אנציקלופדיה תלמודית:ת (האות)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:15, 1 בספטמבר 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - האות העשרים ושתיים מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.

צורתה

צורת האות תי"ו מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2].

צורתה

צורת התי"ו, אמרו בזוהר שהיא מחוברת מהאותיות דל"ת ונו"ן[3]. ויש שכתבו שהיא מחוברת מרי"ש ונו"ן[4]. ויש שכתבו שהיא מחוברת מרי"ש ווא"ו[5]. ויש שכתבו שהיא מחוברת מוי"ו בתוך דל"ת[6]. ויש שכתבו שהיא מחוברת מדל"ת קטנה הפוכה בתוך דל"ת גדולה[7]. רגל התי"ו שמלפניו שבור[8]. הת"ף מבין האותיות שיש להם זויות[9].

התי"ו יש לו גג, ורגל ימין, ורגל שמאל, ומושב לרגל שמאל[10]. היו לו שני רגלים בימין או שני רגלים בשמאל, פסול[11].

גגה

גגה תהיה ארוכה[12], ואם היא קצרה יש מצדדים שהיא פסולה[13], וארכה ורחבה של הרי"ש יהיו שוות[14], ולא תהא ארוכה לצד שמאל יותר מרגלה[15], כדי שיוכל לכתוב לצדה אות אחרת למעלה ולמטה[16].

זוית הימני

הזוית של גגה וירכה הימנית יש שכתבו שעשויה כדל"ת[17]. ויש שכתבו שעשויה כרי"ש[18]. ויש שכתבו שאין קפידא אם יעשנו כמו דל"ת או כמו רי"ש[19].

רגלה הימנית

רגלה הימנית תהיה קצרה[20], שלא תדמה לפ"ה פשוטה[21], או לכ"ף פשוטה[22]. וארכה ורחבה של הרי"ש יהיו שוות[23].

רגלה השמאלית

רגלה השמאלית תהיה כדלי"ת הפוכה[24]. ויש שכתבו שתהיה כוי"ו הפוכה[25]. ויש שכתבו שהיא כנו"ן הפוכה[26]. ויש מחלקים: בכתיבה קצרה שארכה עם גגה ג' קולמסין תהיה כמו דל"ת שאינה יכולה להיות כוי"ו מאחר ואורך וי"ו הוא ג' קולמסין, ובכתיבה ארוכה שארכה ד' קולמסין, ראוי יותר שתהיה כמו וא"ו שרוחב ראשה תהיה קצר ולא רחב שיראה קצת כבי"ת[27]. היתה קצרה כיו"ד הפוכה, ורגלה הימנית ארוכה יותר, יש מן האחרונים מצדדים שדומה לפ"ה פשוטה, ופסולה[28].

חיבור הרגל והגג

רגלה השמאלית מחובר לגגה[29], שהרי לא אמרו חז"ל אלא על האותיות ה"א וקו"ף שאינם דבוקים[30], ואם אינה נוגעת פסולה[31]. ויש סוברים שאינה דבוקה לגגו[32], כשם שאות ה"א אינו דבוק לגגו, ושניהם ענינם אחד שהרי הת"ף משמש במקום הה"א[33]. מקום הרגל השמאלי, יש שכתבו שיעמוד כנגד סוף גגה[34], ולדבריהם אף במקום שמאריך גגה[35], לא יעמיד רגלה באמצע גגה ויאריך מושב רגלה, אלא יתלה רגלה בסוף גגה[36]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים שאין קפידא אם תעמוד הרגל באמצע הגג[37].

מושב רגלה

מושב רגלה יהיה עקום לצדה השמאלי ולא לצדה הימני[38], שלא יראה כפ"ה פשוטה[39]. ולא יעשה הזוית עגולה אלא ישרה[40]. סוף מושב רגלה יהיה כנגד סוף גגה[41]. לא עשה לרגלה מושב, אינה אות ת"ף אלא חי"ת[42].

כתב ספרדי

התי"ו בכתב הספרדי תמונתה כמו רי"ש, ורגלה השמאלית כמו וי"ו הפוכה, ומתעקמת מעט למטה לצד שמאל, וכלפי ראשה לצד ימין[43], ונוגעת רגלה השמאלית בגגה[44].

הארכת התי"ו למלאות השורה

אין להאריך תי"ו שבסוף השורה, אלא אם רוצה למלאות השורה ירחיק תחילת התיבות שבשורה[45]. ומכל מקום כתבו ראשונים שיש להאריך תי"ו של ואהבת[46]. ויש שכתבו שאפשר להאריך התי"ו למלאות השורה, וכן נוהגים הסופרים[47].

תוי"ן מיוחדות

אותיות גדולות וקטנות

בין האותיות הגדולות שבמקרא, מוזכר תי"ו ראשונה של ותכתוב אסתר[48], או של תמים תהיה[49]. בין האותיות הקטנות שבמקרא[50], הוזכרה תי"ו שניה של ותכתוב אסתר[51], או של פרשנדתא[52], או של פרמשתא[53].

אותיות משונות

בין האותיות המשונות שנהגו בהם הסופרים[54], הוזכרו עשרים ושתיים תוי"ן שמשונים בראשם[55], וכן יש שנהגו עוד תוי"ן משונות[56].

הברתה ושימושה

אות תי"ו מאותיות הלשון[57], והבעתה כשנוגע הלשון בסוף החניכים סמוך לשורש השיניים[58]. אות תי"ו היא מן האותיות הכפולות בהברתן, קשה ורכה[59], היינו דגושה ורפויה[60]. וכן אמרו בקריאת-שמע*, שצריך לדקדק באותיותיה[61], שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה[62].

תי"ו משמשת בתחילת תיבה כגון תשמור, וכן בסוף תיבה כגון ושמרת[63]. תי"ו משמשת במקום ה"א בסוף תיבה[64], כשבא להורות שהתיבה סמוכה לאותה שלאחריה, כגון בכתוב: חכמת לב[65], שהיא במקום חכמה לב[66].

באותיות שבתורת מספרים, אות תי"ו משמשת במקום ארבע מאות[67].

הערות שוליים

  1. ↑ ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
  2. ↑ ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
  3. ↑ זוהר חוקת דף קפ ב. וכ"כ באלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ. ועי' ציונים 17, 26.
  4. ↑ מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות בשם רשב"י. ועי' ציונים 18, 26.
  5. ↑ האגור הל' תפילין סי' פה, ושכ"ה בס' התמונה, ועי' להלן; מור וקציעה או"ח סי' לו, שכ"ה בכתב הספרדי, עי' ציון 43. ועי' ציונים 18, 25.
  6. ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמג ורנ בשם ס' התמונה, ועי' ס' התמונה תמונה א אות ת ותמונה ב אות ת. ועי' ציונים 17, 25.
  7. ↑ הגהות ברוך שאמר (מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד) ואלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ) והאגור הל' תפילין סי' פה ומקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, בשם הרוקח; אלפא ביתא (שם עמ' רד ורנו); אלפא ביתא אחרון (שם עמ' רפג); לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציונים 17, 24.
  8. ↑ מדרש ר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט; מדרש האותיות בבתי מדרשות שם עמ' תסה.
  9. ↑ כתרי אותיות תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח.
  10. ↑ עי' להלן.
  11. ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת ס"ק ו.
  12. ↑ תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד.
  13. ↑ עי' מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות אות ת שמסתפק.
  14. ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז רמג.
  15. ↑ עי' הגהות ברוך שאמר אות קג מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד; אלפא ביתא אחרון שם עמ' רפג. ועי' ציון 41.
  16. ↑ אלפא ביתא אחרון שם.
  17. ↑ זוהר חוקת דף קפ ב; עי' כתרי אותיות תפילין שבציון 9, והגהות ברוך שאמר מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד והאגור הל' תפילין סי' פה, בדעתו; תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד והאגור שם, בשם האו"ז; הגהות ברוך שאמר שם ואלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמג בשם הרוקח; הגהות ברוך שאמר שם: כן כותבין כל המומחין; אלפא ביתא לריט"ל מובא שם עמ' רד; לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציון 3 ואילך.
  18. ↑ מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, ושם בשם רשב"י, עי' ציון 4.
  19. ↑ תיקון תפילין שם; מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת.
  20. ↑ תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא שם עמ' רמד; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.
  21. ↑ תיקון תפילין שם; אלפא ביתא שם.
  22. ↑ האגור שם; מקנה אברהם שם.
  23. ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז רמג.
  24. ↑ הגהות ברוך שאמר (מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד) ואלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ) והאגור הל' תפילין סי' פה ומקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, בשם הרוקח; אלפא ביתא (שם עמ' רד ורנו); אלפא ביתא אחרון (שם עמ' רפג); לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת; פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת.
  25. ↑ עי' ס' התמונה תמונה א אות ת ותמונה ב אות ת, ואלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג בדעתו.
  26. ↑ זוהר חוקת דף קפ ב; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות בשם רשב"י.
  27. ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמג.
  28. ↑ פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת.
  29. ↑ כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ט בשם י"א, ועי"ש: וכן קבלנו; תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; מיוחס לר"ן שבת קד א; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמד; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; המנהיג הל' תפילין עמ' תריד; הגהמ"י תפילין פ"א אות צ; ב"י או"ח סי' לו בד' הטור שם; לבוש שם ס"א וב; מ"ב שם ס"ק ט.
  30. ↑ כתרי אותיות תפילין שם; עי' מיוחס לר"ן שם; המנהיג שם; הגהמ"י שם.
  31. ↑ עי' טוש"ע שם ב; לבוש שם ס"א וב; מ"ב שם ס"ק ט.
  32. ↑ כתרי אותיות תפילין שם בשם סופרים הראשונים: י"א.
  33. ↑ עי' ציון 64 ואילך. כתרי אותיות תפילין שם בשם י"א.
  34. ↑ עי' תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה ושם עמ' 36, ציורים 58- 59; פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת בד' הראשונים שבציון 41.
  35. ↑ עי' ציון 46.
  36. ↑ תיקון תפילין וציורים שם.
  37. ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת ס"ק ב וג בד' האלפא ביתא לריט"ל שבציון 27.
  38. ↑ תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.
  39. ↑ תיקון תפילין שם; האגור שם; מקנה אברהם שם.
  40. ↑ בית אהרן צורת אות ת.
  41. ↑ עי' ברוך שאמר אות קג מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד; לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציון 15.
  42. ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח לו צורת אות ת ס"ק ה.
  43. ↑ מור וקציעה או"ח סי' לו.
  44. ↑ המנהיג הל' תפילין.
  45. ↑ הגהות ברוך שאמר אות קב מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה.
  46. ↑ תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה.
  47. ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו אות ת ס"ק ג.
  48. ↑ אסתר ט כט. מסורה גדולה ריש בראשית; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפח; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס לרוקח בסוה"ס יג א; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  49. ↑ מסורה גדולה ריש דברי הימים; מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
  50. ↑ ע"ע הנ"ל.
  51. ↑ אסתר שם. מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפב.
  52. ↑ אסתר ט ז. מדרש ר"ע שם; מחז"ו עמ' 684; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  53. ↑ אסתר ט ט. מסורה גדולה ריש ויקרא. ועי' מנחת שי אסתר שם וש"ב כא יט.
  54. ↑ ע"ע אותיות: אותיות משונות.
  55. ↑ ס' תגין הוב"א בתו"ש כרך כט עמ' צ: דמידלי רישיהון מכולהון.
  56. ↑ עי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעז, וקרית ספר לרוקח בסוה"ס, ותו"ש שם עמ' קפב.
  57. ↑ ס' יצירה פ"ב מ"ג.
  58. ↑ מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש מוצא האותיות.
  59. ↑ ספר יצירה פ"ד מ"א.
  60. ↑ פי' רס"ג שם והר"א מגרמייזא ועוד. ובספרי הדקדוק נאמרו כללים בדבר, אימתי היא דגושה והברתה חזקה ואימתי היא רפויה והברתה רכה, ועוד.
  61. ↑ עי' משנה ברכות טו א וגמ' שם ב וע"ע קריאת שמע.
  62. ↑ רמב"ם ק"ש פ"ב ה"ט: טוש"ע או"ח סא כג, וע"ע הנ"ל.
  63. ↑ ס' צחות לראה"ע דף לא ב; ס' הרקמה ש"ו עמ' 30.
  64. ↑ ס' צחות לראה"ע דף יד ב; כתרי אותיות תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח.
  65. ↑ שמות לה כה ושם לה.
  66. ↑ ס' צחות לראה"ע שם.
  67. ↑ ע"ע אותיות וע' גימטריא.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:ת_(האות)&oldid=157772"