אנציקלופדיה תלמודית:פסולי קהל

הגדרת הערך - האסורים להינשא לקהל ה'.

הפסולים להינשא לישראל נקראו בתלמוד: פסולי קהל^[1].

על גר*, שנחלקו תנאים אם במקום שאסרה תורה על הפסולים שלא יבואו בקהל ה' אף הם בכלל, ע"ע גר^[2]. על בירור כשרותם של אישה או אישה הבאים להינשא שאין בהם חשש איסור חיתון של פסולי קהל, ע"ע יוחסין.

מדאוריתא

בפרשת פסולי קהל^[3] נמנו בתורה מספר פסולים שאיסורם איסור עולם: א) פצוע דכא^[4] אסור לבת ישראל באיסור לאו^[5], שנאמר: לא יבֹא פצוע דכה וגו' בקהל ה'^[6], ועליו ע"ע פצוע דכא; כרות שפכה.

ב) כרות שפכה^[7], אסור לבת ישראל באיסור לאו, שנאמר: לא יבֹא וגו' וכרות שפכה בקהל ה'^[8], ועליו ע"ע פצוע דכא; כרות שפכה. ג) ממזר* אסור באיסור לאו לבת ישראל, וכן ממזרת אסורה באיסור לאו לישראל, שנאמר: לא יבֹא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא לו בקהל ה'^[9], ועליהם ע"ע ממזר. ד) גר עמוני^[10] - אבל לא גיורת עמונית, ולא בת גר עמוני^[11] - אסור באיסור לאו לבת ישראל, שנאמר: לא יבֹא עמוני וגו' בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא להם בקהל ה' עד עולם^[12], ועליו ע"ע מואבי; עמוני. ה) גר מואבי^[13] - אבל לא גיורת מואבית, ולא בת גר מואבי^[14] - אסור באיסור לאו לבת ישראל, שנאמר: לא יבֹא וגו' ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא להם בקהל ה' עד עולם^[15], ועליו ע"ע מואבי; עמוני.

כמו כן נמנו בפרשת פסולי קהל שני פסולים שאינם אסורים אלא שני דורות, שהגר* ובנו אסורים לבוא בקהל ישראל, ובן בנו מותר^[16]: א) גר אדומי*, האסור באיסור עשה^[17] - דהיינו בלאו-הבא-מכלל-עשה*^[18] - לבת ישראל, וגיורת אדומית, האסורה - לסוברים כן^[19], וכן הלכה^[20] - באיסור עשה לישראל, שנאמר: לא תתעב אדֹמי וגו' בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבֹא להם בקהל ה'^[21], ועליהם ע"ע אדומי. ב) גר מצרי*, האסור באיסור עשה - דהיינו בלאו הבא מכלל עשה^[22] - לבת ישראל, וגיורת מצרית, האסורה - לסוברים כן^[23], וכן הלכה^[24] - באיסור עשה לישראל^[25], שנאמר: לא תתעב מצרי וגו' בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבֹא להם בקהל ה'^[26], ועליהם ע"ע מצרי.

במקום אחר נאמר לאו נוסף: ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך^[27], ולדעת חכמים שהלאו לא נאמר אלא על שבע-אומות*^[28], יש מהראשונים סוברים שהוא פסול קהל נוסף, ששבע האומות אפילו בגירותם פסולים לבוא בקהל, ועל כך ע"ע גוי^[29] וע' נתין וע' שבע אומות.

על גוי* שאין קדושין* תופסים בו כלל, ע"ע גוי^[30]. על הנבעלת לפסולי קהל, שיש מהראשונים סוברים בדעת תנאים שהיא זונה* האמורה בתורה שאסורה לכהן*^[31], ע"ע זונה^[32]. לדעה זו, יש מהראשונים הסוברים שהפסול הוא משום חללה, ועל כך ע"ע חללה; חללה^[33]. על עבד-כנעני* שאין קדושין תופסים בו כלל, ע"ע עבד כנעני.

מדרבנן

דין תורה ספק ממזר מותר לבוא בקהל, שנאמר: לא יבֹא ממזר בקהל ה', ממזר ודאי אסור לבוא בקהל ולא ספק^[34], אבל חכמים מעלה ביוחסין*, ואסרו גם הספיקות לבוא בקהל^[35], ואלו הם הספיקות: שתוקי* ואסופי*^[36], ועליהם ע"ע אסופי וע' שתוקי. בנוסף יש אף ספק ממזר שאינו בכלל שתוקי ואסופי, ונקרא סתם "ספק ממזר"^[37], שהוא הבא מספק ערוה^[38], ועליו ע"ע ממזר.

אף הכותים* נמנו בין שאר הספיקות^[39], ועל כך ע"ע כותים: בתורת פסולי קהל.

היתר פסולים לבוא זה בזה

פסולי קהל מותרים לבוא זה בזה^[40].

הספיקות, שאסרו חכמים לבוא בקהל^[41], נחלקו בהן תנאים ואמוראים, וראשונים בדעתם: לדעת ר' אליעזר - ורב^[42], ורבא^[43] - כל האסורים לבא בקהל^[44], ודאן בספיקן - כגון ממזר* בשתוקי*^[45] - וספיקן בודאן - כגון שתוקי בממזר^[46] - וספיקן בספיקן - שתוקי בשתוקית ואסופית, ואסופי* באסופית ושתוקית^[47] - אסור^[48], שמא הספק כשר הוא, ונמצא בא ממזר בקהל^[49], ואפילו ספק ממזר בספק ממזרת^[50], שמא זה פסול וזה כשר^[51]. ולדעת הלל - וסתם משנה^[52], ושמואל^[53], ואביי^[54] - כל הפסולים לבוא בקהל מותרים לבוא זה בזה^[55]. ויש מהראשונים המפרש, שלדעת הלל כל אחד ואחד מותר במינו, ולא כר' אליעזר האוסר ספק בספק^[56].

להלכה פסקו ראשונים שספק ממזר אסור לישא ספק ממזרת, שמא אחד מהם אינו ממזר והשני ממזר, וכן שאר הספיקות אסורים לישא זה מזה^[57], שההלכה כר' אליעזר^[58], שכן דעת רב, במחלוקתו עם שמואל^[59], ורבא, במחלוקתו עם אביי^[60], והלכה כרב לגבי שמואל באיסורים^[61], והלכה כרבא לעומת אביי^[62].

אף על פי שפסולי קהל מותרים לבוא זה בזה^[63], בברייתא שבירושלמי אמרו שממזר לא ישא ממזרת, כדי שיכלו ממזרים מן העולם^[64], וביארו אחרונים, שכיון שאפשר שיטהרו ממזרים, כגון שישא ממזר שפחה וממזרת עבד, וישחררום^[65], תקנת-חכמים* היא שלא ינשאו לפסולים, אף בדרך היתר, כדי שלא להרבות פסולים בישראל^[66]. וכן לסוברים שגר אינו בכלל קהל ה' שהפסולים אסורים לבוא בו^[67], אמרו בירושלמי שמכל מקום עמוני לא ישא עמונית, שהיא מותרת לבוא בקהל^[68].

פריה ורביה

פסולי קהל, כל שאין להם תקנה, נסתפקו אחרונים אם חייבים בפריה-ורביה* - שהרי לא נפטרו מקיום מצוות^[69] - או שמא פטורים ממנה^[70], שכיון שמרבה פסולים בישראל, היאך תצווהו תורתנו הקדושה שדרכיה דרכי נועם להוליד פסולים^[71].

הערות שוליים