מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

"דבר בעתו מה טוב"

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ה חשון תרס"ט.

לכבוד אחינו היקרים יושבי המושבות באה"ק, שלו' וברכה.

כאשר בשנה הבעל"ט, שנת ת"רעי"ן[למה יש שני גרשיים?], תהי' שנת השמיטה, והדבר ידוע, שישנם הרבה שאלות וספיקות בכל עניני עבודת הארץ בשביעית, שעם כל מה שנוהגים להקל, ע"פ הוראת הגאונים המפורסמת בדבר המכירה לנכרי, בתור הוראת שעה, שיתירה ב"ד חשוב כל זמן שיראה שהמצב של הישוב מוכרח לזה, עוד נשארים ענינים רבים שצריכים להתבאר, איזו עבודות הן מותרות לגמרי, איזו מהן מותרות הן דוקא ע"י נכרים, ואיזו מהן שאינן מעכבות את סדרי הישוב ותיקון המצב ההכרחי, ואין שום היזק אם ישארו על השנה של מוצאי שביעית, דף 221 @ שצריך למנע מהן לגמרי. והנה אע"פ שלפתרונן של כל השאלות הללו יש לנו ב"ה מורשה ממקורה של תורה, מדברי חז"ל וגדולי הראשונים והאחרונים, שיש לברר על ידם את הספיקות כולם, ע"פ דרכי ההוראה בעומקה של הלכה, מ"מ צריך עם זה לידיעה הגונה ג"כ בפרטי העבודות, בתכונתן, בשמושן והכרחן, אשר לפעמים לא יוכל הדבר להתברר כ"א דוקא ע"י ידיעות נסיוניות מהעובדים בעצמם. ע"כ אבקש בזה את כל אחינו העוסקים בעבודת ארצנו הקדושה במושבות היקרות תובב"א, את היחידים ואת הועדים הנכבדים, שיטיבו נא להמציא לי, כ"א כפי יכלתו, ידיעות מדוייקות מפרטי העבודות הנהוגות בסביבתם. ואת תופשי התורה שבהם אבקש, שיעירוני-נא בטובם, כ"א על הספיקות אשר תשיג ידו להעיר בהן, לפי ידיעתו של כל אחד בתורה ובבקיאות עניני עבודת האדמה, למען נוכל לברר את הענינים על מכונם, להשיב לכל שואל דברים ברורים לאמתה של תורה, בעזרת השי"ת. וביחוד אבקש את היחידים המהדרים האמידים, אשר לא ירצו להתנהג בהיתירים הנובעים מהנהגת המכירה, אלא לשמור את השביעית במילואה, שהם צריכים לדעת ביותר דיוק את כל פרטי העבודות וההנהגות השייכות לקדושת השביעית הבעל"ט, שיקדימו להציע את ספיקותיהם בפרטיות, כדי שנוכל להעמיד את הענינים על בורים בעה"י למועד הנכון. כל מי שיכול להציע דבריו בלשוננו- הקדש ודאי הדבר נאה ומתקבל, אבל כל מי שאין יד ידיעתו משגת אל ימנע מהודיע את אשר עם לבבו בזה בכל לשון שהוא שומע. וצור ישראל יצמיח לנו מהרה קרן ישועתו על אדמת הקודש, ויריק שפע ברכה עד בלי די^[1] לעם קדשו על חבל נחלתו, לתן אותנו לשם ולתהילה בכל עמי הארץ^[2], בתתו מציון ישועה לישראל תפארתו במהרה בימינו, כנפשם היקרה ונפש קשור באהבתם, המתכבד בכבודם,

הק' אברהם יצחק הכהן קוק

עבד לעם קדוש על אדמת הקודש פה עיה"ק יפו והמושבות תובב"א.

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים