הבדלה

ברכה הנאמרת על כוס יין במוצאי שבת ויום טוב, שתוכנה: הבדלה בין הקודש לבין החול.

כשם שמקיימים אנו, עם כניסת השבת, את מצות "זכור את יום השבת לקדשו" בקידוש על היין, כך מקיימים אנו ציווי זה בהבדלה על היין עם יציאתה של השבת.

נוסח ההבדלה

בנוסח ההבדלה נאמרים פסוקים שונים ולאחר מכן מברכים על היין את ברכת "בורא פרי הגפן". ברכה שנייה היא ברכת הריח. לאחר מכן מברכים ברכת הנר ומביטים על כפות הידיים והצפרניים לאור הנר. מצוה מן המובחר לברך את "ברכת הנר" על אבוקה. נר שיש לו שתי פתילות נחשב כאבוקה. גם שני נרות שהאש שלהם נוגעת זו בזו נחשבים כאבוקה. הברכה האחרונה, הרביעית במספר, היא גם הברכה העיקרית: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך אתה ה', המבדיל בין קודש לחול". סימן לסדר הברכות בהבדלה במוצאי שבת הוא יבנ"ה - יין, בשמים, נר, הבדלה.

הבדלה במוצאי יו"ט

כשם שמבדילים במוצאי שבת, כן מבדילים במוצאי ימים טובים, אלא שאין מברכים בהם על הנר ועל הבשמים.

במוצאי יום הכיפורים, מברכים את "ברכת הנר", אך אין מברכים את "ברכת הריח".

כאשר יום טוב חל ביום ראשון, אומרים בקידוש בליל יום טוב שהוא מוצאי שבת נוסח הבדלה שבו מבדילים "בין קודש לקודש".

כאשר החג חל ביום שישי, אין מבדילים במוצאי החג שהוא ליל שבת, כי יוצאים מקדושה קלה קדושת יום טוב לקדושה חמורה קדושת שבת.

מנהגים ודינים

נהוג שהנשים אינן מבדילות לעצמן וגם אינן שותות מיין ההבדלה, כאשר מצוי איש שמבדיל ומוציא אותן ידי חובה.

נהגו לקחת מיין ההבדלה שכיבו בו את הנר ולשים מעט בזויות העינים, על עצם הלוז, ובכיסים לסגולה ולפרנסה.

לפני ההבדלה אסור לאכול או לשתות, מלבד מים.