אמה (מידת אורך)

מידת אורך ששיעורה כמרחק מן ראש האצבע האמצעית ועד המרפק אך אין מודדים לכל אדם כפי האמה שלו, אלא האמה היא שווה וכוללת לכל, פרט למקומות מסויימים (ראה: בבלי עירובין מח, א;,רמב"ם שבת יב, טו; טור ושולחן ערוך אורח חיים שמט, א). שלוש אמות הן: אמה קטנה, אמה בינונית ואמה גדולה. האמה הקטנה היא בת חמשה טפחים, שהם עשרים אגודלים. האמה הבינונית היא בת ששה טפחים, שהם עשרים וארבעה אגודלים. אמות גדולות היו שתיים: אחת בת ששה טפחים וחצי אצבע, ואחת בת ששה טפחים ואצבע.

לענין מחלוקת החזו"א והגר"ח נאה

ישנן שתי שיטות מרכזיות בשיעורי האורך והנפח: החזו"א והגר"ח נאה.

על פי בדיקות ומחקרים, שיעורי הנפח קרובים לשיעור הגר"ח נאה (רביעית היא כ- 75 סמ"ק), אך שיעורי האורך קרובים יותר לשיעור החזו"א (אמה היא יותר מ- 55 ס"מ).

על מנת ליישב את סתירה זו (שהרי שיעורי האורך והנפח תלויים זה בזה), צריך לומר ששיעור הרביעית והים של שלמה לא היו בצורת קוביה או גליל, אלא בצורת חצי ביצה או חצי כדור (מידות ומשקלות של תורה עמוד שפא - ר' יעקב גרשון וייס).

לעניין מידת האמה אצל אומות העולם

מידה זו הייתה גם לשאר האומות. הראשונים שהשתמשו באמה הם הבבלים (52.4 ס"מ), ומהם למדו המצרים (52 ס"מ) (ברזילי עמוד 79 בהערה), ויתכן שהאמה המצרית היא הבסיס לאמה הישראלית (כלי זכוכית בספרות התלמוד עמוד 221).

אורכה של אמה

בניגוד לדעה הרווחת, יש בזה למעלה מעשר שיטות שונות (בס"מ): 43, 44, 48, 50, 53, 54, 56, 57, 58, 60, 62, 66 (ספר הר הבית נזר תפארתנו ואתר תקוותנו עמוד 14). היתה גם אמה גיאוגרפית שהיא 74 ס"מ (מידות ומשקלות של תורה עמוד שפא - ר' יעקב גרשון וייס). ולגבי אמת קודש יש גם דעה (רע"ח ריקי) שהיא עשרה טפחים - 80-97 (ספר הר הבית נזר תפארתנו ואחרית תקוותנו שם).