אנציקלופדיה תלמודית:משומד לכל התורה

הגדרת הערך - מי שפרק מעליו עול מצוות.

ערך זה עוסק בגדרים ובדינים המיוחדים למשומד לכל התורה. על גדרים ודינים כלליים במשומד ע"ע משומד.

גדרו

גדרו

משומד לכל התורה כולה, שנאמרו בו דינים מיוחדים – עי' להלן: דיניו - כתבו ראשונים ואחרונים שאינו דוקא מי שעובר על כל התורה^[1], מהם יש שכתבו שהוא מי שעובר על רוב עבירות^[2], ויש שכתבו שעובר על הרבה עבירות, אפילו לא רוב התורה^[3], ויש שכתבו שכל שעבר על שלש מצוות נפרדות מפורסמות, הוחזק לעבור על כל עבירות שיבואו לידו, ונחשב משומד לכל התורה^[4].

החוזר לדת העובדי כוכבים ונדבק בה, ואומר מה בצע לי להדבק בישראל, שהם שפלים ונרדפים, טוב לי שאדבק באלו שידם תקיפה, אפילו לא עשה כן אלא מחמת גזרה, הרי זה משומד לכל התורה כולה^[5].

לסוברים שהחשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה

לסוברים שהחשוד* לדבר אחד הוא חשוד לכל התורה - ע"ע חשוד – בגמרא נראה, וכן יש ראשונים שכתבו שכל משומד, אפילו אינו אלא לדבר אחד, הרי הוא משומד לכל התורה^[6]. ויש חולקים וסוברים שאף לסוברים שהחשוד לדבר אחד הוא חשוד לכל התורה, המשומד לדבר אחד אינו משומד לכל התורה^[7].

משומד לעבודה זרה

משומד לעבודה-זרה*, רב ענן בשם שמואל סובר שאינו משומד לכל התורה, אלא הוא כשאר משומד לעברה אחת^[8], לפי שתולים שלא פקר אלא בעבודת כוכבים, שיצרה היה תקיף עליו, ולא בשאר עברות^[9], וראיה לדבר, שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה, שהיה צדיק גמור, ואכל מסעודת אחאב, שהיה בה בשר שנשחט על ידי עובד עבודה זרה, והבשר לא נאסר כדין בשר שנשחט על ידי משומד לכל התורה^[10]. ודברי רב ענן נדחו, שכן מוכח מדברי תנאים שהמשומד לעבודה זרה נעשה משומד לכל התורה כולה^[11], לפי שהמודה בעבודת כוכבים הרי הוא ככופר בכל התורה כולה^[12], וכן הלכה^[13].

על מנין הפעמים שיחטא עד שיחשב משומד ע"ע משומד.

בצנעה

משומד לעבודה זרה, יש ראשונים שכתבו שאינו נעשה משומד לכל התורה כולה אלא כשהוא עובד בפרהסיא, אבל כשעובד בצנעא דינו כשאר משומד לדבר אחד^[14]. ויש חולקים וסוברים שמשומד לעבודה זרה אפילו בצנעה הוא נעשה משומד לכל התורה^[15], וכן פסקו אחרונים להלכה^[16].

על פרטי הדין ע"ע פרהסיא.

משומד לחלל שבת בפרהסיא

משומד המחלל שבת בפרהסיא, יש אמוראים שסוברים שדינו כשאר משומד לדבר אחד^[17]. ותנאים ואמוראים אחרים סוברים שדינו כמשומד לעבודה זרה, שהוא נעשה משומד לכל התורה כולה^[18], וכן הלכה^[19]. בטעם הדבר יש ראשונים שכתבו שהמחלל שבת שבת כופר במעשי ה', ומעיד שקר שה' לא שבת במעשה בראשית^[20], ויש שכתבו בטעם, שהמחלל שבתות בפרהסיא אינו כישראל, שנאמר: ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם^[21], כל המשמר שבת נקרא ישראל^[22].

בגדר פרהסיא אמר רבי יהודה נשיאה שמי שנמנע מלחלל שבת לפני אדם גדול, נחשב שמחלל בצנעה ולא בפרהסיא^[23], וע"ע פרהסיא.

על המחלל שבת באיסור דרבנן, אם הוא נעשה משומד לכל התורה, ע"ע משומד.

משומד לחלל יום טוב ויום הכפורים

המשומד לחלל יום-טוב*, כתבו ראשונים שדינו כמשומד לחלל שבת^[24], וכן המחלל את יום-הכפורים*, כתבו אחרונים שדינו כמחלל שבת^[25].

שאינו מאמין בדברי חז"ל

מי שאינו מאמין בדברי רבותינו ז"ל, כתבו ראשונים שדינו כעובד עבודה זרה וכמחלל שבת בפרהסיא, שהוא נעשה משומד לכל התורה כולה^[26].

דיניו

בכמה הלכות נאמרו בגמרא חילוקים בין משומד לדבר אחד למשומד לכל התורה:

הבאת קרבנות

משומד לכל התורה, וכן משומד לחלל שבת בפרהסיא או לעבודה זרה - לסוברים שהוא נעשה משומד לכל התורה^[27] - אין מקבלים ממנו שום קרבן^[28], שלא כמשומד לדבר אחד, שמקבלים ממנו קרבנות^[29]. וכמה מקורות נאמרו לכך: א) תנא קמא אמר שנאמר בקרבן חטאת*: מעם הארץ^[30], ולא כל העם^[31], ודרשו: פרט למשומד^[32]. ב) ורבי שמעון בר יוסי אמר משום רבי שמעון שנאמר בשעיר-נשיא*: אשר לא תעשינה בשגגה ואשם^[33], ובסמוך נאמר: או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא אשמו וגו'^[34], ודרשו: השב בידיעתו מביא קרבן על שגגתו, לא שב בידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו^[35]. ג) נאמר בקרבן עולה*: אדם כי יקריב מכם^[36], ודרשו: מכם ולא כולכם, להוציא את המשומד^[37]. ואמרו בגמרא שצריך את המקורות שבעולה ושבחטאת, ואי אפשר ללמוד זה מזה, לפי שחטאת היא לכפרה^[38] ועולה היא דורון^[39], והיה מקום לומר שדורון מקבלים יותר מכפרה, ומאידך היה שהיה מקום לומר שקרבן שהוא חיוב, מקבלים יותר^[40].

על דינים נוספים בקרבן משומד ע"ע זבח רשעים וע' משומד.

שחיטה

אף על פי שמשומד לדבר אחד, שחיטתו כשרה^[41], משומד לכל התורה כולה שחיטתו פסולה^[42], אפילו אינו משומד אלא לתאבון^[43], אפילו הוא משמר שבתות ואינו עובד עבודה זרה^[44]. במקור הדין נחלקו אחרונים: יש שכתבו שהוא מן התורה^[45], ויש שכתבו שהוא מדרבנן^[46].

משומד לעבודה זרה, לסוברים שהוא משומד לכל התורה כולה^[47], שחיטתו פסולה^[48], ולסוברים שאינו משומד לכל התורה כולה, שחיטתו כשרה^[49]. להלכה שחיטתו פסולה^[50].

וכן משומד לחלל שבת בפרהסיא, מאחר ולהלכה הוא משומד לכל התורה כולה^[51], שחיטתו פסולה^[52].

בגדר פסול משומד לכל התורה – וכן משומד לחלל שבת בפרהסיא ומשומד לעבודה זרה – בשחיטה, יש ראשונים שכתבו שהוא נחשב כגוי, ולפיכך אינו כשר כלל לשחיטה, ולדעתם שחיטתו פסולה אפילו כשישראל עומד על גביו ורואה ששוחט כדין^[53]. ויש שכתבו שבעיקרו הוא כשר לשחיטה, אלא שחוששים שיקלקל, ולדעתם כשישראל עומד על גביו וראה ששחט כדין, שחיטתו כשרה^[54].

ביטול רשות

משומד לחלל שבת בפרהסיא ומשומד לעבודה זרה, לסוברים שהם נעשים משומדים לכל התורה^[55], אינם יכולים לבטל רשות בשבת^[56], שלא כמשומד לדבר אחד, שהוא מבטל רשות^[57].

על פרטי הדין ע"ע בטול רשות.

קידושין וגירושין

משומד לכל התורה, וכן משומד לחלל שבת בפרהסיא או לעבודה זרה, בגמרא נראה, וכן כתבו גאונים וראשונים ואחרונים להלכה שקידושיו קידושין^[58], וכתבו שאף גיטו גט^[59], מן התורה^[60]. ויש גאונים שסוברים שהמשומד לחלל שבת בפרהסיא קידושיו אינם קידושין וגירושיו אינם גירושין^[61], ויש שכתבו כן אף לענין משומד לעבודה זרה^[62].

יינו

על יינו של משומד לכל התורה, שנעשה יין נסך, ע"ע יין של גוים^[63].

לשמה

על משומד לכל התורה כולה, אם הוא כשר למעשים שצריך לעשותם לשמה*, ע"ע לשמה^[64].

מורידים ולא מעלים

על משומד לכל התורה, אם נאמר בו דין מורידים ולא מעלים, ע"ע מורידים ולא מעלים^[65] וע' משומד.

הצלה

משומד לכל התורה כולה לתאבון, לסוברים שלא נאמר בו דין "מורידם ולא מעלים"^[66], כתבו ראשונים ואחרונים שאף על פי שלענין כמה דברים דינו כגוי^[67], מצילים אותו כשהוא נמצא בסכנה^[68], כל שהוא מאמין בה'^[69]. וע"ע משומד לכל התורה.

השבת אבדה

משומד לעבודה זרה, וכן משומד לחילול שבת בפרהסיא, לסוברים שהם משומדים לכל התורה כולה, כתבו ראשונים ואחרונים שהם כגוים, ואסור להחזיר להם אבדה^[70].

הערות שוליים