חומות יריחו

חומות העיר יריחו יש להם גם משמעות היסטורית על הנס שאירע בהם, וגם משמעות הלכתית לענין חג הפורים.

נס נפילת חומות יריחו

בספר יהושע (פרק ו) מסופר שכאשר ניגש יהושע בין נון לכבוש את העיר יריחו, הכהנים תקעו בשופרות שבעה ימים, ואירע נס שנפלו החומות (חז"ל מבארים שהחומות "נבלעו" בתוך האדמה בהיותם שלמות). אח"כ נכנסו עם ישראל בתוך העיר, ושרפוה באש.

סימנים ארכיולוגיים על נפילת החומות

בחפירות ארכיאולוגיות בעיר יריחו, בין 1952 ל-1955, נחשפה חומה גדולה שנפלה בשלמות במתוך האדמה. וכך כותבת החוקרת קתלין קניון: "החופרים גילו מקרים רבים של התמוטטות, שניכרים בהם סימני רעידת אדמה, החומה התמוטטה החוצה כשלבניה שלימות."^[1] בנוסף, גילו החוקרים^[2] שאכן אחרי נפילת החומה, נכבשה העיר ע"י תרבות זרה, והכובשים שרפו חלק נכבד מהעיר (בדיוק כפי המסופר בספר יהושע פרק ו פסוק ד). החוקר דניאל משה לוי, במאמר ארוך בנושא תיארוך יציאת מצרים וכיובש הארץ ע"י יהושע^[3], מבאר שהממצאים על חומות יריחו שנפלו אכן תואמים בדיוק לזמן כיבוש יהושע בין נון המסופר במקרא^[4].

משמעות הלכתית

ערך מורחב - שושן פורים

הערות שוליים