שם; תו"כ שם, לגי' הג' גר"א שם: אינו גבור הוא.
  33. ↑ תו"כ שם, לגי' דרך הקודש והג' הגר"א שם.
  34. ↑ תו"כ שם, לגי' הג' הגר"א שם. ועי' קרבן אהרן שם.
  35. ↑ דרך הקדש שם.
  36. ↑ עי' ויקרא שם. תו"כ שם.
  37. ↑ ויקרא שם.
  38. ↑ רבינו הלל שם.
  39. ↑ תו"כ שם.
  40. ↑ שמ"ב כג כא. רבינו הלל שם.
  41. ↑ תו"כ שם, והובא בספה"מ לרמב"ם ל"ת רמז.
  42. ↑ ספה"מ שם.
  43. ↑ עי' דברים כד יד; עי' מלאכי ג ה.
  44. ↑ ע"ע ציון 2.
  45. ↑ ציון 7 ואילך.
  46. ↑ דברים כד יד.
  47. ↑ ציון 45 ואילך.
  48. ↑ ציונים 48 ואילך, 51 ואילך.
  49. ↑ ויקרא יט יג.
  50. ↑ ישעיהו לח יד.
  51. ↑ שטמ"ק ב"מ קיא א, בשם הראב"ד (וכ"מ קצת מת"י ישעיהו שם). ועי' רש"י ור"י קרא ורד"ק שם (וכ"מ מרי"ד ור"א מבלגנצי שם), שפי' בע"א, ועי' ס' השרשים לרד"ק שורש עשׁק.
  52. ↑ קהלת יב ה.
  53. ↑ עי' שטמ"ק שם, בשם הראב"ד, ע"פ הגמ' שבציון הבא; עי' מהרש"א שבת קנב א, בפי' הגמ' שבציון הבא.
  54. ↑ שבת שם. שטמ"ק ב"מ שם, בשם הראב"ד.
  55. ↑ ראב"ע קהלת שם, בשם י"א; עי' ס' השרשים לרד"ק שורש חגב, בד' הגמ' שבציון הקודם (ועי' ס' השרשים לרד"ק שורש סבל).
  56. ↑ יחזקאל כג טז. ס' השרשים לרד"ק שורש חגב, בד' הגמ' שבציון 54.
  57. ↑ רש"י שם; עי' רשב"ם שם.
  58. ↑ ר"ש משאנץ לתו"כ קדושים פרשה ב, בשם י"מ (והיינו לפי' הראשונים שבציון 24 ואילך בתו"כ שם), ע"פ ויקרא כב כג: שרוע וקלוט, שהפי' סרוח (וכ"מ ממחברת מנחם ע' שרח), וישעיהו ט יח: נעתם ארץ, שהפי': נחתם (ועי' ת"י ורש"י ור"י קרא וראב"ע ורד"ק ורי"ד שם, שפי' בע"א), ויואל ד יא: עושו ובאו, שהפי': חושו (וכ"ה במחברת מנחם ע' עש במחלקה הב' ורש"י שם, בשמו, ורי"ד שם, ועי' רש"י ור"י קרא וראב"ע ורד"ק ור"א מבלגנצי שם, שפי' בע"א).
  59. ↑ חינוך מ' רכח.
  60. ↑ ע"ע גזל ציון 17. מנ"ח שם (סק"א במהד' מ"י), ע"פ רמב"ם גזו"א פ"א ה"ב.
  61. ↑ חינוך שם.
  62. ↑ ראשונים שבציון 175; חינוך שם.
  63. ↑ ויקרא ה כג. מגילת ספר לאוין קנו, בד' סמ"ג שבציון הנ"ל וחינוך שם.
  64. ↑ מגילת אסתר מ"ע לד' הרמב"ן מ"ע יז, בד' רמב"ם, ע"פ רמב"ם גזו"א פ"א ה"א.
  65. ↑ חינוך שם.
  66. ↑ כ"מ מהראשונים שבציון 4 ואילך; רמב"ם גזו"א שבציון הנ"ל ואילך, לפי מ"מ גזו"א פ"א ה"ג, בפי' הא', ודחה, ולח"מ שם, במסקנה (עיי"ש שהרמב"ם פי' כן משום קו' התוס' שם ד"ה ולמה), ודרישה חו"מ סי' שנט סק"ח (שאל"כ הרמב"ם אינו כאף א' מהאמוראים שבציון 67 ואילך) ורי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נ, במסקנה, ועי' ציונים 106, 111, 112 שי"מ בע"א; עי' ר"י מלוניל ב"מ קיא א; תוס' שם ד"ה ולמה, לפי דרישה שם; מיוחס לריטב"א שם, שהלא בעלמא יש הפרש בין בין העושק שמעכב ממון חבירו אצלו (עי' ציון 1 ואילך) והגוזל שגוזל בידים; עי' שטמ"ק שם, בשם הראב"ד. ועי' ציון 106 ואילך, שי"מ בע"א.
  67. ↑ עי' ב"מ קיא א.
  68. ↑ שמ"ב כג כא.
  69. ↑ שופטים ט כה. רש"י ב"מ שם ד"ה גזל. ועי' ב"ק עט ב.
  70. ↑ מיוחס לריטב"א שם (ועי' בסו"ד שמ' שהוא בשם "רבינו").
  71. ↑ עי' ב"מ קיא א.
  72. ↑ ויקרא ה כא.
  73. ↑ מיוחס לריטב"א שם (ועי' בסו"ד שמ' שהוא בשם "רבינו").
  74. ↑ עי' רב ששת בגמ' שם.
  75. ↑ ויקרא שם. גמ' שם, בד' רב ששת.
  76. ↑ שם. מיוחס לריטב"א שם (ועי' בסו"ד שמ' שהוא בשם "רבינו").
  77. ↑ גמ' שם, בד' רב ששת. ועי' רב ששת בגמ' שם, בטעם שדחה ד' רב חסדא.
  78. ↑ עי' ב"מ קיא א. ועי' אביי בגמ' שם, בטעם שדחה ד' רב ששת, ועי' גמ' שם, בטעם שרב ששת לא חש לדחייה.
  79. ↑ ויקרא ה כא.
  80. ↑ מיוחס לריטב"א שם (ועי' בסו"ד שמ' שהוא בשם "רבינו").
  81. ↑ ויקרא שם.
  82. ↑ מיוחס לריטב"א שם (ועי' בסו"ד שמ' שהוא בשם "רבינו"). ועי' תוס' רא"ש שם, שפי' בע"א.
  83. ↑ עי' מיוחס לריטב"א שם (ועי' בסו"ד שמ' שהוא בשם "רבינו").
  84. ↑ עי' ציון 50 ואילך.
  85. ↑ שטמ"ק שם, בשם ראב"ד.
  86. ↑ עי' מיוחס לריטב"א שם, בשם ראב"ד; שטמ"ק שם, בשם ראב"ד.
  87. ↑ ב"מ קיא א, לגירסתנו. ועי' תוס' רא"ש שם, שהביא גי' אחרת, ודחה.
  88. ↑ ויקרא יט יג.
  89. ↑ ויקרא שם.
  90. ↑ עי' רי"ף שם (סח א בדפי הרי"ף); עי' מיוחס לריטב"א שם, בשם רבינו.
  91. ↑ חינוך מ' רכח.
  92. ↑ ויקרא ה כא.
  93. ↑ עי' מיוחס לריטב"א שם, בשם רבינו.
  94. ↑ עי' ציון 78.
  95. ↑ ויקרא יט יג.
  96. ↑ ויקרא ה כא. עי' ר"י מלוניל שם.
  97. ↑ ר"י מלוניל שם.
  98. ↑ עי' מיוחס לריטב"א ב"מ קיא א, בשם הגאון; רמב"ם גזו"א שבציון 4 ואילך, לפי הלכה למשה שם, בתי' הג', ועי' ציון 113, שי"מ בע"א.
  99. ↑ מגילת ספר לאוין קנו, בד' הרמב"ם; עי' הלכה למשה שם, בד' הרמב"ם.
  100. ↑ עי' דברים כד טו.
  101. ↑ עי' ויקרא יט יג.
  102. ↑ שם.
  103. ↑ שם. מגילת ספר שם.
  104. ↑ מגילת ספר שם; עי' רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נ, בשמו.
  105. ↑ עי' מגילת ספר שם.
  106. ↑ כ"מ מס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שורש עשק; רמב"ם גזו"א שבציון 4 ואילך, לפי מ"מ גזו"א פ"א ה"ג, במסקנה (ועי' ציון 111), ועי' ציונים 66, 112, שי"מ בע"א; כ"מ מסמ"ג לאוין קנו; כ"מ מהגמ"י שם ה"ד, בשמו. ועי' ציון 66, שי"מ בע"א.
  107. ↑ ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שם; עי' סמ"ג שם; עי' הגמ"י שם, בשמו.
  108. ↑ סמ"ג שם; הגמ"י שם, בשמו. ועי' סמ"ג שבציון 150 ואילך, שמ"מ לד' רבא אין למנותו במנין-המצות (ע"ע) אלא כלאו אחד בלבד.
  109. ↑ עי' ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שם; עי' סמ"ג שם; עי' הגמ"י שם, בשמו.
  110. ↑ עי' ויקרא יט יג. כ"מ מרי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נ, בד' רס"ג שבציון 136.
  111. ↑ רמב"ם גזו"א פ"א ה"ג וה"ד, לפי מ"מ שם ה"ג, בפי' הב', ועי' ציונים 66, 112, שי"מ בע"א.
  112. ↑ כ"מ מרמב"ם שבציון 4 ואילך, לפי סמ"ג שם, והגמ"י שם ה"ד בשמו; רמב"ם שם ה"ג וה"ד, לפי שו"ת חכ"צ סי' כו (ומרה"מ (חעלמא) שם, בשמו, ועי' חכ"צ שם, שבזה מיושבת קו' התוס' ב"מ קיא א ד"ה ולמה) והלכה למשה שם. ועי' ציונים 66, 106, 111, שי"מ בע"א. ועי' בהגר"א חו"מ סי' שנט סק"י ורי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג ל"ת נ. וע"ע גזל ציון 62.
  113. ↑ רמב"ם גזו"א שבציון 4 ואילך, לפי לח"מ גזו"א פ"א ה"ג, בפי' הא', ודחה, ולפי הלכה למשה שם, בשם מהריקא"ש, ועי' ציון 98, שי"מ בע"א.
  114. ↑ עי' ציונים 15, 67, 70.
  115. ↑ עי' מיוחס לריטב"א ב"מ קיא א.
  116. ↑ ע"ע אשם גזלות ציון 1.
  117. ↑ ציון 418 ואילך.
  118. ↑ דברים כד יד.
  119. ↑ רבינו הלל לספרי כי תצא פיס' רעח.
  120. ↑ ויקרא יט יג.
  121. ↑ ספרי (פינקלשטיין) שם. וכעי"ז בהגהות וביאורים לחכם קדמון ספרדי לספרי שם, במסקנה, וסד"ר שם, בשם מהר"ס. ועי' ספרי שם, לגירסתנו.
  122. ↑ רבינו הלל שם.
  123. ↑ ספרי שם, והובא בקיצור בספה"מ לרמב"ם ל"ת רמז. ועי' ב"מ קיא ב והגהות וביאורים לחכם קדמון ספרדי וסד"ר שם. ועי' מכדרשב"י כב כד.
  124. ↑ ע"ע גזל הגוי ציון 15 ואילך.
  125. ↑ דברים כד יד.
  126. ↑ ספרי כי תצא פיס' רעח, לגירסתנו, ועי' ציון 128 ואילך, שי"ג בע"א.
  127. ↑ דברים כד יד.
  128. ↑ ספרי שם, לגי' רבינו הלל שם, ועי' ציון 126 ואילך, שי"ג בע"א. וע"ע גר תושב ציון 3.
  129. ↑ דברים יד כא. רבינו הלל שם. וע"ע גר תושב ציון 4 ואילך.
  130. ↑ דברים כד יד.
  131. ↑ ספרי שם, לגי' סד"ר שם, בשם מהר"ס, והג' גר"א שם, וספרי (פינקלשטיין) שם. ועי' ספרי שם, לגירסתנו, ורבינו הלל שם, שגרסו בע"א.
  132. ↑ ציון 15 ואילך.
  133. ↑ מנ"ח מ' רכח (סק"ב במהד' מ"י), ע"פ רמב"ם מלכים פ"ט ה"ט (וסק"ה במהד' מ"י). וע"ע בן נח ציון 222 ואילך, שב"נ נהרג אף על פחות משו"פ, ושם, על טעם הדבר.
  134. ↑ ע"ע בן נח ציון 228 ואילך. ושם, ציון 231, שי"ח.
  135. ↑ מנ"ח שם (סק"ה במהד' מ"י), וסיים: ומ"מ צ"ע קצת דעל דיבורו יתחייב תיכף ולא יצטרך להשיב עוד.
  136. ↑ בה"ג ל"ת קח; רס"ג באזהרות "את ה' אלהיך תירא" (סדור רס"ג עמ' קסו), וסותר לרס"ג שבציון 149, וצ"ב; ספה"מ לרמב"ם ל"ת רמז; חינוך מ' רכח; אזהרות ר"י ברצלוני "איזה מקום בינה" (נד' במחזורי צפון אפריקה לשבועות) לאוין א"ב שני; אזהרות ר"ש ן' גבירול "שמור לבי מענה" (נד' במחזורי הספרדים לשבועות) לאוין; ועוד. ועי' ר' יוסי בר' יהודה בספרי כי תצא פיס' רעח, וראב"ד לספרי שם.
  137. ↑ עי' ציונים 66, 111 ואילך.
  138. ↑ עי' חינוך שם; עי' רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נ, בד' רס"ג והרמב"ם.
  139. ↑ ע"ע גזל ציון 2. ושם ציון 3, שהסמ"ג אינו מונה אותו (ובזה מיושבת דחיית החינוך שם של הסמ"ג שבציון 149 ואילך).
  140. ↑ ע"ע גנבה ציון 7. עי' חינוך שם.
  141. ↑ חינוך שם.
  142. ↑ עי' חינוך שם.
  143. ↑ חינוך שם.
  144. ↑ עי' חינוך שם.
  145. ↑ חינוך שם.
  146. ↑ עי' ויקרא יט יג. עי' גאונים וראשונים שבציון 107 ואילך.
  147. ↑ כ"מ מרי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נ, בתי' הא', בד' רס"ג שבציון 136.
  148. ↑ עי' רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נ, בתי' הב', בד' רס"ג שבציון הנ"ל, ע"פ מגילת ספר שבציון 99 ואילך.
  149. ↑ עי' רס"ג באזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' רט), שמנה רק גזל והכובש-שכר-שכיר (ע"ע), וסותר לרס"ג שבציון 136, וצ"ב; עי' אזהרות ר"א הזקן "אמת יהגה חכי" (מחזור (גולדשמידט) שבועות עמ' 679), שמנה רק גזל; עי' יראה"ש סי' קכה, שמנה רק גזל; סמ"ג לאוין קנו, במסקנה. וכ"ה לכאו' לד' רש"י שבע' כובש שכר שכיר ציון 48 ואילך, הסבור שהלאו של לא תעשק את רעך אמור בכובש-שכר-שכיר (ע"ע).
  150. ↑ עי' ציון 89.
  151. ↑ עי' גאונים וראשונים שבציון 109.
  152. ↑ עי' סמ"ג שם; עי' חינוך מ' רכח, בשמו ("הרב הצרפתי"), ודחה.
  153. ↑ עי' בה"ג ל"ת קלב ורס"ג באזהרות "את ה' אלהיך תירא" (סדור רס"ג עמ' קסב, וסותר לרס"ג דלהלן, וצ"ב) ויראה"ש סי' קסט וסמ"ג עשין עג וסמ"ק סי' רמז וחינוך מ' קל, ועוד, שמנו רק השבת הגזו"א (ע"ע גזל: השבת הגזו"א); עי' רס"ג באזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' רט), שמונה רק גזל והכובש-שכר-שכיר (ע"ע), ואינו מונה אפי' השבת הגזו"א, וסותר לרס"ג דלעיל, וצ"ב; עי' אזהרות ר"א הזקן "אמת יהגה חכי" (מחזור (גולדשמידט) שבועות עמ' 679), שמנה רק גזל; עי' אזהרות ר"ש ן' גבירול שבציון הבא.
  154. ↑ ע"ע הנ"ל: שם. עי' אזהרות ר"ש ן' גבירול "שמור לבי מענה" (נד' במחזורי הספרדים לשבועות) לאוין: והגזילה תשב ועושק מסחרים; עי' זהר הרקיע לרשב"ץ שבציון 156 ואילך; מגילת אסתר מ"ע לד' הרמב"ן מ"ע יז, בד' רמב"ם. ולכאו' לד' רס"ג באזהרות "אנכי אש" ר"א הזקן שבציון הקודם נכלל בלאו של גזל.
  155. ↑ עי' ציון 136 ואילך וע' גזל ציון 2.
  156. ↑ עי' זהר הרקיע לרשב"ץ בהקדמה שורש ו ועשין סי' כב.
  157. ↑ ויקרא ה כג. עי' זהר הרקיע לרשב"ץ עשין שם.
  158. ↑ ציון 37 ואילך.
  159. ↑ בה"ג ל"ת קח; תוס' ב"מ סא א ד"ה לעבור, לפי שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשצא ומגילת ספר לאוין קנו ושו"ת מוצל מאש ח"א סי' כ ופנ"י שם, בתי' הא', ומנ"ח מ' רכח (סק"א במהד' מ"י), ועי' ציון 173, שי"מ בע"א.
  160. ↑ עי' ציון 62 ואילך. עי' אחרונים שבציון 162 ואילך. וע"ע לאו הניתק לעשה: פטור העובר עליו ממלקות.
  161. ↑ ויקרא ה כג. עי' מגילת ספר לאוין קנו, בד' סמ"ג שבציון 175.
  162. ↑ ע"ע הנ"ל ציונים 472 ואילך, 499 ואילך. ושם ציונים 493 ואילך, 500 ואילך, שי"ח.
  163. ↑ ויקרא יט יג.
  164. ↑ עי' תוס' חולין פא א ד"ה (פ ב) הנח, בשם הר"ר שמואל מוורדו"ן; תוס' ב"מ שם, לפי שו"ת מוצל מאש שם, בשם דודו ר' שבתי אלפאנדארי, ושו"ת שאג"א סי' פב, ומים חיים ב"מ שם.
  165. ↑ עי' מהרש"א שם: ויש ליישב בדוחק. וצ"ב אם לפי"ז התוס' סוברים שהלאו של לא תעשק מוסב רק על שכר שכיר (ע"ע כובש שכר שכיר ציונים 48 ואילך, 51 ואילך).
  166. ↑ ע"ע שבועת הפקדון, ושם, שי"ח.
  167. ↑ פנ"י שם, בתי' הא'; יד דוד חגיגה ה א, בתי' הא', ודחה, שד"ז אינו אלא לר"ל, אבל התוס' פוסקים כר"י (ע"ע שבועת הפקדון), עי' מה שיישב בסו"ד.
  168. ↑ עי' ציון 107 ואילך.
  169. ↑ עי' ויקרא ה כג.
  170. ↑ יד דוד שם, בתי' הב', ע"פ תוס' שבציון 164. עיי"ש שנותר בצ"ע, שמ"מ הוי לאו-שאין-בו-מעשה (ע"ע), שאין לוקים עליו, שאפי' בייחוד כלי (עי' ציון 166 ואילך) לאו שאין בו מעשה הוא - שלהלכה אין לוקים עליו (ע"ע הנ"ל ציון 79) - שהעיכוב של החזקה אין בו מעשה, ובתחילה בהיתר בא לידו.
  171. ↑ עי' ציון 64 ואילך.
  172. ↑ תוס' שם ד"ה אמרי, לפי שו"ת חו"י סי' קצג; תוס' שם ד"ה לעבור, לפי הלכה למשה גזו"א פ"א ה"א. וע"ע לאו הניתן לתשלומים ציונים 83. וע"ע הנ"ל ציון 1.
  173. ↑ פהמ"ש לרמב"ם מכות יג א; כ"מ מספה"מ לרמב"ם ל"ת רמז, שכ' שדין עושק שוה לגזילה; רמב"ם גזו"א פ"א ה"א-ה"ד, לפי מנ"ח מ' רכח (סק"א במהד' מ"י); עי' תוס' ב"מ סא א ד"ה לעבור, לפי שו"ת מוצל מאש ח"א סי' כ, בשם מהר"י בירב, ובתי' הג', ופנ"י שם, בתי' הב' (וכ"מ מחתן סופר שער המקנה והקנין והשטרות לאו הניתק לעשה אות יג ושו"ת פנים מאירות ח"א סי' כו), שהתוס' דנים רק לגבי כובש-שכר-שכיר (ע"ע), ולא לגבי שאר מיני עושק, ועי' ציון 159, שי"מ בע"א; סמ"ג לאוין קנו; תוס' רא"ש ב"מ קיא א; מאירי מכות שם; מיוחס לריטב"א ב"מ סא א ושטמ"ק שם, בשם הראב"ד; שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשצא (ושטמ"ק שם, בשמו), בשם רוב המפרשים.
  174. ↑ פהמ"ש לרמב"ם מכות שם; מיוחס לריטב"א ושטמ"ק ב"מ שם, בשם הראב"ד; מאירי מכות שם; שו"ת רדב"ז שם.
  175. ↑ עי' ציון 62 ואילך. סמ"ג שם; תוס' רא"ש שם.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:עושק&oldid=148949"