זבולון בן יעקב
|
|
זבולון בן יעקב הוא הבן השישי של יעקב אבינו ולאה אימנו. בברכות יעקב נקבע בני השבט ייעשו שותפות עם שבט יששכר, כאשר שבט זבולון ידאג לפרנסתו שבט יששכר. וזאת לפי ברכת משה רבינו:"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ" [1]. ורש"י מסביר:"זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן הייתה".
זבולון נולד בשנה העשירית להיות יעקב אבינו בחרן, שנת א' קצ"ח - 2,198 לבריאת העולם, ביום ז' תשרי. הוא מת בן מאה ועשר שנה [2]
מקורו של השם
לאה אימו בוחרת לו את השם לאמר:"...זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ זְבֻלוּן. "([[ספר בראשית]], ל',כ').
רש"י מפרש יזבלני - "לשון [3] בית זבול [4] [לינה] בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו"
הרמב"ן מרחיב באותו עניין:"ולכן אמרה לאה כי עשה לה האלוהים זה הבן בד טוב להיות בעלה מתלונן בצלה, כי יזבלני בצלי. וכן בנה בניתי בית זבול לך , להתלונן בצלו, ולכבוד עליון יאמר כן, כמו שאמר : הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי, וכן שמש ירח עמד זבולה [5], עמד במקום שיתלונן בו, כמו שאמר לשמש שם אהל בהם [6] ...אמרה, שהבן הזה עשאו השם לה צדה טובה וחלק טוב כי בעלה יהיה עיקר דירתו עמה לרוב בניה, תתפרנס עמו בטוב לו" דהיינו, לאחר בן שישי, יהיה משכנו העיקרי של יעקב אבינו אצל לאה אימנו.
רבי עובדיה ספורנו כתב :זְבָדַנִי אֱלהִים- " נָתַן לִי חֵלֶק וּגְמוּל עַל הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַשֵּׁנִי בַּדּוּדָאִים, 'שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה'." ועל הצרוף אתִי זֶבֶד טוב כתב הפרשן כִּי הָיָה עִמִּי חֵלֶק טוב שֶׁלּא הִתְכַּוַּנְתִּי לְשׁוּם תַּעֲנוּג אֶלָּא לִכְבודו
סמלו של השבט
יששכר היה מְפֻתָּח על יַהֲלֹם [7] בחשן משפט. רבינו בחיי קורא אותה פִּירְלָ"א. היא לבנה כולה על שם הכסף שבה. הוא סימן לעושרו של זבולון. הוא השוכן לחוף ימים ומצליח במסחר (פרקמטיא).
סגולת האבן שמביאה שינה על האדם, שכן נאמר בדברי אימו של זבולון :"הפעם יזבלני אישי"
על אבן היהלום בויקיפדיה העברית
בין יששכר לבין זבולון
- ערך מורחב - זבולון בסחורתו ויששכר בתורתו
לפי הברכות לעיל יש קשר הדוק בין שני השבטים, ולא רק בעולם הזה. זכותו של זבולון לחיי העולם הבא - למרות התעסקותו בחיי העולם הזה - מובטחת בגין דאגתו לסיפוק צרכיו של יששכר שיוכל לעסוק בתורה.
אילון הזבולוני
שבט זבולון קבל את נחלתו והיה אמור לעסוק במסחר ימי. לפי תאור הנחלה להלן, נראה כי לנחלתו הייתה רק יציאה צרה לים. דוד הלל וינר במאמרו אילון הזבולוני מנסה להסביר במה כן עסק שבט זבולון.
בספר שופטים מוזכר שמו של שופט אחד משבט זבולון אך לא מייחסים לא פעולה כל שהיא. וכך מובא בכתובים:"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת-יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים. וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן" [8].
אם אכן היו בני השבט ספנים, הרי אין חשיבות רבה למקום מגורם. כבר אמרו חז"ל ש"הספנים עונתם אחת לשישה חדשים" [9]. באופן זה נראה, כי אין משמעות רבה לערים בהם יושבים הספנים, לטיב הקרקע וכדומה, שכן אין אלו מקורות הפרנסה וההתמקדות של אנשי הים.
יונה הנביא שהיה, לפי חז"ל, משבט זבולון, אנו מוצאים שגר בסביבה אחרת לגמרי. הוא גר בעיר גת אשר באזור חפר, כפי שנאמר "הוא ישיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלוקי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר" [10] .
את עירו של יונה מוצאים אנו בתוך נחלת זבולון בספר יהושע י"ט, י"ג</ref> ומתוך כך למדו חז"ל [11] כי אביו של יונה היה משבט זבולון. לאור זאת, נשאלת השאלה על שום מה, כשרצה יונה להפליג לים ירד עד יפו [12] הנמצאת מול נחלת דן [13] ולא הפליג ממשכנות הספינות של שבט זבולון ? המסקנה היא כי בתקופה של יונה הנביא כבר לא עסקו יותר שבט זבולון במסחר הימי, ואילו שבט דן החלו לעסוק בכך מתוך העיר יפו.
אבל מגמה זו החלה עוד קודם, באופן זה ניתן להבין את פשט תוכחת דבורה הנביאה לשבט דן על שלא נתעסק במלחמה בסיסרא "ודן למה יגור אוניות" [14] ובכך אין צורך ליישב את הקושיא והלא זבולון עוסקים בים ממקום מושב שבט דן.
בשלב מסויים השבט עשה הסבה לחקלאות. כאשר עסק בסחר ימי הוא לא ייחס חשיבות לשטח הקרקעי לו זכה. לכך בא התאור "זבולון לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלול וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס" [15], אף על פי שקטרון הנה משובחת במיקומה מהצד החקלאי שכן קטרון הנה צפורי [16] המשובחת במיקומה החקלאי: "והאמר ריש לקיש חזי לי זבת חלב ודבש דצפורי והויא ששה עשר מיל על שישה עשר מיל" (שם), לא ראו לנכון בתחילה זבולון להורישם אלא שישלמו להם מס - לצורך המסחר והרווח.
בתחילת ספר שופטים מלאך ה' מוכיח את שבטי ישראל לתופעה שנשארו הגויים בתוכם. נראה שהדבר השפיע על שבט זבולון והחלו בכיבוש והורשת הארץ בצורה החקלאית. וכבר העיד משה רבנו כי טמונה להם ברכה באדמה עצמה. לאור כך מובנת הגמרא הנ"ל שבקשו הם שדות וכרמים ולא ימים - לצורך החקלאות.
מסכם וינר שייתכן כי לשופט, אילון הזבולוני יש קשר למעבר מהעיסוק הימי לעיסוק היבשתי. הוא בנה עיר והיא נקראה על שמו אילון. " המעבר שעשו שבט זבולון נתן חשיבות למגורים, לערים, ולשדות וכדו', שלא כהרגשת הסוחר בים, שביתו הינו שולי מבחינתו."
נחלת שבט זבולון
- ערך מורחב - נחלת שבט זבולון
- ערך מורחב - נחלת שבט זבולון
נחלת שבט זבולון מצויה מזרחית מהר תבור אשר בעמק יזרעאל בצפון הארץ. הנחלה עלתה בגורל השלישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במערבה נחלת שבט יששכר וממזרח - נחלת שבט אשר. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: זבולון, יששכר ונפתלי.
הערות שוליים
- ↑ ספר דברים ל"ג, י"ח
- ↑ מקורספר סדר הדורות
- ↑ מלכים א' ח' י"ג
- ↑ הירבירייריא"ה בלע"ז
- ↑ חבקוק ג' י"א
- ↑ תהלים י"ט ה'
- ↑ ספר שמות כ"ח,י"ח
- ↑ י"ב, י"א-י"ב
- ↑ מסכת כתובות ס"א:.
- ↑ ספר מלכים א', י"ד, כ"ה
- ↑ ירושלמי, סוכה פ"ה,ה"א
- ↑ יונה א',ג'
- ↑ יהושע י"ט, מ"ז
- ↑ שופטים ה', י"ז
- ↑ שופטים א',ל'
- ↑ מגילה ו,ע"א