לשכת בית אבטינס

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:03, 14 בדצמבר 2009 מאת בנילה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''לשכת בית אבטינס''' היא אחת הלשכות שהיו בבית המקדש השני. לשכה זו שימשה את משפחת בית אבטינס, משפחה ש…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לשכת בית אבטינס היא אחת הלשכות שהיו בבית המקדש השני. לשכה זו שימשה את משפחת בית אבטינס, משפחה שתפקידה היה להכין את הקטורת שהקטירו בבית המקדש.

תפקידיה

בלשכת בית אבטינס היו מאחסנים את אחד עשר סממני הקטורת ואת הסממנים הנלווים, ושם היו בני משפחת בית אבטינס כותשים את סממני הקטורת, ומערבבים אותם זה בזה, כדי ליצור את הקטורת. הכנת הקטורת לכל השנה הייתה נעשית בפעם אחת, ולאחר מכן היתה הקטורת נשמרת בלשכה, ובכל יום היו לוקחים את הכמות הדרושה להקטרה של אותו יום.
בערב יום הכיפורים, היו זקני הכהונה מעלים את הכהן הגדול ללשכת בית אבטינס, ומשביעים אותו שלא ישנה בעבודת הקטורת, ולא יניח את הקטורת על הגחלים בהיכל, כדעת הצדוקים, אלא בקודש הקודשים, כדעת חכמי ישראל, הפרושים[1].
לפי דברי רב פפא בגמרא‏‏[2], שתי לשכות היו לו לכהן הגדול בשבעת ימי הפרישה שלפני יום הכיפורים, ימים בהם שהה במקדש. האחת – לשכת פרהדרין, שם היה ישן, והשניה – לשכת בית אבטינס, שם היה מתאמן בביצוע נכון של חפינת הקטורת. מדברים אלו עולה שהכהן הגדול הקדיש חלק ניכר מזמנו בימים אלה לאימונים בלשכת בית אבטינס.
לשכת בית אבטינס היא אחד מהמקומות בהם שמרו הכהנים בבית המקדש‏‏[3].

מקומה

בגמרא‏‏[4] נאמר, שאחת משתי הלשכות של הכהן הגדול היתה בצפון העזרה, והאחרת בדרום, אך לא ידוע איזו משתי הלשכות היתה בצפון, ואיזו בדרום. הראשונים נחלקו בהכרעת הספק: יש הסוברים שהספק נותר בעינו‏‏[5], יש הסוברים שההכרעה היא שלשכת בית אבטינס היתה בדרום‏‏[6], וכן עולה מהירושלמי‏‏[7], ויש הסוברים שההכרעה היא שלשכת בית אבטינס היתה בצפון‏‏[8].

הערות שוליים

  1. ‏משנה, מסכת יומא, פרק א', משנה ה'.‏
  2. מסכת ‏יומא‏, דף י"ט, עמוד א'.
  3. ‏משנה מסכת תמיד, פרק א', משנה א'; מסכת מידות, פרק א', משנה א'.‏
  4. מסכת ‏יומא‏, דף י"ט, עמוד א'.
  5. ‏רבינו חננאל, יומא שם.‏
  6. רמב"ם, פירוש המשנה, מסכת מידות, פרק ה', משנה א'; הלכות בית הבחירה ה,יז.‏
  7. מסכת ‏יומא, פרק א', הלכה ה'.‏
  8. ‏ר"י מלוניל.‏

מקורות

'שערי היכל' למסכת יומא, הוצאת מכון המקדש, ירושלים תשס"ו, מערכה כ"ט.