הרב חיים יעקב גולדוויכט
|
|
הרב חיים יעקב גולדוויכט היה ראש ישיבת כרם ביבנה הראשון.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בד' באלול תרפ"ה בחצר שטרויס שבירושלים, לאביו ר' ישראל אלעזר גולדוויכט, מחשובי עדת החסידים בירושלים, דור תשיעי בירושלים.
תחילת תלמודו למד בת"ת תורת חיים אך בגיל צעיר עבר ללמוד בתלמוד תורה עץ חיים תחת השגחתו של הרב אריה לוין. הוא "קפץ" שתי כיתות, ולמד עם תלמידים הבוגרים ממנו בשנתיים. ובהמשך בישיבת עץ חיים בראשות הרב איסר זלמן מלצר. תוך כדי כך התקרב ל"רב מבריסק" הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, ובמשך כמה שנים יצק מים על ידיו. כמו כן התקרב לאדמו"ר מגור -"הבית ישראל".
בהגיעו לפירקו נשא לאשה את רחל מרים- ניצולת שואה, ביתו של הרב יוסף ברקוביץ, ראש ישיבת מהרש"א ומחבר ספר "חלקת יוסף". לאחר נישואיו עבר לבני ברק, והיה אחד מארבעת התלמידים הראשונים בישיבת סלבודקה בבני ברק בראשותו של הרב אייזיק שר, וכן התקרב קירבה גדולה אל החזון איש. בתקופה הזו החל להעביר "חבורות" בהן השתתפו בחירי האברכים שבעיר שלימים נודעו כגדולי תורה.
בשנת תשי"ד לאחר הפצרות מרובות מצד תנועת המזרחי העולמי נקרא לעמוד בראשות ישיבת כרם- ביבנה. הוא התייעץ על כך עם הרב מבריסק שהסתנגד למהלך, ועם החזון איש שעודדו לקבל על עצמו את המינוי (ובמיוחד לאחר שאשתו סיפרה לחזון איש על מצבם הכלכלי העגום). בחודש חשוון של שנה זו החל לכהן כראש ישיבה, אותה הנהיג במשך ארבעים שנה.
בראשית שנות הישיבה התגורר בישיבה במשך השבוע בגפו עד שפעמים נפגש עם משפחתו רק אחת לשבועיים, עד שהתאפשר הדבר לעבור להתגורר בישיבה.
הרב גולדוויכט התפרסם בשיעוריו שהושפעו בצורתם מרבו ר' אייזיק שר על שרטוט בניינו של השיעור, וכן בשיחותיו במוסר מחשבה ואגדה היו בנויות בצורה מסודרת של קושיות ותירוצים שסללו עומק חדש של נתיבות ביסודות האמונה.
במשך שנותיו בישיבה הגה ויסד כמה מפעלים חשובים, כדוגמת ישיבות ההסדר, כולל הוראה וכולל דיינות, תכנית ייחודית לתלמידי התפוצות, מכון להכשרת מורים למקצועות הקודש ועוד.
בשנת תשנ"א קיבל את פרס ישראל בשם איגוד ישיבות ההסדר.
בתחילת שנת תשנ"ד פרש עקב מחלה בלבו,ועבר להתגורר בשכונת ארזי הבירה בירושלים, ם התגורר עד לפטירתו בז' באדר א' תשנ"ה מדום לב. בהלוויתו, השתתפו בני ישיבות מכל הזרמים, וכן השתתפו בה רבנים גדולים כדוגמת הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב יוסף שלום אלישיב, והוא נטמן בהר המנוחות.
את מקומו בראשות הישיבה המשיך הרב מרדכי גרינברג, והיום מכהנים הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן כראשי הישיבה.
ספריו[עריכה]
חלק משיחותיו כונסו בספרים "אסופת מערכות", שהראשון שבהם יצא בחייו על ידי תלמידו הרב שלמה גמרא. לאחר ההצלחה של הפרסום הראשון, נתבקש הרב יעקב פרידמן, אשר כתב באותה עת בעיתון "יתד נאמן", להמשיך את הסדרה, ויצאו ספרים על החומשים, המועדים, פרקי אבות, והגדה של פסח. הסגנון בו כתב פרידמן את שיחותיו של הרב גולדוויכט, גרר ביקורת בשל השפה הנמלצת ופיתולי הלשון, בניגוד לדרך ההבעה הפשוטה שאפיינה את שיעוריו ושיחותיו של הרב גולדוויכט. למרות זאת, סמך הרב גולדוויכט את ידיו על עריכתו של פרידמן.
השקפת עולמו[עריכה]
בניגוד לראשי ישיבות ההסדר האחרות, הרב גולדוויכט אחז בהשקפת עולם חרדית-ליטאית, וראה ב"הסדר" מסלול "בדיעבד". הוא נהג להתבטא: "אנחנו לא ישיבת הסדר, אנחנו ישיבה עם הסדר".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורי הרב גולדויכט באתר ישיבת כרם ביבנה