אנציקלופדיה תלמודית:תרי דרבנן

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:17, 1 בפברואר 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - דברים שחיובם או איסורם הוא מחמת צירוף שני דיני דרבנן.</span> === <span di...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - דברים שחיובם או איסורם הוא מחמת צירוף שני דיני דרבנן.

פתיחה

ישנם חיובים או איסורים שהאדם פטור בהם מן התורה מחמת שני טעמים, ומחוייב בהם מחמת צירוף שני דינים שמדרבנן, כגון קטן בברכת-המזון*, שפטור מן התורה ואין חיובו אלא מדרבנן[1], לסוברים שהקטן עצמו חייב[2], שאכל פחות מכדי שביעה, שאין החיוב בברכת המזון באכילת פחות בכדי שביעה אף בגדול אלא מדרבנן לסוברים כן[3], נמצא שפטור מן התורה מחמת שני טעמים, ומחוייב מדרבנן בצירוף שני דינים. הערך דן בתוקף החיוב של תרי דרבנן לענין דינים שונים.

להוציא חד דרבנן

המחוייב מחמת תרי דרבנן, כגון קטן* בברכה אחרונה אחר אכילת פת פחות מכדי שביעה, שקטן אינו מחוייב במצוות אלא מדרבנן[4], וברכה אחרונה באכילת פת בפחות מכדי שביעה, אפילו בגדול אינה אלא מדרבנן, לסוברים כן[5], נחלקו ראשונים אם מוציא את המחוייב בחד דרבנן, כגון להוציא גדול שאכל פת פחות מכדי שביעה שחיובו מדרבנן: א) יש סוברים שאינו מוציא[6], ואותה שאמרו חכמים שקטן אינו מוציא את הגדול בקריאת-המגילה*[7], הטעם לפי שקטן חיובו בקריאת המגילה מחמת תרי דרבנן, שקריאת המגילה חיובה מדרבנן[8], והקטן אף בשאר המצוות אינו מחוייב אלא מדרבנן[9]. וכן בגדול שלא אכל אלא כדי שביעה, שאין חיובו בברכת-המזון* אלא מדרבנן[10], אין הקטן שאכל פחות מכדי שביעה, יכול להוציאו בברכת המזון, שהקטן חיובו בזה מחמת תרי דרבנן שאף בשאר מצות אין חיובו אלא מדרבנן[11]. וכן בקריאת ההלל* שאין הגדול יוצא מהקטן[12], ואף לסוברים שקריאת ההלל אין חיובו אלא מדרבנן[13], הטעם לפי שהקטן חיובו בזה מחמת תרי דרבנן, שאף בשאר מצות אין חיובו אלא מדרבנן[14]. ב) ויש סוברים שהמחוייב בתרי דרבנן מוציא את המחוייב בחד דרבנן[15].

דבר שבמנין

דבר-שבמנין* שאינו בטל בתערובת*[16], יש מן הראשונים סוברים שבתערובת איסור של תרי דרבנן, הוא בטל[17], לפיכך עיגול תאנים תרומה שנתערב בעיגולים של חולין, בטל, לפי שתרומה בזמן הזה הוא מדרבנן, לסוברים כן[18], ואף בזמן הבית, תרומת תאנים אינו אלא מדרבנן לסוברים כן[19]. ויש חולקים וסוברים שאין חילוק בדבר שבמנין בין חד דרבנן לתרי דרבנן, ואף בחד דרבנן דבר שבמנין בטל בתערובת[20].

הפרשת חלה מתרי דרבנן על חד דרבנן

עיסה שיש בה פטור אחד של תורה מחיוב חלה*, וחייבת מדרבנן, אין מפרישים ממנה על עסה החייבת מדרבנן ושיש בה שני פטורים של תורה, שנראה כמפריש מחיוב על הפטור[21]. ויש מהאחרונים חולקים וסוברים שאין חומר בפטור אחד על שני פטורים, ותורמים מזה על זה[22].

בפסיק רישא

העושה מלאכה בשבת שלא בכוונה[23] בפסיק רישיה[24], שלא ניחא ליה[25], שאסור לסוברים כן[26], אם הוא דבר האסור בתרי דרבנן, יש מן האחרונים שכתבו שמותר[27], ולפיכך מותר לסגור תיבה גדולה שיש בה זבובים[28], שאיסורה מחמת תרי דרבנן, שצידת זבובים אינה אסורה אלא מדרבנן[29], וכן צידה בתיבה גדולה שאין אדם העומד בתוכה יכול לתופסה בחד שחייה אינה אסורה מן התורה[30]. ויש שפקפקו על היתר זה[31]. על דיני שבות דשבות דהיינו תרי דרבנן, ע"ע שבות.

קדושין באיסורי הנאה בתרי דרבנן

המקדש בדבר האסור בהנאה מחמת תרי דרבנן, כגון בחמץ-נוקשה*, לסוברים שאין אסורו אלא מדרבנן[32], ובערב פסח בשעות שרבנן אסרו בו חמץ[33] - שהמקדש בדבר האסור בחד דרבנן אינה מקודשת[34] - יש סוברים שמקודשת[35], מספק[36]. ויש סוברים שאינה מקודשת[37], שכל המקדש מקדש על דעת חכמים[38]. על חמץ שאיסורו מדרבנן[39], אם אסור להשהותו ביום טוב שני של גלויות, שאין איסור אכילתו אלא מחמת תרי דרבנן, ע"ע יום טוב שני של גליות[40].

על אדם העושה מעשה שנראה שעובר על דבר שאסור מחמת תרי דרבנן, אם גזרו לאסור המעשה משום מראית העין, ע"ע חשד; מראית העין[41]. על דינים מדרבנן הנוהגים במצוות של תורה ותקנו חכמים תקנה הדומה למצוה של תורה, אם אין מחמירים בתקנה דרבנן את הדינים מדרבנן שנוהגים בשל תורה, משום שהוא תרי דרבנן, ע"ע כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון[42].

הערות שוליים

  1. ע"ע קטן.
  2. ע"ע הנ"ל, וע' חנוך ציון 25. ושם ציון 20 שי"ח.
  3. ע"ע ברכת המזון ציון 23 ואילך.
  4. ע"ע קטן.
  5. ע"ע ברכת המזון ציון 23 ואילך.
  6. ראשונים דלהלן.
  7. עי' חכמים משנה מגלה יט ב.
  8. ע"ע קריאת המגילה.
  9. ע"ע קטן. תוס' ברכות טו א ד"ה ורבי ומגילה יט ב ד"ה ורבי.
  10. עי' ציון 5.
  11. תוס' שם ושם.
  12. עי' סוכה לח ב; עי' רמב"ם חנוכה פ"ג הי"ד.
  13. ע"ע הלל ציון 48 ואילך. ושם ציון 18 ואילך שי"ס שחיובו מה"ת.
  14. תוס' מגילה שם.
  15. עי' תוס' שם ופנ"י שם לתוד"ה ודלמא ובאר יצחק סי' כז, בד' ר' יהודה במשנה שם; מ"א סי' קפו ס"ק ב, ע"פ פסחים קטז ב בסומא; באר יצחק שם בד' ר' יוסי ור"ש ערובין לה א.
  16. ע"ע דבר שבמנין.
  17. תוס' יבמות פא א ד"ה מאי, בפי' א, ור"ש ערלה פ"ג מ"ז בפי' א, בד' ר"ל יבמות שם.
  18. עי' ר"ל שם, וע"ע א"י ציון 180 ואילך וע' תרומות ומעשרות.
  19. ע"ע הנ"ל. תוס' ור"ש שם.
  20. עי' תוס' שם בתי' ב; עי' ר"ש שם בתי' ב וג; אהא"ז בית הבחירה פ"ו הט"ז אות ב, ובהערות שם נד' בסוף חלק עבודה, בד' הרמב"ם כלאים פ"א ה"א.
  21. שו"ת מהר"ם מרטנבורג ד"פ סי' תכג, והובא בב"י יו"ד סי' של בשם מצאתי כתוב, וכ"ה במל"מ תרומות פ"ה סוהי"ז וחזו"א דמאי סי' יב ס"ק יט לענין הפרשת-תרומות-ומעשרות. ועי' דרך אמונה תרומות פ"א ה"ח ביאור ההלכה ד"ה מהיכן, מו"מ מה חשוב תרי דרבנן לענין זה.
  22. טו"א מגילה יט ב.
  23. ע"ע דבר שאינו מתכון.
  24. ע"ע הנ"ל: בפסיק רישיה.
  25. ע"ע הנ"ל: בפסיק רישיה שלא ניחא לו.
  26. ע"ע הנ"ל ציון 228.
  27. עי' פמ"ג או"ח סי' שטז א"א ס"ק ז, בד' הרמ"א שם ג והובא בשעה"צ שם ס"ק יח, שמותר בפסיק רישיה, ושע"צ סי' שלז ס"ק ב וחזו"א או"ח סי' נב ס"ק טו וסי' סא ס"ק א, בדעתם שהיינו בשלא ניחא ליה. ועי' שש"כ פ"ה הע' מט,
  28. עי' רמ"א שם ומ"א שם ס"ק ז.
  29. עי' רמ"א שם, וע"ע צידה.
  30. ע"ע הנ"ל. פמ"ג שם.
  31. עי' חזו"א שם, ושאין להיתר מקור בגמ'.
  32. ע"ע חמץ נוקשה: באיסור אכילה והנאה.
  33. ע"ע חמץ ציון 168 ואילך.
  34. ע"ע קדושין.
  35. עי' תוס' פסחים ו ב ד"ה משש וקדושין נח א ד"ה אלמא וחולין ד ב סוד"ה מותר, ור"ן ורע"א פסחים שם וט"ז או"ח סי' תמג ס"ק ב, בדעתו; עי' ק"נ פסחים פ"ב סי' ב אות ז וחק יעקב או"ח סי' תמג ס"ק ו והכתב והקבלה דברים טז ד, בד' רש"י רש"י פסחים ז א ד"ה חמץ.
  36. תוס' חולין שם; עי' ר"ן שם. ועי' רע"ק שם שתמה שהשמיטהו השו"ע שם.
  37. פי' ר"ח בן שמואל קדושין ב א סוד"ה וקאמר בכסף; ט"ז שם וב"ש סי' כח ס"ק נא בד' רש"י פסחים ז א ד"ה חמץ, וב"ש שם בד' הרמב"ם אישות פ"ה ה"א.
  38. ע"ע קדושין. ר"ח בן שמואל שם.
  39. ע"ע חמץ, וע' חמץ נוקשה.
  40. ציון 470 ואילך.
  41. ציון 237 ואילך.
  42. ציון 51 ואילך.