אנציקלופדיה תלמודית:נוטריקון

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:24, 17 באפריל 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - כתיבה קצרה שיש בה כדי לרמוז על ענין רחב יותר.</span> == <span dir="rtl">מהות...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - כתיבה קצרה שיש בה כדי לרמוז על ענין רחב יותר.

מהותו

נוטריקון[1] הוא כתיבה קצרה הרומזת לענין רחב יותר[2], כגון אותה שאמר הכתוב: והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך[3]. על אופני הקיצור השונים הכלולים בנוטריקון, עי' להלן[4]. מלבד המשמעות של התיבה נוטריקון ככתיבה קצרה, יש שמשמשת תיבה זו במשמעות של כינוי לכתב עברי[5]. יש מן הראשונים שכינו את הנוטריקון אף בשם "גימטריא"[6].

השם "נוטריקון"

בביאור השם "נוטריקון", כתבו ראשונים שמילה יונית היא, שלסופרי המלכים והשרים של מלכות יון היה כתב מיוחד, שכשהיה המלך מסדר דברים לפני הסופר בפיו, היה הסופר כותב אותם מפיו בקיצור על ידי מילה שמשמשת כמה מילים, ובשיטה אחת כותב מגילה, ואותו הכתב קוראים אותו נוטריקון[7]. ויש מפרשים כעין זה, שבלשון יון ובלשון רומי קוראים לסופרים נוטארי[8], ועל כן קוראים לכתיבה בדרך קצרה "נוטריקון", שפירושו ספרות, שכן היא דרך הסופרים לקצר[9], ויש שהוסיפו, ש"קון" היינו קו קטן, שכן מנהג הסופרים המקצרים שכותבים ראשי תיבות עם קוים קטנים עליהם[10]. ויש מן האחרונים שביאר את התיבה נוטריקון עצמה על דרך נוטריקון: נוטר אות מקצר תיבה[11], או: נוטר אות קונה תיבה[12].

אופני הנוטריקון

מספר אופנים של כתיבה מקוצרת מצינו שהם בכלל "נוטריקון": א) אות אחת שיש בה כדי לרמוז על תיבה שלמה[13], כגון האות "מ" שיש בה כדי לרמוז על התיבה "מעשר"[14], או האות "ק" שיש בה כדי לרמוז על התיבה "קרבן"[15]. ב) אות אחת שיש בה כדי לרמוז על מנין מסויים, כגון האות "מ" שיש בה כדי לרמוז על מנין ארבעים[16]. ג) תיבה אחת הרומזת לתיבות רבות[17], כגון אותה שאמר הכתוב: והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך[18], וכן אותה שדרשו חכמים את התיבות: אב המון[19], בלשון נוטריקון: אב, בחור, חביב, מלך, ותיק, נאמן[20], וכן אותה שדרשו: אל גנת אגוז ירדתי[21], גנ"ת ג' גימטריאות, נ' נוטריקון, ת' תמורה[22], וכן אותה שדרשו את התיבה: אנכי[23], בדרך נוטריקון למפרע: יהיבה כתיבה נאמנין אמריה[24]. ה) תיבה אחת, שעל ידי חלוקתה נרמזות כמה תיבות[25], כגון התיבה: כרמל[26], שדרשוה חכמים במשמעות של "כר מלא"[27], או - בהיפוך אותיות - במשמעות של: רך מל[28]. ו) צירוף כמה מילים יחד לתיבה שיש בה משמעות אחרת, כגון צירוף התיבות: גם עלה[29], לתיבה "גמל"[30]. ז) ענין שממנו מתבאר אף הענין ההפכי במדת מכלל-לאו-אתה-שומע-הן*, כגון אותה שדרשו את הכתוב: כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך[31], אם כבדתם, למען יאריכון ימיך, ואם לאו, למען יקצרון ימיך[32], שאף זה בכלל כתיבה קצרה שיש בה כדי לרמוז על ענין רחב יותר[33].

מספר תיבות שיש בהן רמז לתיבה אחת

מספר תיבות שבצירוף כמה מאותיותיהן יש רמז לתיבה אחרת, כגון תיבות הכתוב: ישמחו השמים ותגל הארץ[34], שצירוף ראשיהן רומז לשם ה' בן ד' אותיות, יש מן הראשונים שכתב שאינן חשובות נוטריקון[35]. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שאף מספר תיבות שיש באותיותיהן רמז לתיבה אחרת בכלל נוטריקון[36].

פחיתותו

רמיזת ענין בדרך נוטריקון, מצינו שיש בה פחיתות ביחס לאמירת הענין בדרך מפורשת, וכן אמרו בדרש על הכתוב: עם שונים אל תתערב[37], עם אלו שאומרים יש אלוה שני אל תתערב וגו', אמר רבי אחא כעס הקב"ה על שלמה כשאמר הפסוק הזה, אמר לו דבר של קידוש שמי היית אומרו בלשון נוטריקון וגו', מיד חזר ופירש את הדבר: יש אחד ואין שני[38].

על הכותב נוטריקון של אות אחת - דהיינו שכותב אות ועושה עליה סימן נקודה להבין ממנה תיבה שלימה, והכוונה בזה מובנת לפי מנהג אנשי אותה עיר או אותה מדינה - בשבת ויום טוב, שנחלקו תנאים אם חייב משום כותב*, ועל הכותב נוטריקון של שתי אותיות, כגון "י"ב" במקום שנים עשר, או "מ"מ" במקום "מכל מקום", שלדברי הכל חייב משום כותב, ע"ע כותב: השיעור[39].

כדרשה

הנוטריקון הוא אחד משלושים ושתים המדות-שהתורה-נדרשת-בהן* אותן מנה ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי[40], וכן שנינו: מנין שדורשים נוטריקון באגדה, תלמוד לומר: אברהם אב המון גוים[41], ומכך שהקב"ה דרש כביכול את השם "אברהם" במידה זו, יש ללמוד שהיא מן המידות שהתורה נדרשת בהן[42]. בטעמו של ר' ישמעאל, שלא מנה את מידת הנוטריקון בין המידות שהתורה נדרשת בהן[43], יש מן האחרונים שכתבו שדרשות שלמדים מהן עניני אגדה אינן נמנות לדעתו בין המידות שהתורה נדרשת בהן[44], ואילו דרשות הנוטריקון שלמדים מהן עניני הלכה[45], מפורשות בכתובים, ולדעתו דרשות המפורשות בכתובים אינן נמנות בין המידות שהתורה נדרשת בהן[46]. ויש שכתבו, שלדעת ר' ישמעאל אין נמנות בין המידות שהתורה נדרשת בהן אלא מידות שנמסרו בקבלה, כגון גזרה-שוה*[47], או מידות התלויות בהגיון וסברא, כגון קל-וחומר*[48], או בנין-אב*[49], מה שאין כן בנוטריקון המתבאר בדרך של דרשה ואגדה בלבד[50].

להלכה

נוטריקון, מצינו שלמדו על ידו חכמים כמה עניני הלכה[51], כגון אותה שאמרו לענין איסור כלאי-בגדים*: אין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג, שנאמר: לא תלבש שעטנז[52], ודרשו - בדרך נוטריקון[53] - שהוא לשון שוע טווי ונוז[54]. וכן דרשו חכמים בדרך נוטריקון את התיבה: כרמל[55], ופירשוה במשמעות של "כר מלא"[56], שיש להביא את מנחת העומר כשהיא לחה[57]. וכן דרשו חכמים בדרך נוטריקון את התיבה: כרמל[58], במשמעות של "רך מל"[59], שתהא מנחת העומר באה מתבואה רכה הנמללת ביד[60]. וכן ביארו אמוראים אותה שאמר ר' יהודה, שמן התיבה "לאמר"[61], האמורה בענין הקדש בעלי חיים תמימים לקרבן, יש ללמוד שהמתפיס תמימים לבדק-הבית* עובר בלאו[62], שרמוזות בה - בדרך נוטריקון[63] - התיבות "לא נאמר בדברים", או "לאו אמור"[64]. וכן דרש רבי יוסי הגלילי את הכתוב: והדרת פני זקן[65] - בדרך נוטריקון[66] - ואמר: אין זקן אלא מי שקנה חכמה[67]. וכן דרשו חכמים - בדרך נוטריקון[68] - את הכתוב: לא תלך רכיל[69], ואמרו: אזהרה לבית-דין*, שלא יהא רך לזה וקשה לזה[70]. וכן יש שדרשו בדרך נוטריקון את התיבה האמורה בענין שחיטה* של בהמות ועופות: כאשר[71], אחד בעוף, שנים בבהמה, רובו של אחד כמוהו[72]. בדעת ר' ישמעאל, שלא מנה את מידת הנוטריקון בין המידות שהתורה נדרשת בהן[73], יש שכתבו שמחלק בין נוטריקון שמתחדש ממנו ענין חדש שלא היה כתוב במפורש - כגון אותה שדרשו חכמים את התיבות: אב המון[74], בלשון נוטריקון: אב, בחור, חביב, מלך, ותיק, נאמן[75] - שאין דורשים אותו אלא לענין אגדה, לבין נוטריקון שאינו מחדש ענין חדש, אלא שעל ידו מתחלקות תיבות לשתיים[76] - כגון אותה שדרשו חכמים בלשון נוטריקון את התיבה: כרמל[77], ופירשוה במשמעות של "כר מלא"[78] - שלמדים ממנו אף עניני הלכה[79]. ויש שכתבו, שאף לדעת ר' ישמעאל יש ללמוד במידת הנוטריקון גם עניני הלכה, וביארו הטעם שלא מנה מידה זו בין המידות שהתורה נדרשת בהן, באופנים אחרים[80].

הערות שוליים

  1. דעות רבות בניקוד המילה נוטריקון: נוֹטָרֵיקוֹן (משנה כת"י קופמן שבת פי"ב מ"ה), נוֹטַרְיֵקוֹן (מחזור הדרת קודש ונציה שנ"ט, בפיוטים לשבועות "אז בכתב אשורית" ו"אתה הנחלת"; מחזור אלטונא תקפ"ו; מחזורי רוו"ה), נוּטַרְיֵקוֹן (מחזור כת"י וורמייזא), נוּטָרִיֵקוֹן (מחזור כת"י נירנברג), נוּטָרֵיִקוֹן (עי' משנה כת"י פארמה) נְטַרִיקוֹן (ס' התשבי ע' נטריקון).
  2. עי' מכילתא יתרו מס' דבחדש פרשה ח, הובאה ברש"י שמות כ יב, ועי' רגלי מבשר לס' התשבי (לר"א בחור) ע' נטריקון, ותורה תמימה שמות שם ובראשית יז ה אות י בביאורה; עי' בר"ר פמ"ו אות ז; עי' ברייתא דל"ב מידות מדה ל; עי' שבת קה א; עי' ר"ח שבת שם; עי' הערוך ע' נוטריקון; עי' רש"י ברכות נו ב ד"ה גם ושבת קד ב ד"ה כתב (הג'); פהמ"ש לרמב"ם שבת פי"ב מ"ה, ועי' רמב"ם שבת פי"א הכ"ג; פסקי רי"ד שבת קה א; ריבב"ן שם קד ב; מאירי שבת קד ב וקה א; המיוחס לר"ן שם קד ב; רע"ב שבת שם; עי' ס' התשבי (לר"א בחור) ע' נטריקון, והובא בתוס' יו"ט שבת פי"ב מ"ה; עי' כללי הגמרא (לר"י קארו) על הליכות עולם שער ד פ"ג אות ב מידה ל.
  3. בראשית יז ה. בר"ר שם; ברייתא דל"ב מידות שם. ועי' רש"י בראשית שם.
  4. ציון 13 ואילך.
  5. עי' ילקו"ש מלכים רמז רלד.
  6. עי' פי' המיוחס לרש"י לאבות פ"ג מי"ח ורשב"ם ב"ב קלד א ד"ה וגימטריאות ובכור שור במדבר כב לב, שקראו לנוטריקון "גימטריא". וכ"מ בתוס' חולין כח א ד"ה ועל, ועי' פי' ר"ע הילדסהיימר לנתיבות עולם (נד' בשו"ת ר"ע הילדסהיימר סוף חיו"ד) אות קנח בדעתם, ועי' בית נפתלי סי' לט ד"ה ובאמת י"ל, שמצדד לבאר כוונתם בע"א. ועי' הגמ"ר גיטין סי' תנו, ודברי סופרים (סופר) אות נב בדעתו. וע"ע גימטריא ציון 5.
  7. ר"ח שבת קה א.
  8. עי' ס' התשבי דלהלן. ועי' כעי"ז בערוך ע' נטרין: נוטרין, וברש"י סוטה לה ב ד"ה נוטירין: נוטירין.
  9. ס' התשבי שם, והובא בתוס' יו"ט שבת פי"ב מ"ה ובאגרות הפמ"ג אגרת ו אות נ; עי' מוסף הערוך שם.
  10. פמ"ג שם.
  11. כללי הגמרא למהר"י קארו על הליכות עולם שער ד פ"ג אות ב מידה ל, ועי' פי' ר"ע הילדסהיימר לנתיבות עולם (נד' בשו"ת ר"ע הילדסהיימר סוף יו"ד) אות קנד, שהוא חידוד הלצי.
  12. עי' של"ה דרושים ואגדות אות שצח בשם מהר"י קארו שם, וכ"ה בס' חזה ציון (לר"ע חי ריקי) בהקדמה.
  13. רש"י שבת קד ב ד"ה כתב (הג'); פהמ"ש לרמב"ם שבת פי"ב מ"ה, ועי' רמב"ם שבת פי"א הכ"ג; פסקי רי"ד שם קה א; ריבב"ן שם קד ב; מאירי שבת קד ב וקה א; המיוחס לר"ן שם קד ב; רע"ב שבת שם; תפא"י שבת שם אות נד.
  14. פהמ"ש לרמב"ם שם, ועי' רמב"ם שבת שם; מאירי שם ושם; רע"ב שם; תפא"י שם. ועי' להלן ציון 155 ואילך.
  15. פהמ"ש לרמב"ם שם; מאירי שם קד ב; רע"ב שם; תפא"י שם.
  16. עי' רמב"ם שבת שם; מאירי שם קה א.
  17. עי' ברייתא דל"ב מידות מדה ל; עי' שבת קה א; עי' ר"ח שבת שם; תשבי שם. ועי' ציונים 54, 64, 67, 70, 72.
  18. בראשית יז ה. בר"ר פרשה מו אות ז; ברייתא דל"ב מידות שם.
  19. בראשית שם.
  20. שבת שם. ועי' רשב"א וריטב"א והמיוחס לר"ן שם, שהטעם שדורשים את האות "ה" כרומזת לתיבה "חביב", הוא לפי שהאותיות "ה" ו"ח" הן אותיות מתחלפות.
  21. שה"ש ו יא.
  22. תקו"ז תיקון כב (עא ב).
  23. שמות כ ב.
  24. "איכא דאמרי" בשבת קה א.
  25. עי' להלן. ועי' ציון 64.
  26. ויקרא כג יד.
  27. תנא דבי ר' ישמעאל שבת שם; ברייתא דל"ב מידות שם. ועי' ס' התשבי ע' נטריקון.
  28. ברייתא דל"ב מידות שם; עי' ברייתא מנחות סו ב, ורש"י שם ד"ה וכן הוא אומר. ועי' תו"כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.
  29. בראשית מו ד.
  30. עי' רש"י ברכות נו ב ד"ה גם. ועי' מהרש"א שם.
  31. שמות כ יב.
  32. מכילתא יתרו מס' דבחדש פרשה ח, הובאה ברש"י שמות שם.
  33. ביאור רצ"ה ק"ב לנתיבות עולם שם מדה ל; רגלי מבשר לס' התשבי (לר"א בחור) ע' נטריקון; תורה תמימה שמות שם אות פז ובראשית יז ה אות י.
  34. תהלים צו יא.
  35. מהרי"ל ליקוטים אות נז.
  36. עי' שו"ת תורה לשמה סי' תנו ד"ה עוד יש קרוב; עי' ביאור רצ"ה ק"ב לנתיבות עולם מדה ל, ועי"ש שאותה שדרשו בסנהדרין לח ב מן הכתוב (תהלים קלט יז): ולי מה יקרו רעיך אל, שאדם הראשון בלשון ארמי סיפר, ה"ז בדרך נוטריקון שהר"ת של הכתוב הנ"ל רומזים לתיבה "ארמי", וכן כ' לענין דברי ריב"ב בתענית ב ב, שבאותיות היתירות שיש בתיבות: "ונסכיהם" (במדבר כט יט), "ונסכיה" (שם לא), "כמשפטם" (שם לג), יש רמז לתיבה "מים", שהוא בדרך נוטריקון, וצ"ב.
  37. משלי כד כא.
  38. קהלת ד ח. דבר"ר פרשה ב אות לג, לגי' הרד"ל שם.
  39. ציון 395 ואילך.
  40. ע"ע מדות שהתורה נדרשת בהן: המידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי. ברייתא דל"ב מדות מידה ל; משנת ר' אליעזר פרשה ב אות לא. וע"ע הנ"ל ציון 412 ואילך.
  41. עי' בראשית יז ה, בשינוי לשון. ברייתא דל"ב מידות שם.
  42. מדרש תנאים לברייתא דל"ב מידות שם; דברי סופרים ע' נוטריקון.
  43. ע"ע מדות שהתורה נדרשת בהן: המידות של ר' ישמעאל.
  44. ע"ע מדות שהתורה נדרשת בהן ציון 452.
  45. עי' ציון 51 ואילך.
  46. ע"ע הנ"ל ציון 434 ואילך. בית נפתלי סי' לט, בשם הרי"צ מבארשא.
  47. ע"ע, ציון 47 ואילך.
  48. ע"ע.
  49. ע"ע, ציון 4 ואילך.
  50. עי' פי' ר"ע הילדסהיימר לנתיבות עולם שם, פי' ב, בד' הנתיבות עולם שם בהקדמה ובמדה ל.
  51. עי' ברייתות וגמ' וראשונים דלהלן. ועי' ברייתא שבת קג ב: וכתבתם שתהא כתיבה תמה, וסוכה לד ב: ולקחתם שתהא לקיחה תמה, וגמ' מנחות לה א: וקשרתם וכו' שתהא קשירה תמה, ומנחות נ ב: תופיני תאפינה נאה, ועי' פי' ר"ע הילדסהיימר לנתיבות עולם אות קנח, שאף דרשות אלו הן בדרך נוטריקון ועי' ציון 26 ואילך.
  52. דברים כב יא.
  53. רבנו מיוחס דברים שם; לבוש יו"ד ש א; פנ"מ לירושלמי כלאים פ"ט ה"ו; כפו"ת סוכה לד ב; עי' תפא"י כלאים שם אות מג; פי' ר"ע הילדסהיימר לנתיבות עולם אות קנח.
  54. כלאים פ"ט מ"ח, וכעי"ז בספרי דברים פיסקא רלב. על ביאור "שוע טווי ונוז", ע"ע כלאי בגדים ציון 922 ואילך.
  55. ויקרא כג יד.
  56. תנא דבי ר' ישמעאל שבת שם; עי' מנחות סו ב, ורש"י שם ד"ה וכן; ברייתא דל"ב מידות מדה ל.
  57. רש"י שבת שם ד"ה כרמל.
  58. ויקרא שם.
  59. עי' מנחות שם, ורש"י שם ד"ה וכן; ברייתא דל"ב מידות שם. ועי' תו"כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.
  60. עי' רש"י מנחות שם ד"ה רך ומל. ועי' קרבן אהרן לתו"כ שם.
  61. ויקרא כב יז.
  62. ברייתא פסחים מב א.
  63. רש"י שם ד"ה לא נאמר.
  64. עי' דברי בר קפרא ובי רב בגמ' שם.
  65. ויקרא יט לב.
  66. רש"י קדושין לב ב ד"ה אין זקן, ונ"י שם.
  67. תו"כ קדושים פרשה ז; קדושין שם.
  68. חרדים מצוות ל"ת פ"ד אות לז; קרבן אהרן לתו"כ שם; דברי סופרים אות קנח.
  69. ויקרא יט טז.
  70. תו"כ קדושים פרשה ב; כתובות מו א. וע"ע דיני ממונות ציון 166.
  71. דברים יב כא.
  72. עי' תוס' חולין כח ב בשם י"מ, ופי' ר"ע הילדסהיימר לנתיבות עולם (נד' בשו"ת ר"ע הילדסהיימר סוף חיו"ד) אות קנח בדעתם.
  73. ע"ע מדות שהתורה נדרשת בהן: המידות של ר' ישמעאל.
  74. בראשית יז ה.
  75. עי' ציון 20.
  76. עי' ציון 27 ואילך.
  77. ויקרא כג יד.
  78. עי' ציון 56.
  79. פי' ר"ע הילדסהיימר לנתיבות עולם שם, פי' א, בד' הנתיבות עולם שם בהקדמה ובמדה ל. ועי"ש שמטעם זה לד' ר' ישמעאל אין לדרוש את הנוטריקון שבציון 72, ועי"ש מש"כ בענין הנוטריקון שבציון 59.
  80. עי' פי' ר"ע הילדסהיימר לנתיבות עולם שבציון 50, בד' הנתיבות עולם שם בהקדמה ובמדה ל; עי' הגהות יעב"ץ לברייתא דל"ב מידות בסוף מס' ברכות.