אנציקלופדיה תלמודית:קדוש כלי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:17, 17 בינואר 2021 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - כלי-שרת* מקדשים הנכנס לתוכם קדושת-הגוף* ליקרב, וליפסל ביוצא* ולינה* ונגיעת...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - כלי-שרת* מקדשים הנכנס לתוכם קדושת-הגוף* ליקרב, וליפסל ביוצא* ולינה* ונגיעת טבול-יום*, וכן מקדשים הנכנס לתוכם, אף אם הוא פסול להקטרה, לענין שאינו נפדה לצאת לחולין לעולם.

הקידוש

כלי-שרת* מקדשים[1] הנכנס לתוכם[2] קדושת-הגוף*[3] ליקרב[4], וליפסל ביוצא*[5] חוץ לקלעים[6] ובלינה*[7] ובנגיעת טבול-יום*[8], ואינו נפדה[9] לצאת לחולין[10] לעולם[11], שהרי נאמר בכלים[12]: כל הנֹגע בהם יקדש[13]. בפירוש הלימוד כתבו אחרונים שכל הנֹגע בהם, דהיינו כל הבא בתוכם[14], ויקדש, דומה למה שכתוב במנחה ובחטאת: כל אשר יגע בהם יקדש[15], שפירושו ויהיה קודש כמוה[16].

אף את הפסולים להקטיר מקדשים כלי השרת[17], שנאמר: כל הנֹגע בהם יקדש[18], וכל* מרבה אף הפסולים[19]. ודוקא לענין שלא יהיה להם פדייה[20], אבל לא ליקרב[21], ולכן אם נטמאה המנחה קודם שקדשה בכלי אין לה פדיון[22].



המביא אשם-תלוי* ונודע לו משנשחט שלא חטא, נחלקו בו תנאים:

לדעת ר' יוסי אם הדם בכוס - שקיבלו במזרק - הדם יזרק והבשר יאכל[23], שאף על פי שבשאר פסולים אין כלי שרת מקדשים פסולים ליקרב[24], כאן אין זה פסול כל כך, שהיה תחילתו קרבן ובא על נקיפת לב ואינו חולין ועדיין שם אשם תלוי עליו[25], ולכן לדעתו כאן[26] כלי שרת מקדשים את הפסול בתחילה ליקרב[27]. או שאף על פי שכלי שרת אינם מקדשים פסולים ליקרב, שונה דם משאר דברים[28], וכיון שמקדשים דבר הראוי להם[29], ואפילו נפסל[30], מקדשים ליקרב[31].

ולדעת תנא קמא - אף כאן כלי שרת אינם מקדשים הפסולים ליקרב[32], ולכן - ישפך הדם והבשר יצא לבית השריפה[33].

להלכה יש מהראשונים הפוסקים כתנא קמא[34]. ויש הפוסקים כר' יוסי[35], שכלי שרת מקדשים דם הפסול ליקרב[36], שההלכה כר' יוסי - אפילו נגד חביריו, לסוברים כן[37] - שנימוקו עימו[38], ושאף ר' יוחנן לדעתם סובר כן[39].

על שחיטת קדשים, שיש מהראשונים הסוברים שצריכה להיעשות בסכין של כלי-שרת*, ויש מהם הסוברים הטעם כדי לקדש הדם, בקידוש מלא, או בתחילת קידוש הנגמר עם קבלת הדם[40], ע"ע שחיטה (ב).

הראוי להם

כלי שרת המקדשים הנכנס לתוכם, היינו בדבר הראוי להם[41], כגון מחתה המקדשת קטרת*[42], וכלי המודד עישרון המקדש מנחה[43], אבל דבר שאינו ראוי להם, אין מקדשים[44]. ויש הסוברים שמקדשים דבר שאינו ראוי להם לפסול, אבל לא ליקרב[45].

המקום בכלי המקדש

כלי שרת אין מקדשים אלא הנכנס לתוכן[46], היינו כשהוא מבפנים לכלי[47], אבל לא אם חקק מושבו מבחוץ[48], או שנגע מבחוץ לכלי[49].

מקום הקידוש

כלי השרת אין מקדשים אלא בקודש[50], דהיינו בעזרה*[51], אבל אם שם בהן דבר חוץ לעזרה לא קדשו[52], שכיון שכלי שרת בתחילתן כשרות הן מתקדשות, ככתוב: אשר ישרתו בם בקדש[53], לכן אין מקדשים אלא במקדש[54]. ונחלקו הדעות: יש סוברים שאין מקדשים חוץ בעזרה ליקרב, אבל מקדשים ליפסל[55]. ויש סוברים שאין מקדשים אפילו ליפסל[56]. נתן בכלי שרת חוץ לעזרה, אם הכניס הכלי אחר כך בעזרה נתקדש[57].

שבורים ונקובים

כלי השרת אין מקדשים אלא שלמים[58], אבל לא שבורים[59] או נקובים[60], ואם ניקבו - או נפגמו, או נסדקו[61], או נשברו[62] - אם עושים בהם מעין מלאכתם שהיו עושים כשהם שלמים, מקדשים, ואם לאו, אין מקדשים[63], שאם אינם עושים מעין מלאכתם שהיו עושים, אינם כלי[64], שכיון שנשברו בטלה קדושתם[65]. ונחלקו ראשונים: יש מפרשים שעושים מעין מלאכתם שהיו עושים כשהם שלמים, היינו כגון כלי שמודדים בו הין שניקב, ומודד בו חצי ההין[66]. ויש מפרשים אם עושים מעין מלאכתם שהיו נעשים כשהם שלמים מקדשים, כגון שניקבו אצל שפת כלים, אם כשהיו ממלאים אותם לא היו רגילים למלאותם עד אותו הנקב, עדיין הם בקדושתם ומקדשים[67].

כלי הלח

כלי הלח - שבע מידות של לח שהיו במקדש[68] - מקדשים את הלח[69], בקבל בהן דם יין ושמן ומים[70], ואין כלי הלח מקדשים את היבש[71], שכיון שהם אינם ראויים למדוד ליבש[72], שהרי אין בלח עישרון וחצי עישרון[73], והכלים הללו לא נמשחו אלא למדידה[74], לפיכך אין מקדשים אלא על ידי מדידה[75], אבל מזרקות - אף על פי שכלי הלח הם[76] - מקדשים יבש[77], שכפי שראויים ללח ראוים לסולת שהוא יבש[78], שנאמר: שניהם מלאים סֹלת[79]. ואף על פי שהסולת לחה היתה, שנאמר: בלולה בשמן[80], למדים ממנה שהמזרק מקדש היבש, שהרי אי אפשר ליבלל כולה שלא יהו בה קרטין קרטין של יבש שלא נגע בהן השמן ולמרות זאת מקדשים אותם המזרקות[81], וכפי שאותו יבש מתקדש מסתבר שסולת יבש בלא שמן מתקדש[82]. או שאף על פי שהסולת לחה היתה למדים ממנה שהמזרק מקדש היבש, משום שמנחה לגבי דם דומה ליבש[83], שדם הוא צלול ומנחה היא כעיסה, ולמרות זאת מקדש אותה המזרק שהוא כלי דם[84], ויש לפשוט מזה ליבש גמור[85], שאף אותו הוא מקדש[86]. וכן כלי הלח שאינן מידות מקדשות את היבש[87].

יש מלשונות התלמוד הסוברת שלא אמרו שכלי הלח אינם מקדשים את היבש, אלא ליקרב, אבל מקדשים ליפסל[88], שמועיל לו כלי להכשירו ליפסל, שאם יצא חוץ לקלעים או נגע בו טבול-יום* נפסל[89].

מידות הלח, בירוציהן - יש מפרשים: גודשן[90], הקצף שעל גבי המידה[91], מה שצף על הכלי כל שעה[92]. ויש מפרשים: מה שנופל מן הכלי לאחר שנתמלא[93], שיוצא מהן וירוץ לחוץ[94] - קודש[95]. אם משום שמידת הלח נמשחה בין מבפנים בין מבחוץ[96], הלכך שפת הכלי מקדשן לבירוצין[97]. או משום שמידת הלח נמשחה מבפנים ולא נמשחה מבחוץ[98], אלא שהלח נעכר[99], שמה שבשולי הכלי כשמוסיפים עליו[100], נעכר מלמטה ומתערבב ומתבלבל ואינו צלול, ומה שנתקדש בכלי יוצא לחוץ[101]. ויש גורסים: שהלח נעקר[102], ומפרשים, שמתוך הכלי בא[103], שבשעה שמודדים דבר הניגר[104], הלח, אחרי שנכנס בכלי ונקדש, נעקר ונשתת לאחוריו[105], כשנפל חוץ[106], שהנופל ראשון כשמוסיפים עליו נעקר ועולה למעלה[107], ומתוך הכלי צפים הבירוצים ועולים למעלה[108], לפיכך הן קודש[109], שכבר קדשו הבירוצים בתוך הכלי[110]. ואף על פי שלא כיון האדם לקדשם, שהרי לא צריך להם[111], הרי הבירוצים קודש, שכלי שרת מקדשים שלא מדעת[112] - לסוברים כן[113] - או שאין מקדשים אלא לדעת, והקדושה היא גזרה* שמא יאמרו מוציאים מכלי שרת לחול[114], שמי שרואה שהבירוצים הללו לא קדשו למרות שבאו מתוך הכלי יאמר מוציאים מכלי שרת לחול[115]. או שבירוצי הלח קודש, משום שמשה קיבל בסיני שיעור רביעית* ואמר לו הקדוש ברוך הוא: שער ברביעית את האחרים[116], וימדוד שני רביעית ויעשה מהם חצי לוג[117], ושוב לוג וכו' עד הין, ושיער אותו הין כל כך גדול שיכנסו בירוצין של כל אלו מידות, שהבירוצין נתקדשו, וכשאדם מערה שני כלים קטנים בכלי המחזיק שניהם יכול לשופכו לאלתר כולו בגדול עם הבירוצין וכן השני הלכך צריך הגדול המקבל שניהם להיות גדול כל כך שיקבל אותם ואת בירוציהם הלכך נתקדשו[118].

על בירוצי מידות היבש, שהן חול, ויש מהראשונים הסובר שמחלוקת תנאים ואמוראים בדבר, עי' להלן[119].

מידות היבש

מידות היבש - שתי מידות של יבש היו שם[120]: עישרון וחצי עישרון[121], שמודדים בהם סולת וקטֹרת*[122] - מקדשות את היבש[123], לסולת וקטורת[124], ואין מידות היבש מקדשות את הלח[125].

יש מהאחרונים הסובר שקידוש זה אינו משום הכלי, וכעת אינו קדוש קדושת הגוף כי אם קדושת-דמים* בלבד[126], אלא שמתקדש אחר כך, כשנבלל עם השמן כאחד לקמוץ[127].

מידות היבש, בירוציהן[128] חול[129], דהיינו חולין גמורים[130]. אם משום שמידת יבש נמשחה מבפנים ולא נמשחה מבחוץ[131], לפיכך אין בירוציה קודש[132], שאינם נוגעים מבפנים במקום משיחתם[133]. או משום שמידת יבש לא נמשחה כל עיקר[134], אבל מה שמודדים בהן קדוש קדושת הפה, והאיש למה שצריך מקדש בפה, ובירוצים אינו מקדש להם שאינו צריך להם[135]. יש מהראשונים סוברים שטעם נוסף נזכר לזה במשנה, משום שהיבש אינו נעכר[136], שאינו מתערבב ונבלל ועולה מלמעלה, כבירוצי הלח[137]. ויש גורסים: שהיבש אינו נעקר[138], דהיינו שאינו נעקר מתוך הכלי[139] - כלח[140] - ואינו צף[141] ולא נכנס בתוך הכלי[142], אלא במקומו עומד[143], ולא היה הגודש בתוך הכלי[144], שהיבש אינו נעקר אלא במקומו עומד, הלכך מה שבפנים קדוש[145] ומה שבחוץ לא קדש[146], שלא נתקדש בתוך הכלי[147], כשנופל לחוץ[148]. ואף לסוברים שבירוצין של כלי לח קדושים מחמת גזרה* שמא יאמרו מוציאים מכלי שרת לחול[149], אין לגזור ביבש, שכיון שלא באו מגוף הכלי לא יבואו לומר שמוציאים מכלי שרת לחול[150].

יש מהאחרונים הסובר שבירוצי היבש חול, היינו שאין עליהם קדושת הגוף[151], ואינם חולין לגמרי[152], אלא קדושים בקדושת דמים[153].

יש מהראשונים הסובר שיש מהתנאים ואמוראים החולקים על כל זה וסוברים שבירוצי מידות היבש קודש[154].

על בירוצי מידות הלח, שהן קודש, ושיש מהתנאים ואמוראים סוברים שהן חול, עי' לעיל[155].

שלא בזמנו

כלי-שרת* מקדשים שלא בזמנם[156], להיפסל אבל לא להיקרב[157]. כיצד, דבר שמצותו ביום שנתקדש בכלי שרת בלילה, נפסל וישרף, אבל אינו קרב[158], כגון שקמץ מנחה בלילה ונתן קומצה לכלי שרת, הרי זו נשרפת[159], שאף על פי שמצותה ביום[160], מועיל לה קידוש לילה ליפסל בלינה*[161].

על כלי שרת המקדשים שלא בזמנם, שמכל מקום אינם מקדשים אלא מדעת, עי' להלן[162].

שלא מדעת

אם כלי-שרת* מקדשים שלא מדעת, נחלקו אמוראים:

א) לדעת חזקיה[163] ור' יוחנן[164], ור' ינאי אמר ר' זירא[165], ורבינא, כלי שרת אין מקדשים אלא מדעת[166], דהיינו היכן שנתן לכלי על דעת שיקדש על ידי זה, אבל שלא מדעת אין מתקדש כלל[167], שהרי פסול שקמץ[168], שיש מהתנאים סוברים שיחזיר אם קמץ ולא קידש, אבל קידש פסל[169], ואם החזיר לא קידש, אף על פי שהוא בכלי שרת, שאין קידוש אלא לדעת[170]. לגבי נסוך-המים* שנינו: כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה[171], ולא שמו בכלי שרת[172] שנתחנך לעבודת המזבח[173], אף על פי שאין הכלי מקדשם קדושת הגוף ליפסל בלינה*[174], אם משום גזרה* שמא יאמרו לדעת נתקדשו[175], שהרואה אותם למחר שלוקחים המים מתוך כלי שרת, סבר לדעת שיקדשם כלי ניתנו בו מאתמול, וקדשום הכלי, וכשרואה שמנסכים אותם סובר[176] אין נסכים נפסלים בלינה[177]. או משום גזירה שמא יאמרו לקדוש-ידים-ורגלים* -של כהן-גדול*[178] - מלאן[179], וקדשום בכלי, שאין מקדשים ידים ורגלים אלא במים מקודשים[180], ואף קיתון של זהב שהיו עושים לכבודו של כהן גדול לקדש הימנו ידיו ורגליו[181] מקודש היה, ויבואו לומר כאן לקידוש ידים ורגלים מילאום[182], ויקדשו ידיהם ממנה[183], או שלאחר מכן כשיראו שמנסכים להם יאמרו[184] אין נסכים נפסלים בלינה[185]. ולסוברים שבירוצי מידות הלח קודש כיון שנעקרו מתוך הכלי, הקדושה היא גזרה* שמא יאמרו מוציאים מכלי שרת לחול[186], שמי שרואה שהבירוצים הללו לא קדשו, למרות שבאו מתוך הכלי, יאמר מוציאים מכלי שרת לחול[187]. וכן הלכה[188].

ב) ולדעת רב דימי בר שישנא משמו של רב[189], ולדעת זעירי - ויש מהראשונים סוברים שכן דעת רב עמרם[190] - כלי שרת מקדשים שלא מדעת[191], וכלי מייד מקדשם[192], שאף על פי שלא נתכוין להקדיש כלי שרת קידשו[193], ואפילו כששם אותו בכלי על דעת שלא יקדוש[194], שהרי בניסוך המים בשבת, היה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה[195], ולא שמו בכלי שרת[196] שנתחנך לעבודת המזבח[197], כדי שהכלי לא יקדשם קדושת הגוף ליפסל בלינה[198]. ועוד, שהרי יש הסוברים שבירוצי מידות הלח קודש, כיון שנעקרו מתוך הכלי[199], למרות שהאדם אינו מכוין אלא למה שהוא צריך[200], והתכוין להקדיש מה שבתוך הכלי ולא לבירוצין[201]. במה דברים אמורים, כששם האדם בכלי, אבל אם נפל מאליו לתוך הכלי, לא קידש[202], ולא אמרו שפסול שקמץ והחזיר לכלי לא קידש[203], אלא כשקמץ מכלי שאינו גדוש, וכשקומץ מתוך כלי קמץ באמצעיתו[204], וכשמחזיר בצידי הכי אצל גומא החזירו והוא כגודש הכלי, והזיז הכלי ונפל קומץ מאליו לגומא[205], ונעשה כמי שהחזירו הקוף[206].

אף לסוברים שכלי שרת אינם מקדשים אלא מדעת[207], כלי שרת המקדשים שלא בזמנם[208], כתבו ראשונים שמכל מקום אינם מקדשים שלא מדעת[209].

אף לסוברים שכלי שרת אינם מקדשים אלא מדעת[210], יש מהראשונים סוברים דהיינו לפסול דבר שאינו ראוי, אבל בדבר הראוי מקדשים - ליקרב - אפילו שלא מדעת[211]. ויש מהראשונים סוברים שאין מקדשים שלא מדעת אפילו דבר הראוי[212].

לסוברים שכלי שרת מקדשים שלא מדעת[213], יש מהאחרונים שמסתפקים אם הוא מדאורייתא או מדרבנן[214]. ויש מהאחרונים סוברים שהוא מדאורייתא[215].

כשהכלי גדול מהשיעור המדוד

כלי שרת אין מקדשים אלא מלאים[216], יש מהראשונים מפרשים שכשמודד שלושה - עשרונים - לפר ושנים לאיל[217], צריך שיהא הכלי מלא מן המנחה, שלא יהא הכלי גדול יותר משיעור המנחה[218], שנאמר: שניהם מלאים סֹלת[219], מלאים ולא חסרים[220].

==== כשלא נתן בכלי השיעור הראוי

====

אין מקדשים אלא שיהא בכלי שיעור שלם הצריך לדבר[221], אם יבש הוא שיהיה שם עישרון שלם למנחה[222], ואם מנחת נסכים היא שניתנה בכלי יהא שם שלושה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל[223], אבל אם חסר השיעור אין הכלי מקדשם[224] ליקרב אלא ליפסל[225], שאינו ראוי לכלי[226]. וכן שנינו: כלי השרת אין מקדשים אלא שלמים[227], שנאמר: שניהם מלאים סֹלת[228], מלאים, אין מלאים אלא שלמים[229], שאין פירוש מלאים שבכתוב שהיו מלאים ממש המזרקים סולת[230], ויכול להביא בכלי מקצת ואחר כך ימלאנו[231], אלא שכל העשרונות שקדשו בתוכו שלמים היו[232], שהיו עשרונים ולוגים שלמים, אבל אם יש שיעור חסר אינם מקדשים[233]. אימתי, בזמן שאין דעתו להוסיף, אבל דעתו להוסיף - להשלים ולהוסיף עוד כשיעור[234], מלכתחילה כשממלאם מעט[235] - ראשון ראשון קודש[236], ומועיל הקידוש אף להקריב[237].

דבר שיש לו שיעור, ונתן בכלי שרת יותר מכשיעור, לא נתקדש כלל[238].

פדיון

המנחות* והנסכים* שנטמאו, עד שלא קדשו בכלי יש להם פדיון[239], שכיון שלא קדשו בכלי[240] לא קדשו קדושת הגוף אלא קדושת דמים[241], שצריך לפדותן[242] כדי שיצאו לחולין[243] והדמים קדושים[244], משקדשו בכלי אין להם פדיון[245] לצאת לחולין[246] לעולם[247].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' משנה זבחים פו א; תו"כ צו פרק א: הכלים; עי' רש"י שמות ל כט; רמב"ם פסוה"מ פ"ג הי"ח; עי' רלב"ג שם.
  2. ↑ עי' רש"י שם; עי' רלב"ג שם; עי' מלבי"ם שבציון 14.
  3. ↑ עי' ראשונים שבציון 242; רש"י שם.
  4. ↑ עי' אמוראים וראשונים שבציון 55; עי' קר"א שבציון 212.
  5. ↑ רש"י שם; עי' רש"י זבחים פח א ד"ה אבל מקדשין.
  6. ↑ רש"י זבחים שם.
  7. ↑ רש"י שמות שם.
  8. ↑ עי' רש"י שם ושם.
  9. ↑ עי' משנה שבציון 240; רש"י שמות שם; עי' רמב"ם שם, ועי' כס"מ שם, שהוא ע"פ המשנה שבציון 246.
  10. ↑ עי' רבינו גרשום שבציון 244; רש"י שם.
  11. ↑ רמב"ם שם, ועי' כס"מ שם, שהוא ע"פ המשנה שבציון 246.
  12. ↑ עי' שמות ל כז-כח. רמב"ם שם; עי' רע"ב שם פ"ט מ"ז.
  13. ↑ שם כט. תו"כ שם; ברייתא שם פז א, לגירסתנו; ברייתא שם, לגי' רש"י שם ד"ה ה"ג ושטמ"ק שם: בהן; רש"י סוכה מט ב ד"ה אין שיעור למים; רמב"ם שם; רע"ב שם. ועי' פסקי רי"ד שם, שגרס בע"א: כל אשר יגע בהן יקדש, והוא לכאו' הכתוב בויקרא ו יא: בהם, ואין מדובר שם על כלי השרת, וצ"ב. ועי' תיוב"ע ורשב"ם שמות שם, וראב"ע שם, בפי' הארוך, וחזקוני שם, שפי' הכתוב בע"א.
  14. ↑ מלבי"ם שם.
  15. ↑ ויקרא ו יא וכ.
  16. ↑ מלבי"ם ויקרא ו ב.
  17. ↑ תו"כ צו פרק א, לפי קרבן אהרן שם; תשו' ר' יוחנן הב' לר"ל בזבחים פז ב, לפי תוס' שם פז ב ד"ה (פז א) כלי, ועי' ציון 39, שי"מ בע"א; עי' תשו' ר' יוחנן לר"ל במנחות ז א, למסקנת הגמ'.
  18. ↑ שמות ל כט.
  19. ↑ תו"כ שם, לפי קרבן אהרן שם. וע"ע כל; כל- : "כל" לרבות.
  20. ↑ עי' תשו' ר' יוחנן לר"ל בגמ' שם, למסקנת הגמ'; תוס' רעק"א זבחים פ"ט מ"ז.
  21. ↑ עי' תשו' ר' יוחנן לר"ל בגמ' שם, למסקנת הגמ'; תוס' זבחים כז ב ד"ה האי; תוס' רעק"א שם. ועי' חי' הגר"ח (סנטסיל) סי' שכג.
  22. ↑ עי' רש"י שם פז א ד"ה מהו שיקדשו וד"ה א"ל תניתוה, בפי' תשו' ר' יוחנן הא' לר"ל בגמ' שם, ועי' ס' הישר (החידושים) סי' תקיא, בשם מורי, ושהסכים לו ר' שמואל, ותוס' שם פז ב ד"ה (פז א) כלי, בשם ר"ת, שפי' בע"א.
  23. ↑ עי' משנה כריתות כג ב; עי' תו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק כא.
  24. ↑ עי' ציון 21.
  25. ↑ תוס' שם כד ב ד"ה קסבר, ביישוב שאלת ר"ל בזבחים פז א (ומנחות ז א) עם ר' יוסי שבציון הקודם לפי הגמ' שבציון 27, ועיי"ש יישוב שאלת ר"ל, עם ת"ק שבציון 33.
  26. ↑ עי' תוס' שם.
  27. ↑ אמרי במערבא בגמ' שם כד ב, בד' ר' יוסי שבציון 23. ועי' קרבן אהרן לתו"כ שם, שכן מדוייק מל' ר' יוסי במשנה ותו"כ שם: אפי' הדם בכוס, ולא אמרו אפי' קיבל הדם, שמ' שהסיבה הוא הכוס. ועי' גמ' שם, טעם אחר של רבא, שר' יוסי סובר כל העומד לזרוק זרוק דמי (ע"ע כל העומד ל... ציון 125 ואילך), ודחתה הגמ'.
  28. ↑ כס"מ פסוה"מ פ"ג ה"כ: ושמא י"ל; עי' לח"מ שם הי"ט. ועי' הר המוריה שם.
  29. ↑ עי' ציון 41 ואילך.
  30. ↑ עי' ציון 17 ואילך.
  31. ↑ קרי"ס שם.
  32. ↑ עי' תוס' שם.
  33. ↑ עי' משנה כריתות כג ב ותו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק כא.
  34. ↑ רמב"ם פסוה"מ פ"ד הי"ט, ועי' לח"מ שם פ"ג הי"ט, שהק' שסותר לרמב"ם שבציון הבא, וצ"ב, ועי' צרור הכסף פ"ד שם, שיישב, שהדם נשפך רק אם עירה מכלי קודש לכלי חול שודאי פקע קדושתו ולא יזרק עוד; קרי"ס שם.
  35. ↑ רמב"ם שבציון הבא, לפי כס"מ ולח"מ פ"ג שם, ועי' לח"מ שם, שהק' שסותר לרמב"ם שבציון הקודם (ואף הקרי"ס שם סותר לקרי"ס שבציון הקודם), וצ"ב, ועי' בציון הקודם.
  36. ↑ רמב"ם פ"ג שם; קרי"ס שם.
  37. ↑ ע"ע הלכה: כר' יוסי מחברו ציון 627 ואילך. ושם, ציון 629 ואילך, שי"ח.
  38. ↑ ע"ע הנ"ל שם ציון 623. כס"מ שם.
  39. ↑ לח"מ שם, בד' הרמב"ם: ואולי י"ל, ליישב תשו' ר' יוחנן לר"ל במנחות ז א, למסקנת הגמ' שם, שכלי שרת מקדשים פסולים לפסול בלבד, עם תשו' ר' יוחנן הב' לר"ל בזבחים פז ב, לפי רש"י שם ד"ה שקיבלו פסולין (ועי' ציון 17, שי"מ בע"א), הסובר שמקדשים אף לזרוק דם הפסול (ור"ל דוחה, וע"ע הלכה: ר' יוחנן וריש לקיש), ששאני דם.
  40. ↑ ע"ע קבלה.
  41. ↑ עי' משנה זבחים פו א; עי' תו"כ צו פרק א; עי' רש"י שמות ל כט וסוכה מט ב ד"ה ואמאי נייתי במקודשת; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ג הי"ח ופהמ"ש שם; תוי"ט שם פ"ט מ"ז, בשמו; עי' רלב"ג שם.
  42. ↑ עי' תוס' זבחים פח א ד"ה מדות.
  43. ↑ ע"ע מנחות. עי' רבינו הלל וקרבן אהרן לתו"כ שם. ושם, דוג' נוספות.
  44. ↑ רש"י שמות ל כט, ע"פ ברייתא זבחים פג ב, לגבי המזבח החיצון. ועי' גמ' שם כז ב, שהמזבח הפנימי מקדש אף שאין ראוי לו משום שהוא כלי שרת, ועי' שטמ"ק שם אות ג, שאע"פ שכלי שרת אינו מקדש אלא הראוי לו, מזבח הפנימי שונה שיש בו שניים, שהוא מזבח וכלי שרת, ועי' תוס' שם ד"ה האי ועי' לקוטי הלכות שם פו א (מט ב) זבח תודה ד"ה כך.
  45. ↑ עי' קר"א שבציון 212, בד' תוס' שבציון הנ"ל.
  46. ↑ עי' משנה תו"כ וראשונים שבציון 1; תוספ' זבחים פ"ט: אין מקדשת; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ג ה"כ.
  47. ↑ ברייתא זבחים פח א, ושמואל בגמ' שם, ללשון הב', לפי תוס' שם ד"ה אלא, בשם רבינו חיים, ושפ"א שם, ועי' ציון 50, שי"מ בע"א; עי' קרי"ס פסוה"מ פ"ג.
  48. ↑ תוס' שם, בשם רבינו חיים; שפ"א שם, בשם תוס'; לקוטי הלכות זבחים פח א (נ ב) תורת הקדשים אות ה.
  49. ↑ שפ"א שם.
  50. ↑ עי' משנה זבחים פח א; עי' תו"כ צו פרק א; רמב"ם פסוה"מ פ"ג ה"כ: במקדש; עי' פהמ"ש לרמב"ם שם.
  51. ↑ משנה שם, לפי רש"י שם ד"ה אלא בקדש ופסקי רי"ד שם ומלא"ש שם פ"ט מ"ז ותפא"י שם ס"ק מב; ברייתא בגמ' שם, ושמואל בגמ' שם, ללשון הב': בפנים, לפי רש"י שם ד"ה אלא בפנים (ועי' תוס' שם ד"ה אלא, מה שהקשו עליו), וכס"מ שם ולקוטי הלכות שם (נא א) זבח תודה ד"ה אלא מבפנים, בד' הרמב"ם שם, ולקוטי הלכות שם, בד' תוס' פסחים סג ב ד"ה מידי וסוכה נ א ד"ה ואי (וכ"מ מתוספ' זבחים פ"ט: אין מקדשת אלא מתוכן אין מקדשת אלא בפנים), ועי' ציון 47, שי"מ הברייתא ושמואל בע"א; תו"כ שם, לפי רבינו הלל שם.
  52. ↑ עי' רבינו הלל שם; פסקי רי"ד שם.
  53. ↑ במדבר ד יב.
  54. ↑ קרי"ס שם: ונראה. ומ' שסובר שהרמב"ם שבציון 50: במקדש, הוא בדוקא, ואפי' לא בעזרה, וצ"ב.
  55. ↑ רב ואיתימא רב אסי בזבחים פח א, ללשון הב', לגי' שטמ"ק שם אות ג, בשם ס"א, ועי' ציון 88, שי"ג בע"א; עי' ראב"ד לתו"כ צו פרק א, ע"פ סוכה מח ב; ר"ש משאנץ שם, בשם הגמ' (והיינו שגרס כשטמ"ק הנ"ל).
  56. ↑ לקוטי הלכות שם (נא א) זבח תודה ד"ה ואם לאו, בד' הרמב"ם, שלא העתיק חילוק זה אלא לענין כשלא נתן בו שיעור ואין דעתו להוסיף (עי' ציון 226), ובד' תוס' פסחים סג ב ד"ה מידי וסוכה נ א ד"ה ואי.
  57. ↑ לקוטי הלכות שם זבח תודה ד"ה אלא בקודש, בד' תוס' סוכה שם.
  58. ↑ ברייתא זבחים פח א; שמואל בגמ' שם; רמב"ם פסוה"מ פ"ג ה"כ.
  59. ↑ עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ג ה"כ; עי' פסקי רי"ד שבציון הבא; קרי"ס שם; לקוטי הלכות שם (נ ב) תורת הקדשים אות ה.
  60. ↑ עי' רש"י שם ד"ה אלא שלימין.
  61. ↑ תוספ' זבחים פ"ט.
  62. ↑ עי' קרי"ס פסוה"מ פ"ג.
  63. ↑ עי' משנה זבחים פח א, ורש"י ד"ה שהיו עושין; עי' תוספ' שם; עי' תו"כ צו פרק א; עי' רמב"ם שם ה"כ.
  64. ↑ קרי"ס שם.
  65. ↑ פסקי רי"ד זבחים שם.
  66. ↑ עי' רבינו הלל לתו"כ שם.
  67. ↑ ר"ש משאנץ לתו"כ שם.
  68. ↑ ע"ע הין: בכלי המקדש. רש"י זבחים פח א, בד' שמואל בגמ' שם (ומה שפי' שם בד"ה כלי הלח, הוא לכאו' להו"א הנסתרת של הגמ', ללא דברי שמואל, אך עי' רע"ב שם פ"ט מ"ז שהעתיק ל' רש"י, וצ"ב, ועי' תוי"ט שם); עי' רש"י מנחות ח ב ד"ה ל"ש, ע"פ משנה מנחות פז ב; רבינו הלל לתו"כ צו פרק א, ע"פ משנה שם; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ג הי"ט; מלא"ש שם, ע"פ גמ' שם.
  69. ↑ משנה זבחים פח א; תוספ' זבחים פ"ט; עי' תו"כ שם.
  70. ↑ תפא"י זבחים פ"ט מ"ז ס"ק לז.
  71. ↑ משנה שם; תוספ' שם; עי' תו"כ שם; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ג הי"ט.
  72. ↑ עי' רש"י שם ושם, בד' שמואל בגמ' שם ושם; עי' מלא"ש שם.
  73. ↑ רש"י מנחות שם, בד' שמואל. ועי' ציון 121 ואילך.
  74. ↑ עי' רש"י זבחים שם, בד' שמואל; עי' מלא"ש שם.
  75. ↑ רש"י שם, בד' שמואל; מלא"ש שם.
  76. ↑ רש"י זבחים שם ד"ה אבל מזרקות; עי' רש"י מנחות שם ד"ה אבל מזרקות; מלא"ש שם.
  77. ↑ שמואל בגמ' שם ושם; עי' רמב"ם שם; מלא"ש שם.
  78. ↑ רש"י זבחים שם; מלא"ש שם.
  79. ↑ במדבר ז יג ועוד. שמואל בגמ' שם ושם; מלא"ש שם.
  80. ↑ במדבר שם.
  81. ↑ רבינא בגמ' שם ושם, בלשון הא', ורש"י זבחים שם ד"ה ליבש שבה ומנחות שם ד"ה לא נצרכה.
  82. ↑ רש"י מנחות שם.
  83. ↑ עי' רבינא בגמ' שם, בלשון הב'; עי' מלא"ש שם.
  84. ↑ רש"י זבחים שם ד"ה ואיבעית אימא.
  85. ↑ רש"י זבחים שם ד"ה כיבש דמיא; עי' רש"י מנחות שם.
  86. ↑ רש"י מנחות שם.
  87. ↑ עי' לקוטי הלכות שם (נ ב) תורת הקדשים אות ו.
  88. ↑ רב ואיתימא רב אסי בזבחים פח א, ללשון הא' (ולכאו' ה"ה שמידות היבש מקדשות את הלח ליפסל). וללשון הב', לגירסתנו וגי' רש"י שם ד"ה מנחות ונסכים וד"ה ואין צ"ל מערלה וד"ה ליפסל, אינו מוסב על קידוש כלי אלא על המביא מנחות מערלה וכלאי הכרם, ועי' ציון 55, שי"ג בע"א. הרמב"ם השמיט (ואך עי' כס"מ שבציון 226). וע"ע הלכה: בשני לשונות.
  89. ↑ עי' רש"י שם ד"ה אבל מקדשין; עי' ר"ש משאנץ לתו"כ צו פרק א.
  90. ↑ עי' רבינו גרשום שבציון הבא; עי' רש"י זבחים פח א ד"ה בירוצי מדות (ועי' ציון 93, שי"מ בע"א) , וסותר לרש"י שבציון הנ"ל, וצ"ב; עי' רש"י כת"י מנחות צ א ד"ה בירוציהן; רע"ב שם פ"ט מ"ה. ועי' רש"ש שם, שתמה.
  91. ↑ רבינו גרשום שם פח א.
  92. ↑ רש"י מנחות פח א ד"ה ומ"ד ממעלה למטה, וסותר לרש"י שבציון הבא, וצ"ב.
  93. ↑ רש"י שם ד"ה בירוצי המדות וצ א ד"ה מדת היבש, וסותר לרש"י שבציונים 90, 92, וצ"ב; עולת שלמה זבחים שם, בד' רש"י שם ד"ה בירוצי מדות (ועי' ציון הנ"ל, שי"מ בע"א).
  94. ↑ ס' הערוך ע' ברץ א'.
  95. ↑ ת"ק ור"ע במשנה מנחות שם; ר' יוחנן בגמ' שם פח א, בד' ר' יהודה בברייתא שם פז ב (ועי' אביי בגמ' שם פח א, שפי' בע"א, ולפי"ד אין ראיה שר' יהודה סובר כן); רש"י זבחים פח א ד"ה בירוצי מדות, בד' ר' מאיר בברייתא מנחות פז ב, ובד' שמואל בזבחים שם, בלשון הא', לפי מל"מ מעה"ק פ"ט ה"ב, ועי' ציון 155, שי"מ בע"א; עי' רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"ט.
  96. ↑ גמ' שם צ א, בד' ת"ק ור"ע; עי' רמב"ם שם.
  97. ↑ רע"ב שם, בד' ת"ק ור"ע.
  98. ↑ גמ' שם, בד' ר' יוסי שבציונים 99, 102.
  99. ↑ ר' יוסי במשנה שם, לגי' המשנה שבמשניות, ולגי' פהמ"ש לרמב"ם (קאפח) שם, בגי' הא', והג' הב"ח שם אות א, בשם ס"א.
  100. ↑ רע"ב שם.
  101. ↑ ס' הערוך ע' עכר א', לגי' זו; עי' רע"ב שם.
  102. ↑ ר' יוסי במשנה שם, לגי' המשנה שבגמ' שם וגמ' שם, ולגי' פהמ"ש לרמב"ם (קאפח) שם, בשם יש קוראין; תפא"י שם ס"ק מא, שכן יש לגרוס.
  103. ↑ גמ' שם.
  104. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם, לגירסתנו.
  105. ↑ ר"ח יומא מז ב; עי' רש"י מנחות שם ד"ה אלא שהלח נעקר; עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; עי' תפא"י שם.
  106. ↑ עי' רש"י שם; עי' תפא"י שם.
  107. ↑ רש"י כת"י מנחות שם ד"ה אלא שהלח נעקר.
  108. ↑ רבינו גרשום שם: ומתוך הלח; ס' הערוך שם, לגי' זו.
  109. ↑ עי' ר"ח יומא שם; רש"י מנחות שם.
  110. ↑ עי' ר"ח יומא שם; עי' רש"י מנחות שם; רש"י כת"י מנחות שם.
  111. ↑ עי' מנחות צ א.
  112. ↑ רב דימי בר שישנא משמיה דרב במנחות שם.
  113. ↑ עי' ציון 191 ואילך.
  114. ↑ עי' רבינא בגמ' שם; עי' רמב"ם מעה"ק פ"ב ה"ט.
  115. ↑ רש"י שם ד"ה גזירה שמא יאמרו.
  116. ↑ עי' ר' יוחנן בגמ' שם פח א, ורש"י ד"ה איכא בינייהו ורש"י כת"י שם ד"ה קסבר בריצוי.
  117. ↑ רש"י שם; עי' רש"י כת"י שם.
  118. ↑ רש"י שם.
  119. ↑ ציון 129 ואילך.
  120. ↑ רש"י זבחים פח א ד"ה מדות היבש; עי' רש"י מנחות ח ב ד"ה מדות של יבש.
  121. ↑ רש"י זבחים שם; רש"י מנחות שם, ע"פ משנה מנחות פז א; רבינו הלל לתו"כ צו פרק א. ועי' רש"י שם ותוס' שם ד"ה מדות ומנחות ח ב ד"ה כלי ומלא"ש ותוי"ט זבחים פ"ט מ"ז ותפא"י שם ס"ק לח, בטעם שלגבי יבש נקט מידות, ולגבי לח, בציון 69, נקט כלי.
  122. ↑ תפא"י זבחים פ"ט מ"ז ס"ק לח.
  123. ↑ משנה זבחים פח א; עי' תוספ' זבחים פ"ט; עי' תו"כ שם.
  124. ↑ תפא"י שם ס"ק לט.
  125. ↑ משנה שם; עי' תוספ' שם; עי' תו"כ שם; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ג הי"ט.
  126. ↑ עי' קר"א מנחות צ א.
  127. ↑ ע"ע קמיצה. קר"א שם.
  128. ↑ על מהות הבירוצין, עי' ציון 90 ואילך.
  129. ↑ עי' ת"ק ור"ע במשנה מנחות צ א; ר' יוסי במשנה שם, לפי רבינו גרשום שם וס' הערוך ע' עכר א' (וכ"מ מפהמ"ש לרמב"ם שם ורע"ב שם פ"ט מ"ה), ועי' ציון 155, שי"מ בע"א; רש"י זבחים פח א ד"ה בירוצי מדות, בד' ת"ק ור"ע במשנה מנחות שם ובד' שמואל בזבחים שם, בלשון הב', לפי קר"א שם, ועי' ציון 119, שי"מ בע"א; עי' רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"ט; קר"א שם, בד' שמואל בגמ' שם, בלשון הא', ועי' ציון 155, שי"מ בע"א.
  130. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה ובירוצין, לפי קר"א שם; כ"מ מהראשונים שבציון 147.
  131. ↑ גמ' שם, בד' ת"ק; עי' רמב"ם שם.
  132. ↑ רבינו גרשום שם, בד' ת"ק; עי' רע"ב שם פ"ט מ"ה, בד' ת"ק.
  133. ↑ רע"ב שם, בד' ת"ק.
  134. ↑ גמ' שם, בד' ר' עקיבא במשנה שם.
  135. ↑ עי' רבינו גרשום שם, בד' ר' עקיבא; רע"ב שם, בד' ר' עקיבא.
  136. ↑ ר' יוסי במשנה שם, לגי' המשנה שבמשניות.
  137. ↑ עי' ציון 101. עי' רע"ב שם.
  138. ↑ ר' יוסי במשנה שם, לגי' המשנה שבגמ' שם וגמ' שם.
  139. ↑ עי' רבינו גרשום שם; עי' רש"י שם ד"ה בירוצין של יבש; עי' ס' הערוך שם.
  140. ↑ עי' ציון 103 ואילך.
  141. ↑ רבינו גרשום שם, לגי' ללא הסוגריים שבד' וילנא; ס' הערוך שם.
  142. ↑ רבינו גרשום שם; רש"י שם; ס' הערוך שם.
  143. ↑ רש"י כת"י שם ד"ה והיבש אינו נעקר.
  144. ↑ תפא"י שם ס"ק מב.
  145. ↑ רש"י כת"י שם.
  146. ↑ עי' רבינו גרשום שם; רש"י כת"י שם, וסותר לרש"י כת"י שבציון 155, וצ"ב; עי' ס' הערוך שם.
  147. ↑ עי' רש"י שם; עי' תפא"י שם.
  148. ↑ תפא"י שם.
  149. ↑ עי' ציונים 114, 187.
  150. ↑ רש"י שם ד"ה גזירה שמא יאמרו.
  151. ↑ קר"א מנחות פח א וצ א.
  152. ↑ קר"א שם פח א.
  153. ↑ קר"א שם צ א.
  154. ↑ רש"י זבחים פח א ד"ה בירוצי מדות, בד' ר' יוסי במשנה מנחות צ א, ובד' שמואל בזבחים שם, בלשון הא' (ועי' קר"א שבציון 130, שפי' בע"א), לפי קר"א שם, ועי' ציון 95, שי"מ בע"א; רש"י כת"י מנחות צ א ד"ה לא מן השם, בד' ר' יוסי במשנה שם (וסותר לרש"י כת"י שבציון 147, וצ"ב), ועי' ציון הנ"ל, שי"מ בע"א.
  155. ↑ ציון 90 ואילך.
  156. ↑ אבוה דר' אבין במנחות ק א; רמב"ם פסוה"מ פ"ג הכ"א; קרי"ס שם.
  157. ↑ עי' ברייתא בגמ' שם: אינו קדוש ליקרב וכו'; רמב"ם שם; קרי"ס שם; עי' לקוטי הלכות זבחים פח א (נ ב) תורת הקדשים אות ה.
  158. ↑ רמב"ם שם.
  159. ↑ עי' תני אבוה דר' אבין בגמ' שם; רמב"ם שם; קרי"ס שם.
  160. ↑ ע"ע קמיצה.
  161. ↑ קרי"ס שם.
  162. ↑ ציון 208 ואילך.
  163. ↑ סוכה נ א; אביי במנחות עח ב, בד' חזקיה בגמ' שם, ועי' ציון 212, שי"מ בע"א; רב פפא בגמ' שם, בלשון הא', בד' חזקיה.
  164. ↑ גמ' שם ז א; רב פפא בגמ' שם עח ב, בלשון הא', בד' ר' יוחנן. ועי' ציון 212.
  165. ↑ סוכה שם.
  166. ↑ מנחות צ א.
  167. ↑ לקוטי הלכות זבחים פח א (נא א) תורת הקדשים אות ח.
  168. ↑ ע"ע קמיצה.
  169. ↑ ר' יוסי בן יוסי בן יאסיין ור' יהודה הנחתום במנחות ו ב, ורש"י שם ד"ה בד"א, דהיינו בד' ר' יהודה בן בתירה בברייתא אחרת שם שמכשיר בכל הפסולים. וע"ע קמיצה, שי"ח בד' ר' יהודה בן בתירה, ושי"ח על ר' יהודה בן בתירה.
  170. ↑ עי' ר' יוחנן בגמ' שם ז א.
  171. ↑ משנה סוכה מח ב.
  172. ↑ עי' גמ' שם מט ב: ואמאי נייתי במקודשת.
  173. ↑ רע"ב שם פ"ד מ"י.
  174. ↑ עי' גמ' שם נ א.
  175. ↑ חזקיה בגמ' שם. עיי"ש שסובר שאין שעור מה"ת לנסוך המים, וע"ע נסוך המים.
  176. ↑ רש"י שם ד"ה חזקיה אמר.
  177. ↑ עי' רש"י שם; עי' מלא"ש שבציון 186.
  178. ↑ רש"י שם ד"ה גזירה שמא יאמרו.
  179. ↑ ר' ינאי אמר ר' זירא בגמ' שם; עי' פהמ"ש לרמב"ם שם. עי' גמ' שם שסובר ר' ינאי שיש שעור מה"ת לנסוך המים, וע"ע הנ"ל.
  180. ↑ ע"ע קדוש ידים ורגלים.
  181. ↑ ע"ע הנ"ל.
  182. ↑ רש"י שם.
  183. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם.
  184. ↑ עי' רש"י שם.
  185. ↑ רש"י שם, לפי מלא"ש שם.
  186. ↑ עי' מנחות שם.
  187. ↑ רש"י שם ד"ה גזירה שמא יאמרו.
  188. ↑ רמב"ם פסוה"מ פ"ג ה"כ. ועי' רמב"ם מעה"ק פ"ב ה"ט.
  189. ↑ מנחות צ א.
  190. ↑ גמ' שם ז א, לפי רש"י ד"ה רב עמרם אמר, ועי' שטמ"ק שם אות ו, בשם רבינו גרשום, שפי' בע"א.
  191. ↑ סוכה מט ב.
  192. ↑ רש"י שם ד"ה אין שיעור למים.
  193. ↑ רש"י מנחות שם ד"ה שלא מדעת: קדושין כלי שרת.
  194. ↑ עי' רש"י שם ז א ד"ה ומשני כי מהדר ורש"י סוכה שם.
  195. ↑ משנה סוכה מח ב.
  196. ↑ עי' זעירי בסוכה מט ב.
  197. ↑ רע"ב שם פ"ד מ"י; עי' תפא"י שם ס"ק נז.
  198. ↑ זעירי בגמ' שם נ א. עיי"ש שסובר שאין שעור מה"ת לנסוך המים, וע"ע נסוך המים.
  199. ↑ עי' ר' יוסי שבציון 102.
  200. ↑ גמ' שם צ א.
  201. ↑ רש"י שם ד"ה למאי דצריך.
  202. ↑ עי' מנחות ז א, לפי רש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר.
  203. ↑ עי' ציון 169 ואילך.
  204. ↑ רש"י שם ד"ה טפופה.
  205. ↑ רש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר.
  206. ↑ גמ' שם.
  207. ↑ עי' ציון 164 ואילך.
  208. ↑ עי' ציון 157 ואילך.
  209. ↑ תוס' מנחות ז א ד"ה א"ר: ונראה.
  210. ↑ עי' ציון 164 ואילך.
  211. ↑ תוס' מנחות ז א ד"ה א"ר, ליישב רב פפא במנחות עח ב, בלשון הב', שחזקיה ור' יוחנן בגמ' שם, שניהם סוברים מקדשים שלא מדעת (וכן לכאו' יפרשו תוס' בד' אביי שבגמ' שם, בד' ר' יוחנן, ועי' ציון 164, שי"מ חזקיה בע"א, ועי' ציון 165, שי"מ ר' יוחנן בע"א), עם ר' יוחנן שבציון הנ"ל, הסובר אין מקדשים אלא מדעת: דמתוך שמקדש מדעת מקדש נמי שלא מדעת, לפי קר"א שם ז א.
  212. ↑ רמב"ם פסוה"מ פ"ג ה"כ, לפי קר"א שם.
  213. ↑ עי' ציון 190 ואילך.
  214. ↑ מל"מ מעה"ק פ"ב ה"ט.
  215. ↑ עי' קר"א מנחות פח א, ע"פ גמ' שם עח ב.
  216. ↑ עי' ברייתא זבחים פח א; שמואל בגמ' שם.
  217. ↑ ע"ע מנחות.
  218. ↑ פסקי רי"ד שם, ועי' ציון 222 ואילך, שי"מ בע"א.
  219. ↑ במדבר ז יג ועוד. שמואל בגמ' שם, לגי' פסקי רי"ד שם.
  220. ↑ פסקי רי"ד שם.
  221. ↑ עי' רש"י זבחים שם ד"ה ואין מקדשין אלא מלאין, בד' שמואל בזבחים פח א, ועי' ציון 219 ואילך, שי"מ בע"א; עי' קרי"ס פסוה"מ פ"ג; עי' לקוטי הלכות זבחים פח א (נ ב) תורת הקדשים אות ה.
  222. ↑ ע"ע מנחות. רש"י שם; עי' קרי"ס שם; עי' לקוטי הלכות שם.
  223. ↑ ע"ע הנ"ל. רש"י שם; עי' קרי"ס שם.
  224. ↑ רש"י שם; עי' רמב"ם שם ה"כ, לגי' הר המוריה שם (ועי' רמב"ם שם, לגירסתנו); קרי"ס שם.
  225. ↑ רמב"ם שם, ועי' כס"מ שם, בפי' הא', שמקורו בגמ' שבציון 21, ובפי' הב', שמקורו בגמ' שבציון 88; קרי"ס שם; לקוטי הלכות שם.
  226. ↑ רש"י שם; קרי"ס שם.
  227. ↑ ברייתא זבחים פח א; עי' ברייתא ב' בגמ' שם; שמואל בגמ' שם; רמב"ם שם.
  228. ↑ במדבר ז יג ועוד. רש"י זבחים שם ד"ה תניא נמי הכי ומנחות ח א, בפי' הברייתא שבציון הבא.
  229. ↑ ברייתא במנחות שם וברייתא ב' בזבחים שם.
  230. ↑ עי' שטמ"ק מנחות שם אות טז, בשם רבינו גרשום; עי' רש"י שם ד"ה אין מלאים.
  231. ↑ שטמ"ק שם, בשם רבינו גרשום.
  232. ↑ רש"י שם.
  233. ↑ עי' המוסגר בסוגריים בגמ' מנחות שם, ושטמ"ק שם וגליון שם; רש"י זבחים שם ד"ה אלא שלימים. ועי' שטמ"ק שם, בשם רבינו גרשום, וחי' הגרי"ז שם ומנחות ח א.
  234. ↑ רש"י זבחים שם ד"ה אלא שאין דעתו; עי' רמב"ם שם; עי' קרי"ס שם.
  235. ↑ קרי"ס שם.
  236. ↑ ר' יוסי בברייתא בזבחים פח א ומנחות ח א; ר' אסי א"ר יוחנן בזבחים שם: לא שנו (ועי' רש"י שם ד"ה לא שנו, הב'); עי' רמב"ם שם; עי' קרי"ס שם.
  237. ↑ לקוטי הלכות שם.
  238. ↑ מל"מ פסוה"מ פ"ג הי"ח, ע"פ סוכה מט ב, ורש"י שם ד"ה ואמאי נייתי במקודשת.
  239. ↑ משנה מנחות ק ב.
  240. ↑ רבינו גרשום שם.
  241. ↑ עי' רבינו גרשום שם; רש"י שם ד"ה המנחות והנסכים.
  242. ↑ עי' רבינו גרשום שם; רש"י שם.
  243. ↑ עי' רבינו גרשום שם.
  244. ↑ רש"י שם.
  245. ↑ משנה שם.
  246. ↑ עי' רבינו גרשום שבציון 244; עי' רש"י שבציון 10.
  247. ↑ עי' רמב"ם שבציון 11.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:קדוש_כלי&oldid=148964"