אנציקלופדיה תלמודית:צ (האות)

הגדרת הערך - האות השמונה עשרה מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת, ואחת מחמש אותיות מנצפ"ך*.

פתיחה

צורת האות צד"י^[1] מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה^[2], וגט אשה^[3].

הצד"י היא מאותיות מנצפ"ך*, שיש להם שתי צורות אחת כשהיא בתחילת ובאמצע התיבה, והשניה כשהיא בסוף התיבה^[4], האחת כפופה והשניה פשוטה^[5], ורומזת על צדיק כפוף – בעולם הזה^[6] – ועל צדיק פשוט^[7] - וגדול לעולם הבא^[8] - בתחילת התיבה הצד"י כפופה, ועל כך עי' להלן: צורת צד"י כפופה. ובסוף התיבה הצד"י פשוטה, ועל כך עי' להלן: צורת צד"י פשוטה. על הכותב בסת"ם או בגט אשה בתחילת התיבה או באמצעה צד"י פשוטה, או שכותב בסופה צד"י כפופה, ע"ע מנצפ"ך^[9].

צורת צד"י כפופה

אות צד"י יש לה שני ראשים^[10], ומורכבת מצורות האותיות נו"ן כפופה ויו"ד^[11]. או יו"ד וגימ"ל^[12].

ראשה השמאלי

ראשה השמאלי צריך שתהיה כראש הזי"ן שנוטה לכאן ולכאן^[13], כי אין להמשיך הצואר מקצה הראש כי אם מאמצעו^[14]. ושלשה תגין* על ראשה^[15], על צורתם ודיניה, ע"ע תגין.

הצואר

הצואר יהיה קצת עב^[16], וקצת ארוך כדי להסמיך אות אצל ראשה^[17]. ושיעור הראש עם הצואר עד המושב כשיעור אות בי"ת^[18]. יש מהאחרונים שכתבו שהצואר יהיה ישר ולא שבור^[19].

כיפופה

בכיפופה במקום שבין הצואר למושב תהא עגולה^[20], לכתחילה^[21], לפי שאין חילוק בין שתי צורות האות צד"י, אלא כפיפותם ופשיטותם, לפיכך תהא עגולה שאפשר לפושטה^[22].

צורת ראשה הימני

ראשה הימני תהיה בצורת אות יו"ד^[23], יש סוברים שהיינו יו"ד הפוכה, שבולטת גגה לצד ימין של רגלה^[24]. ויש שכתבו שצורתה כצורת יו"ד רגילה, שבולטת גגה לצד שמאל של רגלה^[25], ולדעתם אם עשאה כיו"ד הפוכה, יש שכתבו שפסולה^[26]. ויש שכתבו שכשרה^[27], שכתיבתו בצורת היו"ד אין לה מקור בגמרא, והצורות שאין מקורם מהגמרא אינם מעכבים^[28]. עשה לה קו ללא ראש, יש שכתבו שכשרה, שצורת האות עליו^[29]. ויש שכתבו שפסולה^[30].

פניה למעלה

ראש הימני, יש – לכתחילה^[31] - לעשות פניה מוטה - מעט^[32] - למעלה^[33], שאם הייתה ישרה היו צריכים לעשות התגים* של הצדי"ק עליה ולא היו מדלגים לעשותה על הקו השמאלי^[34].

נגיעתה בגופה

יקפיד שיגע רגל היו"ד בצואר האות^[35], והנגיעה תהיה בדיבוק עב^[36], ולא בדקות כשערה^[37], שאם אינו נוגע נראה גוף האות כאות גימ"ל^[38], או כאות נו"ן כפופה^[39], ופסול^[40]. ויגע דוקא רגל היו"ד ולא גג היו"ד^[41]. ולא יגע בגוף האות למטה במקום כפיפתו, שלא תיראה כאות עי"ן^[42].

ראשים שוים

ראש היו"ד וראש הנו"ן יהיו שוים בגובהם^[43].

צורת מושבה

צורת מושבה, יש שכתבו שהיא מתעקמת ונראה בה כמו עוקץ^[44]. ויש שכתבו שהיא ישרה^[45].

אורך מושבה

מושבה תהיה ארוכה^[46] כמושב הנו"ן כפופה^[47]. יש שכתבו שתהיה משוכה לחוץ לצד ימין^[48], כדי שלא תידמה לאות עי"ן^[49]. ויש שכתבו שתהיה משוכה לצד שמאל יותר מהראש השמאלי^[50], בעקמומיות היטב^[51], כי תמונתה כנו"ן כפופה^[52].

בכתיבה ספרדית

בכתיבה ספרדית, הראש הימני כמו יו"ד הפוכה^[53]. ויש שכתבו כראש האלף עם ירכו^[54]. והראש שמאלי כמו יו"ד ישרה הפושטת רגליה לאחוריה עד שפוגעים סמוכים זה לזה על ראש גופה שתחתיהם, וגופה שתחתיהם כמו נו"ן או כ"ף כפופה קטנה, וגגה קצר^[55].

צד"י פשוטה

צד"י פשוטה צורתה כאותיות יו"ד ונו"ן פשוטה^[56]. וצורת ראשה כצד"י כפופה^[57]. ורגלה תהיה ארוכה, שאם יכפלנה תהיה ראויה להיות צד"י כפופה^[58], ולא ארוכה יותר מאורך כפיפות הצד"י הכפופה^[59], ושיעורה מתחת החיבור, כאורך שנים וחצי קולמסין^[60]. ולא תהיה רגלה דקה וראשה עבה^[61].

צדי"ן מיוחדות

אותיות מיוחדות

בין האותיות המשונות שנהגו בהן הסופרים^[62], נמנו בספרי המסורה ובמדרשי האגדה, שבעים צדי"ם כפופות שיש בהם חמשה תגים^[63], ועוד צדי"ם כפופות משונות^[64]. וכן נמנו שמונה צדי"ם פשוטות שיש בהם תגים^[65].

אותיות הגדולות

צ דעל הארץ^[66], או של הצור תמים^[67], או של צא אתה וכל העם^[68], או של והשיבך ד' מצרים^[69], או של פן ינכרו צרימו^[70], או של צפו עורים^[71], או של צופיה הליכות ביתה^[72], ויש אומרים אף ץ פשוטה של ועשית ציץ^[73]. בין האותיות הקטנות^[74], הוזכרה צ של וצוחת ירושלם עלתה^[75], ושל ובחצות ירושלם^[76], ויש שהזכירו ץ פשוטה של יפרצני פרץ^[77], או של על פני פרץ^[78].

הברתה ושימושה

אות צד"י היא מאותיות השיניים "זסשר"ץ"^[79], לפיכך מתחלפת היא לפעמים עם זי"ן, ככל האותיות שמוצאיהן ממקום אחד, כמו זעקה וצעקה^[80], וכן מתחלפת עם סמ"ך, כמו: מעול וחומץ^[81], במקום וחומס^[82], והוא הכבד שבאותיות השניים^[83], והברתו נעשית בסוף החניכיים עם עזרת ראש השיניים^[84].

בתורת מספרים

באותיות שבתורת מספרים, אות צד"י כפופה משמשת במקום תשעים^[85]. אות צד"י פשוטה משמשת במקום תשע מאות^[86].

הערות שוליים