אנציקלופדיה תלמודית:משיח

הגדרת הערך - משיח בן דוד, שעתיד להתגלות ולגאול את עם ישראל, ומשיח בין יוסף שעתיד להתגלות לפני ביאת הגואל ולהתחיל את הגאולה.

פתיחה

ערך זה עוסק בגדרו של משיח בו דוד שעתיד להתגלות ולגאול את עם ישראל, וכן בגדרו של משיח בן יוסף שעתיד להתגלות לפניו ולהתחיל את הגאולה. על תקופתו של המשיח, והדינים שינהגו בזמנו, ועל החיוב להאמין בביאתו, ע"ע ימות המשיח. על כהן-גדול* הנמשח בשמן-המשחה*, שפעמים נקרא אף הוא משיח, ע"ע כהן גדול. על כהן משוח-מלחמה*, שנקרא אף הוא בשם משיח, ע"ע משוח מלחמה.

כמו כן, מצינו אחרים שנקראו משיח, כגון מלכים בעם ישראל ובאומות, שנקראו בנביאים ובכתובים בשם משיח: שאול^[1], דוד^[2], שלמה^[3], חזקיהו^[4], יאשיהו^[5], צדקיהו^[6], כורש^[7], אגריפס^[8], וכתבו ראשונים שכל מלך קרוי משיח^[9]. וכן גדולים אחרים נקראו בשם משיח, כגון אברהם יצחק ויעקב^[10], שכל משיחה היא לשון שררה וגדולה^[11], או שאף הם היו חשובים כמלכים^[12].

משיח בן דוד

המשיח

משיח – בן דוד^[13] - הוא כינוי לגואל העתידי שיבוא ויגאל את עם ישראל מהגלות^[14]. ואף על פי שלדעת ר' הילל אין משיח לישראל – אלא ה' ימלוך על עם ישראל לבדו^[15], שמיד בצאת ישראל מן הגלות כבוד ה' יראה עליהם ויחיו המתים ויהנו מזיו השכינה^[16] - שכבר אכלוהו בימי חזקיהו^[17], נדחו דבריו, שהרי הנביא זכריהו עומד בימי בית שני ומנבא: גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא וגו'^[18].

שמותיו של המשיח

המשיח נקרא בשמות רבים נוספים: משיח בן דוד^[19], מלך המשיח^[20], בן דוד^[21], בר נפלי^[22], שילה^[23], ינון^[24], חנינה^[25], מנחם בן חזקיה^[26], מצורע של בית רבי^[27], שלום^[28], ה'^[29], צמח^[30], נהירא^[31], דוד^[32], צדקנו, אליהו^[33], ענני^[34], אפרים^[35], פלא, יועץ, אל, גבור, אביעד, שר שלום^[36], זרובבל^[37].

ייחוסו

המשיח, אמרו במדרש שהוא מזרע דוד וכל מלכי יהודה בן אחר בן, שנאמר: ובן שלמה רחבעם אביה בנו וגו' וענני שבעה^[38], וענני הוא המשיח^[39], וכן יש מן הראשונים סוברים שהמשיח הוא מזרעו של שלמה המלך^[40], ומן האחרונים יש מוסיפים שהוא מזרעו של זרובבל בן שאלתיאל^[41]. ובזוהר אמרו שהמשיח הוא מזרע נתן בו דוד^[42], וכן יש מן האחרונים סוברים בדעת ראשונים שהמשיח יכול להיות מכל זרע דוד^[43]. ומכל מקום, יש מן הראשונים סוברים שקודם התגלותו של המשיח לא נדע את ייחוסו^[44].

יום הולדתו

יום הולדתו של המשיח, אמרו במדרש שהוא בתשעה-באב*^[45]. על מנהגים שונים שנוהגים בתשעה באב מחמת היותו יום הולדתו של המשיח, ע"ע תשעה באב.

מקום התגלותו

מקום התגלותו הראשון של המשיח, אמרו בזוהר שיהיה בגליל^[46]. ויש מן הראשונים סוברים שהוא במקום כלשהוא בארץ ישראל^[47].

זמן התגלותו

זמן התגלותו של המשיח, יש מן הראשונים סוברים שהוא כשתהיה צרה גדולה על היהודים, שנאמר: כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב^[48]. ועוד קודם לכן, יש מן הגאונים והראשונים סוברים שתחזור הנבואה לעם ישראל^[49].

על אליהו* הנביא, שיתגלה לפני בואו של משיח בן דוד, ע"ע אליהו^[50].

על משיח בן יוסף, שיתגלה לפני בואו של משיח בן דוד, עי' להלן^[51].

חזקת משיח

מלך מבית דוד^[52], ההוגה בתורה ועוסק במצוות, וכופה את ישראל ללכת על פי התורה, ולוחם מלחמות ה', יש מן הראשונים סוברים שהוא בחזקת משיח^[53], ואף על פי שאינו עושה מופתים ואינו מחדש דברים בעולם^[54]. ויש מן הראשונים סוברים שכשאינו יודע לדון על פי הריח, אין הוא בחזקת משיח^[55], ומן האחרונים יש מפרשים שהיינו כשבא מכשול על ידו בדין^[56]. וכן יש מן הראשונים סוברים שהמשיח צריך לעשות אותות ומופתים כדי שיאמינו בו שהוא משיח^[57], ומכל מקום, העושה אותות ומופתים ומכריז על עצמו שהוא משיח, ואינו עושה מעשים המחזיקים אותו למשיח – כגון להילחם מלחמות ה'^[58] – יש מן האחרונים סוברים שאינו בחזקת משיח, שאין הדבר תלוי אלא במעשיו^[59].

משיח ודאי

מלך – על כל ישראל ויהודה^[60] - שהוא בחזקת משיח והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו – לסוברים שהמשיח הוא שיבנה את בית המקדש^[61] - וקבץ נדחי ישראל, הרי זה משיח בודאי^[62], ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו, ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים שנאמר: ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהן ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד^[63].

על בית-המקדש* השלישי, שיש סוברים שמשיח בן דוד הוא שיבנהו, ע"ע בית המקדש^[64] וע' ימות המשיח^[65].

עדות על משיחות

עדות על אדם שהוא משיח, על פי נבואה או על פי מעשים שמשיח עושה, יש מן האחרונים סוברים שאין לקיימה על פי עדות הדיוטות אלא דוקא על פי בית דין של שלושה שחוקר ובודק את העדויות^[66]. ויש מן האחרונים מוסיפים שאף כשנביא מתנבא עליו שהוא משיח, אין להאמינו, שלא מצינו שיבוא נביא לבשר על הגאולה, אלא אליהו^[67].

ידיעת המשיח על משיחותו

המשיח עצמו, יש מן האחרונים סוברים שאף הוא עצמו אינו יודע שהוא המשיח, עד שיתגלה אליו ה' וישלח אותו לגאול את ישראל^[68].

תכונותיו

המשיח יהיה בעל חכמה יותר משלמה המלך^[69], וכן יהיה נביא גדול קרוב למשה רבינו^[70]. ומכל מקום, אף הוא ימות ככל אדם^[71].

על ייחוסם של הכהנים והלויים, שיש סוברים שנעשה על ידי המשיח ברוח הקדש, ע"ע ימות המשיח^[72].

משיחת משיח

המשיח, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם, וכן יש מן האחרונים סוברים, שצריך למשוח אותו בשמן-המשחה*^[73], שכיון שמשחרב בית המקדש הראשון פסקה מלכות בית דוד, יש צורך למשוח את המלך מחדש^[74], או שכיון שלאחר שמרדו ישראל ברחבעם ולא קבלו עליהם המלכות היו מלכי בית דוד צריכים משיחה כדי למלוך מחדש על כל ישראל – כדין מי שיש על מלכותו מחלוקת שצריך למשוח אותו^[75] – אף המשיח הבא מכוחם צריך משיחה^[76]. ויש מן האחרונים סוברים שאין צריך למשוח את המשיח^[77], שאף על פי שפסקה המלכות אין היא מפסקת את הירושה, ואין צורך למשוח מלך בן מלך^[78], או שכיון שיהיה שלום בישראל בימיו, בזמן שיש שלום אין צורך במשיחה^[79], ואין מרידת שבטי ישראל ברחבעם מצריכה משיחה מחדש כדי למלוך על כל ישראל, שכיון ששני שבטים, יהודה ובנימין, החזיקו במלכו בית דוד, די בכך^[80].

זכויותיו

המשיח, אמר רב חסדא שהוא נוטל נחלה בארץ ישראל כאחד השבטים, שנאמר: והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחֻזת העיר וגו'^[81], והנשיא הוא מלך המשיח^[82]. וכן יש מן הראשונים סוברים שהוא נוטל בארצות שכובשים ישראל חלק אחד משלושה עשר^[83], ונלמד מאותו כתוב^[84]. ויש שכתבו שדוקא בארצות שכובש המשיח מחוץ לארץ ישראל הוא נוטל חלק אחד משלושה עשר, אבל בארץ ישראל עצמה אינו נוטל אלא מה שצריך לו בשביל עבדיו, כפי שנוטל כל מלך^[85]. על מתנה שנותן המשיח מנחלתו לבניו או לעבדיו, אם היא חוזרת ביובל*, ע"ע יובל^[86].

משיח בן יוסף

מציאותו

מלבד משיח בן דוד שיגאל את ישראל, הוזכר בחז"ל משיח בן יוסף^[87], ובתרגום שמו משיח בן אפרים^[88], והוא יתחיל לגאול את ישראל ויקבץ גלויותיהם, אלא שהגאולה לא תושלם על ידו^[89]. ויש מן הגאונים סוברים שאין מציאותו של משיח בן יוסף הכרחית אלא כשעם ישראל לא יחזור בתשובה, אבל אם יחזור בתשובה, אפשר שיגיע משיח בן דוד מבלי שיגיע משיח בן יוסף^[90]. באופן דומה, יש מן האחרונים סוברים שמשיח בן יוסף יהיה דוקא בגאולה שהיא באופן של "בעתה", אבל בגאולה שהיא באופן של "אחישנה", אפשר שיבוא משיח בן דוד מבלי שיבוא קודם משיח בן יוסף^[91].

ייחוסו

משיח בן יוסף, אמרו בזוהר שהוא מזרעו של אביה בן ירבעם מלך ישראל^[92]. ויש סוברים שהוא מזרעו של יונה בן אמיתי הנביא^[93].

זמנו

משיח בן יוסף יתגלה קודם לבואו של משיח בן דוד, אלא שלא יגאל את ישראל גאולה שלמה עד שיבוא משיח בן דוד^[94].

מותו

משיח בן יוסף, אמרו עליו ר' דוסא או חכמים, שיהרג – במלחמת גוג ומגוג^[95] – ועל הספדו ניבא זכריה: וספדה הארץ משפחות משפחות לבד^[96]. הריגה זו, יש מן האחרונים שכתבו שהיא במלחמתם של ישראל כשהוא להם לראש, ולא במלחמות בין אומות העולם^[97]. ויש מן הגאונים והאחרונים סוברים שאין הכרח שמשיח בן יוסף יהרג במלחמה אלא הדבר תלוי בזכויותיהם של ישראל, ואם יהיו כולם צדיקים לא יהרג^[98].

בבניין בית המקדש

משיח בן יוסף, יש מן הראשונים סוברים שעתיד אף הוא להשתתף בבניין בית המקדש השלישי ביחד עם משיח בן דוד^[99].

משיח שקר

גדרו

האומר על עצמו שהוא משיח ומוסיף או גורע מצוות - אפילו מצוות שהן מדברי-קבלה*^[100] או מדברי-סופרים*^[101] - או שמוציא את המצוות מפשוטם, הרי הוא בדאי, רשע ואפיקורוס*^[102], והוא הדין במי שכופר באחד מעיקרי האמונה, כגון בשכר ועונש^[103], וכן האומר על עצמו שהוא משיח ואינו ראוי להיות נביא^[104] – כגון שאינו חכם^[105] – אין להאמינו בכך^[106], וכן האומר על עצמו שהוא משיח, וגורם לאיבוד ישראל בחרב ולפיזורם בגלות ולהשפלתם ולהחלפת התורה והטעיית רוב העולם לעבוד א-לוה מבלעדי ה', אין מכשול גדול מזה^[107]. וכן המתנבא על אדם שהוא משיח, יש מן הראשונים סוברים שאין זה כי אם עסקיו במעשה כשפים או שדים או שם המפורש, וסופו יהיה לבושת ולחרפה לו ולמאמינים בדבריו^[108].

דינו

דינו של משיח שקר, נראה מדברי ראשונים, וכן יש מן האחרונים סוברים, שכשהוא מכריז על עצמו שהוא משיח בזדון הוא חייב מיתה כדין נביא-שקר*^[109], וכשעושה זאת מחמת שטות ושיגעון – והוא הדין מחמת טעות שהטעהו רבו^[110] - יש לאוסרו^[111], אלא שמכל מקום, במקום בו סבורים שדוקא על ידי גלותו וטלטולו תתפרסם סכלותו או רשעותו בשקרותו, יש מן האחרונים סוברים שעדיף לעשות כן^[112].

מנהג שנהגו בעקבות האמונה בו

מנהג שנהגו בעקבות האמונה במשיח שקר, אפילו הוא מנהג טוב, יש מן האחרונים סוברים שכשאין נדנוד עבירה בביטולו יש לבטלו, כדי שלא תתגלגל זכות על ידי חייב, וכדי להשבית האמונה באותו משיח שקר^[113]. ויש מן האחרונים סוברים שאין לבטל מנהג טוב, אף על פי שהונהג בעקבות אמונה במשיח שקר, שכיון שהמנהג עצמו הוא טוב, מתוך שנהגו בו שלא לשמה יבואו לשמה, ואין לאבד דבר טוב מפני השוטים^[114].

המאמינים במשיחותו

המאמינים במשיח שקר לאחר שנתבררה שקריות משיחותו, יש מקומות שגזרו עליהם חרם* והורו ליסרם עד שיחזרו בהם^[115].

לדבר על משיחי שקר

יש מן האחרונים שכתבו שקבלה היא בידם מרבותיהם שלא לדבר מטוב ועד רע על משיחי שקר שהיו בעם ישראל^[116]. ויש מן האחרונים סוברים שחייבים לדבר כנגד משיחי שקר^[117].

הערות שוליים