אנציקלופדיה תלמודית:פסולי עבודה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:54, 16 ביוני 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - הפסולים לעבודה* בבית-המקדש*.</span> ==== <span dir="rtl">פתיחה</span> ==== <span dir="r...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - הפסולים לעבודה* בבית-המקדש*.

פתיחה

כל הפסולים לעבודה* שמונה עשר, ואלו הן: א) העובד עבודה-זרה*; ב) הזר*; ג) בעל-מום*; ד) הערל*; ה) הטמא*; ו) טבול-יום*; ז) מחוסר כיפורים; ח) האונן; ט) השכור*; י) מחוסר בגדים; יא) יתר בגדים; יב) פרום בגדים; יג) פרוע ראש; יד) שלא רחץ ידים ורגלים; טו) היושב*; טז) מי שיש בין ידו ובין הכלי דבר חוצץ; יז) מי שיש בין רגלו ובין הארץ דבר חוצץ; יח) מי שעבד בשמאלו[1].

העובד עבודה זרה

כל כהן שעבד עבודה-זרה* - אף על פי שחזר בתשובה גמורה[2] - הרי זה לא ישמש במקדש לעולם[3], שנאמר: אך לא יעלו כהני הבמות - הכהנים שקיטרו בבמות לעבודה זרה[4] - אל מזבח ה' בירושלם[5], להקריב אשה לה'[6], שלא הניחו לכהני הגילולים שעבדו לבעל ולאשרה שיקריבו במקדש, שנפסלו מעבודת המקדש אפילו שבו בתשובה, כמו שאין לבעל מום תיקון[7], ונאמר: יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם - שהם כמרים לעבודה זרה[8] -וגו' ולא יגשו אלי לכהן לי[9], שהכהנים שעבדו עבודה זרה לא יגשו לכהן לי ולעשות עבודת הכהונה[10]. אחד העובד אותה בשירות, כגון שנעשה כומר לעבודה זרה, או המשתחוה לה או המודה בה וקיבלה עליו באלוה הרי זה פסול לעולם[11]. עבר והקריב, חילל ועבודתו פסולה[12], ואין קרבנו ריח ניחוח[13]. במה דברים אמורים במזיד[14], אבל עבד עבודה זרה בשוגג, נחלקו אמוראים אם פסול לשמש במקדש, ועל כך ע"ע עבודה זרה. פסול זה של העובד עבודה זרה מלשמש במקדש, נראה מדברי ראשונים שנחלקו אמוראים אם הוא מדאוריתא או קנס מדרבנן[15]. ואחרונים כתבו שהוא מדאוריתא[16].

על הכהנים ששימשו בבית-חוניו*, שלא ישמשו במקדש שבירושלים, ומכל מקום לא פסלו את העבודה, ע"ע בית חוניו[17]. על דיני פסול הכהן שעבד עבודה-זרה* מעבודה במקדש, ע"ע עבודה זרה.

זר

זר* - כל שאינו מזרע אהרן הזכרים[18] - שעבד במקדש עובר על לאו, שנאמר: וזר לא יקרב אליכם[19], ולוקה[20], מפני שהוא בלא-תעשה* שיש בו מעשה[21], ועבודתו פסולה[22], שנאמר: דבר אל אהרן ואל בניו לאמר וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו[23], ופירושו שבני ישראל, היינו הזרים[24], אף הם ינזרו כדי שלא יחללום, לימד על זר שעבד שחילל את הקדשים ופסלם[25]. זר שעבד במקדש - עבודות מסוימות - חייב מיתה[26], שנאמר: והזר הקרב יומת[27], ועל כך ע"ע זר: העבודות שחייב עליהן. במהות המיתה שחייב הזר, נחלקו תנאים, ועל כך ע"ע הנ"ל[28] וע' חיבי מיתות בית דין[29].

על דיני איסור עבודת זר במקדש, ע"ע זר.

בעל מום

כל כהן שיש בו מום אסור לעבוד עבודה במקדש[30], שנאמר: דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדֹרֹתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהים[31], ומפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא יקרב לעבודה[32], ו"לחם אלהיו" פירושו מאכל אלהיו[33], כי כל עניני מאכל קרויים לחם[34]. אפילו בעל מום עובר - כל עוד מומו בו[35] - אסור לעבוד במקדש, שנאמר: כי כל איש אשר בו מום לא יקרב[36], מפי השמועה למדו שזו אזהרה לבעל מום עובר[37]. בעל-מום* שעבד, חילל העבודה ופסל אותה[38], שנאמר: ולא יחלל את מקדשַי[39], שאם עבד עבודתו מחוללת להיפסל[40]. בעל מום שעבד, לוקה[41], מפני שהוא בלא-תעשה* שיש בו מעשה[42], ונחלקו תנאים אם חייב אף מיתה בידי שמים, ועל כך ע"ע בעל מום (א)[43] וע' חיבי מיתה בידי שמים[44].

על דיני איסור עבודת בעל-מום* במקדש, ע"ע בעל מום (א). על המומים הפוסלים בכהנים, ע"ע מומי כהן.

ערל

ערל* פסול לעבודה[45], והלכה-למשה-מסיני* היא[46], ובא יחזקאל והסמיכו[47] לכתוב[48], שנאמר: כל בן נכר עֶרל לב ועֶרל בשר - אף על פי שלא נתנכרו מעשיו[49], כגון שמתו אחיו מחמת מילה[50] - לא יבוא אל מקדשי[51], לפיכך ערל שעבד חילל עבודתו[52]. ערל שעבד אינו חייב מיתה[53], ואם לוקה, נחלקו ראשונים: יש סוברים שאינו לוקה[54], שהרי לאו זה אינו כתוב בתורה[55], ואין עונשים על איסור שמהלכה למשה מסיני[56]. ויש סוברים שערל שעבד לוקה[57], כזר שעבד[58], שהרי הוא באזהרה מהלכה למשה מסיני[59], וכך נאמרה ההלכה, שכשם שהזר לוקה כך הערל לוקה[60], שההלכה למשה מסיני עשתה הערל כזר[61], שאזהרתו מפורשת בתורה[62], ולוקה[63], ומכל מקום לא השוה את ערל לזר אלא לענין מלקות ופיסול עבודה, אבל לא לענין חיוב מיתה[64].

על דיני כהן ערל הפסול לעבודה, ע"ע ערל.

טמא

כהן טמא מוזהר מלעבוד עבודה במקדש[65], שנאמר - גבי מקריבים בטומאה[66] - דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו[67], ואין נזירה אלא פרישה[68], שיבדלו מלעבוד[69], כלומר יפרשו מן הקדשים בימי טומאתם[70], ולוקה על לאו זה[71]. טמא שעבד במקדש חילל עבודתו[72] ועבודתו פסולה[73]. עבר ועבד בטומאה - בעבודות מסויימות - במזיד, חייב מיתה בידי שמים[74], ולמדוהו מגזרה-שוה* ממה שנאמר בו: ולא יחללו[75], ונאמר בטמא שאכל תרומה - החייב מיתה בידי שמים[76] - ומתו בו כי יחללהו[77], ועל העבודות הללו ע"ע טמא (א).

על דיני איסור עבודת טמא במקדש, ע"ע טמא (א): בעבודה במקדש, ושם, כל הפרטים. על כך שכהן ששימש בטומאה, אין אחיו הכהנים מביאים אותו לבית דין, אלא פרחי כהונה מוציאים אותו חוץ לעזרה ומפציעים את מוחו בגזירים, ואין ממחים עליהם בכך, ע"ע הנ"ל[78]. על קרבן שזמנו קבוע, שהותר בטומאה, כשרוב הציבור טמאים, ע"ע טמאה בצבור.

טבול יום

כהן טבול-יום* - שטבל מטומאתו ועדיין לא העריב שמשו[79] - שעבד במקדש, עבודתו פסולה[80] וחילל[81], שנאמר: קדֹשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו[82], אם אינו ענין לטמא[83] ששימש[84] - שכבר נלמד מכתוב אחר[85] תניהו ענין לטבול יום[86] ששימש[87]. ואם עבד, לוקה[88], וחייב מיתה בידי שמים[89] - באופן שאינו חייב כרת על טומאת מקדש[90] - והדבר נלמד - כפי הלימוד בטמא*[91] - בגזרה-שוה* "חילול" "חילול" מתרומה, שהוא במיתה[92].

על דיני איסור עבודת טבול יום במקדש, ע"ע טבול יום[93].

מחוסר כפרה

מחוסר-כפרה* - זב*, זבה* ומצורע*, שטבל[94] והעריב שמשו[95] ולא הביא קרבנו - פסול לעבודה[96], שנאמר - ביולדת*, שאף היא בכלל מחוסרי כפרה - וכפר עליה הכהן וטהֵרה[97], מכלל שעדיין לא נגמרה טהרתה, והוא הדין לכל מחוסרי כיפורים[98], ולא ליולדת בלבד[99]. בתוספתא ובברייתא שנינו שמחוסר כפרה שעבד הרי הוא במיתה[100], וביארו הטעם התלמוד, שנאמר: וכפר עליה הכהן וטהֵרה[101], טהרה, מכלל שהיא טמאה, וטמא* ששימש במיתה[102]. וכן יש מהראשונים שכתבו להלכה שמחוסר כפרה שעבד חייב מיתה בידי שמים[103] ולוקה[104], וביארו הטעם, שמחוסר כיפורים של זב דומה לזב[105]. ויש מהראשונים סוברים להלכה שאינו לוקה ואינו חייב מיתה בידי שמים[106], וביארו אחרונים הטעם, שמשום שלא מצינו לאו מפורש במחוסר כיפורים לפיכך אין בו מלקות[107], ואין חיוב מיתה אלא בטמא[108] וטבול-יום*[109], ולא במחוסר כיפורים[110], ולדעתם להלכה מחוסר כיפורים של זב אינו דומה לזב[111].

על דיני מחוסר-כפרה* שעבד, ע"ע מחוסר כפרה.

אונן

כהן אונן אסור לעבוד עבודה* במקדש[112], ואם עבד - כשהוא באנינות* של תורה[113] - עבודתו פסולה[114], שנאמר בכהן-גדול*: ומן המקדש לא יצא ולא יחלל[115], כלומר ישב ויעבוד עבודה שהיה עוסק בה ואינה מתחללת[116], ומתוך זה אנו למדים שכהן הדיוט שלא יצא ועבד חילל את העבודה[117]. אונן דרבנן[118], אינו מחלל עבודה[119]. עבר ועבד עבודה באנינות מן התורה, נחלקו ראשונים אם לוקה[120]. או שאינו לוקה[121], לפי שאין בו לאו מפורש[122]. ומכל מקום אינו חייב מיתה[123].

על דיני אונן שעבד, ע"ע אנינות: בעבודה במקדש. ושם[124], שכהן-גדול* עובד כשהוא אונן.

שיכור

כל כהן הכשר לעבודה, אם שתה יין ועבד - עובר על לאו[125] - ועבודתו פסולה[126], שנאמר: יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך וגו' ולהבדיל בין הקֹּדש ובין החֹל[127], כדי שתבדילו בין עבודה קדושה למחוללת[128], הרי למדת שאם עבד, עבודתו פסולה[129]. עבר ועבד, חייב מיתה בידי שמים[130], שנאמר: יין ושכר אל תשת וגו' ולא תמותו[131], והיינו מיתה בידי שמים, שהרי לא נאמר: יומת[132], ולוקה[133], מפני שהוא בלא-תעשה* שיש בו מעשה[134].

על דיני שתוי יין שעבד, ע"ע שתויי יין. ושם, על שיעור היין שישתה ויאסר לעבוד במקדש. על השתוי שאר משקים המשכרים, שלוקה אבל עבודתו כשרה, ע"ע הנ"ל.

מחוסר בגדים

מחוסר בגדים - והוא כהן גדול ששימש במקדש בפחות משמונה בגדים וכהן הדיוט ששימש בפחות מארבעה בגדים[135] - עבודתו פסולה[136], וחייב מיתה[137] בידי שמים[138], שנאמר: וחגרת אֹתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעֹת והיתה להם כהנה לחֻקת עולם[139], בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם[140], אלא הרי הם כזרים[141], וזר עבודתו מחוללת[142], וחייב - לסוברים כן[143], וכן הלכה[144] - מיתה בידי שמים[145]. מחוסר בגדים שעבד, חייב מלקות[146], מפני שהוא בלא-תעשה* שיש בו מעשה[147].

על דיני מחוסר בגדים שעבד, ע"ע בגדי כהונה: מחוסר בגדים.

יתר בגדים

כשם שהמחוסר בגדים פוסל העבודה[148], כך היתר בגדים[149], כגון שלבש שתי כתנות או שני אבנטים[150], או כהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול, ועבד, הרי זה מחלל העבודה[151], שנאמר: וערכו בני אהרן הכהן את הנתחים[152], הכהנים בכיהונם[153], בבגדים הראויים להם, שהכהונה נתלית בהם[154], מכאן לכהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול ועבד שעבודתו פסולה[155], משום יתור בגדים[156]. ואפילו יתר שום בגד אחר בעולם, העבודה פסולה[157], שנאמר: בד[158], שלא ילבש עמהם בגדים אחרים, יכול לא ילבש עמהם בגדי פשתן אבל ילבש עמהם בגדי צמר, תלמוד לומר: בד, יכול לא ילבש עמהם בגדי קודש אבל ילבש עמהם בגדי חול, תלמוד לומר: ומכנסי בד[159]. יתר בגדים שעבד, לוקה[160], מפני שהוא בלא-תעשה* שיש בו מעשה[161], וכתבו ראשונים שחייב מיתה בידי שמים[162], כפי הדין במחוסר בגדים[163]. ויש מהאחרונים הסובר שאינו חייב מיתה[164].

על דיני יתר בגדים שעבד, ע"ע בגדי כהונה: יתר בגדים.

פרום בגדים

אסור לכהנים להיכנס במקדש קרועי בגדים[165], שנאמר: ובגדיכם לא תפרֹמוּ[166], פירוש: אל תקרעו בגדיכם[167]. ונחלקו ראשונים: יש סוברים שהוא איסור בלא-תעשה*[168]. ויש סוברים שאינו איסור בפני עצמו, אלא אסור משום מחוסר בגדים[169], שבמקום הקרע אינו לבוש בהם והרי זה מחוסר בגדים, ולא נאמר ובגדיכם לא תפרֹמוּ[170] אלא לשעה[171]. עבד והוא קרוע בגדים, חייב מיתה[172] בידי שמים[173], שנאמר: ובגדיכם לא תפרֹמוּ ולא תמותו[174], ממשמע שנאמר לאו אתה שומע הין[175]. עבד עבודה קרוע בגדים, בברייתא אמרו שעבודתו פסולה[176], ויש מהראשונים סוברים כן[177], וביארו הטעם, משום שאינו בגד הראוי לעבודה, שצריכים לכבוד ולתפארת[178], או שבמקום הקרע אינו לבוש בהם והרי זה מחוסר בגדים[179], שאינו בגד כלל, ואף על פי שהוא בכלל מחוסר בגדים, כפלה התורה הלאו לחייב עליו בשני לאוין[180]. ויש מהראשונים סוברים שעבודתו כשרה ולא חיללה[181], וביארו אחרונים הטעם, שהוקש לפרועי ראש, שנאמר: ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרֹמוּ[182], וכשם שפרועי ראש אין מחללים עבודה - לסוברים כן[183] - אף קרוע בגדים אינו מחלל עבודה[184]. וביארו אחרונים לדעה זו, שהברייתא מלמדת שכשהיו הבגדים קרועים לגמרי, מחלל עבודה - שאז אינו לכבוד ולתפארת[185], או שהוא כמחוסר בגדים[186] - אבל אם היה הבגד שלם, רק שיש בו קרע אחד במקום אחד, כדרך שקורע על מת, חייב מיתה בידי שמים ואינו מחלל עבודה[187], שבזה לא נתבטל כבודו ותפארתו[188], או משום שבזה אינו כמחוסר בגדים לגמרי[189]. קרוע בגדים ששימש - לסוברים שאיסורו בלאו[190] - לוקה[191], שהוא לא-תעשה* שיש בו מעשה[192].

על דיני קרוע בגדים שעבד, ע"ע בגדי כהונה[193] וע' קרועי בגדים. על גדרי הקריעה של הבגדים הפוסל לעבודה במקדש, ע"ע קרועי בגדים.

פרוע ראש

אסור לכהנים להיכנס למקדש מגודלי שיער[194], שנאמר: ראשיכם אל תפרעו[195], אל תגדלו פרע[196], אל תגדלו שיער[197]. יכול אל תפרעו מן הכובע - לא תגדלו בה פרע הכובע, ויהיה תפרעו כמו: כי פרֻע הוא[198], שהוא מלשון גילוי, שזהו פשוטו[199] - הרי אתה דן, נאמר כאן פריעה, ונאמר להלן פריעה - גדל פרע שער ראשו[200] - מה פריעה האמורה להלן גידול שיער, אף פריעה האמורה כאן גידול שיער[201]. ויחזקאל הנביא ביאר ואמר: ופרע לא ישלֵּחו[202], ופירושו: גידול שיער לא ירבו[203]. ונחלקו ראשונים: יש סוברים שהאיסור הוא בלא-תעשה*, מהכתוב בתורה[204]. ויש סוברים שאין האיסור אלא הלכה-למשה-מסיני*, ונסמך על האמור ביחזקאל[205], והלאו האמור בתורה לא נאמר אלא לשעה[206]. העובד פרוע ראש חייב מיתה[207], שנאמר: ופרע לא ישלֵּחו[208], וכתוב אחריו: ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל הֶחצר הפנימית[209], והוקש[210] פרועי ראש לשתויי יין, מה שתויי יין במיתה[211], אף פרועי ראש במיתה[212], שכך היתה הלכה-למשה-מסיני*, ובא יחזקאל והסמיכה[213] לכתוב[214]. העובד פרוע ראש, במקום אחד בתלמוד נאמר שאף על פי שהוא במיתה, לא חילל עבודתו[215], וכן יש מהראשונים סוברים[216]. וממקום אחר בתלמוד אמרו שפרוע ראש חילל עבודתו[217], וכן יש מהראשונים סוברים[218]. העובד פרוע ראש - לסוברים שאיסורו בלאו[219] - לוקה[220], שהוא לא תעשה שיש בו מעשה[221].

על דיני פרוע ראש שעבד במקדש, ע"ע פרועי ראש. ושם, על גדרי גידול שערות הראש הפוסל.

שלא רחץ ידים ורגלים

כהן שעבד ולא קידש ידיו ורגליו שחרית, חייב מיתה בידי שמים, שנאמר: ירחצו מים ולא ימֻתו[222], ועבודתו פסולה[223], והדבר נלמד בגזרה-שוה* "חוקה" "חוקה"[224] ממחוסר בגדים[225], נאמר כאן: חק עולם[226], ונאמר להלן: חֻקת עולם[227], מה מחוסר בגדים מחלל עבודה[228], אף מי שלא רחץ ידיו ורגליו מחלל עבודה[229]. מחוסר קדוש-ידים-ורגלים*, אף על פי שהוא במיתה, אינו לוקה, שאין בו אלא עשה[230].

על דיני פסול מחוסר קדוש-ידים-ורגלים* לעבודה, ע"ע קדוש ידים ורגלים.

יושב

כל העובד והוא יושב, חילל[231], ועבודתו פסולה[232], שנאמר: לעמֹד לשרת[233], מצוה, כשהוא אומר: העֹמדים[234], שינה עליו הכתוב לעכב[235], ומכל מקום אינו חייב מיתה[236]. העובד והוא יושב, כתבו ראשונים שאינו לוקה, מפני שאזהרה שלו מכלל עשה היא[237]. ויש מהאחרונים שנסתפק בדעת ראשונים אם לוקה[238].

על דיני יושב שעבד, ע"ע יושב. ושם[239], בטעם שאינו חייב מיתה. על גדרי ישיבה ועמידה, ע"ע עמידה.

חציצה בין ידו ובין הכלי

העובד ודבר חוצץ בין יד הכהן לבין הכלי שהוא עובד בו, עבודתו פסולה[240], שנאמר בקבלת הדם[241]: ולקח הכהן[242], שתהא קבלה* בעצמו של כהן[243], וכן נאמר בזריקת הדם[244]: וזרק הכהן[245], בעצמו במשמע, ולא שיזרוק על ידי דבר אחר[246].

על דיני הדבר החוצץ בין יד הכהן העובד ובין הכלי, ע"ע חציצה: במקדש[247].

חציצה בין רגלו ובין הארץ

העובד ודבר חוצץ בין רגלו לבין רצפת העזרה שהוא עומד עליה בשעת עבודתו - כגון שעומד על גבי כלים, על גבי בהמה, על גבי רגלי חבירו[248] - עבודתו פסולה[249], שהואיל ורצפה מקדשת - האדם לעבוד עבודה שם, שאינו יכול לעבוד במקום אחר[250]. ויש גורסים: הואיל ורצפה מקודשת[251], כלומר[252] לעמוד לשרת[253] - וכלי-שרת* מקדשים, מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת[254], אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה[255], שאין זו עמידה מעולה[256]. היתה רגלו אחת על הכלי או על האבן, ורגלו אחת על הרצפה, רואים כל שאילו ינטל הכלי ותנטל האבן יכול הוא לעמוד על רגלו אחת - שעל גבי הרצפה - ויעבוד, עבודתו כשרה - אף על פי שרגלו שעל הכלי או האבן מסייעת בעמידתו, מסייע* אין בו ממש[257] - ואם לאו, עבודתו פסולה[258].

על דיני הדבר חוצץ בין רגל הכהן העובד ובין הארץ, ע"ע חציצה: במקדש[259].

בשמאל

עבודה במקדש - בעבודות מסויימות[260] - אינה אלא בימין[261], ואם עבד בשמאל עבודתו פסולה[262], ומצינו אותה בתורה בפירוש בטהרת-מצורע*, שנאמר: וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו[263], ודרשו: הימנית, המיומנת שבימין[264], שהיא האצבע הסמוכה לאגודל*, הרגילה למלאכה בלא שאר אצבעות ומוכנה להושיט ולטבול[265], ומהימנית למדים אצבע מיומנת ויד ימין[266], ושאר עבודות, אף על פי שלא נאמרה בהן יד ימין, יש למדו אותן בגזרה-שוה* מטהרת מצורע, שכן אמרו: כל מקום שנאמרה יד, אינה אלא ימין[267], וכן: כל מקום שנאמר בו אצבע או כהונה, אינו אלא ימין[268]. ויש שלמדו לעבודות אחרות מלימודים אחרים[269]. על העבודות שאינן כשרות אלא בימין, ע"ע הולכה[270] וע' זריקה[271] וע' ימין[272] וע' קבלה. על עבודות מיוחדות שנזכר בהן שכשרות בשמאל, ע"ע הקטרה (א)[273] והקטרה (ב)[274]. העובד עבודה שאינה כשרה אלא בימין בשמאל אינו לוקה[275]. קיבל בימין ושמאל מסייעתו עבודתו כשירה[276], שהמסייע* אין משגיחים עליו[277].

על דיני מי שעבד בשמאלו, ע"ע ימין[278].

הערות שוליים

  1. ↑ רמב"ם ביא"מ פ"ט הט"ו.
  2. ↑ רמב"ם ביא"מ פ"ט הי"ג, ע"פ מנחות קט ב.
  3. ↑ עי' משנה שם א, וגמ' שם ב, ורבינו גרשום שם א ורש"י שם ד"ה ואין צריך לומר; רמב"ם שם.
  4. ↑ רש"י מל"ב כג ט; ר"י קרא שם; עי' רלב"ג שם.
  5. ↑ מל"ב שם. משנה שם.
  6. ↑ רלב"ג שם.
  7. ↑ ערה"ש העתיד ביא"מ סי' מט ס"א.
  8. ↑ עי' רש"י יחזקאל מד יב.
  9. ↑ יחזקאל שם יב-יג. רב יצחק בר אבדימי בגמ' שם; עי' רש"י ע"ז נד א ד"ה אי נימא מכהנים; עי' רמב"ם שם.
  10. ↑ מלבי"ם שם יג.
  11. ↑ רמב"ם שם.
  12. ↑ רמב"ם שם הט"ו.
  13. ↑ רמב"ם שם הי"ג, ע"פ מנחות שם.
  14. ↑ עי' גמ' שם; עי' רמב"ם שם.
  15. ↑ כ"מ מיתנו"א ע' ר' יצחק איש כפר עיטוש, שהיא מח' רב ששת ורב נחמן בגמ' שם.
  16. ↑ קרי"ס שם; כ"מ מערה"ש שם ס"ד.
  17. ↑ ציון 10 ואילך.
  18. ↑ רמב"ם ביא"מ פ"ט ה"א. וע"ע זר ציון 240 ואילך, הלימוד מהכתוב. וע"ע הנ"ל ציון 243 אם בנות אהרן בכלל זרות הן.
  19. ↑ ספרי קרח פיס' קטז; זבחים טז א; רמב"ם שם. על לימודים נוספים מהכתוב ללאו זה, ע"ע זר ציון 2 ואילך.
  20. ↑ רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ב אות יא; מאירי סנהדרין פג ב. וע"ע חיבי מלקיות ציון 203, דהיינו להלכה שחייב מיתה בידי שמים (ע"ע זר ציון 28 ואילך וע' חיבי מיתות בית דין ציון 189), אבל לתנאים הסוברים שחייב מיתת בי"ד, אינו לוקה.
  21. ↑ עי' מאירי שם.
  22. ↑ משנה זבחים טו ב, לענין קבלה (ע"ע), ובגמ' שם הלימודים בסתם עבודה; משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע); ברייתא יומא מט א וזבחים יד א-ב, לענין קבלה והולכה (ע"ע) וזריקה (ע"ע); רמב"ם שם והט"ו.
  23. ↑ ויקרא כב ב. תני לוי בזבחים טו ב.
  24. ↑ עי' רש"י שם ד"ה בני ישראל.
  25. ↑ רש"י שם. וע"ע זר ציון 140 ואילך, לימודים נוספים מהכתוב לדין זה.
  26. ↑ עי' ספרי שם; עי' תוספ' זבחים פי"ב וכריתות פ"א; עי' ברייתא סנהדרין פג א; רמב"ם ביא"מ שם וסנהדרין שם.
  27. ↑ במדבר יח ז. ספרי שם; רמב"ם ביא"מ שם. וע"ע זר ציון 10 ואילך, הלימוד המלא. ועיי"ש ציון 13 ואילך, לימוד נוסף.
  28. ↑ ציון 15 ואילך.
  29. ↑ ציון 183 ואילך.
  30. ↑ עי' רמב"ם ביא"מ פ"ו ה"א.
  31. ↑ ויקרא כא יז. עי' רמב"ם שם.
  32. ↑ עי' תו"כ אמור פרשה ג; רמב"ם שם. ועי' כס"מ שם, מדוע נקרא "מפי השמועה", והוא מפורש לכאו' בכתוב.
  33. ↑ עי' רש"י שם.
  34. ↑ חינוך מ' רעה. וע"ע בעל מום (א) ציון 13 ואילך, הלימודים מהכתובים לכל העבודות.
  35. ↑ עי' רמב"ם שם ה"ג.
  36. ↑ ויקרא כא יח. עי' תו"כ אמור פרשה ג; עי' רמב"ם שם ה"ב.
  37. ↑ רמב"ם שם.
  38. ↑ עי' משנה תרומות פ"ח מ"א; עי' משנה בכורות מג א, ורש"י ד"ה מומין אלו; עי' תו"כ שם פרק ג; עי' ר"ע בברייתא קדושין סו ב; עי' ברייתא זבחים יד ב, לענין קבלה (ע"ע) והולכה (ע"ע) וזריקה (ע"ע); עי' רמב"ם שם ה"א וה"ב ופ"ט הט"ו.
  39. ↑ ויקרא כא כג.
  40. ↑ עי' תו"כ שם; רש"י שם.
  41. ↑ רמב"ם שם פ"א ה"ב וסנהדרין פי"ט ה"ד אות ל וספה"מ ל"ת ע; סמ"ג לאוין שה; חינוך מ' רעה; מאירי סנהדרין פג ב.
  42. ↑ עי' מאירי שם.
  43. ↑ ציון 8 ואילך.
  44. ↑ ציון 152 ואילך.
  45. ↑ עי' משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע); רמב"ם ביא"מ פ"ט הט"ו.
  46. ↑ עי' רבינא ביומא עא ב וזבחים יח ב.
  47. ↑ ע"ע אסמכתא (א).
  48. ↑ עי' רבינא בגמ' שם ושם.
  49. ↑ יד רמ"ה סנהדרין פג ב.
  50. ↑ עי' רש"י זבחים טו ב ד"ה ערל; יד רמ"ה סנהדרין שם; מאירי שם.
  51. ↑ יחזקאל מד ט. רב חסדא בגמ' שם ושם וסנהדרין פג ב. וע"ע הלכה למשה מסיני ציון 31 ואילך.
  52. ↑ רמב"ם שם פ"ו ה"ח.
  53. ↑ עי' ברייתא סנהדרין פג א; רמב"ם שם.
  54. ↑ עי' רש"י סנהדרין פד א ד"ה לא יבא; יד רמ"ה שם פג ב.
  55. ↑ יד רמ"ה שם.
  56. ↑ ע"ע הלכה למשה מסיני ציון 155. ועי' שו"ת רדב"ז ח"ה ללשונות הרמב"ם סי' פו, בד' רש"י, וצ"ב קצת.
  57. ↑ רמב"ם שם וסנהדרין פי"ט ה"ד אות לא; מאירי שם כב א ופג ב.
  58. ↑ עי' ציון 20. רמב"ם שם.
  59. ↑ כס"מ שם.
  60. ↑ שו"ת רדב"ז שם, בד' הרמב"ם.
  61. ↑ ערל"נ שם פד א; חזו"י לתוספ' נזיר פ"א ה"ה.
  62. ↑ עי' ציון 23 ואילך.
  63. ↑ עי' ערל"נ שם; חזו"י שם.
  64. ↑ עי' ציון 26 ואילך. עי' שו"ת רדב"ז שם. ועי' שו"ת רדב"ז שם, רמז לזה בכתוב.
  65. ↑ עי' זבחים טו ב; עי' רמב"ם ביא"מ פ"ד ה"א וספה"מ ל"ת עה; עי' סמ"ג לאוין שה.
  66. ↑ רש"י שם ד"ה וינזרו מקדשי, ע"פ ויקרא כב ג; עי' רבינו מיוחס ויקרא שם ב. וע"ע טמא (א) ציון 34.
  67. ↑ ויקרא שם. עי' גמ' שם.
  68. ↑ תו"כ אמור פרשה ד: הפרשה, ע"פ יחזקאל יד ז וישעיהו א ד; סמ"ג שם, בשמו; רבינו מיוחס שם.
  69. ↑ רש"י סנהדרין פג ב ד"ה וינזרו.
  70. ↑ סמ"ג שם.
  71. ↑ עי' רמב"ם ביא"מ שם וסנהדרין פי"ט ה"ב אות יג; עי' סמ"ג שם; עי' מאירי שם.
  72. ↑ רמב"ם ביא"מ שם.
  73. ↑ משנה זבחים טו ב, לענין קבלה (ע"ע), ובגמ' שם הלימוד בסתם עבודה; משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע).
  74. ↑ עי' תוספ' זבחים פי"ב וכריתות פ"א; עי' ברייתא סנהדרין פג א, ועי' גמ' שם, שמכחה נדחה בתיובתא רב ששת הסבר שאינו חייב מיתה; רמב"ם שם.
  75. ↑ ויקרא כב ב.
  76. ↑ ע"ע חיבי מיתות בידי שמים ציון 56 ואילך וע' טמא (א) ציון 142 ואילך.
  77. ↑ שם ט. עי' גמ' שם ב; רמב"ם שם. וע"ע טמא (א) ציון 39.
  78. ↑ ציון 42 ואילך.
  79. ↑ ע"ע טבול יום ציון 2 ואילך. עי' רמב"ם ביא"מ פ"ד ה"ד. וע"ע הערב שמש.
  80. ↑ משנה זבחים טו ב, לענין קבלה (ע"ע); עי' ר' סימאי בברייתא שבציון הבא; רמב"ם שם.
  81. ↑ ר' סימאי בברייתא שם יז א וסנהדרין פג ב.
  82. ↑ ויקרא כא ו. ר' סימאי בברייתא שם ושם; עי' רמב"ם שם.
  83. ↑ ר' סימאי בברייתא שם ושם.
  84. ↑ ר' סימאי בברייתא סנהדרין שם.
  85. ↑ עי' ציון 66 ואילך.
  86. ↑ ר' סימאי בברייתא שם ושם.
  87. ↑ ר' סימאי בברייתא סנהדרין שם. וע"ע אם אינו ענין ל... תנו ענין ל...
  88. ↑ רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ב אות טו; סמ"ג לאוין שה; מאירי סנהדרין שם.
  89. ↑ עי' תוספ' זבחים פי"ב וכריתות פ"א; עי' ברייתא סנהדרין פג א; עי' זבחים יז א; עי' מאירי סנהדרין שם ב.
  90. ↑ עי' ראב"ד שם; עי' מאירי שם.
  91. ↑ עי' לעיל ציון 75 ואילך.
  92. ↑ סנהדרין פג ב; זבחים יז א.
  93. ↑ ציון 239 ואילך.
  94. ↑ ע"ע טבילה.
  95. ↑ ע"ע הערב שמש.
  96. ↑ עי' משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע); רמב"ם ביא"מ פ"ד ה"ה; סמ"ג לאוין שה, ע"פ ברייתא שבציון 100.
  97. ↑ ויקרא יב ח.
  98. ↑ רמב"ם שם; סמ"ג שם. ועי' הר המוריה שם, שהוא ע"פ הגמ' שבציון 101 ואילך, וכ"מ מקרי"ס שם.
  99. ↑ הר המוריה שם.
  100. ↑ תוספ' זבחים פי"ב וכריתות פ"א; ברייתא סנהדרין פג א.
  101. ↑ ויקרא שם.
  102. ↑ עי' ציון 74. רב הונא בגמ' שם ב.
  103. ↑ רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ב אות טז, לגירסתנו (וכ"מ שהיא גי' מאירי סנהדרין פג ב), ועי' מאירי שם, שהעיר שסותר לרמב"ם שבציון 106, וצ"ב, ועי' ציון 160, שי"ג בע"א (ועי' כס"מ שם, שהוא משום הסתירה הנ"ל); ראב"ד ביא"מ פ"ד ה"ד; עי' סמ"ג שם; עי' מאירי שם.
  104. ↑ רמב"ם סנהדרין שם, לגירסתנו, וסותר לרמב"ם שבציון 106, וצ"ב, ועי' ציון 160, שי"ג בע"א, ועי' ציון הקודם; עי' מאירי שם.
  105. ↑ זבחים יז ב. ראב"ד שם.
  106. ↑ רמב"ם ביא"מ פ"ד ה"ד, וסותר לרמב"ם שבציונים 103, 104, וצ"ב, ועי' ציון 103.
  107. ↑ ערה"ש העתיד סנהדרין סי' ס סי"ד.
  108. ↑ עי' ציון 74.
  109. ↑ עי' ציון 89.
  110. ↑ עי' קרי"ס שם.
  111. ↑ כס"מ שם.
  112. ↑ עי' רמב"ם ביא"מ פ"ב ה"ו.
  113. ↑ ע"ע אנינות ציון 5 ואילך. רמב"ם שם.
  114. ↑ עי' משנה זבחים טו ב, לענין קבלה (ע"ע), ובגמ' שם טז א, הלימודים לענין סתם עבודה; עי' משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע); עי' ברייתא יומא מט א וזבחים יד א-ב, לענין קבלה והולכה (ע"ע) וזריקה (ע"ע); עי' רמב"ם שם.
  115. ↑ ויקרא כא יב. סתמא דגמ' שם, ורש"י ד"ה אונן מוזהר; עי' סנהדרין פד א.
  116. ↑ עי' רש"י זבחים שם ד"ה ומן המקדש וגו'; רמב"ם שם.
  117. ↑ עי' גמ' שם, ורש"י שם. על לימודים נוספים מהכתוב לפסול זה, ע"ע אנינות ציון 70 ואילך.
  118. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 12 ואילך.
  119. ↑ עי' רמב"ם שם; מנ"ח מ' קנא (סק"ד במהד' מ"י).
  120. ↑ תוס' מכות יג א ד"ה ואלו, שבמשנה תנא ושייר.
  121. ↑ רמב"ם שם ה"ח; מאירי סנהדרין פג ב.
  122. ↑ כס"מ שם.
  123. ↑ עי' תוספ' זבחים פי"ב וכריתות פ"א; עי' ברייתא סנהדרין פג א.
  124. ↑ ציון 77 ואילך.
  125. ↑ עי' רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ב אות יד; עי' מאירי סנהדרין פג ב.
  126. ↑ עי' ברייתא יומא מט א, לענין קבלה (ע"ע) והולכה (ע"ע) וזריקה (ע"ע); עי' תענית יז ב; רמב"ם ביא"מ פ"א ה"א; עי' רמב"ם שם פ"ט הט"ו; עי' חינוך מ' קנב.
  127. ↑ ויקרא י ט-י. עי' תו"כ שמיני פרשה א; עי' ילק"ש שמיני רמז תקכט; עי' מדה"ג שם.
  128. ↑ עי' רש"י שם י ותענית שם ד"ה שתוי יין דמחלי; עי' סמ"ג לאוין ש.
  129. ↑ רש"י ויקרא שם; עי' רש"י תענית שם; עי' סמ"ג שם.
  130. ↑ עי' תוספ' זבחים פי"ב וכריתות פ"א; עי' ברייתא תענית שם; עי' ברייתא סנהדרין שם א; רמב"ם פ"א שם וסנהדרין שם וספה"מ ל"ת עג; עי' חינוך שם; עי' מאירי שם ב.
  131. ↑ ויקרא י ט. עי' תענית שם; עי' סנהדרין שם ב; עי' רמב"ם ביא"מ שם.
  132. ↑ עי' רש"י תענית שם ד"ה שתויי יין.
  133. ↑ רמב"ם סנהדרין שם; מאירי שם.
  134. ↑ עי' מאירי שם.
  135. ↑ עי' רש"י זבחים טו ב ד"ה מחוסר בגדים; עי' רמב"ם כהמ"ק פ"י ה"ד; עי' סמ"ג עשין קעג..
  136. ↑ עי' משנה זבחים טו ב, לענין קבלה, וגמ' שם יז ב, לענין סתם עבודה; עי' משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע);רמב"ם שם.
  137. ↑ עי' תוספ' זבחים פי"ב וכריתות פ"א; עי' ברייתא סנהדרין פג א; רמב"ם שם.
  138. ↑ רמב"ם שם.
  139. ↑ שמות כט ט.
  140. ↑ ר' אבהו א"ר יוחנן ומטו בה משמיה דראב"ש בסנהדרין פג ב, לענין חיוב מיתה, ובזבחים שם, לענין פסול עבודה; רמב"ם שם. ללימוד נוסף לענין פסול עבודה של כה"ג שלבש בגדי כהן הדיוט, עי' זבחים יח א.
  141. ↑ עי' סנהדרין שם; עי' רש"י זבחים שם ד"ה והיתה להם; רמב"ם שם.
  142. ↑ עי' רש"י סנהדרין שם.
  143. ↑ ע"ע זר ציון 23 ואילך וע' חיבי מיתות בית דין ציון 188.
  144. ↑ ע"ע זר ציון 28 ואילך וע' חיבי מיתות בית דין ציון 189.
  145. ↑ עי' רמב"ם שם. ללימודים נוספים לענין חיוב מיתה בידי שמים, ע"ע חיבי מיתות בידי שמים ציון 115 ואילך.
  146. ↑ רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ב אות יב; מאירי שם.
  147. ↑ עי' מאירי שם.
  148. ↑ עי' ציון 135 ואילך.
  149. ↑ רמב"ם כהמ"ק פ"י ה"ה; סמ"ג עשין קעג.
  150. ↑ עי' ברייתא זבחים יח א; רמב"ם שם; סמ"ג שם.
  151. ↑ עי' גמ' שם; רמב"ם שם; סמ"ג שם.
  152. ↑ ויקרא א ח.
  153. ↑ עי' גמ' שם.
  154. ↑ רש"י שם ד"ה בכיהונן.
  155. ↑ תו"כ ויקרא דבורא דנדבה פרק ה; גמ' שם.
  156. ↑ גמ' שם.
  157. ↑ גמ' שם, ורש"י ד"ה ייתר אחת.
  158. ↑ ויקרא ו ג.
  159. ↑ ויקרא שם. תו"כ שם. הרמב"ם השמיט.
  160. ↑ רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ב אות טז, לגי' כס"מ שם, בשם ר"י קורקוס, ועי' ציון 104, שי"ג בע"א; מאירי סנהדרין פג ב.
  161. ↑ עי' מאירי שם.
  162. ↑ רמב"ם כהמ"ק שם; סמ"ג שם; מאירי שם.
  163. ↑ עי' רמב"ם כהמ"ק שם; עי' סמ"ג שם.
  164. ↑ כנה"ג ללשונות הרמב"ם כהמ"ק שם, שט"ס הוא ברמב"ם, שלא מצינו חיוב מיתה ביתר בגדים, ושכ"נ מל' הרמב"ם בספה"מ מ"ע לג וכן בהל' סנהדרין שם לגבי מלקות (לגי' שבציון 160, ועי' ציון 104, שי"ג בע"א) לא מנה יתר בגדים.
  165. ↑ עי' ספה"מ לרמב"ם ל"ת קסד; עי' חינוך מ' קנ.
  166. ↑ ויקרא י ו.
  167. ↑ עי' תו"כ שמיני מכילתא דמילואים; ספה"מ שם, בשמו; חינוך שם.
  168. ↑ ספה"מ שם; חינוך שם; עי' מאירי שבציון 192.
  169. ↑ עי' רמב"ן בהשגות לספה"מ ל"ת קסג. ועי' ציון 179.
  170. ↑ ויקרא שם.
  171. ↑ רמב"ן שם.
  172. ↑ עי' תו"כ שם; רמב"ם ביא"מ פ"א הי"ד; סמ"ג לאוין שא.
  173. ↑ רמב"ם שם; סמ"ג שם.
  174. ↑ ויקרא שם.
  175. ↑ תו"כ שם: ממשמע לאו; ילק"ש שמיני רמז תקכו. ועי' קרבן אהרן לתו"כ שם.
  176. ↑ ברייתא זבחים יח ב.
  177. ↑ רמב"ם כהמ"ק פ"ח ה"ד, וסותר לרמב"ם שבציון 181, וצ"ב, ועי' ציון 187; רמב"ן בהשגות לספה"מ ל"ת קסג; חי' הר"ן סנהדרין כב ב.
  178. ↑ עי' שמות כח ב. רש"י שם ד"ה מקורעין; עי' רמב"ם שם.
  179. ↑ רמב"ן בהשגות שם; עי' חי' הר"ן שם; עי' שו"ת בית הלוי ח"א סי' ב אות ו, בד' ר"ש כלים פ"א מ"ט.
  180. ↑ עי' מנ"ח מ' קנ (סק"ב במהד' מ"י).
  181. ↑ רמב"ם ביא"מ פ"א הי"ד ופ"ט הט"ו, וסותר לרמב"ם שבציון 177, וצ"ב, ועי' ציון 187; סמ"ג לאוין שא; מאירי סנהדרין כב ב ופג ב.
  182. ↑ ויקרא שם.
  183. ↑ עי' ציון 216.
  184. ↑ שו"ת רדב"ז ח"ה ללשונות הרמב"ם סי' צה.
  185. ↑ הר המוריה בהב"ח פ"ז ה"כ.
  186. ↑ שו"ת בית הלוי שם.
  187. ↑ עי' שו"ת רדב"ז שם ותפא"י בפתיחה לקדשים פ"א סי' א, בשם בניו, והר המוריה שם ושו"ת בית הלוי שם, בד' הרמב"ם, ליישב הסתירה בין הרמב"ם שבציון 177 לרמב"ם שבציון 181. וע"ע על סתירת ד' הרמב"ם בשו"ת משיב דבר יו"ד סי' צט ומנ"ח שם ואבהא"ז ביא"מ פ"א הי"ד.
  188. ↑ הר המוריה שם.
  189. ↑ שו"ת בית הלוי שם.
  190. ↑ עי' ציון 168 ואילך.
  191. ↑ רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ב אות יח; מאירי סנהדרין פג ב.
  192. ↑ עי' מאירי שם.וצ"ב אם לד' הרמב"ן שבציון 169 ואילך לוקה.
  193. ↑ ציון 150 ואילך.
  194. ↑ עי' ספה"מ לרמב"ם ל"ת קסג; עי' חינוך מ' קמט.
  195. ↑ ויקרא י ו. חינוך שם.
  196. ↑ עי' אונקלוס שם; תו"כ שמיני מכילתא דמילואים; ילק"ש שמיני רמז תקכו.
  197. ↑ רש"י שם; עי' רלב"ג שם.
  198. ↑ שמות לב כה.
  199. ↑ קרבן אהרן לתו"כ שם. ועי' ס' השרשים לרד"ק שרש פרע.
  200. ↑ במדבר ו ה. קרבן אהרן שם.
  201. ↑ תו"כ שם; עי' ילק"ש שם.
  202. ↑ יחזקאל מד כ.
  203. ↑ רש"י שם.
  204. ↑ עי' ציון 195 ואילך. עי' ספה"מ שם; עי' חינוך שם; עי' מאירי שבציון 221.
  205. ↑ עי' ציון 202 ואילך.
  206. ↑ עי' רמב"ן בהשגות לספה"מ שם, ע"פ הגמ' שבציון 208 ואילך.
  207. ↑ ברייתא תענית יז ב וסנהדרין כב ב.
  208. ↑ יחזקאל שם.
  209. ↑ יחזקאל שם כא.
  210. ↑ ע"ע הקש.
  211. ↑ עי' ציון 130 ואילך.
  212. ↑ גמ' שם ושם.
  213. ↑ ע"ע אסמכתא (א).
  214. ↑ עי' רבינא בגמ' שם ושם.
  215. ↑ עי' תענית שם, לגירסתנו וגי' ד' פיזרו, ועי' ציון 217, שי"ג בע"א.
  216. ↑ רמב"ם ביא"מ פ"א ה"ט; עי' רמב"ם שם הי"ד ופ"ט הט"ו; סמ"ג לאוין שא; עי' מאירי סנהדריו כב ב ופג ב.
  217. ↑ עי' תענית שם, לגי' מהרש"א שם, ע"פ רש"י שם (ד"ה אף פרועי ראש), ולגי' הר המוריה בהב"ח פ"ז ה"כ, בד' ר"ש והרא"ש שבציון הבא, ולגי' כ"י מינכן 95 וכ"י וטיקן 134: אף פרועי ראש דמחלי עבודה קשיא, ועי' ציון 215, שי"ג בע"א; כ"מ מגמ' שם, לגי' כ"י יד הרב הרצוג וכ"י הספריה הבריטית וכ"י אוקספורד וד' ונציה וד' ואד אלחגארה: אף פרועי ראש דמחלי עבודה; עי' סנהדרין שם, לגירסתנו: אף פרועי ראש דמחלי עבודה קשיא (ועי' רש"י שם ד"ה ה"ג אף פרועי והג' הגר"א שם והג' שבשולי העמ' בד' וילנא אות א), ולגי' כ"י יד הרב הרצוג: אף פרועי ראש במיתה מחלי עבודה שמע מינה.
  218. ↑ ר"ש כלים פ"א מ"ט; רא"ש שם.
  219. ↑ עי' ציון 204 ואילך.
  220. ↑ רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ב אות יז; מאירי סנהדרין פג ב. וצ"ב אם לד' הרמב"ן שבציון 205 ואילך לוקה.
  221. ↑ עי' מאירי שם.
  222. ↑ שמות ל כ. רמב"ם ביא"מ פ"א ה"א.
  223. ↑ עי' משנה זבחים טו ב, לענין קבלה (ע"ע), ובגמ' שם יט ב, הלימוד לענין עבודה סתם; עי' משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע); רמב"ם שם ופ"ט הט"ו.
  224. ↑ עי' תו"כ שמיני פרשה א; עי' זבחים יט ב; עי' ילק"ש שמיני רמז תקכט; עי' מדה"ג ויקרא י י.
  225. ↑ גמ' שם.
  226. ↑ שמות ל כא. מכילתא דרשב"י שם; עי' רמב"ם שם פ"א ה"ב.
  227. ↑ שמות כח כג. מכילתא דרשב"י שם ל כא; רמב"ם שם. ועי' פסקי רי"ד שם, שהביא הכתוב בשמות כט ט: לחקת עולם.
  228. ↑ עי' ציון 136.
  229. ↑ עי' רש"י שם ד"ה אתיא חוקה חוקה; רמב"ם שם. ועי' שפ"א שם.
  230. ↑ מאירי סנהדרין פג ב.
  231. ↑ רמב"ם ביא"מ פ"ה הי"ז.
  232. ↑ עי' משנה זבחים טו ב, לענין קבלה (ע"ע); עי' משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע); עי' ברייתא יומא מט א וזבחים יד ב, לענין קבלה והולכה (ע"ע) וזריקה (ע"ע); רמב"ם שם ופ"ט הט"ו.
  233. ↑ דברים יח ה.
  234. ↑ שם ז.
  235. ↑ ברייתא זבחים כג ב. ללימודים נוספים מהכתוב, ע"ע יושב ציון 3 ואילך.
  236. ↑ עי' תוספ' זבחים פי"ב וכריתות פ"א; עי' ברייתא סנהדרין פג א.
  237. ↑ עי' ציון 233 ואילך. רמב"ם פ"ה שם; מאירי סנהדרין פג ב. וע"ע לאו הבא מכלל עשה.
  238. ↑ עי' קר"א שבע' יושב ציון 27 ואילך, בד' הראשונים שבע' הנ"ל ציון 10.
  239. ↑ ציון 19 ואילך.
  240. ↑ עי' תנא דבי ר' ישמעאל בזבחים כד א; רמב"ם ביא"מ פ"ה הי"ז ופ"ט הט"ו.
  241. ↑ ע"ע קבלה.
  242. ↑ ויקרא ד ה.
  243. ↑ רש"י זבחים יט א ד"ה ותיפוק לי וכד א ד"ה לא יהא.
  244. ↑ ע"ע זריקה.
  245. ↑ ויקרא ז ו.
  246. ↑ רש"י ערובין קג ב ד"ה ותיפוק ליה, לגי' כ"י שהובא בדק"ס שם.
  247. ↑ ציון 691 ואילך.
  248. ↑ עי' משנה זבחים טו ב.
  249. ↑ עי' משנה שם, לענין קבלה (ע"ע), ובגמ' שם כד א, הלימוד לגבי סתם עבודה; עי' משנה מנחות ו א, לענין קמיצה (ע"ע); עי' רמב"ם ביא"מ פ"ה הי"ז ופ"ט הט"ו.
  250. ↑ רש"י שם ד"ה הואיל ורצפה, לגי' שטמ"ק שם אות ו, בשם ס"א; תוס' שם ד"ה הואיל, הב'.
  251. ↑ גמ' שם, לגי' שטמ"ק שם, בשם י"ג.
  252. ↑ רש"י שם, לגי' שטמ"ק שם.
  253. ↑ רש"י שם.
  254. ↑ תנא דבי ר' ישמעאל בזבחים שם. וע"ע חציצה: במקדש ציון 781 ואילך, מח' ראשונים בפי' הדבר, אם היינו חציצה בין ידו של הכהן לכלי שמקבל בו הדם (עי' לעיל ציון 240 ואילך), או שכלי שרת היינו בגדי-כהונה (ע"ע) וחציצה בין הכהן לבין בגדי כהונה שהוא לובש פוסלת (ע"ע הנ"ל: שם ציון 825 ואילך).
  255. ↑ תנא דבי ר' ישמעאל בזבחים שם.
  256. ↑ תשו' ר"י ב"ר יהודה בתשו' רש"י (אלפנביין) סי' לג. ללימוד אחר מהכתוב, ע"ע חציצה: במקדש ציון 785 ואילך.
  257. ↑ רב אשי בשבת צג ב, בד' ר' אליעזר שבציון הבא. וע"ע מסייע.
  258. ↑ ר' אליעזר בתוספ' זבחים פ"א ומנחות פ"א וברייתא שבת שם וזבחים כד א; רמב"ם שם פ"ה הי"ח.
  259. ↑ ציון 777 ואילך.
  260. ↑ ע"ע ימין ציון 50 ואילך.
  261. ↑ עי' רמב"ם ביא"מ פ"ה הי"ח.
  262. ↑ עי' ת"ק במשנה זבחים טו ב, לענין קבלה (ע"ע); ברייתא שם יד ב ויומא מט א, לענין קבלה והולכה (ע"ע) וזריקה (ע"ע); עי' רמב"ם שם ופ"ט הט"ו.
  263. ↑ ויקרא יד טז.
  264. ↑ תו"כ ויקרא דבורא דחובה פרשה ג ומצורע פרק ג ואחרי פרק ג.
  265. ↑ עי' רש"י זבחים נג א ד"ה המיומנת שבימין. ועי' פי' נוספים בע' ימין ציון 44 ואילך.
  266. ↑ קרבן אהרן לתו"כ ויקרא שם.
  267. ↑ עי' זבחים כד א ומנחות י א.
  268. ↑ זבחים שם ב וצח א; מנחות שם ופג א; חולין כב א.
  269. ↑ ע"ע ימין ציון 54 ואילך 69 ואילך 77 ואילך81 ואילך
  270. ↑ ציון 108 ואילך.
  271. ↑ ציון 216 ואילך.
  272. ↑ ציון 50 ואילך.
  273. ↑ ציון 235 ואילך.
  274. ↑ ציון 351 ואילך.
  275. ↑ רמב"ם פ"ה שם.
  276. ↑ עי' תוספ' זבחים פ"א; רמב"ם שם.
  277. ↑ רמב"ם שם. וע"ע מסייע.
  278. ↑ ציון 52 ואילך.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:פסולי_עבודה&oldid=157218"