בריחת יעקב מעשיו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בריחת יעקב מעשיו הינו מאורע המסופר בספר בראשית.

בפרשת תולדות מסופר רקע הסיפור ובפרשיות ויצא ווישלח מסופר על הבריחה.

רקע

יעקב נולד ליצחק ורבקה לאחר עשרים שנות עקרות יחד עם תאום - עשיו, כאשר עשיו הבכור ויעקב השני. כבר בזמן ההריון נודע לאימו בנבואה: "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי (גֹייִם) [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"[1].

עשיו מכר ליעקב אבינו את הבכורה בתבשיל עדשים, ולאחר מכן קיבל יעקב אבינו את הברכות במקום עשיו.

בעקבות כך עשיו החל לרדוף אחר יעקב אבינו.

חלום יעקב

על פי עצת אמו ובקשת אביו לקחת אישה דווקא מבנות לבן אחי אימו נמלט יעקב לחרן.

בדרכו מבאר שבע לחרן הוא הלך לישון ושכב באזור היישוב לוז.

בחלומו ראה סולם מוצב ובאו מלאכים עולים ויורדים. בחלום מתגלה ה' אל יעקב ומבטיח לו את הארץ אשר הוא שוכב עליה כמו גם הגנה בדרכו.

שיעקב קם בבוקר נפעם מהחלום ומצהיר שזהו בית אלוקים ושער השמים וקרא למקום "בית אל", והקים שם מצבה ונודר נדר שאם אלוקים ישמור ויגן עליו, הוא יקבע את המקום כאשר יחזור כבית אלוקים ויתן מעשר מרכושו לה'.

משמעות החלום

לאחר מראה הסולם, הקב"ה נגלה ליעקב ומבטיח לו כי הוא וזרעו עתידים לנחול את הארץ וכן שה' ישמור עליו בדרכו לבית חרן וידאג להשיבו ארצה לאחר מכן. דברי ההרגעה של הקב"ה הובילו את בעלי המדרש לפרש כי גם מטרת מראה הסולם הייתה לחזק את בטחונו של יעקב החרד בבריחתו מעשיו. בבראשית רבה‏[2] מובא כי הקב"ה הראה ליעקב בחלום את המלאכים המלווים אותו בארץ ובחוצה לארץ. המדרש מדייק מהפסוק כי מלאכי האלוהים "עולים ויורדים בו", כך שהם קודם עולים ורק לאחר מכן יורדים, כי המלאכים שעלו הינם מלאכי ארץ ישראל והמלאכים היורדים הינם מלאכי חוצה לארץ שילוו אותו בדרכו לחרן. במדרש בפרקי דרבי אליעזר ‏[3] מבואר כי הקב"ה הראה ליעקב את עליית ארבע המלכויות וירידתן לאחר מכן. הרמב"ן מבאר כי גם לפי מדרש זה מטרת החלום הינו להבטיח ליעקב כי הוא ישמור עליו בדרכו וכן ישמור על זרעו בעתיד.

בבית לבן

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הפיוס

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. בראשית, כה, כג
  2. בראשית רבה סח,יב
  3. פרקי דרבי אליעזר לה