ילדים במצבי חירום
|
|
בערך זה נעסוק במקורות שונים העוסקים בילדים במצבי חירום
- הגמרא בגיטין דף נז: מספרת: "אמר רב יהודה אמר שמואל ואיתימא רבי אמי ואמרי לה במתניתא תנא מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים אמרו אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העולם הבא דרש להן הגדול שבהן (תהילים סח) אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים מבשן אשיב מבין שיני אריה אשיב ממצולות ים אלו שטובעין בים כיון ששמעו ילדות כך קפצו כולן ונפלו לתוך הים נשאו ילדים ק"ו בעצמן ואמרו מה הללו שדרכן לכך כך אנו שאין דרכנו לכך על אחת כמה וכמה אף הם קפצו לתוך הים ועליהם הכתוב אומר (תהילים מד) כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה".
בסיפור זה אנו רואים שהילדים הגיבו למצב המצוקה- שבי לשם זנות- במעשה נועז של התאבדות. הגמרא אינה מביעה ביקורת על מעשה זה ונראה גם מהבאת המקורות במעשה שרוח חכמים נוחה היתה עם מעשיהם של ילדים אלו.
מסיפור זה אנו לומדים על התמודדות של ילדים במצב מצוקה, בה היתה נקיטת יוזמה אמיצה וגורלית ושהגמרא רואה בדרך זו גבורה ראויה ולא מעשה של טפשות.
- "ורב יהודה אמר זו אשה ושבעה בניה אתיוהו קמא לקמיה דקיסר אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה (שמות כ) אנכי ה' אלהיך אפקוהו וקטלוהו ואתיוהו לאידך לקמיה דקיסר אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה (שמות כ) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה (שמות כב) זובח לאלהים יחרם אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה (שמות לד) לא תשתחוה לאל אחר אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה (דברים ד) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה (דברים כו) את ה' האמרת וגו' וה' האמירך היום כבר נשבענו להקדוש ברוך הוא שאין אנו מעבירין אותו באל אחר ואף הוא נשבע לנו שאין מעביר אותנו באומה אחרת א"ל קיסר אישדי לך גושפנקא וגחין ושקליה כי היכי דלימרו קביל עליה הרמנא דמלכא א"ל חבל עלך קיסר חבל עלך קיסר על כבוד עצמך כך על כבוד הקב"ה על אחת כמה וכמה אפקוהו למיקטליה אמרה להו אימיה יהבוהו ניהלי ואינשקיה פורתא אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות אף היא עלתה לגג ונפלה ומתה יצתה בת קול ואמרה (תהילים קיג) אם הבנים שמחה"
בסיפור זה אנו רואים שהילדים הגיבו למצב המצוקה- ציווי הקיסר לעבוד עבודה זרה- במעשה נועז של אמירת פסוק האוסר ע"ז, מה שגרם למותם. הגמרא אינה מביעה ביקורת על מעשה זה ונראה גם מהבאת הפסוקים שרוח חכמים נוחה היתה עם מעשיהם של ילדים אלו.
מסיפור זה אנו לומדים על התמודדות של ילדים במצב מצוקה, בה היתה נקיטת יוזמה אמיצה וגורלית ושהגמרא רואה בדרך זו גבורה ראויה ולא מעשה של טפשות.
תזאורוס לוגי[עריכה]
- תנא מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון (לצרכי זנות) (גיטין נז:)
- אשה ושבעה בניה אתיוהו קמא לקמיה דקיסר אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה (שמות כ) אנכי ה' אלהיך אפקוהו וקטלוהו (המשך הגמרא שם)