אנציקלופדיה תלמודית:ר (האות)
|
|
הגדרת הערך - האות העשרים מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.
צורתה
צורת האות רי"ש מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2].
צורתה
הרי"ש פתוחה משמאלה ומתחתיה[3], וצורת רגלה ומקצת גגה כתמונת האות וי"ו, ובהאריך גגה נעשית רי"ש[4], וכן דומה קצת כתמונת האות נו"ן פשוטה כשהיא הפוכה על צידה[5]. ועשויה אחת ללא חיבור[6]. ועשויה עגולה ללא זויות[7].
תגים
הרי"ש אין לה תגים*[8].
גגה
יעשה גגה ארוכה[9], כאורך אות בי"ת[10], שלא תדמה לוי"ו[11], ואם נראית כוי"ו פסולה[12]. ותהיה גגה ישרה[13], ופניה שוים[14], שלא יבלוט סוף גגה באחד הקצוות[15], שלא תדמה לכתב מעשי"ט[16], ובדיעבד יש שכתבו שכשרה[17].
זוית
הזוית בין גגה לירכה, יעשנה עגולה[18], לגמרי[19], שלא תדמה לדלי"ת[20]. לא עשאה עגולה, אם לתינוק שאינו חכם ולא טיפש, נראית כדלי"ת[21], נחלקו אחרונים: יש פוסלים מאחר ואינה נראית כרי"ש[22]. ויש מכשירים, שכל שאין לה תג מעליה אין צורתה דלי"ת אלא רי"ש[23].
ירכה
ירכה תעשה קצרה[24], באורך של כקולמוס ומחצה[25], שלא תדמה לכ"ף פשוטה[26]. ואם עשאה קצרה כיו"ד, בדיעבד כשרה[27], אבל בחסרון רגלה, אף אם לתינוק שאינו חכם ולא טיפש[28], נראית כרי"ש, פסולה, שאין צורת האות עליה[29]. ואם עשאה ארוכה, אם לתינוק נראית כרי"ש, כשרה[30].
שלא לעשותה דלי"ת
יש להיזהר בכתיבתה, שלא יכתוב במקום רישי"ן דלתי"ן, שנאמר וכתבתם[31], שתהא כתיבה תמה[32]. וכן אמרו שאם מחליף רי"ש בדלי"ת שבכתוב: לא תשתחוה לאל אחר[33], מחריב את העולם[34], שכופר בהקב"ה[35].
רישי"ן מיוחדות
רישי"ן גדולות וקטנות
בין האותיות הגדולות שישנן בתורה ובנביאים ובכתובים[36], נמנתה בספרי המסורה ובמדרשי האגדה ר של: לא תשתחוה לאל אחר[37], ויש מוסיפים של נצר חסד לאלפים[38], ור הראשון של ראשית דרכו[39]. בין האותיות הקטנות[40], הוזכרה ר ראשונה של יערי ארגים[41], ויש שכתבו ר' ראשונה של כמנור ארגים[42], או של פרשנדתא[43], או של פרמשתא[44], או ר' ראשונה של ראשית בכורי[45], או של וארגים חורי[46].
אותיות משונות
בין האותיות המשונות שנהגו בהם הסופרים[47], נמנו מאה וחמישים אותיות רי"ש שיש בהם שני קרנים[48], ויש שהזכירו רי"ש שיש לה זי"ן אחד[49], וכן יש שנהגו בעוד רישי"ן משונות[50].
הברתה ושימושה
אות ר מאותיות זסשר"ץ[51], שמבטאים אותם מהשיניים[52], ובלשון נמוכה[53], והברתם קשה ואין הקטנים יכולים לבטא אותם עד שיגדלו ויתקנו חבלי המוח[54]. ויש שכתבו שמוצא הרי"ש בין מוצא הלמ"ד למוצא הנו"ן[55]. אנשי טבריה שהיו צחים בלשון מכל העברים, התיחדו בתיקוני הרי"ש במבטאם[56].
באותיות שבתורת מספרים, אות ר' משמשת במקום מאתיים[57].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
- ↑ ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
- ↑ עי' מדרש האותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסה; אלפא ביתא אחרון מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רפא.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ; אלפא ביתא אחרון שם.
- ↑ עי' לבוש או"ח סי' לו ס"א.
- ↑ ס' התמונה תמונה א אות רי"ש ותמונה ב אות רי"ש.
- ↑ כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח. ועי' ציון 18 ואילך.
- ↑ מדרש האותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסה. וע"ע תגים.
- ↑ תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמב; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות אות ע; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז.
- ↑ תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; האגור הל' תפילין סי' פה. ועי' מקנה אברהם שם: שלא תדמה לזי"ן, וצ"ב.
- ↑ עי' שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' קמח.
- ↑ משנת סופרים צורת אות ר: גגה שוה לכתחילה.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמב; אלפא ביתא אחרון שם עמ' רפא; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר.
- ↑ מנחת סולת בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמג הערה 226.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמב; אלפא ביתא אחרון שם.
- ↑ שו"ת מנח"י ח"ט סי' ה. על כתב מעשי"ט גמורה שנחלקו ראשונים אם פסולה בדיעבד ע"ע כתב; כתיבה ציון 157 ואילך.
- ↑ כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח; תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמב; אלפא ביתא אחרון שם עמ' רפא; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות אות ע; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר; שו"ע הרב או"ח סי' לו ס"ב צורת אות ר; משנת סופרים אות ר.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמב; אלפא ביתא אחרון שם; לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
- ↑ תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמב; אלפא ביתא אחרון שם; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם. ועי' ציון 32.
- ↑ ע"ע אותיות ציון 55 ואילך, באיזה תינוק אמרו, ובמה סומכים על ראייתו.
- ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ר ס"ק א; משנת סופרים אות ע.
- ↑ שו"ת אור הנעלם סי' כא.
- ↑ תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורז ורמב; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות אות ע; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר; משנת סופרים שם.
- ↑ עי' אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז ומקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ר ס"ק ג ומנחת סולת בקובץ ספרי סת"ם שם הערה 41, בדעתו.
- ↑ תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא שם עמ' רמב; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם שם; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר; משנת סופרים שם.
- ↑ עי' פמ"ג או"ח סוס"י לב א"א ד"ה קיימא לן; משנת סופרים שם.
- ↑ ע"ע אותיות ציון 55 ואילך, באיזה תינוק אמרו, ובמה סומכים על ראייתו.
- ↑ שו"ת דבר שמואל סי' ריב.
- ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ר ס"ק ב.
- ↑ דברים ו ט, ויא כ.
- ↑ ברייתא שבת קג ב; רמב"ם תפילין פ"א הי"ט. ועי' ריטב"א שבת שם, שפי' שלא יעשה בה שום עיקום אלא יכתבנה ישר, ועי' ציון 20.
- ↑ שמות לד יד.
- ↑ ויקרא רבה פי"ט סי' ב ותנחומא ר"פ בראשית.
- ↑ אלפא ביתא אחרון מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רפב.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות גדולות וקטנות.
- ↑ שמות לד יד. מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים; מדרש ר"ע על אותיות גדולות נד' בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; קרי"ס למאירי מ"ב ח"א; קרי"ס לרוקח נמוקי אותיות גדולות וקטנות דף יג א; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ שמות לד ז. מדרש ר"ע שם בשם י"א.
- ↑ משלי ב כב. מחז"ו עמ' 684. ועי' מדרש ר"ע שם בשם י"א (ויש שם טעות הדפוס).
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ ש"ב כא יט. מסורה גדולה ריש ויקרא; מחז"ו שם: יש שמצאתי; כת"י קדמון במעשה רוקח שם.
- ↑ מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפב בשם י"א; מחז"ו עמ' 684: במדויק; קרית ספר לרוקח שם. "כמנור ארגים" מוזכר כמה פעמים בנביא, וצ"ע לאיזה מהם הכוונה.
- ↑ אסתר ט ז. מדרש ר"ע שם.
- ↑ אסתר ט ט. עי' מסורה גדולה ויקרא שם. ועי' מנחת שי אסתר שם וש"ב כא יט.
- ↑ מערכת המסורה שבסוף הנ"ך. "ראשית בכורי" מוזכר פעמיים, בשמות כג יט ולד כו, ובמנחת שי שמות לד שם כ' שהכוונה ללד שם.
- ↑ ישעיהו יט ט. מנחת שי ש"ב כא יט: נוסחאות אחרים.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות משונות.
- ↑ ספר תגין מהד' פאריס תרכו עמ' 25. ועי"ש: לאל אחר: אריך קרני מכולהון ושארא חד קרנא, ועי' תו"ש כרך כט עמ' צ. ועי' תו"ש כרך כט עמ' פט בגי' השונות, ושם עמ' קסט וקעג בציורו.
- ↑ מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעו, מובא בקרית ספר לרוקח בסוה"ס.
- ↑ עי' תו"ש שם עמ' קפ-קפא.
- ↑ ס' יצירה פ"ב מ"ג;
- ↑ פי רס"ג לס' היצירה שם; פי' הראב"ד לס' היצירה שם; יסוד מורא לראב"ע שער יא. ועי' שפת אמת (לר' בנציון כהן) עמ' קמ, על המנהגים השונים במבטא הרי"ש.
- ↑ פי' רס"ג שם. וע"ע לשון ציון 6.
- ↑ יסוד מורא שם.
- ↑ ס' הרקמה שער ב עמ' 6.
- ↑ ס' הרקמה שם עמ' 7.
- ↑ ע"ע אותיות וע' גימטריא.