מרדכי היהודי
|
מרדכי היהודי - ממנהיגי עם ישראל בשושן הבירה בתקופת מלכות אחשורוש.
אישיותו
"איש יהודי"
במגילה (אסתר ב, ה) כתוב:
- "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי".
הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו משבט יהודה[1], ומאידך הכינוי "איש ימיני" בפשטות מייחס אותו לשבט בנימין[2].
המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון[3]:
- על דרך הפשט - נקרא יהודי בגלל שהיה מממלכת יהודה (ראב"ע שם) ואף גלה עמהם (רש"י ועוד), כמו שמייד כתוב (שם פס' ו): "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל".
- יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה (תוס' רי"ד מגילה יב:[4]).
- "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (בגמ' מגילה שם), והקדים שבט יהודה אע"פ שבדרך כלל הייחוס נקבע עפ"י האבא (במדבר א, ב, ב"ב קט:), משום שאמרו חז"ל (מדרש תהלים[5] קו, ד) שדוד המלך, שהיה משבט יהודה, התפלל על מרדכי (רבי אבגדור כהן צדק[6]).
- "רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" (מגילה יג.).
- הסבר נוסף מובא בגמ' (שם): משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת: אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי.
רקע כללי
- "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל".
קשריו המשפחתיים
(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:
מרדכי היה בן דודהּ של אסתר המלכה; אביה של אסתר, אביחיל, היה דודו של מרדכי היהודי. אסתר גדלה בבית מרדכי לאחר שמתו אביה ואמה, ואף נישאה למרדכי.
יחסו להמן הרשע
כאשר המן הרשע היה עובר ברחובות העיר, היו כולם כורעים ומשתחווים להמן. אף היהודים השתחוו לו. ועל מרדכי נאמר (): "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".
מרדכי היה יושב בשער המלך. בשער המלך היו שומרי הסף - בגתן ותרש, אשר טרשׂיים היו. יום אחד ביקשו הם להרעיל את כוס המלך אחשוורוש. מרדכי היה בסנהדרין, וידע שבעים לשון. כאשר בגתן ותרש דיברו ביניהם כיצד לשלוח יד במלך - שמע מרדכי את דבריהם, ושלח להגיד לאסתר המלכה להגיד למלך אחשוורוש [ולדעה אחרת ידע מרדכי ברוח הקודש מה שזממו לעשות]. אסתר המלכה אמרה זאת למלך בשם מרדכי [ומכאן אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם], ונכתב הדבר בספר הזכרונות לפני המלך.
לילה אחד נדדה שנת המלך, וקראו לפניו בספר הזכרונות, ויצא הדבר וקראו לפניו על דבר מרדכי. אחר שנתברר שלא נעשה דבר למרדכי על הצלה זו - קרא המלך להמן ושאלו - מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. המן הרשע חשב בלבו שהמלך מתכוון לעשות לו את כל הכבוד והיקר, ואמר לאחשוורוש מה לעשות לאיש זה.
והמלך ציווה להמן לעשות ככל אשר אמר למרדכי היהודי. וכך היה, שהמן הרשע הוליך את מרדכי היהודי ברחובות שושן הבירה, וקרא לפניו - ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.
והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכמות שהוא - מיד נלקח המן למשתה אשר עשתה אסתר, וכך נתגלגלה הישועה ליהודים.
גדולתו
לימים נהיה מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש, וגדול ליהודים, רצוי לרב אחיו [פירוש: לאחיו הרבים], דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. וחז"ל דרשו - ורצוי לרב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות ונתבטל מתלמודו.
התמודדותו עם המן וגזורותיו
ראה גם
- ↑ ר' למשל (נחמיה א, ב): "וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם". וכן במקומות אחרים: "וינשל את יהודים" (מלכים ב טז, ו) המתייחס לממלכת יהודה. וכן "לעיני כל יהודים" (ירמיהו לב, יב) נאמר בארץ ישראל לאחר שגלו ממנה עשרת השבטים, וכן הוא במקומות נוספים (ירמיהו לד, ט ואילך; שם לח, יט; שם מ, יא-יג; שם מא, ג; שם מג, ט; שם מד, א; שם נב, כח-ל; ועוד). ור' ראב"ע (הפי' הקצר, שמות כא, ב).
- ↑ רבים מהמפרשים (ר' מגילה יב: וכן בתרגום שני שם, ועוד; מאידך - עי' ראב"ע שם, ועוד) מסבירים ש"בן קיש" הכוונה לקיש אבי שאול, שהיה משבט בנימין (שמואל א ט, א), וא"כ התמיהה חוזרת: היאך הכתוב קוראו: "איש יהודי"?
- ↑ הובאו רק תשובות המתייחסות לאשיותו או לייחוסו של מרדכי, ולא דרשות שאינן מתיישבות עפ"י הפשט (ר' רש"י בראשית ג, ח). ר' לדוגמא במדרש (בראשית רבתי, פרשת ויגש, עמ' 208-209, עה"פ בבראשית מד, לג): "...בשעה שירדו השבטים למצרים ונתן הגביע באמתחת בנימין חפש את כלם ונמצא בידו וא"ל האיש אשר נמצא הגביע בידו וגו', א"ל יהודה: בבקשה ממך כבר יש בידי רעה אחת שמכרתי את אחי... וזאת תבא לי ואחזור לאותה רעה, לאחי מכרתי לעבד וזה נטלתי מאבי להחזירו אצלו ואתה נוטלו לעבד, אין לי עמידה לא לפני אבי ולא לפני הקב"ה, חייב אני להיות עבד שמכרתי את יוסף אחי, בדין הוא שאהי' עבד של זה... א"ל הקב"ה: יהודה אתה נתת נפשך על בנימין לפיכך הגואל שעתיד לעמוד ממנו על ישראל על שמך אני כתבו הה"ד איש יהודי היה". וכן בגמ' (מגילה יב:-יג.): "...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא (שהיה חייב מיתה, - רש"י). ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי. רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא (לצעקה ולא לשבח, איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי את כל הצער הזה, - רש"י): ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי - דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".
- ↑ זוהי פרשנותו לדברי רב נחמן (בגמ' שם): "מרדכי מוכתר בנימוסו היה". מאידך, שיטת רש"י שכוונת רב נחמן כהסבר רבה - להלן בפנים - שאמו מיהודה, עי' מהרש"א ח"א שם.
- ↑ מהדו' ר"ש בובר, וילנא תרנ"א.
- ↑ נדפס במגילת אסתר מהדורת "תורת חיים" (מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו), עמ' נד-נה.