זורע

פעולה שמשפרת צמיחת גידולי קרקע. אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.

חקירה במהותה[עריכה]

המלאכה היא ההשרשה, או ההנחה בקרקע (פרי משה שבת יב-א. וכן חקר מי טל זורע א האם המלאכה היא גרימת הצמיחה, או ביטול הגרעין בקרקע).

דוגמאות למלאכת זורע[עריכה]

מלאכת זורע היא מלאכה הגורמת לצמיחה, כגון זריעת זרעים, נטיעת שתילים, הרכבת אילן והברכתו.

וכן אסור מהתורה לעשות כל פעולה שמשפרת את צמיחת הענפים או הפירות, לפיכך אסור לזמור ענפים או לנכש עשבים שוטים שגדלים סביב הצמחים, מפני שפעולות אלו מעודדות את הצמיחה. וכן אסור להשקות צמחים או לזבל את האדמה שסביבם.

וכן אסור למרוח משחה על פצעי העץ כדי לרפאו (שבת עג, ב, רמב"ם שבת ז, ג; ח, ב).

מקום הגידול[עריכה]

אסור לגדל צמחים במים עם תרכובות כימיות שמשמשות תחליף לחומרים שיש באדמה. וכן אסור להניח גרעין של אבוקדו בכלי שיש בו מים כדי שיכה שורשים ויתחיל לצמוח. וכן אסור להניח במים ענף כדי שיוציא שורשים ויתחיל לצמוח.

בכלל איסור זריעה אסור גם להנביט זרעונים במים כדי שאפשר יהיה אח"כ לזורעם באדמה או כדי להשתמש בנבטים שיצמחו מהם.

וכן אסור לשרות זרעונים במים כדי שיתרככו ויהיו מוכנים להשרשה ולצמיחה (שו"ע שלו, יא). אבל מותר להשרות שעורים כדי לרככם למאכל בהמה, מפני שאין כוונתו להצמיחם ולפני שישרישו יוציאם מהמים ויתנם לבהמתו (מ"ב שלו, נא).

זורע בזריקת זרעים[עריכה]

יש להיזהר שלא להשליך זרעים על אדמה לחה או במקום שעומדים לרדת עליו גשמים, מפני שהם עלולים לצמוח ונמצא שזרעם בשבת. אבל מותר להשליך זרעונים במקום שמסתבר שלא יצמחו, לפיכך מותר להשליך זרעונים במקום דריסת רגלי אדם, או לפני בעלי חיים שיאכלום במשך יום או יומיים (שו"ע שלו, ד).

סיוע לצמיחה על ידי פתיחת או סגירת מקום הצמח[עריכה]

אסור לסגור חממה או לפותחה כדי לזרז את הצימוח. אבל אם היה בבית עציץ, מותר לפתוח את התריס והחלון לצורך בני הבית, ואע"פ שכניסת השמש והאוויר תסייע בעקיפין לצמיחת הצמח שבעציץ, כיוון שאין פותחים את החלון והתריס לשם כך, והתועלת לצמח נעשית על ידי פעולה רחוקה, אין בזה איסור.

סיוע לצמיחה על ידי השקיה[עריכה]

השקיית הצמחים אסורה משום זריעה, מפני שההשקייה מסייעת לצמיחה.

אבל לפני כניסת השבת מותר לפתוח את צינורות ההשקייה או את הממטרות, אע"פ שפעולת ההשקייה תימשך בשבת.

וכן מותר לתכנת מחשב שיתחיל את פעולת ההשקייה בשבת, שהואיל ובשבת אינו עושה שום מעשה, אין בזה איסור. ואם הממטרות רועשות, עדיף שלא יפעלו בשבת.

מי שפתח את צינורות ההשקייה לפני שבת, רשאי לסוגרם בשבת, מפני שאין בסגירתם שום מלאכה (ע' בפ"ה שבת א, 11).

שפיכת מים לגינה[עריכה]

האוכלים בגינה צריכים להיזהר שלא ליטול את ידיהם על הצמחים (שו"ע שלו, ג). וגם שלא על הצמח ממש, אם הוא כנגד שורשי הצמח, אסור לשפוך מים. ובצמחים קטנים יש לחוש רק למקום הסמוך ממש לצמח, ובצמחים גדולים יש לחוש שלא לשפוך מים בערוגה שסביבם.

ושלא על הצמחים או שורשיהם מותר לשפוך מים, ואע"פ שיתכן שבעקבות המים יצמחו שם צמחי בר, אין בזה איסור הואיל ואינו מתכוון לכך (כה"ח שלו, כז).

אסור לשפוך מים על קרקע שהוא מתכוון לשתול בה צמחים, מפני שהמים מרככים את הקרקע ומכינים אותה לקראת הזריעה או השתילה והוא בכלל מלאכת חורש (מ"ב שלו, כו; שעה"צ יח).

אם ירדו גשמים בסוכות וכיסו את הסכך בגגון, ואחר שנפסקו הגשמים רוצים להעלות את הגגון, אלא שעם עלייתו ישפוך מים על צמחים. אם ירדו גשמים רבים שהרוו את האדמה, מותר להעלות את הגגון, כי אין תועלת בתוספת המים. אבל אם ירדו גשמים מועטים, אסור להעלות את הגגון מפני שהוא משקה את הצמחים (חוט שני מלאכת זורע, אר"ש יח, הערה י'; וע' כה"ח שלו, כט).

האם מותר להשתמש בכיור שמימיו נשפכים בחצר[עריכה]

התעוררה שאלה לגבי כיור שהמים הנשפכים לתוכו זורמים דרך צינור ונשפכים לקרקע שגדלים בה צמחים.

אם הוא מעוניין ששפכי הכיור ישקו את הצמחים, אסור לשפוך מים לכיור הזה בשבת. וקל וחומר שאם מלכתחילה סדרו את הצינור שישפוך את מימיו לגינה כדי להשקות את הצמחים, שאסור להשתמש בכיור הזה בשבת.

אבל אם לא אכפת לו מהשקאת הצמחים מפני שאינו מעוניין בצמיחתם או שהם אינם שלו, לדעת פוסקים רבים, מותר להשתמש בכיור למרות שהמים ישקו את הצמחים.

ואמנם אם הוא היה שופך את המים ישירות על הצמחים, גם אם לא היה מתכוון להשקותם היה עובר באיסור, הואיל והוא מסייע לצמיחה, אולם כאן שהמים נשפכים לשם בדרך עקיפה הנקראת "כוח שני" ו"גרמא" - מותר (הגרשז"א בשש"כ יב, יח; ילקוט יוסף שלו, זורע ט; מנו"א ח"ב ג, ח).