רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

רבי יצחק זאב (ר' וולוול'ה) הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק) רבה של העיר בריסק וראש ישיבת בריסק. ממנהיגי הקנאים בירושלים. נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות.

נולד בוולוז'ין לאביו רבי חיים סולובייצ'יק (בעת היותו ראש ישיבת וולוז'ין). בצעירותו התפרסם כעילוי. בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת תרע"ח) מונה לרבה של בריסק. בשנת תש"א עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק. אשתו ושלושה מילדיו נספו בשואה.

היה ידוע בגאונותו ושכלו החריף, כפי שידועים בני שיטת בריסק, עד שאביו אמר עליו פעם: "הלכה כמותו בכל מקום".

בשנותיו האחרונות סבל ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' בתשרי תש"כ ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

דרך הלימוד והפסיקה

דרכו בלימוד היתה המשך דרכו של אביו- ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין (ראה: שיטת בריסק)

התפרסם בהחמרתו בהלכה, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת ידי כל הדעות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן וממשיכות את דרכו בנקיטת חומרות הלכתיות ובשיטת לימודו. החמרתם באה לידי ביטוי, למשל, בכך שאינם אוכלים חוץ לביתם, אינם אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינו שלהם. הם שוחטים ומולחים את הבשר על פי ההלכה בעצמם בביתם ולא סומכים על אף אישיות תורנית, אמינה ככל שתהיה, בכל הנוגע לאוכל.

השקפתו

הדרי"ז היה מהמתנגדים הנחרצים לציונות, למדינת ישראל ולחילונים. את עמדתו למדינת ישראל ביטא באומרו שההשתתפות בבחירות אינה מצווה גדולה כמו שטוענים אנשי אגודת ישראל, ואינה עבירה גדולה כמו שהרבי מסאטמר טוען. ביחס להקמת המדינה ב-1948 אמר שזה "חיוך של ההשגחה". הרב עמרם בלוי, ממנהיגי "נטורי קרתא" היה מהמקורבים אליו. העריך את הרב שך ואמר שהוא הראשון שאומר לו חידושים בהלכה וגפ"ת.

למרות דעתו הקיצונית נגד הציונות, גילה, בשונה מהרבי מסאטמר, הערכה רבה לרב קוק ולתלמידיו. במכתב לרב קוק מכנה אותו "פאר הדור", ועל אחד מגדולי תלמידי הרב קוק, הרב שמעון סטרליץ, אמר שלמרות שהוא ציוני, הוא (הרב מבריסק) אוהב אותו מאוד כיוון שהוא יודע לענות כהלכה בכל מקום ששואלים אותו, ואם קורה שאינו יודע, אומר בפשטות שאינו יודע. מבאי ביתו היה גם הרב משה לייב שחור, ממקורבי הרב קוק. כמו כן התייחס בכבוד גדול לאחיינו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה ציוני, ואמר עליו שהוא התלמיד חכם הכי גדול בארצות הברית.

אחת ממלחמותיו הידועות ביותר הייתה המלחמה ב"גיוס הבנות". הוא התנגד לכל הסכם עם ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. למרות שמנהיגם של הליטאים, החזון איש, נפגש עם בן-גוריון, הרב מבריסק התנגד לכל דו-שיח עם הציונים. יחד עם זאת שררו יחסי הערכה בינו לבין החזון איש, והרב אסר על קנאי ירושלים לפרסם מודעות נגד החזון איש בעקבות הביקור, ואף התבטא כי יאלץ לעזוב את ירושלים אם יעשו כך. יש לציין שהרב סירב להיפגש עם בן-גוריון, שהגיע לביתו בירושלים יחד עם מזכירו דאז, יצחק נבון, בטענה "אל תתוודע לרשות".‏[2]

מאבק מפורסם נוסף שלו היה שותף התרחש בשנות החמישים, כאשר בשליחותו הגיעו אנשי "נטורי קרתא" בראשות הרב עמרם בלוי למחות על חפירות הקברים בטבריה. החפירות הופסקו בעקבות המחאה החריפה.

תלמידיו

ספריו

• חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
• חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים
• חידושי הגר"ח והגרי"ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
• חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י)
• חידושי הגרי"ז - על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה)
• רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".

הערות שוליים