קודש הקודשים

החדר הפנימי ביותר במקדש ובמשכן. הוא הכיל את הארון שעליו הכפורת ושני כרובים. בבית שני היה בקודש הקודשים רק את אבן השתיה - המקום ממנו הושתת העולם, ואילו הארון נגנז.

לקודש הקודשים נאסר להכנס, חוץ מלכהן גדול ביום הכיפורים הנכנס פעמיים, כדי להקטיר שם קטורת וכדי להוציאה. בשעה שנכנס הכהן הגדול הוא לבוש בגדי לבן, והוא טובל לפני כן.

גם אומנים הנכנסים לתקן ולנקות בקודש הקודשים נכנסים, והיו משלשלים אותם בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מן הקודש.

קודש הקדשים מכונה גם ה"דביר", ע"ש שבו דיבר הקב"ה אל משה מבין 2 הכרובים.

בבית ראשון בנה שלמה בדביר 2 כרובים גדולים מעץ שמן שהיו כל אחד בגובה עשר אמות, וכל כנף שלהם היתה 5 אמות.

גודל הדביר היה כתיבה 20*20*20 אמה.