מעשר ראשון

עשירית ממה שנשאר בתבואה ובפירות לאחר הפרשת תרומה גדולה, שמפרישים אותה ללויים.

"מעשר ראשון" - מותר באכילה לכל אדם ונאכל אף בטומאה כשאר פירות חולין (לאחר שהופרשה ממנו תרומת מעשר). בזמן הזה - הואיל ומחזיקים לויים בייחוסם אפילו רק על סמך עדות עצמם, לכן: א. מפרישים את המעשר רק על ידי קריאת שם כדינו, מבלי להפרידו משאר הפירות; ב. המעשר נשאר אצל הבעלים והוא אוכלו (לאחר הפרשת תרומת מעשר). יש שנוהגים גם בזמן הזה לתת את המעשר הראשון ללויים.