יהדות הפליפינים

"טמפל אמיל" - היום אינו בשימוש - המקור ויקישיתוף - Al-aNDALUS

באיים הפיליפינים יש קהילה יהודית קטנה, 200 משפחות. מוצאן של המשפחות הוא מרחבי התבל: ארצות הברית, בריטניה, קנדה, צרפת, ארגנטינה וגם מישראל. רובם אנשי עסקים אשר בחרו לגור בבירת האי מנילה מסיבות עיסקיות. רק מעטים מיהודי האי הם בני משפחות מדורות קודמים של יהודי האי - האנוסים.

בבית הכנסת הקיים יש מניין בימים: שני וחמישי ובשבתות ובמועדי ישראל. הקידוש בשבת בבוקר מהווה מוקד הכינוס של הקהילה. המפגש מהווה את המוקד המרכזי של חיי הקהילה. בין חבריה מתבצעת פעילות דתית וחברתית. אוכל כשר ניתן להשיג בבית הרב ובבית הקהילה.

תולדות היהודים באי

תחילת ההתיישבות של היהודים באיי מצוי ברישום משנת 1593. "האחים חורתה ודומינגן רודריגז", ממנילה, נשפטו על ידי האינקוויזיציה במקסיקו, שהאיים היו בתחום שיפוטה. אשמתם הייתה כי הם "שומרים אדוקים של חוקי משה". הם נידונו למאסר עולם.

תחילת ההתיישבות של היהודים באיי הוא מהמאה ה-16 . הרב הנוכחי של הקהילה, הרב אליהו עזריה - בוגר מכון שטראוס עמיאל סיפר ‏‏^[1] כי משפחות של בני המקום, בייחוד מן האי "מינדאנאו", מספרות על מסורות יהודיות שנוהגות אצלן. באי מינדאנאו גרות כיום כ-60 משפחות של צאצאי האנוסים. אחדות מהן זוכרות חוויות הקשורות בחג הפסח, המצות, צום יום הכיפורים ואת הדלקת נרות שבת.

במשך מאות בשנים הגיעו לאי יהודיים לזמן קצר. הם הגיעו בשל עסקים, רדיפות והיה שחיפשו הרפתקאות. הם נשארו באי רק לתקופות קצרות: שנה, שנתיים והמשיכו לדרכם. רק במאה השנים האחרונות התגבשה במקום קהילה. בשנת 1898 עברו האי לשליטת ארצות הברית ונוסדה בה קהילה יהודית.בין השאר, הקימו את הקהילה משוחררי צבא ארצות הברית, אשר החליטו להשתקע באי. הם עסקו בסיפוק צרכי הצבא, אשר הכירו היטב את סדרי עבודתם. אליהם נוספו פליטים ממלחמת האזרחים האמריקנית. בשנת 1917 הצטרפו לקהילה יהודים מרוסיה, אשר ברחו משם בעקבות מהפכה הבולשביקית . יהודי האי הקימו בבירת המדינה את חנות הכל-בו הראשונה. הם גם היו סוכני המכוניות הראשונים וכן הקימו את תחנת הרדיו של האי. השלטונות האמריקאיים ראו בקהילה כעין מושבה של ארצות הברית באיי האוקיינוס השקט.

הכיבוש היפני

בשנת 1941, הכיבוש היפני הביא סבל לקהילה, שהיו בה 1,200 נפש. השלטון המקומי נדרש לנקוט בצעדים נגד היהודים על ידי היפנים והגרמנים. ההגבלות חלו רק על היהודים שלא היו יוצאי גרמניה ושאר בעלות בריתה. יוצאי שאר הארצות נכלאו במחנה מיוחד. שאר היהודים המשיכו בחיים הסדירים. הרב והחזן שהיו יוצאי גרמניה המשיכו בתפקידם. יחסם של הכובשים היפנים היה נוח. הם אפילו סיפקו קמח למצות - למרות המחסור בו וכן דאגו כי היהודים שנכלאו יוכלו לבקר בחגים בבית הכנסת ‏‏^[2].

במשך הזמן בית הכנסת המקומי היה למחסן נשק ולקראת סוף המלחמה הועלה באש. צבא ארצות הברית שכבש את האי שיקם את בית הכנסת, אך יהודי האי העדיפו ברובם לנטוש אותו.

חידוש הקהילה

בשנת 1947 התארגנו היהודים מחדש והקימו את "הקהילה היהודית של הפיליפינים" שכללה כמה מאות יהודים. בעבר היה במנילה בית כנסת קונסרבטיבי, שהוקם בשנת 1922, בשם "טמפל אמיל" (ראו תמונה לעיל). היום קיים בית כנסת חדש, אורתודוקסי-ספרדי. העלויות להחזקתו באו משלוש משפחות ממוצא סורי, תושבות המקום ויוצאי העיר ניו יורק. במקאטי סיטי קיים בית חב"ד, שנחנך בי"ט טבת תשס"ט .

קישורים חיצוניים

• אתר הקהילה

הערות שוליים