לשון הקודש היא השפה שבה מדברים הקב"ה, המלאכים, חיות הקודש וחלק גדול מהיהודים. עד אחרי מגדל בבל כל האנושות דיברה בשפה זו - " וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים"(בראשית, יא, א) ורש"י פירש:שפה אחת-לשון הקודש.

בלשון הקודש עשרים ושתיים אותיות. בכתב אשורי לכל אות צורה שמבטאת תכונה רוחנית מסוימת. ואלו הן האותיות לפי סידורם: א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, כ, ל, מ, נ, ס, ע, פ, צ, ק, ר, ש, ת. לחלק מהאותיות יש צורה סופית כאשר הן מופיעות בסוף מלה: מ-ם, נ-ן, פ-ף, צ-ץ. סוג נוסף של כתב שהיה בשימוש לתיאור לשון הקודש הוא הכתב העברי (עתיק) (נקרא גם: כתב דעץ, כתב רעץ).

זוהי השפה היחידה שצורת האות משקפת את הגייתה על פי חוקי הפיזיקה (ראו - תורה ומדע#פיזיקה סעיף ג- 'צורת האותיות שבלשון הקודש').

מבין אומות העולם, העם שזוהי שפתו הוא עם ישראל (או יותר נכון "העם היהודי"). יש מספר מגוון של דרכי הגייה של לשון הקודש בהתאם למוצא קהילה יהודית (דוגמאות להגייה: אשכנזית, ספרדית, עירקית, תימנית ועוד).

היום יש שנוהגים לקרוא ללשון הקודש בגרסתה המדוברת בשם "עברית". ישנן מספר סיבות לכך, אחת מהן היא כדי להבדיל בין הלשון המדוברת לזו שמופיעה בתנ"ך. [אמנם יש לדעת שבאמת לשון הקודש נקראת "עברית", וכמו שרואים במקורות, כגון [משנה מסכת גיטין, פרק ט משנה ח] - "גט שכתבו עברית". והמילים החדשות, לפי האמת אינם שייכות ללשון הקודש היא העברית. וכאמור היום יש נוהגים לקרוא ללשון המדוברת - עברית.]

מדוע נקראת לשון הקודש[עריכה]

• רמב"ם במורה נבוכים מבאר שלשון זו נקראת לשון הקודש משום שאין בה ביטויים מפורשים לדברים מגונים. לדוגמה, צואה מבטאת בצורה עקיפה את מה שיוצא מהגוף.
• רמב"ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב"ה מדבר עם המלאכים.
• חת"ם סופר (דרוש לח' בטבת, דרוש כד)^[1] מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב'גנ"ת אגוז' היינו גמטראות, נוטריקון, ותמורה (- שיטות קידוד).

חובת האב ללמד בנו לשון הקודש[עריכה]

• בפרשת "והיה אם שמע" נאמר: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים יא, יט). רש"י מביא על כך את דברי הספרי: "לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דב' ל"ג ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו, שנאמר "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם"
• בתוספתא מפורש: "קטן ... יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם" (חגיגה (ליברמן) פרק א ה"ב).
• הרמב"ם בפירוש המשניות על פרקי אבות: "הוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות - שראוי להזהר במצוה שיחשב שהיא קלה כגון שמחת הרגל ולמידת לשון הקודש ובמצוה שהתבארה חומרתה כמו מילה וציצית ושחיטת הפסח".

הגיית עברית[עריכה]

לקמן טבלות שמציגה את אופן הגיית העיצורים והתנועות בעדות שונות לפי שיטת 'האלפבית הפונטי הבינלאומי' או בקיצור 'IPA' (טברנית, לשון חז"ל ומקראית מבוססות על מחקרים, אז אפשר שיתהיינה טעויות)

ייצוג	הגייה
	ישראלית	אשכנזית	ספרדית	תימנית	טברנית	משוחזר
						משנאית (לשון חז"ל)	מקראית
א	[ʔ, -]	[ - ]	[ʔ, -]	[ʔ, -]	[ʔ, -]	[ʔ, -]	ʔ
בּ	b	b	b	b	b	b	b
ב	v	[v~v̥]	[b~β~v]	β	v	β
גּ	ɡ	[ɡ~ɡ̊]	ɡ	dʒ	ɡ	ɡ	ɡ
ג			[ɡ~ɣ]	ɣ	ɣ	ɣ
דּ	d	[d~d̥]	[d̪~ð]	d̪	d̪	d̪	d̪
ד			[d̪~ð]	ð	ð	ð
ה	[h~ʔ, -]	[h, -]	[h, -]	[h, -]	[h, -]	[h, -]	h
ו	v	[v~v̥]	v	w	w	w	w
ז	z	[z~z̥]	z	z	z	z	d͡z
ח	[χ~ħ]	x	ħ	ħ	ħ	[ħ]	[ħ, χ]
ט	t	t	[t̪]	[t̴̪] ‏[2]	[t̴̪]	[t̪ˤ] ‏[3]	[t̪ʼ] ‏[4]
י	j	j	j	j	j	j	j
כּ ךּ	k	k	k	k	k	k	k
כ ך	χ	x	x	x	x	x
ל	l	[l~ɫ]	l	l	l	l	l
מ ם	m	m	m	m	m	m	m
נ ן	n	n	n̪	n̪	n̪	n̪	n̪
ס	s	s	s	s	s	s	t͡s
ע	[ʔ~ʕ, - ]	[ - ]	[ʕ, ŋ, - ]	ʕ	ʕ	[ʕ]	[ʕ, ʁ]
פּ ףּ	p	p	p	p	p	p	p
פ ף	f	f	f	f	f	ɸ
צ ץ	t͡s	t͡s	t͡s	[s̴] ‏[2]	[s̴]	[sˤ] ‏[3]	[t͡sʼ, t͡ɬʼ, t͡θʼ] ‏[4]
ק	k	k	k	ɡ, ɢ, q	q	q	kʼ ‏[4]
רּ	לא קיים	לא קיים	לא ידוע	קיים (נדיר)	קיים (נדיר)[5]	לא ידוע	לא ידוע
ר	ʁ	ɹ~ʀ	r~ɾ	r~ɾ	ɾ	ɾ	ɾ
שׁ	ʃ	ʃ	ʃ	ʃ	ʃ	ʃ	s
שׂ	s	s	s	s	s	s	ɬ
תּ	t	t	t̪	t̪	t̪	t̪	t̪
ת		s	θ	θ	θ	θ

ייצוגים חדשים לעיצורים בעברית
ייצוג	הגייה ישראלית
ג׳	dʒ
ד׳	ð
‏(וו), ו׳ (לא רשמי)[6]	w
ז׳	ʒ
ע׳	ɣ
צ׳ ץ׳	t͡ʃ
ת׳	θ

הגיית התנועות בעברית
הסימון העברי		הגייה
שם הייצוג	הייצוג	ישראלית	אשכנזית	ספרדית	תימנית	טברנית
שווא נח	ְ	אין תנועה / e	?	?	?	אין תנועה
שווא נע	ְ	אין תנועה / e	?	?	?	ə
פתח	ַ	a	?	?	?	:a
חטף פתח	ֲ	a	?	?	?	a
קמץ	ָ	קמץ גדולa / קמץ קטן o	?	?	o	:ɔ
חטף קמץ	ֳ	o	?	?	o	ɔ
צירה	ֵ	e	?	?	?	e
צירה מלא	ֵי	e	?	?	?	:e
סגול	ֶ	e	?	?	a	:ɛ
חטף סגול	ֱ	e	?	?	a	ɛ
חיריק	‏ ִ	i	?	?	?	i
חיריק מלא	‏ ִי	i	i	i	?	:i
חולם	ׂ	o	?	?	?	o
חולם מלא	וֹ	o̞	[əʊ, ɔj, ɛj, ɐʊ]	[o]	[œ]	:o
קובוץ	ֻ	u	?	?	?	u
שורוק	וּ	u	[uː, iː]	[uː]	[əw]	:u

הערות שוליים