אנציקלופדיה תלמודית:תאים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:25, 26 ביוני 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - חדרים קטנים שהיו מקיפים את ההיכל* וקדש-הקודשים*, ששימשו כלשכות*.</s...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - חדרים קטנים שהיו מקיפים את ההיכל* וקדש-הקודשים*, ששימשו כלשכות*.

שמם ומהותם

מהותם

תאים היו בבית-המקדש*[1], סביב ההיכל* וקדש-הקדשים*[2], חוץ לכותל בית המקדש[3], וסביב סביב לו[4]. והם לשכות*[5], חדרי חדרים קטנים[6], והמקומות הפנויים שבין הכתלים, הם הנקראים תאים[7].

התאים סובבים ההיכל - וקודש הקודשים - בשלושה רוחותיו, צפון, מערב דרום[8], צמוד לכותל בית המקדש[9], ובכותל מזרחי של היכל לא היו תאים[10]. ויש מהאחרונים הסובר שכותל ההיכל לצד מזרח היה חלול גם הוא - שבו מקום פנוי ולשכות - כשאר כתליו, ולפי שלא מנו - במשנה[11] - תאים לצד מזרח, צריך לומר שהיו התאים שבמזרח פונים לצפון ולדרום ואין כותל מפסיק בין מזרח לצפון ובין מזרח לדרום[12].

בבית המקדש השלישי, יש מהראשונים מפרשים שלא יהיו התאים מקיפים את כל הבית[13], ומקום פנוי מונח במקצועות הצפון והדרום, שאצל המזרח והמערב[14], שנאמר: ופתח הצלע למֻּנח פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום[15], ו"מֻנח פתח" היינו מקום פנוי[16], ולאותו מקום פנוי היו פתחי התאים שבמקצועות[17]. ויש מהראשונים מפרשים שלא יהיו התאים סמוכים לבית כלל, ואויר יהיה ביניהם והבית חמש אמות[18], שנאמר: מקום המֻּנח חמש אמות סביב סביב[19], ו"מקום המֻּנח" היינו אתר פנוי[20].

מהגאונים יש שפירשו תא במקרא בענין אחר: קשת מן בנין[21]. ויש שפירשו שתא היינו מעבר[22].

על הפתחים שהיו לתאים, עי' להלן: פתחי התאים, המסיבה והיציע[23]. על תאים, הבאים במקרא, ככינוי ללשכה שאינה מקיפה את ההיכל, עי' להלן: תאים במובן לשכה סתם.

שמם

שלוש שמות יש לו[24], לתא[25], במקרא[26]: א) יציע[27], שנאמר - ויבן על קיר הבית יציע סביב וגו'[28] - היציע התחתֹנה חמש באמה רחבה[29]. ב) צלע[30] - במלרע[31] - שנאמר: והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים[32], ונאמר שם: ולא יהיו אחוזים בקיר הבית[33], ובכתוב של יציע נאמר: לבלתי אחֹז בקירות הבית[34], הרי שצלע ויציע אחד הם[35]. וכן נאמר: את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב[36]. ג) תא[37], שנאמר: והתא קנה אחד אֹרך וקנה אחד רֹחב ובין התאים חמש אמות[38].

בטעם השמות השונים שבהם נקרא התא, כתבו אחרונים: שמצד הבנין בכלל נקרא יציע, ומצד הצלעות של ארזים שהיו סביב הכותלים ושחלקו את היציע באמצע לחדרים נקראו צלעות, ועוד מצאנו שם תא, ובא על החדר הדבוק רק בקיר שאצל השער שבאים בו[39], וכתבו אחרונים שהוא מלשון: אתה בקר[40], דהיינו ביאה[41]. ויש מהאחרונים שכתבו שנקרא תא, כי הוא בגבול גוף הבנין, והוא מלשון: תתאו לכם[42], שהוא ענין גבול[43].

במשנה נקראו התאים כולם - אף אלה שאינם אצל השער[44] - בסתם: תאים[45].

יש מהתאים שעל שם אי זו פעולה היה להם שם לוואי[46], והשאר היו קרויים תאים בסתם[47]. ואותם שהיה להם שם לוואי הוא שהחיצונה מהם היה אותו כותל נמשך עד האולם*, והוא הנקרא - לסוברים כן[48] - בית-החליפות*[49], ושני לו נקרא - לסוברים כן[50] - כותל מסיבה[51], וכן השלישי, והשנים הנשארים נקראים תא סתם, וזהו בצפון, ובדרום היתה החיצונה הנמשכת גם כן עד האולם* קרויה גם כן בית החליפות, ושני לו תא סתם בלא שם לוואי[52], שלישי - לסוברים כן[53] - בית-הורדת-המים*[54], והשאר קרויים תא סתם[55]. ויש מהאחרונים שכתבו שהתא העליון אליו הגיע המסיבה[56], נקרא מסיבה[57].

שימושם

התאים הללו, כתבו אחרונים שמניחים בהם הראוי למקדש[58], שבם ישימו במשמר את הזהב ואת הכסף ואת כל כלי יקר לבית ה', כאשר גם כן ישימו בתוך גנזי האולם*[59].

התאים שהיו בדרום, שיש הסוברים שחלקם הם בית-הורדת-המים*, ועל כך, עי' להלן: מידתם[60]. על בית הורדת המים, מה היה משמש, ע"ע בית הורדת המים[61].

מניינם וצורת עמידתם

מניינם

בבית המקדש הראשון לא נזכר בכתוב מספר התאים[62].

בבית המקדש השני[63], שלושים ושמונה תאים היו שם[64].

בבית המקדש השלישי נחלקו ראשונים במנין התאים: א) רוב הראשונים סוברים שיהיו שלושים ושלושה תאים[65], שנאמר: והצלעות - תאים[66] - צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים[67]. ב) ויש מהראשונים המפרש שהיו שלושים ושנים תאים, שלדעתו הכתוב מתפרש שהעלייה מצלע אל צלע דרך המסיבה[68], היא שלושים ושלוש עליות[69]. ג) לסוברים ש"שלוש ושלושים פעמים" מלמד על גובה התאים[70], לא נתפרש בכתוב מניינם[71].

גובה עמידת התאים

התאים המקיפים את ההיכל, נחלקו בהם ראשונים: יש סוברים שלא היו בנויים על האוטם*, אלא השורה התחתונה היתה בנויה כנגד האוטם, סמוכה לו, וגובהה שוה לגובה האוטם[72]. ויש סוברים שהתאים היו בנויים על האוטם[73].

עמידתם זה על זה

בכל רוח ורוח היו התאים שלושה - שלוש שורות[74], תחתיים ושניים ושלישיים[75] - זה על גב זה[76], שנאמר: היציע התחתֹנה חמש באמה רחבה והתיכֹנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה[77].

על הרוחב השונה שהיה, לסוברים כן, לתאים שבכל שורה, עי' להלן: מידתם[78].

חלוקתם לרוחות ושורות

בבית המקדש השני, שיש בו שלושים ושמונה תאים, סדרם: חמישה עשר בצפון, חמישה עשר בדרום, ושמונה במערב, שבצפון ושבדרום, חמישה על גבי חמישה וחמישה על גביהם, ושבמערב שלושה על גבי שלושה ושנים על גביהם[79].

בבית המקדש השלישי, שיש בו - לסוברים כן[80] - שלושים ושלושה תאים, יהיו בכל סדר אחד עשר תאים[81]. ונחלקו ראשונים: יש מפרשים שבכל שורה יהיו אחד עשר תאים[82], שבצפון ודרום יהיו חמישה תאים בכל שורה, ובמערב תא אחד[83]. ויש מהראשונים המפרשים שבכל רוח יהיו אחד עשר תאים[84], ולא נתפרש סדרם בשורות[85].

מידתם

בית המקדש הראשון

בבית המקדש הראשון היה גובה כל תא חמש אמות[86], שנאמר: ויבן את היציע על כל הבית חמש אמות קומתו[87], נמצא גובה כולם חמש עשרה אמה[88], לבד עובי התקראות[89], וכתבו ראשונים שמגיע לחצי גובה גודלו של היכל[90], שהיה שלושים אמה[91]. ויש מהאחרונים שכתבו שיחד עם התקרה מגיע לעשרים אמה בקירוב[92].

מידת אורכם של התאים בבית המקדש הראשון לא נתפרש בכתוב[93].

על מחלוקת הראשונים ברוחב התאים בבית המקדש הראשון, עי' להלן[94].

בית המקדש השני

בבית המקדש השני לא נתפרש במשנה גובה התאים, וצידדו אחרונים שגובהו כגובה התאים בבית המקדש הראשון[95]. וכן לא נתפרש במשנה אורך התאים[96], וכתבו ראשונים שאורך התא יחד עם הכותל הוא שישה עשר אמה[97]. ויש הסוברים בדעתם שהוא שבעה עשר אמה[98]. ויש מהראשונים הסוברים - לדעתם שרוחב התאים היה לעולם שש אמות, וכותל התא לעולם חמש אמות[99] - שמצפון לדרום התחתונה חמש והתיכונה שש והשלישית שבע[100], שלדעתם זהו ששנינו: התחתונה חמישה ורובד שישה והאמצעית שישה ורובד שבע והעליונה שבע, שנאמר: היציע התחתֹּנה חמש באמה רחבה והתיכֹנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה[101], ורובד היינו תקרה[102], ולא היה בכותל ההיכל לא מגרעות ולא כניסה ולא בליטה[103], וראשי הקורות היו מונחים מכותל תא לכותל תא שכנגדו, ובמקום הנחת הקורות היה כניסה בכותל התא חצי אמה מזה וחצי אמה מזה[104].

על מחלוקת הראשונים ברוחב התאים בבית המקדש הראשון, עי' להלן[105].

בצד מערב, שהיו רק שני תאים בשורה העליונה[106], כתבו אחרונים בדעת ראשונים שאותם שני התאים היו שוים יחד במידתם למידת כל שלוש התאים שמתחתם[107].

בית המקדש השלישי

גובה התאים בבית המקדש השלישי, יש מהראשונים מפרשים שהיה גובהם הכולל שישים ושישה טפחים[108], שנאמר: והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים[109], זו על זו היה גובהם שלוש ושלושים רגלים, ומידת הרגל שני טפחים[110]. לסוברים ש"שלוש ושלושים פעמים" מלמד שמנין התאים שלושים ושלוש[111], לא נתפרש בכתוב גובה התאים[112].

אורך התא, לסוברים שבכל שורה יהיו אחד עשר תאים[113], פירשו ראשונים, שהתאים שבצפון ובדרום - שלדעתם הם חמש בכל שורה[114] - כל אחד ואחד אורכו שתים עשרה אמה[115], ושבמערב - שלדעתם יש תא אחד בכל שורה[116] - אורכו עשרים אמה, כנגד רוחב בית קודשי הקודשים[117].

על רוחב התאים שיהיו בבית המקדש השלישי, עי' להלן[118].

רוחב התאים

ברוחב התאים בבית המקדש הראשון והשני נחלקו ראשונים:

רוב הראשונים סוברים שרוחב התא שבכל שורה שונה מחבירו[119], וזהו ששנינו: התחתונה חמישה ורובד שישה והאמצעית שישה ורובד שבע והעליונה שבע, שנאמר: היציע התחתֹּנה חמש באמה רחבה והתיכֹנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה[120]. ונחלקו לדעה זו בצורת רוחב התאים ועובי הכותל:

א) הרבה ראשונים סוברים שבשורה התחתונה[121] כותל ההיכל עובי שישה[122], והתא חמש באמה רוחבה[123], מדרום לצפון[124], וזהו ששנינו: התחתונה - דהיינו התא התחתון[125] - חמישה ורובד - דהיינו התקרה[126] - שישה[127], שנאמר: היציע - דהיינו התא[128] - התחתֹּנה חמש באמה רחבה[129]. וכנס אמה מן כותל ההיכל כנגד תקרה של יציע התחתון[130], שעובי כותל ההיכל לא היה שוה בכל מקום[131], כי קיר הבית היה רחב מלמטה והלך ומצר כלפי חוץ כנגד התאים[132], והניח על אותה כניסה ראשי קורות גג עליית התא שהיא קרקעית לאמצעית[133], שנאמר: כי מגרעות - כניסות[134], מלשון מניעה וחיסרון[135] - נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחֹז בקירות הבית[136], כדי שלא יהו צריכים לנקוב הכותל בשביל הנחת הקורות[137], שלא יהא הכותל רעוע[138], ואינו דרך נוי[139], ולא יהיו נוקבים בקיר ההיכל כשאר ראשי קורות נמוכים הקבועים בכותל גבוה, שנוקבים הכותל ותוקעים ראשי הקורות בנקבים[140]. או שהטעם שלא היו נוקבים החומה לתחוב בה ראשי הקורות, פן ירקבו הקורות[141]. וממנו ולמעלה היה עוביו של כותל ההיכל חמש אמה[142], וכנגד תקרה של תיכונה כנס אמה בכותל ההיכל, שעל אותה כניסה ראשי קורות התיכונה שוכבות[143], שהוצרכו לגרוע ממנה אמה כנגד תקרת התא האמצעי, להניח ראשי הקורות על אותה כניסה[144], ולכן היתה התיכונה שישה אמות רוחבה[145], וזהו ששנינו: והאמצעית שישה ורובד שבע[146], שנאמר: והתיכֹנה שש באמה רחבה[147], נמצאת אמצעית רחבה מן התחתונה אמה[148], ועובי הכותל מתקצר אמה[149]. ומשם ולמעלה היה עובי כותל ההיכל ארבע אמות[150], וכנס עוד אמה מקום שיקרותיו שוכבות[151], ורוחב התא שבע[152], וזהו ששנינו: והעליונה שבע[153], שנאמר: והשלישית שבע באמה רחבה[154]. נמצאת העליונה רחבה מן התיכונה אמה[155], הנה קיר הבית בעליונה היה צר ממה שהיה למטה בתחתונה שתי אמות[156]. ומה ששנינו שהתא שש אמות[157], כנגד התא האמצעי[158]. לסוברים שהשורה התחתונה היא כנגד האוטם*[159], שם גובה רצפת ההיכל[160]. ולסוברים שהשורה התחתונה היתה בנויה על האוטם[161], לא נקט עובי התא התחתון, משום שכנגד התא התחתון היה כותל ההיכל עוביו שבע, אף על פי שכותל מזרחי של היכל, שלא היה בו תאים[162], ולכן נקט תיכונה משום שנוח לו למנות בכותל היכל מערב שש, כמו שמונה שם בכותל מזרח, ואם היה נוקט בתחתונה היה צריך לומר: כותל היכל שבע והתא חמש, ונוח לו לנקוט שש במערב כמו במזרח[163].

ב) ויש מהראשונים הסוברים שהמגרעות היו בכל הכתלים, בכותל ההיכל ובשלושת כותלי התא[164], והמגרעת היתה חצי אמה מכל צד[165], וכותל ההיכל היה למטה שש אמות ומחצה וכותל התא חמש אמות ומחצה[166], וכשהיה מגרע חצי אמה מכל כותל כפי שנאמר: כי מגרעות נתן לבית סביב[167], נמצאו כל התאים מרובעים[168], התחתונה חמש על חמש והתיכונה שש על שש והעליונה שבע על שבע[169]. ומה ששנינו שרובד התחתונה שש והאמצעית שבע[170], דהיינו אורך המגרעת הראשונה היא שש והמגרעת השניה אורכה שבעה[171], ולמגרעת קורא רובד[172], לפי שהמגרעת כעין שורה בולטת[173], ורובד הוא שורה[174], כמו ששנינו: ובית גדול היה מוקף רובדים של אבן[175], ופירשו בתלמוד דהיינו אבנים גזורות שהיו עולים בהם לאבנים שעליהם[176], שהיו עושין כעין איצטואות, סטיו לפנים מסטיו, מעלותם של אבנים[177]. לפירוש זה, נחלקו ראשונים: א) יש מפרשים שמה ששנינו שהתא שש אמות[178], כנגד התא האמצעי[179]. ב) ויש מפרשים שמה ששנינו שהתא שש אמות, כנגד התא התחתון, שהיה בבית והיה חלוק מבית ראשון, בו היה התא התחתון חמש[180]. ונחלקו אחרונים לדעה זו: יש מפרשים שבודאי בדרום ובצפון אף בבית שני היה התא התחתון חמש אמות, שכן מפורש במשנה - לדעה זו[181] - שהתא התחתון חמש[182], אלא שבמערב היה אף התא התחתון שש אמות, והוא שנזכר במשנה[183]. ויש מפרשים שרק בבית שני היו חמש על חמש מרובעות, ובבית ראשון לא היה כן, ולא הביאו במשנה ראיה מהכתוב[184] אלא להוכיח שהם שלושה תאים[185].

ג) ויש מהראשונים הסוברים שלא בהיכל היו המגרעות, אלא בתא היו, ומה ששנינו: רובד שש[186], היינו שורות אבנים עליונים של כותל היציע התחתונה, שעליה מונחים ראשי הקורות, וכשהיתה אותה שורה רחבה שש, נמצאת שהיתה בולטת אמה, שעובי כותל התא לא היה אלא חמש אמות, ולכך בולטת אמה מבחוץ - שאותה אמה שנחסרה מעובי הכותל על ידי כניסת ראש הקורה, נתוספה על ידי הבליטה שכנגדה[187] - לפי שהיו צריכים לכנוס אמה מקום הנחת הקורות לבלתי אחוז בקירות הבית, ונמצא שעכשיו כשהיו כונסים אמה היתה החומה מכל מקום עדיין עובי חמש אמות, לפי שבמקום אמה הכניסה נתוספה אמה מבחוץ[188], ויחד עם האמה מבחוץ היה רוחבה שש אמות[189], ונקרא רובד, כמו: הרובד הרביעי[190], שהוא מלשון שורה של רצפת אבנים[191].

ויש מהראשונים החולקים על כל זה, וסוברים שהמשנה אינה דנה כלל ברוחב התאים[192], ושתי דעות בדבר:

א) יש סוברים שבשורה התחתונה בדרום ובצפון היו כותל מסיבה, ומסיבה, וכותל התא, וכותל ההיכל - והם הנזכרים במידות שבמשנה[193] - ועליהם שתי שורות עם תאים, ובמערב היו שלושה חללים, והם כותל התא, והתא וכותל ההיכל, והיו עליהם שלושה תאים ושנים על גבי השלושה[194]. וביארו אחרונים לדעה זו, כי רוחב התאים היה לו כל אחד רוחב בפני עצמו, היינו שלוש התאים שבכותל המסיבה, היה החלל עם הכתלים חמש אמות, והתאים שבמסיבה עצמה היו שלוש אמות - כפי ששנינו שרוחב המסיבה שלוש אמות[195] - ושבכותל התא היו עם עובי הכתלים חמש, והתאים השלישיים שבחלל התא שש אמות, ושבחלל כותל ההיכל עם עובי הכתלים שש, וכן שבדרום ושבמערב על זה הדרך[196]. ולדעה זו כתבו ראשונים שהתאים שהיו בצד מערב, הם תא, וכותל התא, ובית-הורדת-המים*, וכותל[197]. ובית הורדת המים היה בשורה התחתונה של התאים במקום זה[198]. ולדעתם מה ששנינו, שהתחתונה חמש וכו'[199], אינו ענין לתאים, אלא ליציע, שהיה - לדעתם - מסביב לבית המקדש[200], ועל כך עי' להלן: פתחי התאים, המסיבה והיציע[201].

ב) ויש סוברים שכל התאים היו שוים ממזרח למערב שש אמות, בין התחתונה בין התיכונה בין השלישית, וכותל התא חמש[202], שכן שנינו: והתא שש[203], ומזה נלמד לכל התאים, אף לאלה שלא היו במערב[204]. ולדעתם מה ששנינו, שהתחתונה חמש וכו'[205], אינו מדבר על רוחב התאים, אלא על אורך התאים, ועל כך, עי' לעיל[206].

לדעת הסוברים שהתאים היו הולכים ומתרחבים והכותל הולך ומיצר[207], בית הורדת המים, היה אחר הכותל הדרומי של התאים[208], שכן שנינו: והתא שש וכותל התא חמש ובית הורדת המים שלוש אמות והכותל חמש אמות[209].

לסוברים שבבית המקדש הראשון והשני היו התאים הולכים ומתרחבים והכותל הולך ומיצר[210], אף בבית המקדש השלישי יהיה כן[211] - בצד דרום וצפון - שנאמר: ורחבה וגו' לצלעות[212], הצלעות היו הולכים ומרחיבים למעלה[213], האמצעית רחבה מן התחתונה אמה, וכן העליונה מן האמצעית אמה[214], והכותל מיצר והולך[215], היציע התחתונה חמש, והיה כותל ההיכל כנוס מלמעלה אמה, לפיכך חלל התיכונה שש באמה רוחבה, שהיא היתה על עלייה של תחתונה, והשלישית שבע באמה רוחבה, שהיה כותל ההיכל כנוס לתוכו אמה למעלה[216]. וקורות עליות היציעים, יהיו ראשיהם של צד מחיצות התאים החיצונות באות ונוקבות בקיר בצידו הפנימי[217], שנאמר: ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית[218], וזהו: אשר לבית לצלעות, בצידו אשר לתוך התאים[219], ולא יהיו אחוזים בחוזקה בקיר הבית[220], שראשיהם היו מונחות על כניסות, שהיה קיר ההיכל בולט לתוך התאים[221], וזהו שנאמר: ואשר מֻנח בית צלעות אשר לבית[222], שיהיה כמו שיהיה לכל צלע כפי מקום הנחתו[223], שכותל הצלעות אשר מצד ההיכל, שהוא כותל הפנימי לצלע, לא היה בשווה, אלא כמו שהיה מונח, מקום לקירוי הצלעות, שהכותל היה מיצר והולך, לפיכך לא ראה לו מידה[224]. אכן רוחב הקיר שיהיה בצד החיצוני של התאים, יש מהראשונים סוברים שיהיה חמש אמות[225], שנאמר: רֹחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות[226]. ויש מהראשונים סוברים, שאינו מדבר אלא על כותל הקיר שהיה בצד התאים בצד מערב[227].

בצד מערב, כתבו ראשונים שרוחב התא יהיה ארבע אמות[228], שנאמר: ורֹחב הצלע - דהיינו התא[229] - ארבע אמות[230]. ויש מהראשונים החולק על זה, וסובר שאין לפרש "רֹחב הצלע" לשכת הצלע עצמה בחללה, שאם כן לא תמצא רוחב הבניה - של בית-המקדש* לעתיד לבוא - פאת דרך הים, ממזרח למערב, מאה אמה, כעדות הכתובים[231], ו"רֹחב הצלע" פתרונו: ורוחב קיר של צלע[232].

בית-הורדת-המים*, מה היה משמש, ע"ע בית הורדת המים[233].

פתחי התאים, המסיבה והיציע

פתחי התאים

שלושה פתחים היו לכל אחד ואחד - מן התאים[234] - אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו[235], כי לא היו להם פתחים לתאים, לא לצד החצר ולא לצד ההיכל, אלא לאותם שבמקצוע מזרחית צפונית ובמזרחית דרומית היה פתח בכותל, רחבו פתוח לאותו מקום המונח, ובאותו פתח נכנסים לו וממנו לתא השני, ומן השני לשלישי, וכן סביב[236]. וביארו אחרונים שלא היו לכל התאים שלושה פתחים[237], שהרי אותם שבחוץ שאין להם עוד חוצה להם שום תא לא יהיה להם פתח אל עבר החוצה לשום תא, כיון שאין תא עוד חוצה לו, אלא לאותם שיש להם תאים משני עבריהם מימין ומשמאל[238]. וכן בעליונות לא היה צריך פתח לתא שעל גביו[239], וגם לא היה צריך פתח לעלות אל הגג, כי כל גג התאים וההיכל היה שוה בלי שום מחיצה, ובפתח אחד די לכל הגג, ובשלושה שבצפון ודרום הקרובים להיכל היו פתחים ליכנס בשלושה תאים שבמערב, וצריכים לפתח ליכנס באחד מהם[240]. וצידדו אחרונים שהיה גם פתח אחד במזרח, באחד מן התאים שבצפון ובאחד מן התאים שבדרום, שנכנסים ממנו לתוך התאים[241]. ויש מהאחרונים המצדדים שלכל התאים היו שלושה פתחים, ואותם שבמחוץ היו פתחיהם פתוחים אל העזרה, ובשורה העליונה היה לכולם פתח אל הגג[242].

בתא שבקרן מזרחית צפונית של היכל[243], נחלקו תנאים:

א) במשנה שנינו שהיו חמישה פתחים, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה[244], ואחד לפשפש - פתח קטן[245] - ואחד להיכל*[246], ולא היה פתח לתא מן השמאל כלל[247]. ופירשו ראשונים שהמשנה סוברת כדעת תנא קמא - וסתם משנה במקום אחר[248] - שכהן היה פותח בכל בוקר את הפשפש, ונכנס לתא, ומן התא אל ההיכל, עד שהוא מגיע לשער הגדול[249], ופותחו מבפנים[250].

ב) ולדעת ר' יהודה, הסובר שהיה הכהן מהלך לעבודה זו בתוך עוביו של כותל[251], פירשו ראשונים שאף בתא שבקרן המזרחית צפונית היו שלושה פתחים בלבד[252].

לסוברים שהשורה התחתונה של התאים היתה בנויה כנגד האוטם*[253], כתבו ראשונים שתא זה בקרן צפונית מזרחית, היינו בתא שבשורה האמצעית[254], שכן אותה שורה שוה לקרקעית האולם[255]. ולסוברים שהשורה התחתונה של התאים היתה בנויה על גבי האוטם[256], היה תא זה בשורה התחתונה[257].

להלכה פסקו ראשונים שהיה נכנס הכהן בבוקר להיכל, דרך הפשפש ומשם לתא ומשם להיכל[258], ובקרן מזרחית צפונית בתא שבשורה האמצעית, היו חמישה פתחים[259].

במהות הפשפש, נחלקו ראשונים: יש מפרשים שבאותו התא שבקרן מזרחית צפונית היה הפשפש למזרחו, היה פתח קטן כעין חלון שמכניס זרועו בה[260], והוא נקרא פשפש, ופותח פתח התא המזרחי[261]. ויש מפרשים שהיה שם תא שיש בו פשפש[262], דהיינו התא שבו הפשפש הצפוני שבו נכנסים להיכל, וזהו הפתח שהיה בצפון התא[263].

על הסוברים שבבית המקדש השלישי, יש מקום פנוי במקצועות הצפון והדרום, שאצל המזרח והמערב, ולאותו מקום פנוי היו פתחי התאים שבמקצועות, עי' לעיל: שמם ומהותם[264].

המסיבה

מסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית[265], והיתה עולה מהשורה התחתונה לאמצעית ומהאמצעית אל העליונה[266], שנאמר: ובלולים יעלו על התיכֹנה ומן התיכֹנה אל השלִשים[267],"ובלולים" הוא מסיבה[268], ונאמר: ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות וגו' וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה[269], "ורחבה ונסבה" דהיינו שרחבה המסיבה ועלתה[270], ו"וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה", פירושו: שבמסיבה עולים מן התחתונות לעליונות דרך האמצעיות[271]. במסיבה זו היו עולים אף לגגות התאים[272], שנאמר: ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה[273].

מסיבה זו, נחלקו בה ראשונים: יש מפרשים שהוא בנין עמוד אבנים עשוי מעלות מעלות וההולך בהן דומה כמקיף סביבות עמוד[274], כמין עץ גלגל של גת[275], ועולים בו כמה וכמה אמות גבוה, ואין צריך לשפע כשאר סולם, כי הקיפו הוא שיפוע[276]. ויש מהראשונים מפרשים שמסיבה היינו מחילה[277], כמין מחילה ומערה[278], דרך קטן[279], ולא היה מדרגה עולה, אלא מדרגה חלקה[280], כמין גשר[281], ודרך ארובה היו עולים מזו לזו[282], ומפני שהעולה בה עולה דרך היקף ויורד דרך היקף, קרוי מסיבה[283], שהמסיבה הולכת בסיבוב על ידי מעלות ומורדות[284]. ויש מהאחרונים שכתבו שלדעה זו המסיבה סתמה כל אויר הצפון של כותל הצפוני של התאים שבזוית זו[285].

רוחב המסיבה שלוש אמות[286].

התא העליון אליו הגיע המסיבה, יש מהאחרונים שכתבו שנקרא מסיבה[287], ואף על פי שתא זה הוא לצד חוץ, ומסיבה זו היתה משלמת לגגה של עליה שהיא על ההיכל, אין בכך כלום, כי היתה עוברת בתוך התאים מתא אחד לתא אחר שלפנים ממנו שמגעת שם[288].

יש מהראשונים המפרש שבבית המקדש השלישי המסיבה תעלה מתא לתא[289], שנאמר: והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים[290], צלע שמדד עכשיו ראשון, היא צלע אמצעית שבמערב, עולה אל צלע שלמעלה הימנה דרך מסיבה, שלוש ושלושים פעמים היתה בוקעת ועולה במסיבתה בסיבוב למעלה, חוזרת ומתהפכת בעליית מסבתה מקיר אשר לבית לצלעות במזרח לצד ההיכל, לצפון, ומצפון למערב, וממערב לדרום, ובאות וחוזרות צלעות מסיבתה בפעם חמישית, בעליית סיבוב חמישי מדרום למזרח, וסיבוב האחרון, שחוזרת המסיבה חלילה בפעם שלשים ושלוש, עולה המסיבה לגג ההיכל דרך כותלו[291].

היציע

לסוברים שהתא לעולם רוחבו שש[292], מחוץ לכותל המסיבה שהוא הכותל החיצון של הקודש היו יציעים[293], דהיינו גזוזטראות[294], מקיפים את הבית משלש רוחות מערב צפון ודרום[295], והיו היציעים הללו תחתיים שניים ושלישים[296]. היתה גזוזטרא אמצעית יותר רחבה מן התחתונה, והעליונה יותר רחבה מן האמצעית[297], עד שאי אפשר לטפס בכותל[298], וזהו שנאמר: כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחֹז בקירות הבית[299], כלומר היה מגרע ומחסר בעובי הכותל מבחוץ אמה אחת ברובד של התיכונה, ועוד אמה אחרת ברובד של העליונה, כדי שיהיה לו מקום לשום בהם ראשי הקורות של הרובד, כדי שלא יצטרך לאחוז בקירות הבית לעשות חורים בכותל ולתחוב שם ראשי הקורות[300]. היציע התחתונה חמש באמה רוחבה, והרובד שעליה - דהיינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרצפה של התיכונה[301] - שש באמה רוחבה[302], לפי שכותל המסיבה היה הולך ומיצר כלפי מעלה, וכשהגיע אל הרובד שעל גבי התחתונה היה נכנס לפנים אמה אחת, ועל אותה אמה הבולטת היו נתונים קורות היציע[303], נמצאת היציע התיכונה רוחבה אמה אחת יותר מן התחתונה, דהיינו אותה אמה שנכנס הכותל לפנים[304], שהאמצעית שש ורובד שעל גבה שבע[305], וכן כשמגיע לרובד שעל גבי התיכונה שהיא הרצפה של שלישית, היה הכותל מיצר ונכנס לפנים אמה אחת, כדי שיניח ראש הקורה על אותה אמה, שכותל התיכונה בולט ויוצא לחוץ יותר מכותל העליונה[306], שהעליונה שבע ולא היה רובד על גבו כלל[307], וזהו ששנינו: התחתונה חמישה ורובד שישה והאמצעית שישה ורובד שבע והעליונה שבע, שנאמר: היציע התחתֹּנה חמש באמה רחבה והתיכֹנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה[308]. נמצאת היציע העליונה רחבה אמה יותר מן התיכונה ושתי אמות יותר מן התחתונה[309]. וביארו אחרונים שלדעתם רובד הוא אבן כמין גזוזטרא בולטת מן הכותל, ויציע גם כן פירושו גזוזטרא, אלא שיציע משונה מרובד, כי הוא כמין מרפסת עשוי להשתמש בו, ואולי היה לו מעקה לצד חוץ, והרובדים שעליהם היו לכיסוי ותקרה ליציעים הללו[310].

לסוברים שמשנה זו מדברת על רוחב התאים[311], אין יציע כאן אלא כינוי לתא[312], וכן נראה מדברי התלמוד[313].

תאים במובן לשכה סתם

מלבד תאים, במובן חדרים קטנים שהיו מקיפים את ההיכל* וקדש-הקדשים*, מצינו במקרא "תא" ככינוי ללשכות* שאינן מקיפות את ההיכל, או שלא נודע בוודאות שמקיפות את ההיכל:

בבית המקדש הראשון

בבית המקדש הראשון מצינו "תא הרצים", שבכל יום כשהיה המלך רחבעם בא לבית המקדש היו נושאים הרצים את מגיני הנחושת - שעשה רחבעם לאחר ששישק לקח את מגיני הזהב שעשה שלמה אביו[314], לפניו לכבוד[315], או לפי שהיה דואג ממלך מצרים וממלך ישראל[316], או משום שהיה ירא ממרד[317] - ומשיבים אותם אל תא הרצים[318], דהיינו חדר הרצים[319] - ויש מהאחרונים שכתבו שהיה בית מיוחד לרצים[320] - שהרצים עומדים שם תמיד[321]. וכתבו ראשונים שהיו מביאים אותם לשם כדי שיהיו המגינים נשמרים[322], ורחבעם חידש הפקדת המגינים שם[323], והיו קודם לכן בבית יער הלבנון[324]. ובמדרש אמרו שאף בימי שלמה אביו היו הרצים נושאים מגיני הזהב לשם[325].

מקום תא זה, לא נתפרש בכתוב, ואחרונים כתבו - שלא היה בבית המקדש, אלא - בשער בית המלך[326].

בבית המקדש השלישי

בבית המקדש השלישי, יהיו תאים בצד מזרח[327], שנאמר: ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה וגו' והתא קנה אחד אֹרך וגו'[328]. ונחלקו ראשונים: יש מפרשים שהתאים הללו יהיו סמוך לכותל המזרחי של עזרת-נשים* מבחוץ, כלפי הר-הבית*[329], ומהיכן אני למד שהן מבחוץ, ממה שכתב אחר כל הענין: ויביאני אל הֶחצר החיצונה[330], מכאן אני למד, שכל האמור למעלה היה חוצה לה, שעדיין לא נכנס לתוכה[331]. ויש מפרשים שלא יהיו סמוך לכותל המזרחי, אלא לפנים מחומת הר הבית[332], לפנים מחומת השער אשר להיקף החצר[333], סמוך לשער המזרחי של הר הבית[334].

התאים יהיו שלושה מימין השער ושלושה מן השמאל[335], שנאמר: ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה[336], שתאי השער הזה, שבכותל מזרחי של עזרת נשים - לסוברים כן[337] - שלושה מפה ושלושה מפה[338], שלושה מדרום השער ושלושה מצפונו[339], סמוכים לכותל עזרת נשים, ופניהם להר הבית[340]. ולסוברים שתאי השער הם סמוך לכותל הר הבית[341], פני התאים להר הבית[342], שלושה מדרום השער ושלושה מצפונו[343].

חללו של כל אחד ואחד - מהתאים[344] - שש אמות מרובע[345], שנאמר: והתא קנה אחד אֹרך וקנה אחד רֹחב[346], והכתלים המפסיקים בין התאים עוביים חמש אמות[347], שנאמר: ובין התאים חמש אמות[348], וכותל התא החיצוני עוביו חמש[349]. והתאים הללו משוכים מן כנגד חלל האולם* שלפנים אמה לצפון ואמה לדרום[350], שנאמר: וגבול לפני התאות אמה אֶחת ואמה אַחת גבול מפה[351].

בפתחי התאים, נחלקו ראשונים: א) יש הסוברים שאין לששת התאים האלה פתח בכותל של צד החוץ[352], שנאמר: פתח נגד פָּתח[353], פתח התא שאצל השער בדרום מכוון כנגד פתח התא שאצל השער בצפון[354], אלא שני התאים הסמוכים לשער היו להם פתחים פונים אל אויר שבין שניהם[355], שנאמר: ואל אֵלֵיהֵמָה לפנימה לשער[356], למדנו שפתחיהם פונים לשער[357], שהיה פתחם אל תוך אויר השער, פתח התא הצפוני מצפון לשער, ופתח התא הדרומי מדרום לשער[358], שלתאים שבחצר, שלא היו אלא שלושה תאים זה אצל זה[359], ולא היו להם תאים על גביהם - כמו בתאים שסביבות ההיכל[360] - היו לאמצעי שני פתחים, אחד לתא מן הימין ואחד לתא מן השמאל, ולחיצון של צד השער היו שני פתחים, אחד פתוח לאמצעי ואחד לצד השער, וכן לתא החיצון של כתף השני[361]. ב) ויש הסוברים - לדעתם שהתאים הם סמוך לכותל הר הבית[362] - שיש לתאים פתחים[363], והיו פתוחים לפנים למערבם כנגד החיל*, וכן היו פתוחים לצפון ולדרום[364], ולא נאמר "פתח נגד פָּתח"[365] על התאים, אלא על פתחי השערים[366], פתח שער זה כנגד פתח שער שלפנים ממנו, של עזרת נשים ושל עזרת-ישראל*[367].

לתאים הללו חלונות שקופים אטומים[368], פתוחים לצד החוץ, וסתומים לצד פנים[369], כלומר: קצרים לצד פנים ורחבים לצד החוץ[370], אל המזרח[371], שנאמר: וחלֹּנות אטֻמות אל התאים[372], ופירוש "אטֻמות" כפירוש "חלוני שקֻפים אטֻמים"[373] בבנין שלמה[374]. ויש שנראה מדעתם, שהיו החלונות הללו סגורים, שנאמר: אטֻמות[375].

יש מהראשונים סוברים שמלבד הפתחים כלפי מזרח, החלונות הללו היו פתוחים אל כתפות פתחיהם של שני תאים הסמוכים לשער מזה ומזה[376], שנאמר: וחלֹּנות אטֻמות אל התאים ואל אֵלֵיהֵמָה לפנימה לשער[377], וכתפות הפתחים שמזה ומזה לפתח התא הם האילים, והיו בהם חלונות פתוחים לאויר הפסק רוחב השער, שהיה מפסיק בין התאים[378], ואותו אויר קורא לפנימה לשער, שמשנכנס לבין אויר בליטת התאים שמכאן ומכאן נראה שהוא נכנס לשער[379]. ויש מהראשונים סוברים שאין כתוב זה אמור על התאים, אלא על החומה ושעריה[380].

בשער הצפוני - ובשער הדרומי[381] - של הר הבית יהיו תאים, כצורתם בצד מזרח[382], שנאמר: והשער אשר פניו דרך הצפון לֶחצר החיצונה וגו' ותאיו שלושה מפו ושלשה מפו[383].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ג; עי' רמב"ם בהב"ח פ"ד ה"י.
  2. ↑ מל"א ו ה, לפי רש"י שם; פי' הרא"ש שם.
  3. ↑ רבינו גרשום ב"ב סא א; ס' הערוך ע' יציע; מאירי שם.
  4. ↑ עי' ס' השרשים לרד"ק שורש גרע ושורש יצע.
  5. ↑ רבינו גרשום ב"ב שם; רע"ב מדות שם.
  6. ↑ פי' הרא"ש שם.
  7. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; רמב"ם בהב"ח שם; עי' מאירי שם ותמיד פ"ג.
  8. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ג; עי' רמב"ם בהב"ח פ"ד ה"י; עי' תוס' שבציון הבא; עי' רד"ק יחזקאל מא ו; עי' ר"א מבלגנצי שם ה; ס' חנוכת הבית לר"מ חפץ אות מ.
  9. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ז.
  10. ↑ עי' תוס' ב"ב סא א ד"ה והתא.
  11. ↑ עי' משנה שבציון 79.
  12. ↑ ר"מ קזיס מדות פ"ד מ"ג.
  13. ↑ עי' רש"י יחזקאל מא ט, בפי' הא', ע"פ הכתוב שבציון 15, ועי' ציונים 18 ואילך, 222 ואילך, שי"מ הכתוב שבציון הנ"ל, בע"א.
  14. ↑ רש"י שם, בפי' הא', ע"פ הכתוב שבציון הבא; עי' רש"י שם יא, ע"פ הכתוב שבציון הבא.
  15. ↑ יחזקאל שם יא. עי' רש"י שם ט, בפי' הא'; עי' רש"י שם יא.
  16. ↑ עי' ת"י שם יא; עי' רש"י שם ט.
  17. ↑ רש"י שם, בפי' הא'.
  18. ↑ רש"י שם, בל"א. ועי' ציונים 13 ואילך, 222 ואילך, שי"מ הכתוב שבציון הבא, בע"א.
  19. ↑ יחזקאל שם יא. רש"י שם ט, בל"א.
  20. ↑ עי' ת"י שם; עי' רש"י שם ט, בל"א.
  21. ↑ מחברת מנחם ע' תא.
  22. ↑ ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שורש תא; עי' פי' נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה מל"א ו ח, בשמו. וצ"ב, אם הוא כראשונים שבציון 7.
  23. ↑ ציון 235 ואילך.
  24. ↑ תני רב יוסף בב"ב סא א.
  25. ↑ עי' ס' השרשים לרד"ק שורש יצע.
  26. ↑ רבינו גרשום שם; עי' רש"י ור"י קרא ורי"ד מל"א ו ה; עי' רד"ק שם וס' השרשים שם; תוס' שם ד"ה המוכר.
  27. ↑ תני רב יוסף בגמ' שם.
  28. ↑ מל"א ו ה. עי' ת"י שם, לפי רד"ק יחזקאל מא ה; עי' רש"י ור"י קרא ורד"ק ורי"ד ורלב"ג מל"א שם.
  29. ↑ מל"א ו ו. גמ' שם.
  30. ↑ תני רב יוסף בגמ' שם.
  31. ↑ רד"ק יחזקאל מא ה.
  32. ↑ יחזקאל שם ו. גמ' שם.
  33. ↑ יחזקאל שם.
  34. ↑ מל"א ו ו. תוס' שם ד"ה והצלעות. ועי' ציונים 133 ואילך, 217 ואילך.
  35. ↑ תוס' שם.
  36. ↑ מל"א שם ה, לפי רש"י ור"י קרא ורד"ק ורי"ד שם, ועי' רלב"ג שם, שפי' בע"א.
  37. ↑ תני רב יוסף בגמ' שם.
  38. ↑ יחזקאל מ ז. גמ' שם.
  39. ↑ מלבי"ם מל"א ו ה.
  40. ↑ ישעיהו כא יב. מעשי למלך בהב"ח פ"ד ה"י; מלבי"ם שם.
  41. ↑ מעשי למלך שם. ועי' רד"ק ישעיהו שם, ומצודת ציון שם ע"פ דברים לג ב.
  42. ↑ במדבר לד ז.
  43. ↑ מצודת ציון יחזקאל מ ז.
  44. ↑ עי' משנה שבציון הבא.
  45. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ג ומ"ז. ועי' ב"ב סא א, באבע"א, ראיה לזה שנקרא "תא" ממדות שם מ"ז, ועי' תוס' שם ד"ה ואיבעית.
  46. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם מדות פ"ד מ"ג; מאירי שם.
  47. ↑ מאירי שם.
  48. ↑ ע"ע אולם ציון 15 ואילך. ושם, ציון 19 ואילך, שי"ח.
  49. ↑ מאירי שם: החילפות.
  50. ↑ עי' ציון 194.
  51. ↑ עי' פהמ"ש שם; מאירי שם.
  52. ↑ מאירי שם: החילפות.
  53. ↑ עי' ציון 197 ואילך.
  54. ↑ עי' פהמ"ש שם; מאירי שם; עי' תבנית היכל ס' שני פכ"ב סי' רכו.
  55. ↑ מאירי שם.
  56. ↑ עי' ציון 265 ואילך.
  57. ↑ ר"מ קזיס שם מ"ה; תפא"י שם ס"ק לח.
  58. ↑ ס' חנוכת הבית לר"מ חפץ אות מז.
  59. ↑ תבנית היכל ס' שני פכ"ב סי' רכב.
  60. ↑ ציון 197 ואילך.
  61. ↑ ציון 6 ואילך.
  62. ↑ עי' מל"א ו.
  63. ↑ עי' רש"י יחזקאל מא ו.
  64. ↑ מדות פ"ז מ"ג; עי' רמב"ם בהב"ח פ"ד ה"י.
  65. ↑ ת"י יחזקאל מא ו, לפי רד"ק שם (וכ"מ מרש"י שם, לגי' רבינו שמעיה מדות פ"ד מ"ג ורש"י יחזקאל מהד' מק"ג הכתר); רבינו שמעיה שם; עי' תוס' יומא נב א ד"ה כותל.
  66. ↑ עי' ציון 30 ואילך. ת"י שם, לפי רד"ק שם ה; עי' רש"י שם ו.
  67. ↑ יחזקאל שם.
  68. ↑ עי' ציון 265 ואילך.
  69. ↑ עי' ר"א מבלגנצי שבציון 289 ואילך.
  70. ↑ עי' ציון 108 ואילך.
  71. ↑ עי' רד"ק שם.
  72. ↑ עי' רמב"ם שבציון 254, לפי תוי"ט מדות פ"ד מ"ג; עי' ראב"ד בהשגות בהב"ח פ"ד ה"ט, ליישב המשנה שבציון 120 עם המשנה שבציון 157 (עי' ציון 158 ואילך); עי' מאירי שבציון 254; תוי"ט שם, בד' רע"ב.
  73. ↑ עי' תוס' שבציונים 162 ואילך, 180 ואילך; עי' תוי"ט שם, בד' רש"י.
  74. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ג; עי' ראשונים שבציון 76; עי' רמב"ם בהב"ח פ"ד ה"י; תבנית היכל ס' שני פכ"ב סי' רכב.
  75. ↑ ס' הערוך ע' יציע.
  76. ↑ עי' ס' הערוך שם; רש"י ור"י קרא ורד"ק מל"א ו ו; עי' רמב"ם שם.
  77. ↑ מל"א שם.
  78. ↑ ציון 119 ואילך.
  79. ↑ מדות פ"ז מ"ג; עי' רמב"ם בהב"ח פ"ד ה"י.
  80. ↑ עי' ציון 65 ואילך.
  81. ↑ ת"י יחזקאל מא ה: חדא עסרי בסידרא.
  82. ↑ ת"י שבציון הקודם, לפי רש"י שם, לגי' רבינו שמעיה מדות פ"ד מ"ג ורש"י יחזקאל מהד' מק"ג הכתר.
  83. ↑ עי' רש"י שם; עי' רבינו שמעיה מדות שם.
  84. ↑ ת"י שבציון 81, לפי רד"ק שם.
  85. ↑ עי' רד"ק שם.
  86. ↑ עי' רש"י ורי"ד מל"א ו י, בפי' מל"א שבציון הבא.
  87. ↑ מל"א שם.
  88. ↑ עי' רש"י שם; רי"ד שם.
  89. ↑ רש"י שם.
  90. ↑ רי"ד שם; מלבי"ם שם ו.
  91. ↑ ע"ע היכל ציון 37 ואילך. רי"ד שם י.
  92. ↑ ס' חנוכת הבית לר"מ חפץ סוף אות מז.
  93. ↑ עי' רש"י ור"י קרא מל"א ו ו. ועי' ר"י בחור שבציון 99 ואילך, ולכאו' לדעתו "רחבה" האמור בכתוב היינו אורכה, וא"כ נתפרש אף בבית א'.
  94. ↑ ציון 119 ואילך.
  95. ↑ עי' ציון 86 ואילך. ס' חנוכת הבית לר"מ חפץ סוף אות מז.
  96. ↑ עי' רבינו שמעיה מדות פ"ד מ"ג.
  97. ↑ עי' רבינו שמעיה שם, ע"פ החשבון של רבינו מנחם.
  98. ↑ הר המוריה בהב"ח פ"ד ה"י, ע"פ מל"א ו ו ורש"י יחזקאל מא ו, שט"ס ברבינו שמעיה שבציון הקודם, ושכך צ"ל.
  99. ↑ עי' ציון 202 ואילך.
  100. ↑ תוס' יומא נב א ד"ה כותל, בשם רבינו יצחק הבחור.
  101. ↑ מל"א ו ו. מדות פ"ד מ"ד. עי' תוס' שם, בשם רבינו יצחק הבחור.
  102. ↑ מהרש"א שם, לד' זו.
  103. ↑ תוס' שם, בשם רבינו יצחק הבחור. ובא להוציא מהסוברים שהיו בתאים מגרעות ובליטות, עי' ציונים 132 ואילך, 164 ואילך, 186 ואילך.
  104. ↑ תוס' שם, בשם רבינו יצחק הבחור.
  105. ↑ ציון 119 ואילך.
  106. ↑ עי' ציון 79.
  107. ↑ עי' מהרש"א יומא נב א; עי' הר המוריה בהב"ח פ"ד ה"י, בד' רמב"ם שם.
  108. ↑ עי' רד"ק שבציון 110.
  109. ↑ יחזקאל מא ו.
  110. ↑ רד"ק שם.
  111. ↑ עי' ציון 65 ואילך.
  112. ↑ עי' ס' חנוכת הבית לר"מ חפץ סוף אות מז.
  113. ↑ עי' ציון 82 ואילך.
  114. ↑ עי' ציון 83.
  115. ↑ רש"י יחזקאל מא ו.
  116. ↑ עי' ציון 83.
  117. ↑ ע"ע קדש הקדשים. רש"י שם.
  118. ↑ ציון 210 ואילך.
  119. ↑ עי' ראשונים שבציונים 121 ואילך, 164 ואילך; כ"מ מריב"ם שבציון 186 ואילך.
  120. ↑ מל"א ו ו. מדות פ"ד מ"ד. עי' ראשונים שבציונים 127 ואילך, 146 ואילך, 153, 170 ואילך.
  121. ↑ עי' ס' הערוך ע' יציע; עי' רש"י מל"א ו ו ויחזקאל מא ו; עי' רבינו שמעיה מדות פ"ד מ"ד; עי' עי' תוס' יומא נב א ד"ה כותל, בשם ר"י, בפי' הא'; עי' רד"ק שם וס' השרשים ע' גרע.
  122. ↑ ס' הערוך שם; עי' רש"י שם ושם; עי' רבינו שמעיה שם; עי' ראב"ד בהשגות בהב"ח פ"ד ה"ט; עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'; עי' רד"ק שם ושם.
  123. ↑ עי' ס' הערוך שם; עי' רש"י שם ושם; עי' רבינו שמעיה שם; עי' ראב"ד שם; עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'; עי' רד"ק שם ושם; עי' פי' הרא"ש מדות שם.
  124. ↑ פי' הרא"ש שם.
  125. ↑ עי' רד"ק מל"א שם.
  126. ↑ מהרש"א יומא שם, לד' זו.
  127. ↑ משנה שם. עי' ס' הערוך שם; עי' רש"י יחזקאל שם; עי' רבינו שמעיה שם; עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'; עי' ס' השרשים שם.
  128. ↑ עי' גמ' שבציון 29; עי' ת"י שם, לפי רד"ק יחזקאל מא ה;1 עי' ס' הערוך שם; עי' ס' השרשים שם.
  129. ↑ מל"א שם. עי' משנה שם. עי' ס' הערוך שם; עי' רבינו שמעיה שם; עי' ס' השרשים שם.
  130. ↑ ס' הערוך שם; עי' רש"י שם; עי' רבינו שמעיה שם; עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'; עי' ס' השרשים שם.
  131. ↑ תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'.
  132. ↑ רד"ק מל"א שם.
  133. ↑ עי' ס' הערוך שם; רש"י שם; עי' רבינו שמעיה שם; עי' ס' השרשים שם.
  134. ↑ ס' הערוך שם.
  135. ↑ עי' ס' השרשים שם.
  136. ↑ מל"א שם. עי' ס' הערוך שם; עי' רש"י שם; עי' ס' השרשים שם.
  137. ↑ ס' הערוך שם; עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'; עי' רד"ק במל"א שם וס' השרשים שם.
  138. ↑ ס' הערוך שם; עי' רד"ק שם ושם.
  139. ↑ רש"י מל"א שם.
  140. ↑ רש"י יחזקאל שם.
  141. ↑ עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'.
  142. ↑ ס' הערוך שם; עי' רש"י שם ושם; עי' רבינו שמעיה שם.
  143. ↑ ס' הערוך שם; עי' רש"י מל"א שם.
  144. ↑ תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'.
  145. ↑ ס' הערוך שם; עי' רש"י שם ושם; עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'.
  146. ↑ משנה שם. עי' רש"י שם ושם; תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'.
  147. ↑ מל"א שם. עי' משנה שם. עי' רש"י שם ושם.
  148. ↑ רש"י שם.
  149. ↑ עי' פי' הרא"ש שם.
  150. ↑ עי' ס' הערוך שם; עי' רד"ק שם ושם.
  151. ↑ ס' הערוך שם; עי' רד"ק שם ושם.
  152. ↑ עי' רש"י שם ושם; רבינו שמעיה שם; עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'.
  153. ↑ משנה שם. עי' תוס' שם, בשם ר"י, בפי' הא'.
  154. ↑ מל"א שם. עי' משנה שם.
  155. ↑ עי' רש"י שם.
  156. ↑ רד"ק מל"א שם.
  157. ↑ עי' משנה שם מ"ז.
  158. ↑ עי' ראב"ד שם; עי' תוס' יומא נב א ד"ה כותל; עי' תוס' ב"ב סא א ד"ה והתא; פי' הרא"ש שם מ"ד.
  159. ↑ עי' ציון 72.
  160. ↑ עי' ראב"ד שם.
  161. ↑ ע"ע ציון 73.
  162. ↑ עי' ציון 10.
  163. ↑ תוס' שם.
  164. ↑ תוס' יומא נב א ד"ה כותל, בשם ר"י, בפי' הב'; עי' תוס' ב"ב סא א ד"ה והתא, בשם ר"י.
  165. ↑ עי' תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'; תוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  166. ↑ תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'; עי' תוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  167. ↑ מל"א ו ו. תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'.
  168. ↑ עי' תוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  169. ↑ עי' תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'; תוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  170. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ד.
  171. ↑ תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'; עי' תוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  172. ↑ עי' תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'; תוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  173. ↑ תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'; תוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  174. ↑ עי' תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'; תוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  175. ↑ משנה תמיד כה ב.
  176. ↑ גמ' שם כו ב: גזרתא דאצטבתא דסלקי בהו לאצטבתא. עי' תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'. וכעי"ז בקצור בתוס' ב"ב שם, בשם ר"י.
  177. ↑ תוס' יומא שם, בשם ר"י, בפי' הב'.
  178. ↑ עי' משנה שם מ"ז.
  179. ↑ עי' תוס' יומא שם, בתי' הא'; עי' תוס' ב"ב שם, בתי' הא'. ולכאו' נסוב אף לד' זו, וכ"מ מהל' שבציון הבא: "עוד" פר"י, "עוד" יש לפרש.
  180. ↑ עי' תוס' יומא שם: עוד פר"י; עי' תוס' ב"ב שם: ועוד יש לפרש.
  181. ↑ עי' ציון 119 ואילך.
  182. ↑ עי' ציונים 120, 169.
  183. ↑ עי' מהרש"א יומא שם, לד' זו. ועי' מהרש"א ב"ב שם, שפי' בע"א, שהמשנה אינה דנה אלא על הבית הא', ועי' מהרש"א יומא שם וס' חנוכת הבית לר"מ חפץ אות מז, שהוא דוחק, ועי' ס' חנוכת הבית שם, שחזר בו המהרש"א ביומא ממש"כ בב"ב.
  184. ↑ עי' ציון 120.
  185. ↑ עי' שיח יצחק שם, לד' זו.
  186. ↑ מדות פ"ד מ"ד.
  187. ↑ מהרש"א שם, לד' זו.
  188. ↑ תוס' יומא נב א ד"ה כותל, בשם הר' יצחק בר מרדכי. ועי' תוס' שם, בשם ר"י, שדחו.
  189. ↑ עי' מהרש"א שם, לד' זו.
  190. ↑ משנה יומא מג ב.
  191. ↑ מהרש"א שם נב א, לד' זו.
  192. ↑ עי' ראשונים שבציונים 193 ואילך, 202 ואילך.
  193. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ז.
  194. ↑ עי' ציון 79. עי' פהמ"ש לרמב"ם שם מ"ג; עי' מאירי שם; עי' רע"ב שם.
  195. ↑ עי' משנה שבציון 286.
  196. ↑ הר המוריה שם, בד' הרמב"ם.
  197. ↑ עי' ציור כת"י הרמב"ם בפהמ"ש (קאפח) מדות פ"ד מ"ב, והובא בפי' ר"י קאפח לרמב"ם בהב"ח פ"ד ה"ט. ועי' ציון 207 ואילך, שי"מ מקום בית הורדת המים, בע"א.
  198. ↑ כ"מ מהרמב"ם שבציון הקודם.
  199. ↑ עי' משנה שבציון 120.
  200. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; עי' מאירי שם.
  201. ↑ עי' ציון 292 ואילך.
  202. ↑ תוס' יומא נב א ד"ה כותל, בשם רבינו יצחק הבחור.
  203. ↑ מדות פ"ד מ"ז.
  204. ↑ עי' ס' חנוכת הבית לר"מ חפץ אות מז, לד' ר"י בחור.
  205. ↑ עי' משנה שבציון 120.
  206. ↑ ציון 99 ואילך.
  207. ↑ עי' ציון 119 ואילך.
  208. ↑ עי' רבינו שמעיה מדות פ"ד מ"ז.
  209. ↑ משנה שם.
  210. ↑ עי' ציון 119 ואילך.
  211. ↑ עי' רש"י יחזקאל מא ו-ז; עי' רד"ק שם ז וט.
  212. ↑ יחזקאל שם ז.
  213. ↑ רש"י שם; עי' רד"ק שם ז.
  214. ↑ רש"י שם ז.
  215. ↑ רד"ק שם ט.
  216. ↑ רש"י שם ו.
  217. ↑ רש"י שם ו.
  218. ↑ יחזקאל שם ו.
  219. ↑ רש"י שם.
  220. ↑ עי' רש"י שם; עי' רד"ק שם.
  221. ↑ רש"י שם; עי' רד"ק שם.
  222. ↑ יחזקאל שם ט.
  223. ↑ עי' רד"ק שם ט. ועי' ציונים 13 ואילך, 18 ואילך, שי"מ הכתוב שבציון הקודם, בע"א.
  224. ↑ רד"ק שם.
  225. ↑ עי' רד"ק שם.
  226. ↑ יחזקאל שם. עי' רד"ק שם.
  227. ↑ עי' רש"י שם.
  228. ↑ עי' רש"י ורד"ק יחזקאל מא ה; עי' צורת הבית סי' סב.
  229. ↑ עי' רש"י ורד"ק שם; תוס' יומא נב א ד"ה כותל, ע"פ גמ' שבציון 30; עי' צורת הבית שם.
  230. ↑ יחזקאל שם ה. עי' רש"י ורד"ק וצורת הבית שם.
  231. ↑ עי' יחזקאל שם יב-יג: והבנין אשר על פני הגזרה פאת דרך הים וגו' ומדד את הבית ארך מאה אמה. ר"א מבלגנצי שם ה.
  232. ↑ ר"א מבלגנצי שם.
  233. ↑ ציון 6 ואילך.
  234. ↑ רמב"ם בהב"ח פ"ד הי"א.
  235. ↑ מדות פ"ד מ"ג; רמב"ם שם.
  236. ↑ רש"י יחזקאל מא ט.
  237. ↑ עי' ר"מ קזיס שם; עי' תוי"ט שם, בפי' הא', ובסו"ד, שיש להוכיח כן.
  238. ↑ תוי"ט שם.
  239. ↑ ר"מ קזיס שם; עי' תוי"ט שם, בסו"ד.
  240. ↑ ר"מ קזיס שם.
  241. ↑ ר"מ קזיס שם: ונראה, עיי"ש הטעם.
  242. ↑ עי' תוי"ט שם, בפי' הב'.
  243. ↑ רבינו שמעיה מדות פ"ד מ"ג; עי' רמב"ם שבציון 259; ר"מ קזיס שם, בשמו. ועי' ר"מ קזיס שם, שהסתפק, שיתכן שהמדובר בפתחים שהיו בתאים רבים.
  244. ↑ עי' ציון 265 ואילך.
  245. ↑ ראב"ד בהשגות בהב"ח פ"ד הי"א; מאירי מדות שם.
  246. ↑ סתם משנה מדות פ"ד מ"ג.
  247. ↑ מאירי שם. ועי' מאירי שם, שי"ג בע"א, ודחה.
  248. ↑ סתם משנה תמיד ל ב.
  249. ↑ עי' ת"ק במדות שם מ"ב; סתם משנה תמיד שם. רבינו שמעיה שם; רע"ב שם.
  250. ↑ עי' תמיד שם.
  251. ↑ עי' ר' יהודה במדות פ"ד מ"ב.
  252. ↑ עי' רבינו שמעיה שם מ"ג; עי' רע"ב שם; מלא"ש שם.
  253. ↑ עי' ציון 72.
  254. ↑ עי' רמב"ם בהב"ח פ"ד הי"א ופהמ"ש מדות פ"ד מ"ג; עי' מאירי שם.
  255. ↑ עי' תוי"ט שם, בד' הרמב"ם.
  256. ↑ עי' ציון 73.
  257. ↑ עי' תוי"ט שם, בד' רש"י.
  258. ↑ עי' רמב"ם בהב"ח פ"ד ה"ו.
  259. ↑ עי' רמב"ם שם הי"א, לשיטתו שבציון 254.
  260. ↑ עי' רבינו שמעיה מדות פ"ד מ"ג, לפי תוי"ט שם; ראב"ד בהשגות בהב"ח פ"ד הי"א. ועי' רש"י ב"מ לג א ד"ה אחד יורד.
  261. ↑ ראב"ד שם.
  262. ↑ רמב"ם שם; עי' מאירי שבציון הבא; רע"ב שם מ"ד.
  263. ↑ מאירי שם.
  264. ↑ ציון 13 ואילך.
  265. ↑ מדות פ"ד מ"ה.
  266. ↑ עי' רש"י מל"א ו ח, ע"פ ת"י שבציון 268; עי' רש"י יחזקאל מא ז, ע"פ יחזקאל שם ות"י שבציון 270.
  267. ↑ מל"א שם.
  268. ↑ ת"י שם: מסיבתא. עי' רש"י שם; עי' רד"ק שם.
  269. ↑ יחזקאל שם.
  270. ↑ ת"י שם: ופותיא מסיבתא וסלקא. עי' רש"י שם.
  271. ↑ עי' ת"י שם; עי' רש"י שם.
  272. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ה; עי' רש"י יחזקאל שם.
  273. ↑ יחזקאל שם. עי' רש"י שם.
  274. ↑ רש"י מל"א ו ח; עי' רש"י יחזקאל מא ז; עי' רש"י יומא יט א ד"ה מסיבה; עי' המפרש תמיד כו א, בשם ר' יעקב בר שמעון; עי' רד"ק במל"א שם וס' השרשים ע' לול, ע"פ ת"י שבציון 268; רד"ק יחזקאל שם; עי' פי' נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה מל"א שם, בד' ת"י שבציון הנ"ל; כס"מ בהב"ח פ"ד הי"ב, בשם רש"י ביומא ורד"ק ביחזקאל; מלא"ש מדות שם, בשם רד"ק ביחזקאל וס' השרשים.
  275. ↑ רש"י יומא שם.
  276. ↑ רש"י מל"א שם; עי' פי' נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה שם, בד' ת"י שבציון 268.
  277. ↑ רבינו גרשום תמיד כו א; ראב"ד שם; פי' הרא"ש שם; שיטה לרשב"י שם.
  278. ↑ רע"ב שם.
  279. ↑ רבינו אליקים יומא שם.
  280. ↑ פי' הרא"ש מדות שם.
  281. ↑ תפא"י שם מ"ג יכין ס"ק כד.
  282. ↑ רד"ק במל"א שם וס' השרשים שם: ויש לפרש; עי' פי' נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה שם, בשם י"א.
  283. ↑ רע"ב שם.
  284. ↑ ראב"ד שם.
  285. ↑ תפא"י שם.
  286. ↑ עי' מדות פ"ד מ"ז.
  287. ↑ ר"מ קזיס מדות מ"ה; תפא"י שם יכין ס"ק לח.
  288. ↑ ר"מ קזיס שם.
  289. ↑ עי' ר"א מבלגנצי שבציון 291.
  290. ↑ יחזקאל מא ה.
  291. ↑ ר"א מבלגנצי שם. ועי' ציון 68 ואילך, שלד' זו יהיו בבית שלישי שלושים ושנים תאים בלבד.
  292. ↑ עי' ציון 202 ואילך.
  293. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם מדות פ"ד מ"ד; עי' מאירי שם; רע"ב שם.
  294. ↑ עי' פהמ"ש שם, לגירסתנו; רע"ב שם.
  295. ↑ עי' פהמ"ש שם; עי' מאירי שם; רע"ב שם.
  296. ↑ עי' פהמ"ש שם; עי' מאירי שם; רע"ב שם.
  297. ↑ פהמ"ש שם.
  298. ↑ פהמ"ש (קאפח) שם.
  299. ↑ מל"א ו ו. עי' פהמ"ש שם; רע"ב שם.
  300. ↑ רע"ב שם.
  301. ↑ רע"ב שם.
  302. ↑ עי' מאירי שם; רע"ב שם.
  303. ↑ רע"ב שם.
  304. ↑ רע"ב שם.
  305. ↑ מאירי שם.
  306. ↑ רע"ב שם.
  307. ↑ עי' מאירי שם.
  308. ↑ מל"א שם. מדות שם מ"ד. עי' פהמ"ש שם מ"א; עי' מאירי שם מ"ד; עי' רע"ב שם.
  309. ↑ רע"ב שם.
  310. ↑ ר"מ קזיס מדות פ"ג מ"ו, בד' הרמב"ם.
  311. ↑ עי' ציון 119 ואילך.
  312. ↑ עי' ראשונים שבציון הנ"ל ואילך.
  313. ↑ עי' גמ' שבציון 29.
  314. ↑ עי' מל"א יד כו-כז ודהי"ב יב ט-י.
  315. ↑ רש"י ור"י קרא מל"א שם כח; עי' רד"ק שם כז, בפי' הב'.
  316. ↑ מיוחס לרש"י דהי"ב שם י, בשם מורו.
  317. ↑ רד"ק שם, בפי' הב'.
  318. ↑ עי' מל"א שם כח ודהי"ב שם יב.
  319. ↑ עי' רד"ק מל"א שם; רד"ק דהי"ב שם; עי' רלב"ג מל"א שם.
  320. ↑ אברבנאל מל"א שם.
  321. ↑ רש"י ור"י קרא מל"א שם.
  322. ↑ עי' רלב"ג שם.
  323. ↑ עי' מיוחס לרש"י דהי"ב שם יא; עי' רלב"ג שם יא יט.
  324. ↑ מיוחס לרש"י שם.
  325. ↑ עי' אוצר המדרשים עמ' 529.
  326. ↑ אברבנאל מל"א יד כח.
  327. ↑ עי' ציון הבא ואילך.
  328. ↑ יחזקאל מ ו-ז.
  329. ↑ עי' רש"י יחזקאל מ ז; עי' רד"ק שם יב, בשמו.
  330. ↑ יחזקאל מ יז.
  331. ↑ רש"י שם ז.
  332. ↑ עי' רד"ק שם ז; עי' ר"א מבלגנצי שבציון הבא ואילך.
  333. ↑ עי' רד"ק שבציון הבא; ר"א מבלגנצי שם.
  334. ↑ עי' רד"ק שם י; עי' ר"א מבלגנצי שם ז.
  335. ↑ עי' רש"י יחזקאל מ ז.
  336. ↑ יחזקאל מ י.
  337. ↑ עי' ציון 329 ואילך.
  338. ↑ רש"י שם ז.
  339. ↑ עי' רש"י שם.
  340. ↑ רש"י שם.
  341. ↑ עי' ציון 332 ואילך.
  342. ↑ עי' רד"ק שם יב.
  343. ↑ רד"ק שם י; עי' ר"א מבלגנצי שם.
  344. ↑ עי' רש"י יחזקאל מ ז; עי' רד"ק שם.
  345. ↑ רש"י שם; עי' רד"ק שם; עי' ר"א מבלגנצי שם ט.
  346. ↑ יחזקאל שם ז. עי' רש"י שם.
  347. ↑ עי' רש"י ורד"ק שם, ע"פ ת"י שם; עי' ר"א מבלגנצי שם.
  348. ↑ יחזקאל שם. עי' רש"י ורד"ק שם.
  349. ↑ עי' רש"י שם יב ויג.
  350. ↑ רש"י יחזקאל מ יג.
  351. ↑ יחזקאל שם.
  352. ↑ עי' רש"י יחזקאל מ יג וטז.
  353. ↑ יחזקאל שם יג. עי' רש"י שם ושם.
  354. ↑ רש"י שם יג; רד"ק שם, בשמו.
  355. ↑ רש"י שם.
  356. ↑ יחזקאל מ טז.
  357. ↑ רש"י שם יג.
  358. ↑ רש"י שם טז.
  359. ↑ עי' ציון 335 ואילך. עי' רש"י שם.
  360. ↑ עי' ציון 74 ואילך. עי' רש"י שם.
  361. ↑ רש"י שם.
  362. ↑ עי' ציון 332 ואילך.
  363. ↑ עי' רד"ק שם יב.
  364. ↑ רד"ק שם.
  365. ↑ יחזקאל שם יג.
  366. ↑ עי' ראשונים שבציון הבא.
  367. ↑ רד"ק שם יג; עי' ר"א מבלגנצי שם.
  368. ↑ רש"י יחזקאל מ טז; עי' רד"ק שבציון 373 ואילך.
  369. ↑ רש"י שם.
  370. ↑ רד"ק שם.
  371. ↑ רש"י שם.
  372. ↑ יחזקאל שם.
  373. ↑ מל"א ו ד.
  374. ↑ רד"ק יחזקאל שם.
  375. ↑ עי' ת"י שם, לפי רד"ק שם; עי' ר"מ בן שמעון שם.
  376. ↑ עי' ציון 335 ואילך. עי' רש"י יחזקאל מ טז.
  377. ↑ יחזקאל שם.
  378. ↑ עי' ציון 358.
  379. ↑ רש"י שם.
  380. ↑ עי' רד"ק שם.
  381. ↑ עי' ר"א מבלגנצי יחזקאל מ כא.
  382. ↑ כ"מ מר"א מבלגנצי שם; עי' צורת הבית סי' ט.
  383. ↑ יחזקאל מ כ-כא.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:תאים&oldid=157376"