מיקרופדיה תלמודית:דוכן

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:22, 26 בינואר 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הגדרה'''</span><ref> '''ז'''', טור' רלב-רלה.</span></ref> - מדרגה במקדש, לעמידת הלוים בשעת שירה על הקרבן,...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[1] - מדרגה במקדש, לעמידת הלוים בשעת שירה על הקרבן, או לכהנים בשעת נשיאת-כפים

מהותו ומיקומו

דוכן פירושו כעין אצטבא (ערוך ערך דכן; רש"י ערכין יא ב ד"ה דוכן; פירוש המשניות לרמב"ם כלים ז ב), ולפיכך נקרא המקום בבית המקדש, בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, שהיה גבוה מקרקע שלפניו ועשוי כמין אצטבא, בשם דוכן (רבי אליעזר בן יעקב במסכת מידות ב ו, וברטנורא שם, ורש"י ערכין שם; רמב"ם בית הבחירה ו ג).

בדוכן היו שלש מעלות (ראה רש"י יומא טז א ד"ה ובו, וברטנורא שם, ורמב"ם שם. וראה מאירי מידות שם) שהיו משוכות לצד מערב - לכיון עזרת כהנים (תפארת ישראל שם אות סג, ובסימניו לצורת בית המקדש אות כה, וכן כתב בספר עזרת כהנים מידות שם ד"ה ובה שלש) - וכל מעלה היתה בגובה חצי אמה, והיה נתון על מעלה אחת בגובה אמה שבין עזרת ישראל לעזרת כהנים (מידות שם), ויחדיו היו ארבע מעלות (תפארת ישראל ועזרת כהנים שם).

אורכו

שלש המעלות של דוכן היו לכל אורך עזרת כהנים - היינו בכל רחבה שמצפון לדרום - ולא רק כנגד המזבח בלבד (תוספות ישנים יומא טז א ד"ה אי אמרת), באורך מאה ושלשים וחמש אמה כרוחב העזרה (שלטי גבורים פי"ד, וכן הוא בציור בית המקדש של התפארת ישראל למסכת מידות, ובסימניו שם אות כה. וראה ערך בית המקדש), שכן שנינו שעל ידי שלש המעלות, יחד עם המעלה הראשונה, היתה עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה (משנה מידות ב ו. תוספות ישנים יומא שם, וראה להלן שדבר זה שנוי במחלוקת).

ויש שכתב שהדוכן לא היה משוך בכל העזרה מצפון לדרום אלא כנגד המזבח בלבד, והוכיח כן מהפסוק: וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרֲרִים וגו' עֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ (דברי הימים ב ה יב), שמשמע שהדוכן שעליו עמדו הלוים היה רק כנגד המזבח (חנוכת הבית אות כג, בשם חכם אחד, הביאו בספר עזרת כהנים מידות ב ו ד"ה והדוכן ב[2]).

האם הדוכן היה בנין בפני עצמו

  • יש סוברים שהדוכן היה בנין בפני עצמו בגובה אמה וחצי מעזרת כהנים, נמצא שבשלש המעלות של הדוכן לא הוגבהה עזרת כהנים, ואין עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל אלא באמה אחת של המעלה הראשונה (תפארת ישראל מידות ב ו אות סג, ועזרת כהנים שם ד"ה נמצאת בדעת רש"י ביומא טז א ד"ה רבי, וראה תוספות ישנים שם שתמהו עליו מלשון המשנה במידות, וראה בעזרת כהנים שם שרש"י לא גרס במשנה כן).
  • יש סוברים שהדוכן היה בגובה עזרת כהנים, שהוא בגובה שנים וחצי אמות מעזרת ישראל (תוספות ישנים יומא טז א ד"ה אי אמרת, על פי המשנה מידות ב ו).
  • ויש הסוברים שאין עזרת כהנים גבוהה כלל מעזרת ישראל (דעת תנא קמא במידות שם, וראה ערך עזרת כהנים), ולדעתם היה הדוכן עומד על הקרקע ישרה באותו מקום (תפארת ישראל מידות שם).

בשטח איזו עזרה נבנה

שלש המעלות של הדוכן היו מאחת עשרה האמה של עזרת כהנים (ראה פירוש הרא"ש מידות ב ה ד"ה שעליהן, ושם ו ד"ה מעלה, וכן מבואר ברמב"ם בית הבחירה ו ג[3]); ויש שנראה מדבריהם שמקום הדוכן היה בעזרת ישראל (ראה רש"י יומא טז א ד"ה ותנן, ומאירי שם, וברטנורא מידות ב ו שהמעלה הגבוהה אמה היתה בעזרת ישראל, ומשמע שגם הדוכן היה שם, וכן הוכיח בעזרת כהנים מידות שם ד"ה ובה, בדעת בדעת שלטי גבורים פכ"ז).

שימושו

דוכן זה שימש מקום לעמידת הלוים בשעה שאומרים שירה על הקרבן (ראה ערך שירה. רש"י יומא טז א ד"ה ודוכן[4]; רמב"ם בית הבחירה ו ו; פירוש הרא"ש מידות ב ה ו; ברטנורא שם ו), אבל על חמש עשרה המעלות העולות מעזרת נשים לעזרת ישראל (ראה ערך בית המקדש) היו הלוים עומדים בשיר רק בשמחת בית השואבה (רש"י סוכה נא ב ד"ה שעליהן, ותוספות שם א ד"ה שעליהן. וראה ערך שמחת בית השואבה), וכן נקרא מקום עמידת הלוים בשיר על הקרבן בשם דוכן במשנה (קדושין עו א מן הדוכן ולמעלה, ורש"י ד"ה ולא; ערכין יג ב אין פוחתין מי"ב לוים עומדים על הדוכן) ובגמרא (סוכה נא א מעלין מדוכן ליוחסין, וכן ערכין יא א).

בכתוב נקרא דוכן זה בשם גְּדֶרֶת הֲגִינָה (יחזקאל מב יב), ותרגומו: "דוכן ליואי" (יונתן שם), ונקרא כן מפני שהיה עשוי בנין גדר אבנים עם מעלות (רש"י ורד"ק שם), והגינה כמו נגינה, לפי שהיו מנגנים עליו (ראה רש"י שם, ופירוש הרא"ש מידות ב ו, ופירוש ב במצודת ציון שם); ויש מפרשים הגינה נאה, מלשון הגונה (רד"ק שם).

יש מהראשונים שחולק וסובר שהדוכן של שלש המעלות שבראש עזרת כהנים היה משמש לכהנים לנשיאת כפים, והלוים היו עומדים בראש עזרה שלהם - היינו בחמש עשרה המעלות שמעזרת נשים לעזרת ישראל (ראה זבחים קטז ב, שעזרת נשים היא מחנה לויה, וראה ערך מחנות) - וכך נאה, ברכת כהנים בראש עזרתם, ושל לוים בראש עזרתם, וישראל ביניהם (פירוש הר"ש מידות שם, וכן כתב בתפארת ישראל שם אות סד[5]), וכתבו אחרונים שאף לדעה זו עיקר דוכן הכהנים היה במעלות האולם, אלא שאם היה דוחק באותן המעלות מחמת ריבוי כהנים, היו שאר הכהנים נושאים כפיהם על דוכן זה שבראש עזרת כהנים (תפארת ישראל שם, שלא לחלוק על משנה מפורשת בתמיד פרק ז[6]).

דוכן שבבית הכנסת

במובן הרחב נקרא דוכן גם מקום נשיאת הכפים של הכהנים בבית הכנסת (ראה שבת קיח ב: אם אומרים לי וכו' עלה לדוכן וכו', ורבי יוסי היה אחר החורבן, וראה סוטה לח ב בית הכנסת שכולה כהנים כו' לדוכן, וכן בראשונים וטוש"ע אורח חיים קכח).

הערות שוליים

  1. ז', טור' רלב-רלה.
  2. וראה מאירי מידות שם שהמעלה היתה על פני כל פתח עזרת כהנים.
  3. וראה ר"ש מידות שם משנה ו שהאמה היתה מפסקת בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, והדוכן בתחילת עזרת הכהנים, וראה מדרש רבה במדבר ז שהדוכן קדושתו עוד יותר מקדושת עזרת כהנים.
  4. וראה רש"י סוכה נא ב ד"ה שעליהן, ותוספות שם א ד"ה שעליהן.
  5. וראה תוספות יום טוב שעירב את פירוש הברטנורא והר"ש, והם פירושים שונים.
  6. ראה שם שעיקר הדוכן נעשה ללוים, וכן כתב בסימניו לצורת בית המקדש אות כה, אבל מדברי הר"ש נראה שלא היה דוכן ללוים.