מיקרופדיה תלמודית:דופן עקומה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:12, 26 בינואר 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הגדרה'''</span><ref> ז טור רלט – רמה.</span></ref> - צירוף חלק מסכך הסוכה אל הדופן הסמוכה לו, שתהא לו...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[1] - צירוף חלק מסכך הסוכה אל הדופן הסמוכה לו, שתהא לו תורת דופן, ורואים כאילו הדופן עקומה, כדי להכשיר את הסוכה

גדרה ודינה

ההלכה

הלכה למשה מסיני שאומרים דופן עקומה (סוכה ו ב; רמב"ם סוכה ה יד; שו"ע או"ח תרלב א).

והכוונה, שסכך פסול, אף על פי שאם היה באמצע הסוכה הוא פוסל בשיעור ארבעה טפחים (ראה ערך סוכה), אבל אם הוא מן הצד, סמוך לדופן, אינו פוסל אלא בארבע אמות, ובפחות מארבע אמות אנו אומרים דופן עקומה (סוכה יז א; רמב"ם וטוש"ע שם), שכן דרך כתלים להתעקם (ר"ן ומאירי סוכה ד א, לפירוש הראשון להלן; ריטב"א שם, לפי' השני להלן).

פירוש ההלכה

הראשונים נחלקו בפירוש הלכה זו:

  • יש מפרשים שאנו רואים את הסכך הפסול כאילו הוא דופן שנתעקמה למעלה (רש"י סוכה ד א ד"ה פחות, יז א ד"ה פסולה וד"ה אם יש וד"ה דרב; רבינו חננאל יח א; כסף משנה סוכה ד יד, לדעת הרמב"ם; ר"ן ומאירי סוכה ד א; ראבי"ה סוכה תרכט; טוש"ע או"ח תרלב א), ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל (רמב"ם שם; שו"ע שם).

ולכן באויר מפסיק בין הכותל לסכך הכשר פוסל בשלשה טפחים, ואין אומרים דופן עקומה, כיון שבאויר אין כאן מה שיחשב לדופן (רש"י סוכה יז א ד"ה פסולה; ר"ן ומאירי שם ד א).

  • ויש מפרשים שאין הסכך הפסול נחשב כדופן, אלא שרואים את הדופן כאילו היא עקומה והולכת תחת הסכך הפסול ומגיעה עד לסכך הכשר (רב נסים גאון עירובין ד ב; פי' ב ברש"י יז א ד"ה פסולה, שרש"י דחה אותו; ר"ן וריטב"א ד א, בשם רש"י; מאירי שם, בשם יש מפרשים), וכאילו נתקרבה הדופן לסכך (ר"ן וריטב"א שם לפירוש זה).

בית שנפחת

בית שנפחת גגו באמצע, וסיכך על גבי מקום הפחת בסכך כשר, אם יש מן הכותל עד לסכך ארבע אמות פסולה; שתקרת הבית פסולה משום תעשה ולא מן העשוי (ראה ערכו), והיא מפסקת בין הדפנות לסכך (סוכה יז א, ורש"י ד"ה בית; רמב"ם סוכה ה יד; שו"ע או"ח תרלב א).

אבל פחות מארבע אמות אפילו משהו (רש"י סוכה ד א ד"ה פחות) - כשרה, שאנו אומרים דופן עקומה היא (סוכה יז א; ירושלמי סוכה א יא), ואין כאן הפסק (רש"י עירובין ג ב ד"ה ולדופן).

אכסדרה

ולא רק בתקרת הבית, שהכתלים שלו עשויים בשביל האויר שבתוך הבית, אלא אפילו בתקרת אכסדרה - בנין העשוי לאויר, שאין לו דפנות מכל צדדיו כבית (ראה ערכו) - שאין הכתלים עשויים בשביל האכסדרה אלא הם מן הבתים המקיפים אותה, אנו אומרים דופן עקומה (סוכה יז א; רמב"ם סוכה ה יד).

כגון חצר המוקפת בתים מתוכה ופתוחים לה משלש רוחותיה, ולפני הבתים עשו אכסדראות סביב לשלש רוחותיה, והאכסדרה פתוחה היא, ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה, וסיכך על גבי כל אוירה של חצר, ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות הבתים המפסיקות בין הבתים לאכסדרה, ונמצאת תקרת האכסדרה מפסקת סביב בין הסכך לדפנות, ואומרים דופן עקומה להכשיר את האכסדרה (רש"י שם ד"ה וכן חצר).

סכך פסול

ולא באלו בלבד שהסכך ממין כשר הוא, אלא שנפסל מחמת תעשה ולא מן העשוי; אלא אפילו אם הסכך הוא מדבר שאין מסככים בו, הסוכה כשרה ואומרים על אותו הסכך דין דופן עקומה (סוכה יז א, ורש"י ד"ה סכך כשר; רמב"ם סוכה ה יד; טוש"ע או"ח תרלב א).

סוכה קטנה

אין דין דופן עקומה אמור אלא בסוכה גדולה, דהיינו שיש בה יותר על הסכך הפסול כשיעור הכשר סוכה, אבל אם אין בה שיעור זה - הסוכה פסולה (רי"ף סוכה יז א; רמב"ם סוכה ה יד,טו; טוש"ע או"ח תרלב א, ומגן אברהם שם סק"ג).

בדפנות

לדעת הסוברים שכל הפסולים הפוסלים בסכך פוסלים גם בדפנות (ראה מרדכי סוכה רמז תשלא, בשם ראבי"ה. וראה ערך סוכה), לא נאמר דין דופן עקומה כלל, שהרי הסכך הפסול פסול אף לדופן, וממילא אין דין דופן עקומה מועיל כלל (קרבן נתנאל סוכה א י סק"ג)[2].

בפסול גובה

אצטבא בצד

היתה הסוכה גבוהה מעשרים אמה, שהיא פסולה (ראה ערך סוכה), ויש בה רק שלש דפנות, ובנה בה אצטבא כנגד הדופן האמצעית מן הצד, דהיינו שבנה האצטבא על יד אחת מדפנות הצדדים, והאצטבא ממעטת את גובה הסוכה מעשרים אמה, אם יש משפת האצטבא עד הדופן השניה פחות מארבע אמות - כשרה (סוכה ד א, ורש"י ד"ה פחות; רמב"ם סוכה ד יד; טוש"ע או"ח תרלג ו). ובפירוש הדבר נחלקו הפוסקים:

  • יש אומרים שהטעם הוא שאנו אומרים דופן עקומה היא, ורואים את הסכך העליון המחובר לדופן הרחוקה כאילו הוא מן הדופן עצמה ועקומה עד כנגד שפת האצטבא, ומשם מודדים גובה הסוכה משפת האצטבא ולמעלה, ואף על פי שמתחתיו נמשך כלפי חוץ, הואיל וראשו אינו כלה עד כאן, זהו גובה חללה, והרי נתמעט חללה מתחתיו (סוכה ורש"י שם; רא"ש סוכה א ג; כסף משנה סוכה ד יד; ט"ז או"ח תרלג סק"ו). ואף על פי שהדופן מצד עצמה גבוהה מעשרים אמה ואינה ראויה להיות דופן לסוכה, מכל מקום נעשית ראויה על ידי זה שרואים כאילו נתעקמה (סוכה ד א, ורש"י ד"ה התם).
  • ויש אומרים שרואים כאילו המחיצות נוגעות באצטבא (רמב"ם סוכה ד יד; מגיד משנה שם, בשם הגאונים), דהיינו שרואים כאילו נתקרבה הדופן בסופה לאצטבא (ריטב"א שם, בשם רש"י). ולמרות שגם דעה זו סוברת בסכך פסול שהסכך עצמו נעשה דופן (ראה לעיל שכך דעת הרמב"ם), מכל מקום ישנו חילוק בין כשהסכך פסול מחמת עצמו, לסכך זה שפסול רק מחמת גבהו, שכיון שיש שיעור הכשר סוכה באצטבא, והשאר הוא גם כן סכך כשר, אף על פי שהוא גבוה עשרים, אנו רואים כאילו נתקרבה הדופן לכאן (כסף משנה שם, לפירוש זה)[3].

אצטבא באמצע

וכן אם בנה אצטבא באמצע הסוכה, אם יש משפת אצטבא ולדופן ארבע אמות - פסולה, פחות מארבע אמות לכל רוח ורוח - הסוכה כשרה, שאנו אומרים דופן עקומה לכל רוח (סוכה ד א; רמב"ם סוכה ד יד; טוש"ע או"ח תרלג ז). ואף על פי שהדופן מצד עצמה אינה ראויה לסוכה, שהיא גבוהה מעשרים אמה, אומרים דופן עקומה (ריטב"א סוכה שם).

גבוהה עשרה

היתה האצטבא גבוהה עשרה טפחים - יש אומרים שאין דנים בה דין דופן עקומה, כיון שרשות אחרת היא, וכל שחלק רשות לעצמו אין דפנות הסוכה מועילות לו (מגיד משנה סוכה ד יד, בשם הרי"צ גיאת; ריטב"א סוכה ד א, בשם יש שפירש).

ויש חולקים וסוברים שאף בגבוהה עשרה טפחים אומרים דופן עקומה (מגיד משנה שם, בדעת הרמב"ם; אור זרוע ב רפב ט; ריטב"א שם; רא"ש סוכה א ג; טוש"ע או"ח תרלג ז), שאף על פי שהיא רשות אחרת - הסוכה כשרה, כיון שהאצטבא מוקפת מחיצות ומובדלת משאר הסוכה, ודומה לסוכה העומדת בראש הגג (רא"ש שם).

סוכה נמוכה

היתה הסוכה נמוכה מעשרה טפחים, וחקק בה כדי להשלימה לעשרה (ראה ערך סוכה), אם יש משפת החקק ולכותל שלשה טפחים, שאינו כלבוד - הסוכה פסולה, ואין אומרים בה דופן עקומה היא, שהרי כל פחות מעשרה אינו דופן, ולא אמרו דופן עקומה לעשות מאינו דופן דופן (סוכה ד א-ב, ורש"י ד"ה הכא).

בצירוף הלכה אחרת

בצירוף גוד אסיק

בדפנות שאינן מגיעות בגבהן לסכך, כגון שאין הדופן אלא עשרה טפחים והגג גבוה ממנה הרבה, שאילו היה הסכך הכשר ברחבו מגיע עד הדפנות היינו מכשירים הסוכה מחמת ההלכה של גוד אסיק - מחיצה שאינה מגעת למעלה עד הגובה הדרוש, ורואים כאילו היא נמשכת ועולה עד שם (ראה ערכו); אבל אם יש סכך פסול פחות מארבע אמות מפסיק בין הסכך הכשר לדופן, נחלקו הראשונים אם אומרים בו דופן עקומה:

  • יש סוברים שהדבר תלוי במחלוקת בפירושה של דופן עקומה, שאם נאמר הסכך הפסול נעשה כדופן, כל שאין שם חיבור סכך זה לדופן, אין אומרים דופן עקומה, שהפסק האויר מצד עצמו פוסל, ואין לומר שם דופן עקומה, כיון שאינו נמשך ממש עם הדופן; ואם נאמר שהדופן נתקרבה עד הסכך הכשר, אף כאן אנו אומרים דופן עקומה היא ונתקרבה עד הסכך הכשר, ושוב אנו אומרים גוד אסיק, כאילו עמדה כאן הדופן. ומכיון שהם סוברים כפירוש הראשון, שהסכך נהפך לדופן, הם פוסלים כשאין הדפנות מגיעות לסכך (ר"ן סוכה ד א, וכפירוש הב"ח או"ח תרלב ומגן אברהם שם סק"א)[4].

ויש מסבירים את דבריהם שאין לומר כאן דופן עקומה, כיון שאי אפשר להלכה זו אלא אם כן נאמר גם הלכה של גוד אסיק, ולדעתם אין אומרים שתי הלכות למשה מסיני של דיני מחיצות יחד, כשאחת תלויה בחברתה (שו"ת רבי עקיבא איגר א יב, בבאור דעת הר"ן; ישועות יעקב או"ח תרלב סק"ב).

  • ויש חולקים וסוברים שאומרים דופן עקומה אפילו כשאין הדפנות מגיעות לסכך, שרואים את הדופן כאילו היא עולה למעלה בתורת גוד אסיק (ראה ערכו), ושוב אומרים בה דופן עקומה (טור או"ח תרלב; ט"ז שם סק"א; אליהו רבה שם ב), שאין הפסק אויר פוסל אלא בגג הסוכה ולא בדופן, שהרי אומרים בה גוד אסיק (בית יוסף שם, לדעת הטור).

בצירוף לבוד

כתבו הראשונים, שאין אומרים דופן עקומה בצירוף הלכה של לבוד. כגון לדעת הסוברים שאין לבוד באמצע הסכך (ראה ערך סוכה, ושם שהלכה שיש לבוד גם באמצע), אם היה אויר יותר משלשה טפחים בסוכה, ומיעט את האויר מן הצד, עד הדופן, בסכך פסול, באופן שנשאר אויר פחות משלשה, אין אומרים דופן עקומה כדי שעל ידי כך יהיה לבוד מן הצד ויכשר (ר"ן סוכה יח א).

והסבירו האחרונים שהטעם הוא שאי אפשר לדון על הלכה אחת אלא מכח ההלכה השניה, שהרי לדעת הסוברים אין לבוד באמצע, אין כאן דין לבוד אלא אם נאמר שהיא דופן עקומה ונעשית דופן למעלה, ונמצא שהלבוד הוא מן הצד, וזה אין אומרים, וממילא הסוכה פסולה. ולכן אפילו לפי ההלכה שיש לבוד באמצע, אם היה לצד הדופן שני טפחים אויר, ואחר כך סכך פסול פחות מארבע אמות, שאי אפשר לומר דופן עקומה אלא אם נדון מקודם דין לבוד, שהאויר שמן הדופן עד הסכך הפסול, יהיה כסתום, הסוכה פסולה.

אבל אם כל אחת מההלכות אפשר לדון עליה בפני עצמה, אלא שכדי להכשיר את הסוכה צריכים לומר את שתי ההלכות, אומרים שתי הלכות. כגון לפי ההלכה שיש לבוד באמצע, אם היה סכך פסול פחות מארבע אמות מצד הדופן, ואחר כך שני טפחים אויר - הסוכה כשרה, שהרי יש כאן דין דופן עקומה גם מבלי שנאמר הלבוד שבאמצע, וכן יש כאן לבוד גם מבלי הדופן העקומה, אלא שאין ההכשר בא אלא אם נאמר כאן דופן עקומה וכאן לבוד, וזה נוכל לומר (שו"ת רבי עקיבא איגר א יב, שו"ע או"ח תרלב על המגן אברהם סק"א; מחצית השקל או"ח תרלב סק"ב).

ולפי זה הוא הדין אם היו הדפנות נמוכות מהסכך בפחות משלשה טפחים, ומן הצד ברוחב הסכך יש סכך פסול פחות מארבע אמות, אין אומרים לבוד ודופן עקומה, שהרי אי אפשר לומר דופן עקומה מבלי שנאמר מקודם לבוד (ישועות יעקב או"ח תרלב סק"ב).

ויש מן האחרונים שכתבו שאם הדופן נמוכה מהסכך פחות משלשה טפחים, כשרה הסוכה לדברי הכל (פרי מגדים או"ח תרלב אשל אברהם סק"א, והשאיר בצריך עיון; בכורי יעקב שם סק"ב; משנה ברורה שם סק"ד).

במקום העיקום

אכילה ושינה

במקום עיקום הדופן, דהיינו תחת הסכך הפסול, שאנו רואים כאילו הדופן נתעקמה שם, נחלקו הראשונים אם מותר לאכול ולישן תחתיו:

  • רוב הראשונים סוברים שאין אוכלים ואין ישנים תחתיו (רש"י סוכה יד א ד"ה ובלבד, ושם יז א ד"ה אם יש; מאירי שם ד א, יד א; ראבי"ה סוכה תרא,תריח; אור זרוע ב רפב,רפט; הגהות אשרי סוכה א ג; טוש"ע או"ח תרלב א) כל זמן שיש בסכך הפסול ארבעה טפחים (מאירי שם; טוש"ע שם)[5], שהוא מקום חשוב בפני עצמו, ואינו מתבטל אל הסוכה (ט"ז שם סק"ב; משנה ברורה שם סק"ו).

וכן הדין באצטבא שמיעטה מגובה עשרים אמה (ראה לעיל: בפסול גובה), שבין אצטבא ולכותל לא יישן (אור זרוע והגהות אשרי שם; רא"ש סוכה א ג, לדעת רש"י; כסף משנה סוכה ד יד, לדעת הרמב"ם; טוש"ע או"ח תרלג ו). ואין לחלק בין סכך פסול לסכך כשר שנפסל רק מחמת גבהו (ראבי"ה ואור זרוע שם), שהרי מה שהוא חוץ לאצטבא אין לו סכך, כיון שרואים את הסכך כאילו הוא כותל עקום (רא"ש שם; מגן אברהם תרלג סק"ו).

  • יש סוברים שהדבר תלוי במחלוקת אם בדופן עקומה אומרים שהסכך הפסול נהפך לדופן, או שהדופן נתקרבה עד הסכך הכשר (ראה לעיל: גדרו ודינו); שבאופן הראשון תחת העיקום פסול, ובאופן השני יש להקל (ר"ן סוכה ד א, אלא שפוסק כאופן הראשון, וממילא גם כאן פסול).
  • ויש סוברים שרק בבנה אצטבא למעט הגובה אין ישנים תחתיו, לפי ששם אנו רואים המחיצות כאילו נוגעות באצטבא (מגיד משנה סוכה יד ד, לדעת הרמב"ם והגאונים, וראה כסף משנה שם שדחה דבריו; ריטב"א סוכה ד א לדעת רש"י, ונחלק עליו).

פסול באמצע הסוכה

היה סכך פסול מונח לרוחב הסוכה כשיעור הפוסל ומפסיק את הסוכה בין שני חלקיה, אם יש מסכך הכשר לצד הדופן האמצעית יחד עם הסכך הפסול פחות מארבע אמות, ויש כשיעור הכשר סוכה בכל אחד מן הצדדים - הכל כשר: הצד הפנימי שקרוב לדופן כשר מצד עצמו, שהרי יש לו שלש דפנות כשיעור הכשר סוכה; והצד החיצון שלצד הפתח כשר על ידי דופן עקומה, שהרי אנו רואים את הדופן האמצעית כאילו נמשכת עד לסכך הכשר של החיצון. ואף על פי שלהכשרו של חיצון הסכך הפנימי חשוב כדופן, מכל מקום אין הפנימי נפסל על ידי כך, שהרי הוא נשאר במקומו ומכשיר (רא"ש סוכה א לג; טור או"ח תרלב; רמ"א שם ב, ומגן אברהם סק"ד).

הערות שוליים

  1. ז טור רלט – רמה.
  2. וראה ערך אמה, שלגבי שיעור האמה יש הבדל בין כשהשיעור המצומצם הוא להחמיר, ובין כשהשיעור בריוח הוא להחמיר, ולכן בדופן עקומה שהצמצום הוא להחמיר משערים בשיעור המצומצם. וראה עירובין ג ב, ורש"י ד"ה ולדופן.
  3. וראה מחלוקת מגיד משנה וכסף משנה שם אם מותר לאכול תחת הסכך אפילו במקום שגבוה מעשרים אמה. וראה להלן: במקום העיקום.
  4. וכן פסקו להחמיר בשו"ת פנים מאירות סא, ובבאור הלכה תרלב א ד"ה הכותל.
  5. וראה ערך סוכה, שיש אומרים שכל סכך פסול בשלשה טפחים אין ישנים תחתיו, ולדעתם גם כאן הדין כך.