מיקרופדיה תלמודית:כסלו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:14, 5 בפברואר 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl"> הגדרה</span><ref><span dir="rtl"> לא, טורים תרכג-תרכח.</span></ref> <span dir="rtl"> -החודש התשיעי למנין ה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[1] -החודש התשיעי למנין החדשים

זמנו וקביעותו

חודש כסלו נזכר במקרא בשמו (זכריה ז א, ונחמיה א א), וכן נזכר בשם "חדש התשעי" (ראה זכריה שם. וראה ירמיה לו ט וכב: בחדש התשיעי[2]), לפי שהוא תשיעי לניסן (ראה ראש השנה ז א), שממנו מונים את החדשים (ראה ראש השנה שם ורש"י, וראה ערך זכירת יציאת מצרים וערך ניסן).

השם "כסלו" הוא כשאר שמות החדשים שעלו מבבל (ראה דברי רבי חנינא בירושלמי ראש השנה א ב, ובבראשית רבה מח), שהם מלשון הפרסים (רמב"ן שמות יב ב; ריטב"א ראש השנה ג א ד"ה חדא[3]); ויש שכתבו שהשם כסלו הוא מלשון "כסיל", והוא הכוכב הנקרא כסיל שבו הגשם יורד (מדרש שמות החדשים, נדפס בספר תורה שלמה במילואים לפרשת בא).

כתיבתו עם או בלי יו"ד

"כסלו" נכתב במקרא בלי יו"ד אחר הלמ"ד (ראה לעיל), ובתרגומים יש גירסאות שנכתב בהם "כסליו" ביו"ד (ראה תרומת הדשן רלג, ושם שהוכיח כגירסא זו, ושם שבעברית הוא חסר, ובלשון תרגום הוא מלא).

ויש מן הראשונים שאף כתב שיש לכתוב בגט (ראה ערכו) כסליו ביו"ד (שלטי הגיבורים על המרדכי גיטין תמו[4]), והקדמונים היו נשמטים מלכתוב גט בכסלו מספק (תרומת הדשן שם); אבל רוב הפוסקים כתבו שיש לכתוב בגט כסלו חסר יו"ד (ראה ים של שלמה גיטין ד ל ולא, מתשובות הרא"ש שבטור אהע"ז (וברא"ש ובטור שלפנינו אינו); שו"ת מהרי"ל קפט, שכן הוא במקרא כנ"ל; תרומת הדשן שם; שו"ע אהע"ז קכו כד, ורמ"א שם ז; ב"ח שם. וראה ערך גט), לפי שהמקרא עיקר ומדוקדק יותר מהתרגום, והזמן שבגט נכתב בעברית ולא בלשון תרגום (תרומת הדשן שם), ואם כתב ביו"ד הגט כשר (ים של שלמה שם בשם הרא"ש, וראה שם ט י מר' הילל; חלקת מחוקק שם כה, ראה שם ב' טעמים; פרי חדש וגט פשוט שם), וכן אם כתב "כיסלו" - ביו"ד אחר הכ' - הגט כשר (ברכת המים על סדר הגט קד).

קביעותו

בזמן הזה שקביעות החדשים היא על פי חשבון (ראה ערך קדוש החודש), ראש חודש כסלו פעמים שהוא יום אחד, והיינו כשחודש מרחשון (ראה ערכו) שלפניו הוא בן כ"ט יום ("חסר") וראש החודש הוא ביום השלשים שהוא א' בכסלו, ופעמים שהוא שני ימים, והיינו כשמרחשון הוא בן שלשים יום ("מלא"), וראש חודש כסלו הוא ביום השלשים ולמחרתו שהוא א' בכסלו (רמב"ם קדוש החודש ח ד ו, וראה ערך הנ"ל וערך חודש וערך מרחשון). הימים שאפשר שיחול בהם א' בכסלו, הם א' ב' ג' ד' ה' ו' (טוש"ע או"ח תכח ב).

מלא או חסר

חודש כסלו - כשהקביעות על פי חשבון - פעמים שהוא כ"ט ימים ("חסר"), ופעמים שהוא שלשים ימים ("מלא") (רמב"ם שם ו. וראה ערך קדוש החודש בטעם הדבר[5]), ואינו יכול להיות חסר אלא בשנה שאף מרחשון חסר (ראה ערך מרחשון, שפעמים הוא מלא ופעמים חסר. רמב"ם שם). כשכסלו מלא, יום השלשים הוא ראש חודש טבת (ראה ערכו. רמב"ם שם ד).

דיני החודש

זמן לגזירת תענית על עצירת גשמים

הגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים - בארץ ישראל - בית דין גוזרים ג' תעניות על הציבור (משנה תענית י א; רמב"ם תעניות ג ב; טוש"ע או"ח תקעה ב), שני וחמישי ושני (משנה שם טו ב; רמב"ם תעניות שם; טוש"ע או"ח שם). על פרטי הדין, ובטעם קביעת התענית במועד זה, ואם יש תנאים החולקים על כך, ועל שאר תעניות שגוזרים על הציבור אם לא נענו, שיש מהן בכסלו, ראה ערך תענית גשמים (ושם אם ראש חודש כסלו דווקא, ועל הדין כשחל בשבת, ומי מתענה בתענית זו).

ג' כסלו

ג' בכסלו, נזכר במגילת-תענית (ראה ערכו) שעשאוהו יום טוב, לפי שבנו יוונים סימואות סימואות - מעין גג (ראה נוסח כתב יד למגילת תענית ט [וילנא תרפ"ה], שהיינו כעין מה שנאמר במלכים ב טז יח: ואת מוסך השבת אשר בנו בבית, וראה רש"י שם דהיינו גג), או צורות פסלים (פירוש האשל למגילת תענית שם [ירושלים תרס"ח]), או אוצרות (פירוש יעב"ץ ופירוש מהר"א הלוי למגילת תענית) - בעזרה, וכשגברה יד בית חשמונאי ביטלום והוציאום, ואותו היום שהוציאום עשאוהו יום טוב (מגילת תענית שם). על דיני מגילת-תענית (ראה ערכו) בזמן הזה, ראה ערכו.

ז' כסלו

ז' בכסלו, נזכר במגילת תענית שעשאוהו יום טוב, לפי שמת בו הורדוס שהיה שונא את החכמים, ששמחה היא לפני המקום כשהרשעים מסתלקים מן העולם (מגילת תענית ט).

כ"א כסלו

כ"א בכסלו, נזכר במגילת תענית שנקבע יום טוב, לפי שרצו הכותים להחריב את בית המקדש, וביקשו מאלכסנדר מוקדון שיתיר להם זאת, וביום זה בטלה עצתם, ועשו להר גריזים כדרך שרצו הכותים לעשות לבית המקדש, והוא "יום הר גריזים" (מגילת תענית ט, וראה שם באריכות בפרטי המעשה, וראה ערך כותים); ויש שגרסו שיום זה חל בכ"ה בכסלו, או שאינו חל כלל בכסלו אלא בטבת (ראה ערכו. יומא סט א, ושינויי נוסחאות שם. וראה ערך טבת).

כ"ה כסלו

כ"ה בכסלו, מתחילים בו שמונת ימי החנכה (ראה ערכו), על דיני החנכה, ראה ערכו. ושם על חנוכת המשכן בכ"ה בכסלו, ועל דינים שנאמרו בכ"ד כסלו משום היותו ערב חנוכה. על יום-כפור-קטן (ראה ערכו) בסוף כסלו, שיש נוהגים להתענות בכ"ד בכסלו, ראה ערכו, וערך חנכה. על תענית יארצייט בכ"ד בכסלו, ראה ערך יום שמת בו אביו.

דינים נוספים

* זמן הבאת בכורים (ראה ערכו) הוא עד חנוכה (רה ערך בכורים, ושם על פרטי הדין[6]).

* איסור ספיחי-שביעית (ראה ערכו), אינו נוהג אלא עד חנוכה (ירושלמי דמאי ב א[7]).

* זמן בעור-שביעית (ראה ערכו) בגרוגרות - ויש אומרים בתמרים (ר' יוחנן בפסחים נג א, וכן הוא בירושלמי שביעית ז א) - הוא עד חנוכה (ברייתא פסחים שם; רמב"ם שמיטה ז יא. וראה ערך בעור שביעית[8]).

יום שראוי להתענות בו

בכסלו שרף יהויקים את המגילה שכתב ברוך מפי ירמיה (ראה ירמיה לו, ושם כב-כג. וראה להלן), והוא מהימים שאירעו בהם צרות לאבותינו, וראוי להתענות בהם (בעל הלכות גדולות הלכות ט' באב ותענית; סדר רב עמרם גאון בסדר תענית; מחזור ויטרי עמ' 230; כלבו סג; טוש"ע או"ח תקפ, ועוד[9]).

וכמה גירסאות יש באיזה יום בכסלו היה הדבר:

* יש גורסים שהיה זה בז' בו (מגילת תענית שם ברוב הנוסחאות, וכן הביא המגן אברהם שם סק"ה ממגילת תענית. וכן הוא במנורת המאור [אלנקווא] ב עמ' 321).

* יש גורסים בח' (מגילת תענית [דפוס לבוב] תרס"ו, וכן הוא בסדר רב עמרם סדר תענית, ובבעל הלכות גדולות יח הובא במגן אברהם שם, ועוד).

* יש גורסים בה' (כלבו סג, הובא בשל"ה תענית פרק נר מצוה ד"ה וז"ל, ובמגן אברהם שם).

* ויש גורסים בכ"ח (טוש"ע שם. וראה ערך תענית צבור שיש סוברים שבעל נפש יחמיר על עצמו ויתענה בכולם).

וכן מצינו עוד גירסאות: בא' (ראה ארחות חיים הלכות תשעה באב כד); בי"ח (צדה לדרך ה א פ"ח); בכ' (טור דפוס קושטא רנד).

שאילת גשמים בגולה

שאילת גשמים בגולה, כתבו ראשונים שמתחילה לעולם בחודש כסלו (ספר מהרי"ל תפילות פסח ד), וראה ערך שאלה (ושם שבמקצת השנים הוא בתחילת טבת, ושלפני זמן המהרי"ל היה במקצת השנים בסוף מרחשון).

ט"ו בכסלו

בט"ו בכסלו, יש הנוהגים שהוא קביעות תענית לחברא קדישא (חיי אדם ב קנה מא [ויש דפוסים שכתוב: ט"ז בכסלו, ולכאורה טעות סופר הוא], וערוך השולחן או"ח תקסו ו, וביאור הלכה שם ב ד"ה ויש, ושער הציון קכט סק"ה).

הערות שוליים

  1. לא, טורים תרכג-תרכח.
  2. וראה עזרא י ט: חדש התשיעי, וברש"י שם שהוא כסלו, וחגי ב י,יח: לתשיעי, ובאבן עזרא ורד"ק שם י שהוא כסלו.
  3. וראה אבן עזרא שמות יב ב, ודברים טז א, שהחדשים הם מלשון כשדים.
  4. וכן הוא לפנינו בנוסח הגט בסמ"ק סוף מצוה קפד, ובהגהות ר"י פרלא אות יג, אבל אולי טעות סופר הוא. וראה ים של שלמה גיטין ט י מר' הילל.
  5. וראה בפירוש על הרמב"ם שם, ולבוש או"ח תכח א, בטעם שתיקנו דוקא במרחשון וכסלו שיהיו פעמים מלאים ופעמים חסרים, וראה ערך הנ"ל.
  6. וראה דרך אמונה בכורים ב ו בביאור ההלכה ד"ה אין (הב'), שמצדד שכבר מתחילת חנוכה אין מביאים, וכן כתב באור ישראל [מונסי תשס"ג] בשם בעל חידושי הרי"ם.
  7. וראה דרך אמונה שם, ושמיטה ד ו בביאור ההלכה, שאיסור זה נוהג עד תחילת חנוכה. וראה ערך ספיחי שביעית.
  8. וראה דרך אמונה שמיטה ד שם, שזמן הבעור הוא עד תחילת חנוכה.
  9. והובאו כפרק מיוחד בסוף מגילת תענית. וראה ערך מגילת תענית וערך תענית צבור בגדרי החיוב.