אנציקלופדיה תלמודית:קנים (עוף)

הגדרת הערך - תורים-ובני-יונה* שמביא האדם כקרבן.

שמם, מהותם וחיובם

שמם ומהותם

בין מיני הקרבנות* אשר ציוה לנו יתברך להקריב על מזבחו נמצאים גם קרבנות עופות, והם שני מינים: או תורים^[1], או בני יונה^[2].

שני תורים או שני בני יונה הבאים לקרבנות העוף נקראים בלשון המשנה קֵן^[3], על שם הכתוב: כי יקרא קַן צפור לפניך^[4], ובלשון רבים: קינים^[5]. ותור אחד או בן יונה, כשאינו בא בצמד, נקרא: פרידה^[6], שכן גוזל יחיד נקרא פרידה^[7], ובלשון רבים: פרידים^[8].

בן יונה לבד נקרא אף, בלשון המקרא והמשנה, גוזל^[9], שנאמר: ותֹר וגוזל^[10], תור לחוד וגוזל לחוד^[11], שכן עוף קטן של כל העופות נקרא: גוזל, ובני יונה כשרים להקרבה בקטנותם^[12], אבל תורים אינם כשרים אלא בגדלותם^[13], ולכן אינם נקראים גוזל^[14]. ומכל מקום הראשונים לא הקפידו בזה וקראו אף לתור: גוזל^[15].

קן בא במשנה, בלשון נקבה^[16].

המחוייבים בהבאת קינים

אחד עשר הם שנצטוו להקריב עופות^[17]:

א) הנשבע שבועת-העדות*^[18], שנשבע לשקר לחבירו שאינו יודע לו עדות^[19], בין בזדון בין בשגגה^[20], חייב קרבן-עולה-ויורד*^[21], והדל שאין ידו משגת^[22], מביא שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת^[23], שנאמר: ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה - כלומר: קול שבועה שהשביעוהו אם יודע עדות^[24] - אם לוא יגיע ונשא עונו^[25], וסוף הענין: ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תֹרים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעֹלה^[26]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע חטאת העוף וע' עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד וע' שבועת העדות.

ב) הטמא באב-הטומאה* ונכנס למקדש* בשגגה^[27], חייב קרבן עולה ויורד^[28], והדל מביא שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת^[29], שנאמר: או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וגו' ונעלם ממנו וגו'^[30], וסוף הענין: ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תֹרים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעֹלה^[31], ולא בא בכתוב מפורש שחיוב הטמא שנאמר שם יהיה בהיכנסו במקדש, אלא מפי השמועה שמענו שהוא מדבר על זה^[32], שכן אמרו: מנין שאין הכתוב מדבר אלא בטֻמאת-מקדש-וקדשיו* - שאין מחייבו על מגע טומאה אלא אם כן אוכל באותה טומאה קודש^[33] או נכנס למקדש^[34] - ודין הוא, הואיל והזהיר וענש על הטומאה - כרת*^[35] - וחייב קרבן על הטומאה, מה כשהזהיר וענש על הטומאה, לא הזהיר וענש אלא על טומאת מקדש וקדשיו^[36], אף כשחייב קרבן על הטומאה, לא חייב אלא על טומאת מקדש וקדשיו^[37]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע חטאת העוף וע' טֻמאת מקדש וקדשיו^[38] וע' עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד.

ג) מי שהוא טמא ואכל בשר קודש בשגגה^[39], חייב קרבן עולה ויורד^[40], והדל מביא שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת^[41], שנאמר: או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וגו' ונעלם ממנו וגו'^[42], וסוף הענין: ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תֹרים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעֹלה^[43], ולא בא בכתוב מפורש שחיוב הטמא שנאמר שם יהיה באוכלו בשר קודש, אלא מפי השמועה שמענו שהוא מדבר על זה^[44], שכן אמרו: מנין שאין הכתוב מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו - שאין מחייבו על מגע טומאה אלא אם כן אוכל באותה טומאה קודש^[45] או נכנס למקדש^[46] - ודין הוא, הואיל והזהיר וענש על הטומאה - כרת^[47] - וחייב קרבן על הטומאה, מה כשהזהיר וענש על הטומאה, לא הזהיר וענש אלא על טומאת מקדש וקדשיו^[48], אף כשחייב קרבן על הטומאה, לא חייב אלא על טומאת מקדש וקדשיו^[49]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע חטאת העוף וע' טֻמאת מקדש וקדשיו^[50] וע' עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד.

ד) הנשבע שבועת-בטוי* לשקר^[51], שנשבע לשקר על דבר לעשות או שלא לעשות, ושאר צדדי שבועת ביטוי הידועים^[52], ועובר עליה^[53] בשגגה^[54], חייב קרבן עולה ויורד^[55], והדל מביא שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת^[56], שנאמר: או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וגו' ונעלם ממנו וגו'^[57], וסוף הענין: ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תֹרים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעֹלה^[58]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע חטאת העוף וע' עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד וע' שבועת בטוי.

ה) היולדת* חייבת בקרבן עולה ויורד^[59], ואם היתה עשירה, מביאה כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת^[60], שנאמר: תביא כבש בן שנתו לעֹלה ובן יונה או תֹר לחטאת^[61]. ואם אין ידה משגת, הרי קורבנה יורד, ומביאה שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת^[62], שנאמר: ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תֹרים או שני בני יונה אחד לעֹלה ואחד לחטאת^[63]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע חטאת העוף וע' יולדת: קרבנה וע' עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד.

ו) המצורע*, כשיטהר, חייב בקרבן עולה ויורד^[64], ובדלות מביא שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת, וכבש לאשם^[65], שנאמר: ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם וגו' ושתי תֹרים או שני בני יונה וגו' והיה אחד חטאת והאחד עֹלה^[66]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע חטאת העוף וע' טהרת המצורע: הבאת קרבנותיו וע' עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד.

ז) הזב*, מביא ביום השמיני לטהרתו, שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת^[67], שנאמר: וביום השמיני יקח לו שתי תֹרים או שני בני יונה וגו', ועשה אֹתם הכהן אחד חטאת והאחד עֹלה וכפר עליו הכהן לפני ה' מזובו^[68]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע זב: קרבנו וע' חטאת העוף וע' עולת העוף.

ח) הזבה*, מביאה ביום השמיני לטהרתה, שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת^[69], שנאמר: וביום השמיני תקח לה שתי תורים או שני בני יונה וגו', ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עֹלה וכפר עליה הכהן לפני ה' מזוב טֻמאתה^[70]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע זבה: קרבנה וע' חטאת העוף וע' עולת העוף.

ט) הנזיר* שנטמא באחת מן הטומאות שהוא מגלח עליהם^[71], מביא קרבנותיו שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכבש בן שנתו לאשם^[72], שנאמר: וכי ימות מת עליו בפתע פתאֹם וגו', וביום השמיני יבִא שתי תֹרים או שני בני יונה וגו', ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעֹלה וכפר עליו מאשר חטא על הנָּפש וגו' והביא כבש בן שנתו לאשם^[73]. על פרטי ודיני הקרבן, ע"ע חטאת העוף וע' נזיר וע' עולת העוף.

י) גוי* הרוצה להתגייר^[74], צריך מלבד מילה*^[75] וטבילה*^[76], הרצאת קרבן^[77], ואם נקבה היא, טבילה וקרבן^[78], וקרבן זה אינו מפורש בתורה כמו שאר המנויים לעיל^[79], אלא נלמד מדרשה^[80], שנאמר: ככם כגר יהיה לפני ה'^[81], ודרשו: ככם כאבותיכם, מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם^[82], אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים^[83]. קרבן זה הוא עולת בהמה, או שני בני יונה, או שתי תורים, ושניהם עולה^[84], שנאמר: כאשר תעשו כן יעשה^[85], מה אתם עולה ושלמים - שנאמר בכריתת הברית עם אבותינו: ויעלו עֹלֹת ויזבחו זבחים שלמים^[86] - אף גר עולה ושלמים^[87], אלא שהשלמים נתמעטו^[88], שנאמר: ככם כגר יהיה^[89], לכם הקשתיו ולא לקרבנותיכם^[90], שלא הוקש רק למקצת הקרבנות, ומסתבר שהוא לעולה, שכולה כליל^[91], שפשט הכתוב של כאשר תעשו כן יעשה^[92], מבואר שצריך עולה ושלמים, אלא שהתורה הקילה עליו שיכול לפטור עצמו או בעולת בהמה בלבד או בשני עופות עולות^[93]. ומנין לרבות את העוף, תלמוד לומר: אשה ריח ניחֹח לה'^[94], איזהו דבר שכולו לה', עולת העוף^[95], שאין בעוף אפילו עור לכהנים כבכל עולת בהמה^[96], ואינו יכול להביא אלא שתי פרדות, שאי אפשר להביא פרדה אחת, שלא מצינו מביא קרבנות חובה בכל התורה כולה שיביא פרדה אחת^[97], וכל הקינים שבתורה אחד חטאת ואחד עולה, וכאן שתיהן עולות^[98]. על פרטי ודיני קרבנו של הגר, ע"ע גרות^[99] וע' עולת העוף. על כך שהבאת הקרבן אינה מעכבת, ע"ע גרות^[100].

יא) הנודר או נודב תורים או בני יונה^[101], שנאמר: אדם כי יקריב וגו'^[102], ואם מן העוף עֹלה קרבנו לה'^[103], יכול גזירה, תלמוד לומר: כי יקריב^[104], אינה אלא רשות^[105], ש"כי יקריב" פירושו כשיקריב^[106], שמשמעותו לכשירצה יקריב^[107], שבשל נדבה דיבר הכתוב^[108], ובקרבנות נדבה דיבר הענין^[109]. על פרטי ודיני עולת-העוף*, ע"ע.

על סדר הקרבת חטאת-העוף* ועולת-העוף*, ע"ע חטאת העוף וע' עולת העוף. בטעם החילוק בין שבועת-העדות* שחייב עליו קרבן-עולה-ויורד* אף על מזיד^[110], לבין שבועת-בטוי* שאינו מביא בו אלא על שוגג^[111], ע"ע קרבן עולה ויורד.

חיוב ההבאה

מצד חיוב ההבאה, שני מיני קינים הם^[112]: א) קן חובה^[113], היינו קן שחובה על האדם להביא כקרבן^[114]. ב) וקן נדבה^[115], שהוא מתנדב - בנדר או נדבה^[116] - מעצמו להביאו^[117].

על קן חובה וקן נדבה כשהם באים יחד, עי' להלן: קן חובה יחד עם קן נדבה.

חטאת ועולה

קיני החובה^[118], מלבד קן הגר*^[119], נקרבים לעולם אחד חטאת ואחד עולה^[120]. וקן נדבה^[121], באה כולה עולה^[122], וכן קן הגר^[123].

תורים ובני יונה

אין אדם מביא חובתו תור אחת ובן יונה אחד^[124], אלא או שניהם תורים או שניהם בני יונה^[125]. ולפיכך האישה - היולדת* -שהביאה חטאתה תור ועולת בן יונה, תכפול ותביא עולתה תור^[126], ואם הביאה עולה תור וחטאתה בן יונה, נחלקו תנאים: לדעת תנא קמא, תכפול ותביא עולתה בן יונה^[127], שהכל הולך אחר החטאת^[128], מפני שהכתוב הקדימה^[129]. וכן הלכה^[130]. ולדעת בן עזאי, הולכים אחר הראשון^[131], ואינה מביאה השני אלא ממין שהפרישה הראשון, בין שהיה הראשון חטאת בין שהיה עולה^[132].

קן נדבה^[133], אם מביא אותה משני מינים, נחלקו ראשונים: יש סוברים שאינו יכול להביא תור ובן יונה^[134]. ויש סוברים שבנדבה יכול לעשות כן^[135].

מספר הפרידות הבאות נדבה

כשמביא קן נדבה^[136], יכול להביא אף פרידה אחת^[137], שנאמר בעולת-העוף*^[138] של נדבה^[139]: והקריב מן התֹרים או מן בני היונה את קרבנו, והקריבו הכהן^[140], לפי שנאמר: והקריב מן התורים או מן בני היונה^[141], יכול המתנדב עוף לא יפחות משני פרידים - שממה שנאמר: והקריב^[142], משמע קרבן שלם^[143] - תלמוד לומר: והקריבו^[144], אפילו פרידה אחת יביא אל המזבח^[145], שמילת "והקריבו" יתירה, שאם להראות לאיזה דבר ימלוק, הרי אמר: והקריב מן התורים^[146], ובאומרו אחר כך: ומלק^[147], פשוט שאת התור שאמר הוא שימלוק, ולא צריך לומר: והקריבו^[148].

שותפים* מתנדבים יחד ומביאים אפילו פרידה אחת כקן נדבה^[149].

סתומה ומפורשת

בקיני חובה, הבאים האחד עולה והאחד חטאת^[150], שני מיני קינים הם: א) קן סתומה^[151], שאחד מחייבי קינים^[152] הפריש שתי תורים או שני בני יונה, ועדיין לא קרא להם שם איזו לחטאת ואיזו לעולה^[153]. ב) וקן מפורשת^[154], שפירש: פרידה זו עולה ופרידה זו חטאת^[155].

הביא קן סתומה לכהן להקרבה, הרשות בידו לעשות איזו פרידה שירצה לחטאת ואיזו שירצה לעולה^[156], שאין הקינים מתפרשים אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית הכהן^[157]. הקריב הכהן פרידה אחת לחטאת, הוקבע על ידי הקרבה זו פרידה הנשארת לעולם, והטעם כיון שיש בכל קן וקן פרידה אחת חטאת ואחת עולה, אם הקריב כבר אחת לחטאת צריכה על כרחך להיות השניה עולה, והרי היא כאילו נתפרשה לעולה^[158]. וכן להיפך, אם הקריב הראשונה לעולה הוקבעה השניה לחטאת^[159].

תערובתם

פרידת חטאת ופרידת עולה

חטאת-העוף* - מקן מפורשת^[160] - שנתערבה בעולת-העוף*, או עולת העוף שנתערבה בחטאת העוף, אפילו אחת בריבוא כולן ימותו^[161], שבכל אחת יש להסתפק שמא עולה היא, ומזים מדמה למעלה מחוט הסיקרא^[162], והזאת דמה פסולה כשהיא נעשית למטה מחוט הסיקרא^[163], או שמא חטאת היא, ומזים מדמה למטה מחוט הסיקרא^[164], והזאת דמה פסולה כשהיא נעשית למעלה מחוט הסיקרא^[165], ואין הפרידות בטלות ברוב^[166], שבעלי חיים - ואפילו עופות, לסוברים כן^[167], וכן הלכה^[168] - חשובים ואינם בטלים^[169]. לא נמלך הכהן^[170], ועשה כולן למעלה, מחצה כשר ומחצה פסול^[171], ואף על פי שאם בא להימלך אנו אומרים לו: ימותו כולן, עכשיו שלא נמלך אנו אומרים שכל אחד נעשה כהלכתו וכשר^[172]. כולן למטה, מחצה כשר ומחצה פסול, חצין למעלה וחצין למטה, שתיהן פסולות, שאני אומר: חטאת קריבה למעלה ועולה למטה^[173].

חטאת ועולה בקן סתומה

היתה קן סתומה^[174], ונתערבה בה חטאת מקן מפורשת^[175], אין כשר אלא מנין חטאות שבחובה^[176], כגון שהיתה פרידה המפורשת לחטאת מעורבת עם שני קינים של חובה שהם סתומים, ועתה חמש פרידים מערובים יחד, אינו יכול לעשות אלא שני חטאות, שזהו מנין הכשר בשתי קינים של חובה, שאם יעשה שלוש חטאות שמא מן שיני קינים עשה אותם ולא מן המעורב בהם, ומשני קינים אין יכול לעשות רק שני חטאות, ואינו יכול לעשות אפילו אחת עולה, שמא יקח חטאת המעורבת^[177]. וכן אם נתערבה עולה בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מנין עולות שבחובה^[178], אבל מנין החטאות שבחובה עם העולה שנתערבה בהן פסולים, שהרי נתערבה עולה בחטאת^[179].

קן סתומה בקן סתומה

קן סתומה^[180] שנתערבה בקן סתומה, בין שהיו שתיהן משם אחד - כגון קיני זבים^[181] עם קיני זבים^[182] - או משני שמות - כגון קיני זבים עם קיני יולדות^[183] - בין שהיו שתיהם לאדם אחד, בין שהיו לשנים, אם היו שתיהן שוות, מחצה כשר ומחצה פסול^[184], בין שעשה הכל למעלה או הכל למטה, או עשה חציין למעלה וחציין למטה, לעולם מחצה כשר ומחצה פסול, מפני שהכל חציין עולה וחציין חטאת, והחטאת למטה^[185] והעולה למעלה^[186], אם עשה הכל למעלה חציין כשירות והן עולות, ואם עשה כולן למטה חציין כשירות והן חטאות^[187]. עשה חציין למטה וחציין למעלה, חצי החצי שנעשה למעלה כשר, מפני התערובת, והוא עולות, וחצי החצי של מטה כשר, והוא חטאות^[188].

היו שתי החובות הסתומות שנתערבו זו גדולה מזו - כגון שהיתה אחת ארבע עופות והשנייה שש^[189] - אם עשה הכל למעלה או עשה הכל למטה, מחצה פסול ומחצה כשר^[190]. עשה חציין למטה וחציין למעלה, אם אחר ששאל עשה כן המועט כשר^[191], ואם מדעתו עשה המרובה כשר^[192], שכל שעשה הכהן מדעתו חציין למעלה וחציין למטה, ואי אפשר שלא יהיה משל אחד למעלה ולמטה הרי זה המרובה כשר, הואיל ודבר ידוע שמקצת קרבנותיו למעלה ומקצתם למטה יהיו כל קרבנותיו כשרים^[193]. ויש הסוברים, שאם עשה כל הפרידים שנתערבו חציין למעלה וחציין למטה, בין אם שאל בין אם לא שאל, לעולם מחצה כשר ומחצה פסול^[194], אלא שאם שאל, אומרים לו: אל תקריב מהן אלא כשיעור המועט ועשה אותן חציין למעלה וחציין למטה, שאין מקריבים פסולים למזבח^[195], ואם בא לעשות חטאת יותר, אומרים לו: שמא מן המועט היא וכבר עשית חטאותיה^[196], והוא הדין אם בא לעשות עולות, אומרים לו: שמא מן המעוטה היא וכבר הקרבת עולותיה^[197], אבל בשלא נמלך ועשה חציין למעלה וחציין למטה כשיעור המרובה כשר, שאפשר שעשה מהן חציין חטאות וחציין עולות ולא שיעלה לה לחובותיה כולן, שהרי אינה יודעת כמה עשה משלה למעלה ולמטה וכמה עשה משל חברותיה, אלא שמביא עם חברותיה בתנאי, וכל מה שהוכשר בעשייתו יועיל לו עם תנאו וממעט בהשלמת חובתה^[198].

טעה הכהן בעשייה

היו לפני הכהן חטאות ועולות, עשה שתיהן למעלה או שתיהן למטה, מחצה כשר ומחצה פסול^[199], שאם עשה שתיהן למעלה, לשם עולה, העולה כשרה והחטאת פסולה^[200], עשה חציין למעלה וחציין למטה - ולא ידע אם החטאות הם שעשה למטה או העולות^[201] - הרי הכל פסול, שאני אומר העולות הם שעשה למטה והחטאות למעלה^[202].

היו לפניו שלושה ציבורי עופות, אחד חטאות, ואחד עולות, והאחד סתום חציו עולות וחציו חטאות ולא פירש, אם עשה כולן למעלה או למטה, מחצה כשר ומחצה פסול^[203].

עשה חציין למעלה וחציין למטה, אין הכשר אלא הסתום בלבד שעשה חציו למעלה וחציו למטה, והוא מתחלק בין הבעלים ועולה לשניהם^[204], שהרי הכהן אינו יודע לאי זה מהן פירש, ולאי זה מהן היה הסתום, ושני הציבורים המפורשים פסולים, שהרי לא ידע אי זה עשה למעלה ואי זה עשה למטה ושמא העולה נעשית למטה והחטאת למעלה^[205].

פרחה פרידה מהקן

קן סתומה^[206], שפרח ממנה גוזל לאויר, או שפרח לבין העופות שימותו כולן - כיון שהן מהחטאות-המתות*, כגון חטאת שמתו בעליה^[207] - או שמת גוזל אחד, יקח זוג לשני^[208], ואחר כך יפריש אחד לחטאת ואחד לעולה^[209], והוא הדין בקן מפורשת^[210], שאם מכיר הנשארת אם היא חטאת או עולה, לוקח לה זוג^[211], ואם אינו מכירה אין לה תקנה - לפי שאין יודע איזו לחטאת ואיזו לעולה^[212] - ומתה^[213], וזהו שאמרו בתלמוד - לגורסים כן^[214] - קן מפורשת אין לו תקנה^[215].

קן סתומה^[216], שפרח ממנה גוזל לבין הקריבות^[217], פסול ופוסל אחד כנגדו^[218], שהגוזל הפורח מקן סתום לבין הקריבות פסול ופוסל אחד כנגדו^[219]. כיצד, פרח גוזל מן הסתום לעשרה עופות סתומות, אם עשה חמישה למטה ושישה למעלה, הרי חמש עולות כשירות מהשישה של מעלה וארבע חטאות כשירות מהחמשה עופות שנעשו למטה, שאני אומר שמא הגוזל הפורח הוא אחד מחמישה של מטה, וכן אם עשה מהם שישה למטה וחמישה למעלה, נמצאת הכשר חמש חטאות וארבע עולות, שאני אומר שמא הגוזל מחמשה של מעלה, נמצאת הכשר מהעשרה תשעה הרי פסל אחד^[220].

ארבעה עופות סתומות וארבעה עופות שניות סתומות, פרח אחד מן הראשונות לשניות פסל אחד מן השניות, אחר שנתערבו חזר אחד מן השניות ופרח לראשונות, פסל אחד מן הראשונות^[221], ונמצא הכשר מן הראשונות שתים בלבד^[222]. חזר אחד ופרח מן הראשונות לשניות, אפילו כל היום, אינו מוסיף להפסיד יתר על זה, שאפילו הן מעורבות כולן זו בזו, מחצה כשר ומחצה פסול^[223].

ציבור אחד יש בו שני עופות, ובשני ארבעה, ובשלישי ששה, וברביעי שמונה, ובחמישי עשרה, ובששי שנים עשר, ובשביעי ארבעה עשר - וכולם סתומות^[224] - ופרח גוזל מן הראשונה לשנייה, ואחד מן השניה לשלישית ומשלישית לרביעית, מרביעית לחמישית, ומחמישית לשישית, ומשישית לשביעית, וחזר אחד ופרח מציבור לציבור עד שחזר לראשונה שפרח ממנה ראשונה, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו^[225]. ולפיכך: א) הראשונה אין לה כלום^[226], שמייד כשפרח הגוזל נפסל חבירו מהציבור הראשון, שאם יקבענו חטאת הרי זה שפרח נקבע לעולה, וכשמקריב חצי מהציבור לחטאת וחציו לעולה אינו יודע אם אותו הגוזל מהעולה או מהחטאת^[227]. ב) והשניה אין לה כלום^[228], שכשפרח מן השניה לשלישית, שמא מגופה של השניה פרח, ואותו שפרח מן הראשונה נשאר שם בשניה, ואינו יכול לעשות מן השניה רק שתי פרידות אחת חטאת ואחת עולה, שאם יעשה שתי עולות, שמא מן הפרידות של גוף השניה יעשה ואם כן יהיה נקבע אותו שפרח בשלישית לחטאת ולא יוכל לעשות בשלישית רק מחציין חטאות ולא יותר^[229]. ג) והשלישית יש לה שני עופות^[230], שכשפרח מן השלישית לרביעית, שמא מגופה של שלישית היה אותו שפרח, ולא נשאר בה רק חמש פרידות ופרידה אחת מן השניה שנתערבה בהן, ואינו יכול לעשות בשלישית רק שתי חטאות ושתי עולות, מפני אותו שנתערב ברביעית^[231]. ד) והרביעית יש לה ארבעה עופות^[232], שכשפרח מן הרביעית לחמישית, אין כשר ברביעית אלא שלוש חטאות ושלוש עולות^[233]. ה) והחמישית יש לה שישה עופות^[234], שכשפרח מן החמישית לשישית, יעשה בחמישית ארבע חטאות וארבע עולות^[235]. ו) והשישית יש לה שמונה עופות^[236], שאין כשר בשישית כי אם חמש חטאות וחמש עולות, שאם יעשה שש עולות יהא נקבע אותו שפרח בשביעית לחטאת ולא יוכל לעשות בשביעית כי אם שבע חטאות בלא שום עולות^[237]. ז) והשביעית יש לה שנים עשר עופות^[238], שמכיון שלא פרח מקינה כלום, אין לחוש רק לאותה פרידה שנשארה בלי זוג^[239].

הטעם שאין בשלישית אלא שתים^[240], אף על פי שאין לשנייה כלום^[241], ואפשר להקריב מהשלישית שתי קינים, שאף על פי שיש לחוש שמא הגוזלות שפרחו ממנה היו משלה, מכל מקום הרי אחד פרח לשנייה, וכיון שאין מקריבים ממנו שוב אין חשש שמא יבוא להיקבע זה לחטאת והגוזל שפרח לעולה, כתבו ראשונים שהוא משום גזרה*, שכיון שבשאר קינים מרביעית ואילך נפסלו שני קינים, אחד בהליכה ואחד בחזרה, גוזרים כמו כן בשלישית, ולכן אין אומרים שיהיו בשלישית ארבע ובשנייה לא כלום, או בשלישית שתיים ובשנייה שתיים, אבל בשביעית אין גוזרים אלא על זה שפרח בלבד^[242].

חזר אחד ופרח פעם שנייה מזו לזו, וחזר אחד ופרח מן האחרונה לשלמעלה ממנה, עד שחזר לראשונה, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו^[243], שבכל חזרה יש לחוש שמא לא הוא אותו שפרח בתחילה, אלא מגוף הציבור הוא^[244]. ולפיכך: א) השביעית - שהיה לה שנים עשר^[245] - יש לה עשרה עופות^[246], שכשחזר מן השביעית ופרח בשישית, שמא לא הוא אותו שפרח בתחילה משישית, אלא מגופה של שביעית פרח ונפסלו בשביעית שתי פרידות, ואין כשר כי אם שש חטאות ושש עולות, דאי עביד שבע חטאות יהא נקבע אותו שפרח בשישית לעולה, ולא יוכל להקריב רק עולות מחצי הפרידות, וחציין האחרים פסולים^[247]. ב) והשישית - שהיה לה שמונה^[248] - יש לה ארבעה עופות^[249], שכשפרח מן השישית לחמישית נפסל בחזרה זו עוד קן אחד, ואין כשר בששית כי אם ארבע חטאות וארבע עולות, ששמא מן הששית פרח מגופה אחת בשביעית ואחת בחמישית בחזרה, ולא נשאר לה כי אם עשר פרידות מגופה, ואם יעשה חמש חטאות וחמש עולות, שמא שתי הפרידות שפרחו ממנה יהיו קריבים עולות שתיהן, ואם כן יעשו בשש קינין שבע עולות, או יהיו עשוים שתיהן חטאות, ואין יכולים לעשות בשש קינין אלא שש עולות ושש חטאות^[250]. ג) והחמישית - שהיה לה שש^[251] - יש לה שני עופות כשרים^[252], שהיא מפסידה עוד קן אחד^[253]. ד) והרביעית - שהיה לה ארבע^[254] - אין לה כלום^[255], שאף היא מפסידה קן אחד^[256]. ה) והשלישית אין לה כלום^[257].

פרח פעם שלישית גוזל מזו לזו, וחזר פעם רביעית מזו לזו, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו, והחמישית והשישית נפסלו כולן^[258]. והשביעית, נחלקו בה תנאים: א) יש הסוברים שנשארו לה שמונה עופות כשרים^[259], שכשיעשה ארבעה עשר שבע למעלה ושבע למטה יהיו שמונה מהם כשרים והשישה פסולים, מפני תערובת גוזלות אלו שפרחו בהליכה ובחזרה^[260], וכן הלכה^[261]. ב) ויש מהתנאים הסוברים, שהציבור השביעי לא הפסיד כלום^[262] מהפריחה וחזרה השלישית, אלא לעולם יקריבו ממנה עשרה, ששלוש פרידות פרחו ממנה לכל היותר, ונשארו בה רק אחת עשרה פרידות, ויעשה מהם חמש חטאות וחמש עולות, כיון שאף השישית אין לה כלום^[263], שלדעתם אין לגזור בפריחה זו, כמו בשאר קינין^[264], שכיון שאינה מפסדת בפריחה בשום פעם, לא גזרו על החזרה^[265].

פרחה מקן סתומה למפורשת ולהיפך

פרחה פרידה מקן סתומה לקן מפורשת - ונתערבה הסתומה ולא הוכרה בתוך המפורשים^[266], שאילו היו המפורשים ידועים, היה מתברר הסתום מתוכן והיינו מחזירים אותו למקומו^[267] - יקח זוג לשני^[268], שמתוך שהסתום אינו מתברר גם המפורשים אינם ידועים^[269], והם עולה וחטאת שנתערבו וימותו, וימות גם הסתום עימהם^[270], ויקח זוג לשני^[271].

פרחה פרידה מקן מפורשת לקן סתומה - ולא ידע זה שפרח אם היה עולה או חטאת^[272] - ימותו כל העופות שבסתומה^[273], שאם נתערבה בהן עולה כל החטאות שבה פסולות, ואם חטאת נתערבה כל העולות שבה פסולות, לפיכך ימותו כולן^[274].

חטאת ועולה וסתומה

פרידה המופרשת לחטאת מצד אחד ופרידה המופרשת לעולה מצד שני, ושני פרידים של קן סתומה באמצע^[275], פרח מן האמצע לצדדין, הילך אחד והילך אחד - פרידה אחת לימין ופרידה אחת לשמאל^[276] - לא הפסיד כלום^[277], אלא יאמר: זה שהלך אצל חטאות, חטאת^[278], וזה שהלך אצל עולות, עולה^[279], שאותו המעורב עם החטאת יקריב חטאת ואותו שעם העולה עולה^[280]. חזר אחר שנתערבו ופרח אחד מכאן ואחד מכאן לאמצע, השניים האמצעיים ימותו^[281], שהרי הן חטאת ועולה מעורבים^[282], והצדדים, אלו יקרבו חטאת ואלו יקרבו עולה כשהיו^[283]. חזר ופרח מן האמצעית לצדדים^[284], כולם ימותו^[285], שמא עולה נתערבה בחטאות וחטאת בעולות^[286].

קן חובה יחד עם קן נדבה

האשה* שאמרה: הרי עלי קן כשאלד זכר, ילדה^[287] זכר - שנתחייבה בקרבן-עולה-ויורד*, והיא ענייה המביאה קן^[288], והוא הדין ליולדת* נקבה שאמרה: הרי עלי קן כשאלד נקבה^[289] - מביאה שתי קינים, אחת לנדרה^[290], שהתחייבה בקן נדבה^[291] מחמת נדרה^[292], ובקן נדבה שתי הפרידות עולה^[293], ואחת לחובתה^[294], שהתחייבה בקן חובה^[295] מחמת לידתה^[296], והן אחד עולה ואחד חטאת^[297], והכהן* צריך לעשות שלוש פרידות למעלה מחוט הסיקרא^[298] - כדין עולת-העוף*^[299] - ואחת למטה מחוט הסיקרא, כדין חטאת-העוף*^[300].

הביאו יחד קן חובה עם קן נדבה, יש מהראשונים סוברים שמי שנעשה תחילה עולה לשם חובה^[301]. ויש הסוברים שיכול לעלות אף לשם נדבה^[302].

טעה ועשה ב' למעלה וב' למטה

טעה - הכהן^[303] - ועשה שתים למעלה ושתים למטה^[304], ולא נמלך^[305] בה לדעת על מה הביאתן^[306], אם שתיהן חובות או אם אחת נדר ואחת חובה, והוא היה סבור ששתיהן חובות ועשה שתים למעלה ושתים למטה^[307], ונמצא שנפסל פרידה אחת שנעשה למטה^[308], צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלה^[309].

במה דברים אמורים, כשהביאה הארבעה ממין אחד, שהיו כולם תורים או בני יונה^[310], אבל אם היו שתי הקינים שהביאה משני מינים, דהיינו קן אחד תורים וקן אחד בני יונה^[311], ולא פירשה איזה מהן לנדרה ואיזה מהן לחובתה^[312], ועשה שנים למעלה ושנים למטה^[313], ולא נמלך לא באישה ולא בחכם, והיה סבור שמקריבים תורים כנגד בני יונה לחובתה^[314], ולא ידע הכהן אי זה מין עשה למטה ואי זה מין עשה למעלה^[315], צריכה להביא עוד תור ובן יונה^[316], ויעשה שתיהם למעלה כדי לצאת ידי חובתה^[317], שאם עשה בתחילה שתי התורים למטה, צריכה תור למעלה להשלים חובתה, ואם עשה שני בני היונה למטה, צריכה בן יונה למעלה להשלים חובתה^[318], שאין אדם מביא חובתו גוזל אחד תור אחת או בן יונה, אלא או שניהם תורים או שניהם בני יונה^[319], אבל לנדרה אינה צריכה להביא כלום, שכיון שאין מביאים תורים כנגד בני יונה לחובה, אותו מין שעשה למעלה ודאי לנדרה עלתה לה^[320].

פירשה נדרה

פירשה נדרה^[321], ואמרה לכהן: אלו לנדרי ואלו לחובתי^[322], או שפירשה בשעת הפרשה איזו קן לנדרה וממילא נפרש איזו קן לחובתה^[323], ועשאם הכהן שתים למעלה ושתים למטה, ולא ידע אי זה מהן עשה למעלה ואי זה מהן עשה למטה^[324], או שפירשה נדרה ואינה יודעת מה פירשה אם תורים אם בני יונה, ועשה הכהן קן אחד למעלה וקן אחד למטה^[325], צריכה להביא עוד שלושה פרידים^[326], מאותו המין שהביאה תחילה^[327], שנים לנדרה, ואחד להשלים חובתה^[328], ויעשה הכהן השנים למעלה^[329], שהרי פירשה נדרה, ושמא שנים של נדרה נעשה למטה, שהם פסולות^[330], ואחת למטה^[331], כי שמא הנדר נעשה למטה, והרי הפסידה שתי עולות, והחובה היתה למעלה והרי הפסידה חטאתה, הלכך תביא שתי עולות וחטאת אחת^[332].

במה דברים אמורים, בשהביאה הארבעה שפירשה נדרה בשנים מהן ממין אחד^[333], אבל אם היו שני מינים - ועשה הכהן מין אחד למעלה ומין אחד למטה ואינו יודע איזו למעלה ואיזו למטה^[334] - תביא ארבעה אחרים^[335], שנים ממין שפירשה בו נדרה יעשו לנדרה, ושנים מאי זה מין שתרצה יהיו לחובתה ויעשו אחד למעלה ואחד למטה^[336], שמא אותם אלה שהפרישו לנדרה נעשו למטה והרי הפסידם, והמין שהיו לחובתה נעשו למעלה, והרי היא חייבת חטאת מהמין האחר, או שמא הקן מהמין שהפרישה לנדבה נעשו למעלה כהלכתן, והקן מהמין האחר שהיו לחובתה נעשו למטה, והרי היא חייבת ממין זה, ומה שהקריב כבר יהיה לנדרה^[337]. ואף על פי שהיא יכולה לשנות את נדרה למין אחר, שהרי לא קבעתו בשעת הנדר, והרי היא יכולה לפטור את עצמה בשלושה ממין אחד, שנים לנדרה ואחת לחובתה, לכתחילה לא תשנה אותו הואיל ופירשתו תחילה במין אחד^[338]. ויש הסוברים שאף מלכתחילה יכולה לשנות למין אחר, ולהביא שלושה פרידים^[339], אלא שאם תרצה אישה זו להביא את נדרה ממין שפירשה אותו תחלה צריכה להביא ארבעה פרידים^[340].

קבעה נדרה

קבעה נדרה^[341] עם חובתה^[342], שאמרה: הרי עלי קן להביאה עם חובתי, ופירשה המין^[343], וילדה והביאה ארבעה פרידים^[344], שנים לנדרה ושנים לחובתה, ועשה שנים למעלה ושנים למטה, ולא ידע אי זה נעשה למעלה ואי זה נעשה למטה^[345], וגם היא שכחה ולא ידעה באי זה מין קבעה נדרה אם בתורים או בבני היונה^[346], הרי זו צריכה להביא^[347] עוד חמש פרידים^[348], שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, ויעשו ארבעתם למעלה, ותביא גוזל אחד להשלים חובתה ויעשה למעלה^[349], שכיון שקבעה נדרה עם חובתה הוקבע עליה קרבן גדול שלוש עולות יחד, אם היתה יודעת מה פירשה, וזו שלא ידעה מה פירשה^[350], הוזקקה להביא חמש עולות יחד מתחילתה, אחת לחובתה וארבע לנדרה, וכשהביאה שתי קינים, אחת לנדרה ואחת לחובתה, וממין אחד, לא עשתה כלום לנדרה, שמא אינו ממין שנדרה, ובהשלמת קן שני ממין אחר, לא די לה, שהרי קובעתו לבוא עם מין חובתה^[351].

במה דברים אמורים, כשהביאה הארבעה תחילה ממין אחד, אבל אם היו שני מינים, צריכה להביא שישה^[352], שאינה יודעת איזה מין קרב תחילה לחובתה שתביא מאותו המין עם ארבע של ספק פירושה לקביעותה, הלכך תביא שש^[353], שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, ותביא לחובתה שתי תורים או שני בני יונה ויעשה אחד למעלה ואחד למטה^[354].

קבעה נדרה^[355] ונתנתם לכהן ושכחה מה נתנה לו^[356], והלך הכהן ועשה ואינו יודע היכן עשה^[357], אם הכל למעלה או הכל למטה, או מחצה למעלה ומחצה למטה^[358], צריכה להביא עוד ארבעה פרידים לנדרה^[359], שתי תורים עם שני בני יונה^[360], ושתים לחובתה^[361], שתי תורים או שני בני יונה^[362]. ונחלקו ראשונים בדעת תנאים: א) יש מהראשונים סוברים, שלדעת תנא קמא - ור' יהושע^[363] - תביא עוד חטאת אחת^[364], מאיזה מין שתרצה^[365], שמא הראשונות כולם למעלה נעשו והרי לו זוג ממינו לעולה משנים שהביאה חובתה משני מינים, ואף על פי שכבר קרבה עולת חובתה, אין צריכה לדקדק להביא חטאת מאותו מין הראשון, שהכל הולך אחר החטאת^[366]. ולדעת בן עזאי, מביאה עוד שתי חטאות^[367], שלדעתו הכל הולך אחר הראשון^[368], וכיון שיש להסתפק שמא הראשונים למעלה נעשו וכבר יצאה ידי עולה, צריכה להביא חטאתה מאותו המין, והרי אינה יודעת מאיזה מין היה, לפיכך תביא שתי חטאות משני מינים^[369]. ב) ויש מהראשונים הסוברים, שהכל מודים שכאן אינה צריכה להביא עוד חטאת^[370]. וכן הלכה^[371].

קבעה חובתה וקבעה נדרה, ושכחה במה קבעה, ואפשר שחובתה כבש לעולה ופרידה אחת תור או בן יונה לחטאת, לפיכך תביא שישה פרדים, ארבעה לנדרה ושנים לחובתה^[372]. ונחלקו תנאים: לדעת תנא קמא - ור' יהושע^[373] - תביא עוד חטאת אחת^[374] בן יונה או תור עם כבש^[375], וכן הלכה^[376]. ולדעת בן עזאי, תביא עוד שתי חטאות, תור ובן יונה^[377], שמא קבעה גם חובתה עם הכבש תור או בן יונה, ולדעתו הכל הולך אחר הראשון^[378].

כל חטאות העוף הבאות מחמת ספק אינן נאכלות, ועל כך ע"ע חטאת העוף הבאה על הספק^[379].

הערות שוליים