ל"ג בעומר

ל"ג בעומר הוא היום בו סופרים שלושים ושלושה ימים לעומר והוא חל בתאריך י"ח באייר. מנהג ישראל לשמוח ביום זה ולעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי, רשב"י, במירון. למנהג האשכנזים בבוקר יום זה מסתיימים מנהגי האבלות שהחלו לאחר פסח כאבל על תלמידי רבי עקיבא שמתו בתקופה זו.

הפסקת מנהגי האבלות

בימי ספירת העומר נוהגים מנהגי אבלות, מפני שבימים אלו מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי התנא רבי עקיבא, משום שלא נהגו כבוד זה בזה. לשיטת חלק מחכמי ישראל בל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, ולשיטה אחרת מתו התלמידים במשך 33 ימים המתפרסים על פני כל התקופה שבין פסח לשבועות, הימים בהם אין חגיגיות. לפי שיטות אלו, מבוקר יום ל"ג בעומר ואילך לא נוהגים מנהגי אבלות, ואף נוהגים מנהגי שמחה מסוימים כאיסור תענית ואי אמירת תחנון, וכך מנהג האשכנזים וחלק מקהילות ספרד. לפי שיטה אחרת פסקו התלמידים מלמות ביום ל"ד לעומר ועל כן מנהגי האבלות פוסקים בבוקרו של יום זה, וכך מנהג רוב עדות ספרד כפסיקת השולחן ערוך. לשיטה זו אין כל חגיגיות ביום ל"ג בעומר. למרות זאת, גם הספרדים נהגו לשמוח בל"ג בעומר ולעלות לקברו של רשב"י במירון, וזאת על אף שמעטים מחכמי ישראל (כמו החתם סופר) התנגדו לדבר.

מנהגי היום

מנהג ישראל לשמוח בל"ג בעומר ולעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. יש נוהגים לעשות "חלאקה" במרון ביום זה. בירושלים נפוץ המנהג לעלות לקברו של שמעון הצדיק ולעשות שם "חלאקה", ויתכן כי הטעם הוא משום הריחוק והקושי לעלות לגליל, עלו לקברו של תנא אחר בעל שם זהה.

כסיבות לשמחה זו נאמרו כמה טעמים. נביא את העיקריים שבהם:

• יום זה הוא יום שמחת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, והוא יומא דהילולא דיליה. בספר "פרי עץ חיים" מתלמידי האר"י, נכתב שביום זה נפטר רשב"י, הרב אברהם קוסמן סבור שרעיון זה נוצר עקב טעות העתקה: ר' חיים ויטאל ב"שמונה שערים" (שער הכונות, ספירת העומר, דרוש יב) כתב על ל"ג בעומר שהוא "יום שמחת רשב"י" (כאשר ייתכן שהכוונה היא ליום שבו "נסמך רשב"י" או שמחה מסיבה אחרת). עקב קיצור המעתיקים ל"יום שמ'", פוענח בטעות הקיצור ל"יום שמת רשב"י". על הטעות עמד כבר החיד"א זצ"ל בספרו "מראית עין" בליקוטים סימן ז אות ח, והסכים לכך ה"בן איש חי"בספרו "דעת ותבונה" (דף ד). וראה על זה באורך בשו"ת מבשרת ציון ח"א.
• אפשר שביום זה החל רבי עקיבא ללמד את חמשת תלמידיו לאחר שמתו רבבות תלמידיו והיה העלום שמם; ואלו שלימדם - רבי יהודה בן אילעאי ורבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא ורבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע [מרן החיד"א זצ"ל בספר טוב עין סימן ח"י אות פז].
• הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל כתב כי אומרים כי ביום זה נפטר רשב"י וכן ביום זה יצא רשב"י מהמערה לאחר שהסתתר בה 13 שנה מפני הרומאים שביקשו להורגו (ערוך השלחן סימן תצג סעיף ז).
• מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל כתב ספר "הילולא רבה" לאומרו ביום ל"ג בעומר כי הוא יומא דהילולא שלו.

ביום זה נהגו להדליק מדורות ולירות בחץ וקשת, וכמה טעמים ניתנו למנהגים אלו.

שירים לכבוד רשב"י

רבותינו ז"ל חיברו פיוטים לכבוד רבי שמעון בן יוחאי ע"ה, ונתפשטו הפיוטים בקהילות ישראל בס"ד.

"בר יוחאי נמשחת אשריך" - חיברו רבי שמעון לביא ע"ה.

"ואמרתם כה לחי" - פיוט שכתב מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל הבן איש חי.