מילון הראי"ה:אמון מכוסה (כינוי)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־19:50, 1 בפברואר 2012 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החלק (בסודות התורה) שאין ההעלם בהם בכונה מיוחדת ובפועל, כ"א מטבע אלה הנשגבות שאי אפשר כלל שתושגנה לאדם במצבו זה [מ"ש צט]. (התורה ה)מכוסה בעצם טבע רוממות הענינים שמצד רוממותם נמשך במקרה שהם מכוסים, ואי אפשר שיתגלו כ"א כשיהי' האדם במדרגה יותר עליונה מכפי שהוא עתה [שם צח]. הדברים הנעלמים שאין האדם משיג אותם (מצד שהם) בעצם טבעם גבוהים מטבע שכל האדם, ואי אפשר שישיגם בחומרו כענין "לא יראני האדם וחי" [שם צז]. נסתרות שהן עלומות מהשגה מעצם טבען מצד גבהן [שם שם]. ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, בהגדרות המבוא, טעמי מצות, אמיתת טעמי תורה. ושם, דרכי התורה ומצותיה. "אמון מכוסה" - גדר בכללות התורה, מהצד העיוני שבה, שבאה בו הגניזה מצד הלימוד הבא במעטפה המוחשת יותר, שאח"כ כאשר תתפשט, תתבאר יפה לכל מבין ומאזין <ששליט בעולמו ב"ה, יודע נפש כל חי, הוא יודע שאותו הרושם העמוק לקדושה ולטוב שעושה הלימוד כך, לא היה כ"כ גדול ומהודר ותופס כ"כ מקום גדול בנפשות, אם היה בא בלא הלבשתו הפועלת על הציורים המוחשיים הקרובים לרגשי הלב המתרגש בנקל מהציור הקל והקרוב אליו במוחשיו>. אין הכיסוי בגדר צניעות כי אם כיסוי של יתרון, כי גם זולתו היה הדבר בלתי ניזוק, אך הוא מוסיף יקר וערך <דוגמת "האמונים עלי תולע", שמחוסר התכשיט של הלבוש המהודר המתולע לא היתה רעה מוסרית נמשכת, אלא שבהימצאו הוא מוסיף רושם לטובה> [עפ"י פנק' ב קעח].