קרב בית חורון
|
|
| קרבות החשמונאים |
| קרב מעלה לבונה |
| קרב בית חורון |
| קרב אמאוס |
| קרב בית צור |
| קרב בית זכריה |
| קרב כפר שלם |
| קרב חרשה |
| קרב אלעשה |
קרב בית חורון הוא הקרב השני במרד החשמונאים. במהלכו ניצל יהודה המכבי את הצבא "הסורי-סלווקי" של שר הצבא סירון, שבא לנקום את מותו השר הצבא הקודם אפולוניוס בקרב מעלה לבונה. המועד המשוער של הקרב הוא 165 -166 לפנה"ס, שנה לאחר הקרב הקודם. מטרת צבאו של סירון, כמו צבאו של אפולוניוס היה לחבור אל הצבא היווני שנשאר עדיין בירושלים, למרות הכיתור של החשמונאים. היה רק הבדל, צבאו עלה לירושלים במעלה בית חורון - דרך יחסית נוחה לעומת ערוץ ואדי חרמיא, שבה ניגף קודמו על ידי מארב חשמונאי. אך גם בקרב זה הצליח יהודה המכבי לבנות מארב והצבא היווני, הגדול והאיטי - אשר היה משוריין ורכב - נחל מפלה מול צבא קטן ונייד.
תאור הקרב[עריכה]
בספר החשמונאים[1] מובא התיאור של הקרב. תחילה מוצג המניע: גבר כוחם של המורדים והרצון לנקום באלה אשר ביזו את המלך - המפלה בקרב מעלה לבונה. הפעם הצבא היווני עולה למערכה עם "רכב כבד" וכן צבא גדול של בני ברית. וכך מובא בכתובים:" וישמע סירון שר צבא ארם [2] כי נאספו כל יראי ה' אל יהודה, וכי נקבצו אליו עם רב למלחמה, ויאמר. אכבדה ביהודה ובעמו ובכל בוזי דבר המלך, לעשות לי שם בארץ . ויאסור את רכבו, וחיל כבד מן הגויים עלו אתו להינקם בישראל, ויבוא עד מעלה בית חורון"
צבאו של יהודה המכבי מהסס לנוכח המערכה המצפה לו:" ויהודה יצא אך במתי מעט לקראתם. ויהי בראותם את מחנה האויבים, ויאמרו הנה אנחנו יוצאים במתי מעט, ונפשנו יבשה מבלי אוכל, ואיך נעמוד לפני החיל הנורא הזה".
יהודה המכבי מעודד אותם בדבריו:" היד ה' תקצר לתת רבים ביד מעטים, ואם יש מעצור לו להושיע ברב או במעט. הן לה' התשועה, ורוב חיל לא ימלט. הם בוטחים על המונם ועל רוב חילם להשמידנו עם נשינו וטפנו ולבוז את שללינו. ואנחנו נעמוד על נפשנו להילחם בעד חיינו ותורתנו. לכן אל תיראון ואל תעצרון מפניהם, כי השמד ישמידם ה' לעינינו."
והתוצאה הייתה, קרב הכרעה מוחלט, כפי שמובא בספר החשמונאים:"ויהי ככלותו לדבר ויפול בחתף עליהם, בטרם ידעו בבואו, ויך את סירון ואת עמו לפי חרב. וירדפם ממורד בית חורון עד הערבה, ויפלו מהם שמונה מאות איש, והנשארים נסו אל ארץ פלשתים. ותיפול פחד יהודה ואחיו על כל העמים מסביב, ויספרו בגויים את מעשי יהודה הגדולים ויגיעו עד אזני המלך." כך השליטה על ארץ ישראל התרחבה עד לארץ פלישתים, דיינו עד לנמלי הים התיכון.
הכוחות שפעלו בקרב, לפי המשוער, מהצד היווני: מספר כפול של "הפלנקס"[3] 4,000 חייל ומנגד 1,000 מצבא המורדים, אשר הגיעו לקרב מהרי גופנה, בדומה לקרב הקודם.
מיקום הקרב[עריכה]
המיקום המשוער של הקרב הוא במעלה בית חורון מקביל לכביש 443 של ימינו. לפי תנאי השטח, מעריכים שהמקום היה במעלה בין בית חורון תחתון לבין בית חורון עליון. במקום נמצאו שרידי דרך קדומה, באמצע הכפר, וליד הכביש, שרידי מדרגות קדומות.
ההתיישבות במקום[עריכה]
באזור הקרב ממוקם היום היישוב בית חורון הוא נוסד בשנת תשל"ח (1977) ממזרח לכפר הערבי "בית עור א-תחתא" על-ידי אחד הגרעינים הראשונים של גוש אמונים. "בית חורון התחתון" מוזכר כגבול נחלת שבט בנימין בספר יהושע: " וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה, אֶל-כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה--הִיא, בֵּית-אֵל; וְיָרַד הַגְּבוּל, עַטְרוֹת אַדָּר, עַל-הָהָר, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית-חֹרוֹן תַּחְתּוֹן. וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת-יָם נֶגְבָּה, מִן-הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי בֵית-חֹרוֹן נֶגְבָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו אֶל-קִרְיַת-בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים, עִיר בְּנֵי יְהוּדָה; זֹאת, פְּאַת-יָם." (י"ח, יג-יד).
היישוב הקהילתי הנמצא במקום מונה היום 170 משפחות.